Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
Sale!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

איסור הלבנת הון וטרור פיננסי כרך א

₪790.00 ₪490.00
מק"ט: 15099

מחבר: ד"ר אבי שקד

Anti-Money Laundering and Terrorism Finance Volume 1

דיני מיסים; דיני בנקאות; משפט פלילי / דיני עונשין: ד




אודות הספר

.

.
תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | פרק א': הקדמה | 1. מטרת המחקר | 2. העלמת מס – המלצות ה-OECD | 2.1 עברות מס | 2.2 הוספת עברות מס מוגדרות ל"עברות מקור" | 2.3 הכללת העברה במסגרת חוקי איסור על הלבנת הון ואיסור מימון טרור | 3. מבנה הספר | פרק ב': החקיקה נגד הלבנת הון בארצות הברית | 1. היסטוריית החקיקה נגד הלבנת הון בארצות הברית | 2. סוכנויות ממשל המעורבות במאבק בהלבנת הון ומימון טרור | 3. חוק הפטריוט | 4. נטל העמידה בדרישות החוק בתעשיית הבנקאות | 5. סיכום | פרק ג': הלבנת הון בינלאומית | 1. רקע והגדרות | 2. שלבים ושיטות הלבנת הון | 2.1 שלב ההשמה | 2.2 שלב הריבוד | 2.3 שלב ההטמעה | 3. ההשלכות הכלכליות של הלבנת ההון | 4. מימון טרור | 5. מאמצים בינלאומיים להיאבק בהלבנת הון ומימון טרור | 6. החקיקה כנגד הלבנת הון באיחוד האירופי | 6.1 דירקטיבת 1991 למניעת השימוש במערכת הפיננסית | 6.2 דירקטיבת 2001 – עדכונה של דירטיבת 1991 | 7. אמצעים נגד הלבנת הון בבריטניה | 8. סיכום | פרק ד': חוק לאיסור הלבנת הון בינלאומי ורגולציה | 1. המלצות FATF | 1.1 רשימה מעודכנת של המלצות ה-FATF | 1.2 מדיניות נגד הלבנת הון ומימון טרור ותיאום | 1.2.1 הערכת סיכונים ויישום גישה מבוססת סיכונים | 1.2.2 שיתוף פעולה לאומי ותיאום | 1.3 הלבנת הון ועיקול | 1.3.1 עברת הלבנת הון | 1.3.2 עיקול והוראות במסגרת המאבק בהלבנת הון | 1.4 מימון טרור ומימון פרוליפרציה | 1.4.1 עברת מימון טרור | 1.4.2 סנקציות פיננסיות המקושרות לטרור ומימון טרור | 1.4.3 סנקציות פיננסיות המקושרות לפרוליפרציה | 1.4.4 ארגונים ללא מטרות רווח | 1.5. אמצעים למניעה | 1.5.1 חוקי חשאיות מוסד פיננסי | 1.5.2 בדיקת נאותות של לקוחות ורישום | 1.5.2.1בדיקת נאותות | 1.5.2.2 רישום | 1.6 אמצעים נוספים ללקוחות ופעילויות ספציפיים | 1.6.1 אישיויות פוליטיות | 1.6.2 בנקאות קורספונדנט | 1.6.3 שירותי כסף או Money Value Transfer | 1.6.4 טכנולוגיות חדשות | 1.6.5 העברה בנקאית | 1.7 ייפוי כוח, ביקורת וקבוצות פיננסיות | 1.7.1 ייפוי כוח לצד שלישי | 1.7.2 בקרה פנימית, סניפים זרים וחברות בת | 1.7.3 מדינות בסיכון גבוה | 1.8 דיווח על עסקאות חשודות | 1.8.1 דיווח עסקאות חשודות | 1.8.2 אזהרות וחשאיות | 1.9 עסקים לא פיננסיים –Designated Non-financial Buisnesses and Professions (DNSBP) | 1.9.1 עסקים לא פיננסיים – DFNBP: בדיקת נאותות | 1.9.2 עסקים לא פיננסיים DFNBP: אמצעים נוספים | 1.10 שקיפות ומוטבים אישיים משפטיים ואמצעים מוסדיים נוספים | 1.10.1 שקיפות ובעלות של אישים משפטיים | 1.10.2 שקיפות ובעלות של התארגנות משפטית | 1.11. כוח ואחריות של רשויות ואמצעים מוסדיים בנוגע לרגולציה ופיקוח | 1.11.1 רגולציה ופיקוח של מוסדות פיננסים | 1.11.2 סמכויות המפקחים | 1.11.3 רגולציה ופיקוח של DNFBP | 1.12 אכיפת החוק | 1.12.1 יחידות מודיעין פיננסי | 1.12.2 אחריות של רשויות חקירה ואכיפת חוק | 1.12.3 כוחן של רשויות אכיפת החוק ורשויות החקירה | 1.12.4 שליחי כספים | 1.13 דרישות כלליות | 1.13.1 סטטיסטיקה | 1.13.2 ייעוץ ומשוב | 1.14 סנקציות | 1.15 תיאום בינלאומי | 1.15.1 כלים בינלאומיים | 1.15.2 סיוע משפטי הדדי | 1.15.3 סיוע משפטי הדדי: הקפאה והחזקה | 1.15.4 הסגרה | 1.15.5 תצורות נוספות של שיתוף פעולה בינלאומי | 2. משילות עולמית ו-FATF | 2.1 ה-FATF והקמפיין העולמי נגד מימון טרור | 2.2 המלחמה במימון טרור וה-FATF בספרות | 2.3 משילות גלובלית והמאבק נגד מימון טרור: המשך הדרך? | 2.4 משילות | 2.5 הערכה מחודשת של FATF NNCT ומתודולוגיות מימון טרור | 2.5.1 מנגנונים: אמות מידה ופרקטיקות מיטביות במדינות או טריטוריות אשר לא משתפות פעולה | 2.5.2 מנגנונים: קידום למידה ושיתוף ידע דרך מתודות פרויקט קבוצתי (MPTP) | 2.5.3 רמות כפולות של סוכנים: גלובליים, אזוריים ולאומיים | 2.6 ניתוח ביקורתי של מדדי עמידה בדרישות בחוק הבינלאומי | 2.7 גלובליזציה ואתגרי הלבנת הון | 2.8 מדדים של עמידה בדרישות | 2.8.1 מבנה רגולציה עצמית בסטנדרטים נגד הלבנת הון ומימון טרור | 3. המסגרת המוסדית של ה-FATF: שיתוף פעולה בינלאומי ואזורי | 3.1 מנגוני עמידה בחוק: תהליך הערכה הדדית של ה-FATF | 3.2 תהליך הסנצקיות של ה-FATF NCCT: גורם המוניטין | 3.3 נושאי לגיטימיות | פרק ה': השפעת החקיקה נגד הלבנת הון בישראל עד שנת 2008 | 1. הקדמה | 2. הרקע לאישור החוק | 3. החוק לאיסור הלבנת הון | 3.1 עברות במסגרת החוק | 3.1.1 סעיף 3(א) לחוק – פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר | 3.1.2 היסוד העובדתי | 3.1.2.1 עשיית פעולה ברכוש | 3.1.2.2 ברכוש אסור | 3.1.2.3 היסוד הנפשי | 3.1.3 הסתרה מרשויות המס | 3.2 פרק ג לחוק – הטלת חובות על נותני שירותים פיננסיים | 3.2.1 מהו הדין אם תאגיד בנקאי אינו ממלא את חובותיו המוטלות עליו על פי חוק? | 3.2.2 מה על המפקח על הבנקים לעשות על מנת להבטיח שהבנקים עומדים בחובות המוטלים עליהם תחת סעיף 3 לחוק? | 4. אכיפה וסנצקיות | 5. הרשות המוסמכת ומאגר המידע | 6. צו איסור הלבנת הון – חובות זיהוי דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים | 6.1 חובת הזיהוי בצו | 6.2 חובת הדיווח בצו | 6.3 החובה לשמר מידע | 7. הוראות המפקח על הבנקים – קווים מנחים למניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות ושימור מידע | 7.1 קביעת נורמות פנימיות לידיעת הלקוח | 7.2 דרישת זיהוי | 7.3 חשדות וסיכונים | 7.4 שונות | 8. סיכום | פרק ו': דו"ח 2009 | 1. הקדמה | 2. מערכות משפטיות ואמצעים מוסדיים | 2.1 אמצים מניעתיים – מוסדות פיננסיים | 2.2 אמצעים מניעתיים –Designated Non-Financial Businesses and Professions | 2.3 אישיות משפטית וארגונים ללא מטרות רווח | 2.4 שיתוף פעולה לאומי ובינלאומי | 2.5 משאבים וסטטיסטיקה | 2.6 מידע רלוונטי על ישראל | 2.7 מצב כללי – הלבנת הון ומימון טרור | 2.8 סיכונים ומכשולים בפני המאבק של מדינת ישראל נגד הלבנת הון | 2.9 מגמות ושיטות של הלבנת הון | 2.10 מימון טרור | 3. המגזר הפיננסי והמגזר העסקי כלכלי (ה-DFNBP) | 3.1 המגזר הפיננסי | 3.2 בנק ישראל | 3.3 בנק הדואר | 3.4 מגזר פיננסי לא בנקאי | 3.5 חברות ליסינג | 3.6 פיקוח ורגולציה | 3.7 המגזר העסקי כלכלי (ה-DFNBP) וארגונים ללא מטרות רווח | 3.8 סוחרי אבנים יקרות | 3.9 פיקוח | 3.10 ארגונים ללא מטרות רווח | 4. חוקים מסחריים ומנגנונים המתייחסים לאישיות משפטית ולהסכמים | פרק ז': אסטרטגיות למניעת הלבנת הון ומימון טרור | 1. אסטרטגיות וסדרי עדיפויות במאבק נגד הלבנת הון ומימון טרור | 1.1 תיאום אסטרטגיה נגד הלבנת הון ומימון טרור | 1.2 מדיניות ופרוצדורות | 1.3 המסגרת המוסדית למאבק בהלבנת הון ומימון טרור | 1.3.1 בנק ישראל | 1.3.2 הרשות לניירות ערך | 1.3.3 משרד האוצר | 1.3.4 משרד התקשורת – המפקח על בנק הדואר | 1.3.5 משרד המשפטים | 1.3.6 משרד החוץ | 1.3.7 משרד הכלכלה | 1.3.8 המשרד לביטחון פנים | 1.3.9 הרשות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור | 2. גישה מבוססת סיכונים | 3. המלחמה בהלבנת ההון בשנים האחרונות | 3.1 חקיקה | פרק ח': המלצות ה-FATF – מערכות משפטיות | 1. העמדה לדין – הלבנת הון (R.1) | 1.1 המלצה 1 | 1.2 המסגרת המשפטית | 1.3 המלצה 32 – חקירת הלבנת הון – מידע על תביעות | 1.4 יעילות | 2. המלצות והערות | 2.1 המלצה 1 | 2.2 המלצה מיוחדת II – העמדה לדין בגין מימון טרור (SR.II) – המסגרת המשפטית | 2.3 המלצה 32 – חקירת מימון טרור – נתוני תביעות | 2.4 יעילות | 3. המלצות והערות – המלצה מיוחדת II | 4. החרמה והקפאה של רווחים פליליים (R.3) | 4.1 המסגרת המשפטית | 4.2 סטטיסטיקה | 4.3 יעילות | 4.4 המלצות והערות | 5. הקפאת משאבים לשימוש במימון טרור (SR.II) | 5.1 תיאור וניתוח | 5.2 המלצה מיוחדת | 5.3 נתוני החרמת ההקפאת רווחי מימון טרור | 5.4 יעילות | 5.5 המלצות והערות | פרק ט': המלצות ה-FATF – רשויות | 1. המלצה 26 – הקמת יחידת המודיעין הפיננסי ותפקידה | 1.1 הקמת יחידת מודיעין פיננסי כמרכז לאומי c.26.1)) | 1.2 הנחיה למוסדות פיננסים וגורמי דיווח נוספים לגבי הגשת דו"חות STR (c.26.2) | 1.3 נגישות למידע על בסיס קבוע על ידי יחידת המודיעין הפיננסי (26.3) | 1.4 מידע נוסף מגופי דיווח (26.4) | 1.5 העברת מידע (26.5) | 1.6 עצמאות ארגונית ואוטונומיה (26.6) | 1.7 הגנת מידע המוחזק על ידי יחידת המודיעין הפיננסי (26.7) | 1.8 פרסום דיווחים תקופתיים (26.8) | 1.9 מספר נותני שירותי מטבע הרשומים לפי פרק ד' לחוק איסור הלבנת הון | 1.10 חברות בקבוצת אגמונט ועקרונות אגמונט לחילופי מידע בין יחידות מודיעין פיננסי (26.9 ו-26.10) | 2. המלצה 30 – יחידת המודיעין הפיננסי | 2.1 איכות המשאבים ליחידת המודיעין הפיננסי (30.1) | 2.2 יושרה של רשויות יחידות מודיעין פיננסי (30.2) | 2.3 הכשרת סגל יחידת מודיעין פיננסי (30.3) | 3. המלצה 32 – סטטסטיקת יחידת המודיעין הפיננסי | 4. יעילות פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון | 5. המלצות והערות | 5.1 המלצה 26 | 5.2 המלצה 30 | 5.3 המלצה 32 | פרק י': רשויות מוסדות פיננסיים – אמצעים מניעתיים | 1. מסגרת משפטית והתפתחויות מאז 2008 | 1.1 חוק, תקנות ואמצעי אכיפה נוספים | 1.2 טווח | 1.3 בדיקת נאותות של לקוחות ושימור רישומים | 2. בדיקת נאותות של לקוחות, כולל אמצעים משופרים או מופחתים (R.5, R.6) – תיאור וניתוח | 2.1 המלצה 5 – סיכום של גורמים משנת 2008 | 2.2 חשבונות אנונימיים וחשבונות עם שמות מזויפים (c.5.1) | 2.2.1 תאגידים בנקאיים | 2.2.2 חברי בורסה | 2.2.3 מבטחים וסוכני ביטוח | 2.2.4 מנהלי תיקי השקעות | 2.2.5 קופות גמל | 2.2.6 נותני שירותי מטבע | 2.2.7 בנק הדואר | 2.3 חשבונות ממוספרים | 2.4 בדיקת נאותות לקוחות כאשר ישנה דרישה לבדיקת נאותות ללקוחות (c. 5.2) | 2.5 אמצעי זיהוי ומקורות לאימות (c.5.3) | 2.6 זיהוי של אישיות משפטית או הסכמים אחרים (c.5.4) | 2.7 דרישה לזיהוי נהנה (c 5.5) | 2.8 קשרים עסקיים – מידע על מטרתם או טבעם (c5.6) | 2.9 בדיקת נאותות מתמשכת על קשרי עסקים (c 5.7, 5.7.1 & 5.7.2) | 2.10 בדיקת נאותות מעושרת סיכונים ללקוחות בסיכון גבוה יותר (c.5.8) | 2.11 יישום אמצעי בדיקת נאותות לקוחות מופחתים במצבי סיכון מתאימים (c 5.9) | 2.12 יישום של אמצעים מופחתים לבדיקת נאותות לתושבי חוץ (c.5.10) | 2.13 אמצעים מופחתים לבדיקת נאותות ללקוחות לא מיושמים כאשר קיים חשד להלבנת הון או מימון טרור או מצבי סיכון אחרים (c 5.11) | 2.14 יישום מבוסס סיכונים של בדיקת נאותות ללקוחות שיתיישר עם ההנחיות (c.12) | 2.15 תזמון אימות זהות – החוק הכללי (c 5.13) | 2.16 תזמון אימות זהות – טיפול בנסיבות יוצאות מהכלל (c 5.14 & 5.14.1) | 2.17 אי השלמת אמצעי בדיקת נאותות לפני תחילת הקשר העסקי (c 5.15) ולאחר תחילת הקשר העסקי (c 5.16) | 2.18 לקוחות קיימים (c 5.17 & 5.18) | 2.19 יעילות | 3. המלצה 6 – דרישה לקבוע מקור עושר | 3.1 מערכות ניהול סיכונים, אישור הנהלה בכירה, דרישה לקבוע מקור עושר ומשאבים ובקרה מתמשכת (6.1c–6.4c) | 4. אלמנטים נוספים | 4.1 עובדי ציבור מקומיים – דרישות | 4.2 שחיתות | 4.3 יעילות | 5. המלצות והערות | 5.1 המלצה 5 | 5.2 המלצה 6 | פרק י"א: מסקנות כלליות | 1. ה-FATF, Transperency International (TI), קרן המטבע הבינלאומית ועמידה ישראלית בדרישות | 2. תיאום בין-משרדי יעיל במאבק בעברות מס ופשעים פיננסיים אחרים | 2.1 המלצות | 2.1.1 כללי | 2.1.2 מודלים ארגוניים לסוכנויות הנאבקות בעברות מס ופשיעה פיננסית אחרת | 2.1.3 מודלים לשיתוף מידע | 2.1.4 מודלים לשיתוף פעולה מורחב | 2.1.5 המלצות | 3. מודלים ארגוניים לסוכנויות הנאבקות בפשיעה פיננסית | 3.1 רשות המסים | 3.2 מינהל המכס | 3.3 משטרה וסוכנויות אכיפה אחרות | 3.4 יחידת מודיעין פיננסי | 3.5 התובע הכללי | 3.6 רגולטורים פיננסיים | 4. מודלים לשיתוף מידע | 4.1 הסכמים לשיתוף מידע במסגרת שערים משפטיים | 4.1.1 גישה ישירה לרישומים ומאגרי מידע | 4.1.2 שיתוף מידע ספונטני מנדטורי | 4.1.3 שיתוף מידע ספונטני | 4.1.4 שיתוף מידע על פי בקשה | 4.2 ניתוח של אפשרויות משפטיות | 4.2.1 מודלים שונים של סוכנויות החוקרות עברות מס | 4.2.2 מודלים בהם חקירות עברות מס נערכות מחוץ לרשויות המס | 4.2.3 מידע המוחזק על ידי המשטרה או התובע הכללי | 4.2.3.1 הבדלים ברשויות המס למטרת ניהול מיסים | 4.2.3.2 הבדלים בסוכנויות החוקרות עברות מס | 4.2.4 התאמת הזדמנויות משפטיות עם מודלים ארגוניים של יחידת המודיעין הפיננסי | 4.2.4.1 יחידת מודיעין פיננסי המוקמת כמחלקה במשטרה או במשרד התובע הציבורי | 4.2.4.2 יחידת מודיעין פיננסי כיחידה עצמאית בתוך הבנק המרכזי, או כסוכנות נפרדת בפיקוח משרד האוצר או משרד המשפטים | 4.3 מידע המוחזק על ידי יחידת המודיעין הפיננסי | 4.3.1 שונות ברשויות המיסים למטרת ניהול המיסים | 4.3.2 זמינות לסוכנויות החוקרות עברות מס | 4.3.3 זמינות למשטרה או לתובע הכללי בחקירת עברות שאינן עברות מס | 4.4 מידע המוחזק על ידי רגולטורים פיננסיים | 4.4.1 שונות של סוכנויות החוקרות עברות מס | 4.4.2 זמינות לסוכנויות החוקרות עברות מס | 4.4.3 שונות למשטרה או תובע כללי החוקרת עברות שאינן עברות מס | 4.4.4 זמינות ליחידת המודיעין הפיננסי | 5. מודלים לשיתוף פעולה משופר | 6. חסיון עורך דין–לקוח: הקשר המקצועי המיוחד במקרה של ישראל | 6.1 העיקרון של יתרון מקצועי משפטי וחשאיות | 6.2 החשיבות של יתרון מקצועי משפטי | 6.2.1 הבטחת הגנת זכויות אדם וקידומם | 7. הלבנת הון ומימון טרור וטווח היתרון מקצועי משפטי בסטנדרטים בינלאומיים | 8. ועידת האו"ם נגד סחר בלתי חוקי בסמים וחומרים פסיכו-טרופיים | 8.1 ועידת האו"ם נגד פשיעה מאורגנת על-לאומית (UNCTOC) | 8.2 ועידת האו"ם נגד שחיתות (UNCAC) | 8.3 ועידה בינלאומית לדיכוי מימון טרור | 8.4 ועידת אירופה להלבנת הון, חיפוש, החרמה ועיקול רווחי פשיעה ומימון טרור | 8.5 גישת כוח המשימה הפיננסי ה-FATF | 8.6 ביקורות נגד דיווח עסקאות חשודות על ידי משפטנים | 9. גישת ישראל ליתרון המשפטי בהלבנת הון ומימון טרור | 9.1 עורכי דין ישראלים | 9.2 חוקי הלבנת הון של ישראל ועורכי דין | 9.3 איסורים וחובות במסגרת החוק | 9.3.1 עסקאות ברכוש הנובע מעברה | 9.3.2 עסקאות של מידע כוזב בהקשר של רכוש | 9.3.3 אחזקה, מכירה, קבלה של רכוש לא לגיטימי | 9.3.4 חובות דיווח הנוגעות לציבור הכללי | 9.3.5 חובות של ספקי שירותים פיננסים | 9.4 יתרון משפטי והמלצות ה-FATF | 9.4.1 שיעור קבוע לאי-דיווח | 9.4.2 הגנה משפטית ואיסור נגד הטייה | 9.5 עצמאותו של פקיד עמידה בדרישות | 9.6 משפטנים | 9.7 מסקנה | מפתחות | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | חקיקה זרה | ארצות הברית | החלטות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסיקה זרה | החלטות של בית הדין האירופי לזכויות אדם | ספרות זרה | ספרים | מאמרים | שונות | אמנות | דירקטיבות | דו"חות | הוראות ניהול בנקאי תקין | החלטות הממשלה | שונות
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות