Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
Sale!New!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

תובענות ייצוגיות בישראל

₪850.00 ₪790.00
מק"ט: 14142

מחבר: ד"ר אלעד אופיר

Class Actions in Israel

תובענות ייצוגיות: ד תובענות ייצוגיות: ד

חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006




אודות הספר

חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, הביאה לעלייה משמעותית בכמות התובענות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט בישראל, כאשר החל משנת 2012 מוגשות למעלה מ-1,000 תובענות בשנה.

כתוצאה מכך התרחשו מספר מגמות: כשני שליש מהתביעות הן תביעות צרכניות נגד עוסק; חלק גדול מהתביעות מסתיים בפשרה ורק מיעוטן מאושר על ידי בית המשפט; הליך ההסתלקות הוא התוצאה הדומיננטית; הוגשו תביעות סרק רבות או תביעות שלא גרמו לנזק לקבוצה או רק לנזק מזערי; קיומם של תובעים סדרתיים ותביעות סדרתיות ועוד.

הספר מנתח בהרחבה סוגיות אקטואליות רבות ומגוונות בתחום דיני תובענות ייצוגיות, תוך הבאת אסמכתאות של פסקי הדין, המאמרים והספרים המנחים בישראל ובארצות הברית. הספר משלב תובנות פרקטיות של המחבר, והוא נועד להוות גם כלי עבודה יעיל לעוסקים בתחום.

הספר דן בהרחבה בנושאים הבאים:

  • סקירה של מוסד התובענה הייצוגית בישראל ובארצות הברית בשנים האחרונות.
  • בעיות ומגמות עיקריות בתובענה ובפשרה הייצוגית בישראל בעשור האחרון.
  • דיון בעילות תביעה שונות, בקטגוריות של נזקים, סוגי התביעות המאושרות והתביעות שלא כדאי להגישן, וטענות הגנה אפשריות של נתבעים.
  • סקירה של סעד ה- cy pres בארה"ב ובישראל, וסוגי הסעדים הניתנים בתובענה הייצוגית על יתרונותיהם וחסרונותיהם.
  • תוצאות ונתוני אמת על אודות פיקוח ומימוש הסדרי פשרה בישראל.
  • דיון תיאורטי מקיף בנושא תכליות התובענה הייצוגית וניתוח טקסטואלי של פסיקת בתי המשפט בעניין זה.
  • השוואה בין העיצום הכספי המנהלי לסעד הכספי הניתן בהליך הייצוגי.
  • אחריות אישית של נושאי משרה בתאגיד לעוולות התאגיד.
  • פתרונות ומנגנונים שונים לייעול הפיצוי וההרתעה, ובהם: חובת פנייה מוקדמת לנתבע; חובת פנייה מוקדמת לרגולטור, ומעורבות הרגולטור בהליך הייצוגי; הודעת חדילה; השתת אגרות והוצאות; חוות דעת מומחה; שימוש במנגנון ה opt-in; ייעול הליך ההסתלקות; עיצומים כספיים; פיצוי עונשי ועוד.
  • נספח כללי עשה ולא תעשה להגשת תובענה ייצוגית.

מתוך ההקדמה לספר מאת השופט פרופ' עופר גרוסקופף


ספרו המצוין של ד"ר אלעד אופיר, המהווה פרי עבודת מחקר מעמיקה ומקיפה, בוחן בצורה חדה ומרתקת את האופן בו התמודדה מערכת המשפט הישראלית בעשור שחלף מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות עם שלושת האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית הציב בפניה: אתגר המיון, אתגר היעילות ואתגר הגשמת התכליות. הספר מציג ומנתח את הפסיקה הרבה של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בתחום התובענות הייצוגיות… הצעתו של ד"ר אופיר, המפורטת ומנומקת בספר זה, היא הצעה מורכבת, המחייבת בחינה מעמיקה הן על ידי המחוקק והן על ידי בתי המשפט.

אודות המחבר

ד"ר אלעד אופיר הוא מרצה באקדמיה ובפורומים שונים, בעל תואר ראשון במשפטים ושני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. הוא משמש כיום כעו"ד בתעשייה האווירית לישראל בע"מ, ובעבר היה עו"ד ברשות ההגבלים העסקיים.

.
הקדמה – השופט פרופ' עופר גרוסקופף | פתח דבר | תודות | פרק ראשון: תובענות ופשרות ייצוגיות בישראל ובארצות הברית | מבוא | חלק 1 – תובענות ייצוגיות ועוולות המון בישראל | א. מוסד התובענה הייצוגית | ב. תביעות ועוולות המון בישראל | ג. בחינה חדשה של סוגי התביעות השונים – הצעה לסדר חדש | חלק 2 – דיני תובענות ייצוגיות בישראל – סקירה היסטורית ואמפירית | א. הורתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 – הרמה החקיקתית | 1. כללי | 2. תקופת 1948–1988: תובענה ייצוגית על בסיס תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי | 3. תקופת 1998–2006: תובענות ייצוגיות המתבססות על חוקים פרטניים וחקיקה לא אחידה | ב. הורתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 – הרמה המאקרו-משפטית | ג. השינוי שהביא חוק תובענות ייצוגיות | 1. כללי | 2. סקירה אמפירית | א. טבלה 1 – מספר כלל התובענות הייצוגיות שהוגשו בישראל (לפי קטגוריות) בשנים 2007–2015 | ב. טבלה 2 – מספר החלטות שהתקבלו על ידי בתי המשפט בשנים 2000–2015 | ג. טבלה 3 – תוצאות כלל ההליכים בשנים 2011–2015 | ד. תובנות ומשמעויות | חלק 3 – תובענות ייצוגיות בארצות הברית – סקירה היסטורית ואמפירית | א. סקירה היסטורית | ב. סקירה אמפירית | חלק 4 – פשרות ייצוגיות בישראל | א. על הפשרה בדין הישראלי ויתרונותיה | ב. הפשרה הייצוגית | ג. הפשרה הייצוגית ביוזמת בית המשפט | חלק 5 – בעיות רוחב ומגמות עיקריות בתובענה ובפשרה הייצוגית בישראל בשנים האחרונות | א. בעיית הנציג | ב. בעיית תביעות הסרק והתביעות הסחטניות | ג תובעים סדרתיים | ד. העומס על המערכת המשפטית בישראל | חלק 6 – על הספר | א. תרומתו וייחודו של הספר | ב. מבנה הספר | פרק שני: הנזק בתובענה ובפשרה הייצוגית | מבוא | חלק 1 – עילות תביעות ההמון | א. עילות התביעה האפשריות בתביעות נשוא הספר – הלכה ומעשה | ב. רמת הוכחת העילה והנזק | ג. עילת ההטעיה והדרישה לקיומו של קשר סיבתי | 1. דרישת הקשר הסיבתי והבעייתיות בתביעות המון | 2. התפתחות היסטורית של הקשר הסיבתי בעילת ההטעיה | 3. מנגנונים ופתרונות | ד. עילות לפי חוק ההגבלים העסקיים – קשיי הוכחת העילה | 1. כללי | 2. העוולות ההגבליות – נתונים אמפיריים | 3. רמת הוכחת עוולות הגבליות | ה. מסקנות ראשוניות: על קשיי הוכחת עילות ההמון והצורך בחוות דעת כלכלית או חוות דעת מומחה | חלק 2 – קטגוריות הנזקים בתובענות הייצוגיות | א. הגדרת הנזק והדרישה לקיומו לשם קבלת פיצוי | ב. סוגי וראשי הנזקים בתובענות הייצוגיות – בחינת המצב הקיים, קטגוריזציה כבסיס לסדר חדש | 1. נזק ממוני טהור | 2. נזק בלתי ממוני טהור – תחושות שליליות קלות | 3. נזק בלתי ממוני של פגיעה באוטונומיה – תחושות שליליות חזקות | 4. נזק מזערי, זוטי דברים, נזק לא שיטתי ונזקי תקלות | א. הבסיס המשפטי והכלכלי | ב. ההתפתחות בפסיקה | ג. סוגים ומאפיינים שונים של עוולות שאין בהם כל נזק או שהנזק בגינם הוא קל ערך או שתפיסתית נחשבים בעיני בית המשפט (והציבור) כנזק קל ערך או שאינם ראויים לתובענה ייצוגית | 1. נזקים מזעריים | 2. נזק נקודתי או לא שיטתי | 3. נזקי שביתה או תקלות | 4. נזק מהפרת חובת סימון או תקן וכן תביעות אכיפת רגולציה | 5. תביעות על פי חוק הספאם | ד. הדרך לקבוע אם נזק הוא קל ערך או מהותי יותר | חלק 3 – נזק אישי וקבוצתי בתובענה הייצוגית | א. נזק דומה או שונה לכל אחד מחברי הקבוצה – דרישת ההומוגניות | ב. גודלה של הקבוצה והקושי באיתור חברי הקבוצה | ג. גובה הנזק האישי | חלק 4 – חישוב הנזק בתובענה הייצוגית – הלכה ומעשה | א. דרך חישוב הנזק והפיצוי – הבסיס התיאורטי | 1. פיצוי כספי לקבוצה | 2. סעד אחר לטובת הקבוצה או הציבור | ב. השוואה בין שיעור הנזק הנטען בתובענה לבין שווי ההטבה המוצעת לקבוצה בהסדר הפשרה – האם קריטריון עיקרי לאישור הסדר הפשרה? | ג. התייחסות הפסיקה והספרות בישראל לדרך חישוב הנזק – יישום בפועל | 1. דרכי חישוב של הנזק על ידי בית המשפט | 2. מינוי בודק לשם ביצוע החישוב | 3. קירוב לנזק בשל פיצוי כללי לטובת הציבור | 4. הערכה כללית של הנזק או אומדן או אי אזכור של דרך חישוב הנזק | 5. ממשק עם דוקטרינות אפשריות במשפט הישראלי לחישוב הנזק – פיצוי הסתברותי | סיכום | פרק שלישי: התרופות והסעדים בתובענה ובפשרה הייצוגית | מבוא | חלק 1 – תורת הסעדים והתרופות | א. נוסחת הקשר בחקיקה בין העוולה לתרופה | ב. תכליות תורת התרופות | ג. סוגי הסעדים בתובענה הייצוגית – כללי | חלק 2 – הסעד העקיף – סעד ה-Cy Pres | א. כללי | ב. ההיסטוריה וההתפתחות של סעד ה-cy pres בארצות הברית ודיון במהותו | ג. טיעונים ושיקולים של מדיניות משפטית מהמשפט האמריקאי נגד יישום הסעד | (1) הסעד אינו חוקי | (2) הסעד מהווה מתת שמיים למי שלא נפגע | (3) בעיית ה-manageability | (4) סעד שאינו משרת את תכלית הפיצוי | (5) סעד עונשי או כזה הנחשב כקנס | ד. סעד ה-cy pres במדינות אחרות בעולם – קנדה ומדינות אירופה | ה. סעד ה-cy pres בישראל – אף כסעד עיקרי | ו. היסטוריית והתפתחות הסעד העקיף בישראל | ז. יתרונות וטיעונים במשפט הישראלי בעד השימוש בסעד העקיף – שיקולי מדיניות משפטית | (1) זהו הסעד האפשרי היחידי בתביעות המון המאפשר הוצאת כסף מהנתבע | (2) הסעד משרת את תכלית ההרתעה | (3) הסעד מתאים לסוגי מקרים או נזקים (או היעדרם) מסוימים | (4) הסכמה ואדישות לסעד זה מנקודת מבטו של הנפגע הסביר | (5) הסעד נועד לתכלית חברתית ראויה או אכיפה של חוקים | (6) פתרון נוח עבור בית המשפט – "הסדר ראוי, הוגן וסביר" | ח. חסרונות וטיעונים במשפט הישראלי נגד השימוש בסעד העקיף | (1) חברי הקבוצה אינם מקבלים פיצוי | (2) נקודת מבט אפשרית של הצרכן – הפתרון אינו ראוי | (3) תמריץ הנתבע | (4) תמריץ התובע ועורך הדין | ט. מה עושים עם שארית הכסף לאחר השבה כספית ישירה לקבוצה וכן פתרונות אפשריים נוספים, שאינם סעד לקבוצה או לציבור | 1. החזרת הכסף לנתבע | 2. שארית הכסף – לאוצר המדינה | 3. דחיית פשרות ייצוגיות | 4. החזרת הכסף לקבוצה | 5. תרומה | 6. המצב הנוהג בפועל בישראל | חלק 3 – פירוט סוגי הסעדים בתובענה ובפשרה הייצוגית | א. תקציר סקירה אמפירית של הסעדים | ב. פיצוי כספי ישיר או הטבה שוות כסף (ממין התביעה) לחברי קבוצה ("השבה") | 1. כללי | 2. יתרונות וחסרונות סעד ההשבה | 3. סוגי הפיצוי הכספי הישיר | (1) השבה כספית ישירה | (2) פיצוי כספי הדורש פעולה מצד הצרכן | (3) הטבות ומתן שירותי חינם | ג. הסדרי הנחות והסדרי קופונים | 1. כללי | 2. מתי משתמשים בסעד זה בישראל? | 3. יתרונות הסדרי הנחות והסדרי קופונים | 4. חסרונות הסדרי הנחות והסדרי קופונים | 5. חקיקת ה-CAFA בארצות הברית | 6. סיכום הסעד של הסדר הנחות (קופונים) ותיקון החוק בעניין | ד. תרומות לקבוצה או לציבור | 1. כללי | 2. יתרונות הסדר התרומה | 3. חסרונות הסדר התרומה | א. אין כל פיצוי לקבוצה | ב. התרומה משרתת את אינטרס הנתבע | ג. תמריצים וניגודי עניינים של הגורמים המעצבים את הסדר התרומה | ד. היעדר חקיקה, הליך שיפוטי, פיקוח ואכיפה | ה. פגיעה בזכות הגישה לערכאות | ו. פגיעה בהרתעה | 4. יישום הסדר התרומה בארצות הברית ובישראל | 5. דרכים לשיפור יעילות סעד התרומה | ה. סעד האכיפה | 1. מרכיבי סעד האכיפה | 2. ההיסטוריה של סעד האכיפה – המצב לפני חקיקת החוק והמצב כיום | 3. יתרונות סעד האכיפה | 4. חסרונות סעד האכיפה | 5. השימוש בפועל בסעד האכיפה בפסיקה הישראלית | 6. מגמה אפשרית בשימוש בסעד האכיפה | 7. סיכום סעד האכיפה | מתודולוגיה של סעדים וסיכום | פרק רביעי: יישום הפיקוח והמימוש של הסדרי פשרה – סקירה ומחקר אמפירי | מבוא | חלק 1 – חשיבות וקשיי ביצוע המחקר על אודות פיקוח ומימוש הסדרי פשרה – ישראל וארצות הברית | א. בעיות הפיקוח והמימוש בהסדרי פשרה | ב. חשיבות המחקר על אודות הפיקוח והמימוש של הסדרי פשרה ובעיקר של הסדרי הנחות | ג. מתודולוגיית המחקר וקשיי ביצוע המחקר ואיסוף המידע בארצות הברית | . מימוש הסדרי פשרה בארצות הברית – מחקרים ופסיקה | חלק 2 – מחקר על פיקוח ומימוש הסדרי פשרה בישראל | א. אופן ביצוע המחקר – פשרות ייצוגיות בישראל 2007–2014 | ב. דרישת הפיקוח בפסיקה על הסדרי פשרה בישראל | ג. יישום הפיקוח על הסדרי פשרה בישראל | ד. נתונים על אודות מימוש הסדרי פשרה | 1.1 הסדרי השבה – הסעד הישיר | 1.1.1 החזר כספי, שאינו דורש פעולה מצד הצרכן, או שחלקו דורש פעולה מצד הצרכן | 1.1.2. החזר כספי, הדורש פעולה מצד הצרכן | 1.1.3. הטבות חינם – הדורשות פעולה מצד הצרכן | 1.1.4 תובנות מהסדרי הסעד הישיר | 1.2 מימוש הסדרי הנחות וקופונים | 1.2.1 תיאורי הסדרים | 1.2.2 טבלת מימושי הסדרי הנחות וקופונים | 1.2.3 מסקנות | 1.3 מימוש הסדרי תרומות | תובנות וסיכום | פרק חמישי: תכליות התובענה הייצוגית | מבוא | חלק 1 – תכליות התובענה הייצוגית – החלק התיאורטי | א. תכלית אכיפת הדין | 1. כללי | 2. אפשרויות האכיפה – פלילית, מנהלית ופרטית | 3. אכיפת הדינים נשוא תביעות ההמון | 3.1 אכיפת דיני הצרכנות בישראל | 3.1.1 מטרות החקיקה | 3.1.2 אכיפה פלילית | 3.1.3 אכיפה מנהלית | 3.1.4 אכיפה פרטית | 3.2 אכיפת דיני ההגבלים העסקיים בישראל | 3.2.1 מטרות החקיקה | 3.2.2 אכיפה פלילית | 3.2.3 אכיפה מנהלית | 3.2.4 אכיפה פרטית | 3.3 אכיפת חיקוקים אחרים | 4. התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה ציבורית | 4.1 כללי | 4.2 בארצות הברית | 4.3 בישראל | 5. עורך הדין כאוכף ציבורי | 5.1 על תפקיד עורך הדין בייזום התביעה במשפט האמריקאי | 5.2 על תפקיד עורך הדין במסגרת התובענה הייצוגית במשפט הישראלי | 6. אכיפה ציבורית או פרטית או משולבת? | 7. המגמה – חיזוק האכיפה המנהלית כחלק מהאכיפה הציבורית | ב. תכלית ההרתעה | 1. תזת ההרתעה | 2. אפשרויות ואמצעי ההרתעה | 2.1 אכיפת הרשויות והגברת פעולות האכיפה | 2.2 הסנקציה | 2.2.1 קנס או עיצום כספי או סעד כספי | 2.2.1.1 כללי | 2.2.1.2 קנסות וסעדים בתובענות ייצוגיות – דיון והשוואה | 2.2.2 אחריות אישית של נושאי משרה | 2.2.3 פגיעה במוניטין של תאגיד ושל נושא משרה | 2.2.4 יישום וסיכום | 3. הרתעה בפועל של מוסד התובענה הייצוגית | ג. תכלית המניעה | 1. מניעה מול הרתעה | 2. תכלית המניעה כנשענת גם על המודל הנורמטיבי | 3. תכלית המניעה בחקיקה הכללית ובדיני תובענות ייצוגיות | 4. מנגנוני מניעה פוטנציאליים נוספים | 4.1 הגנה ייצוגית | 4.2 דווח עצמי | ד. תכלית הפיצוי וההשבה | ה. תכלית זכות הגישה לערכאות | חלק 2 – התפתחות תכליות התובענה הייצוגית – סקירה כרונולוגית | א. ההתפתחות הכרונולוגית והדיון במשפט האמריקאי סביב תכליות התובענה הייצוגית | ב. תכליות התובענה הייצוגית באירופה | ג. תכליות התובענה הייצוגית בישראל | 1. החקיקה ודברי ההסבר | 2. התפתחות כרונולוגית של תכליות התובענה הייצוגית בספרות הישראלית ובפסיקת בית המשפט העליון בישראל | חלק 3 – תכליות התובענה הייצוגית – המחקר הטקסטולוגי | א. ניתוח טקסטואלי של תכליות התובענה הייצוגית בפסיקת בתי המשפט המחוזיים בישראל בשנים 2007–2014 | 1. כללי | 2. הוגנות ההסדר | 3. רטוריקת תכלית ההרתעה | 4. רטוריקת תכלית המניעה | 5. רטוריקת תכלית האכיפה | 6. רטוריקת תכלית הפיצוי | 7. רטוריקת תכלית זכות הגישה לערכאות | ב. רטוריקה של תכליות בחתך הסעדים | 1. כללי | 2. רטוריקת הסדרי הנחות | 2א. טבלה א' – תכליות הסדרי הנחות | 3. רטוריקת סעד התרומה | 3ב. טבלה ב' – תכליות סעד התרומה | 4. רטוריקת סעד ההשבה | 4ג. טבלה 4ג. – תכליות סעד ההשבה | 5. רטוריקת סעד האכיפה | 5ד. טבלה ד' – תכליות סעד האכיפה | סיכום | פרק שישי: פתרונות ומנגנונים לייעול הפיצוי וההרתעה | מבוא | חלק 1 – רגולציה, בית המשפט והתובענה הייצוגית | א. על הצורך בפתרון מתודולוגי משולב – מעבר לכלי סינון ולרגולציה המקדימים את השימוש בהליך המשפטי של התובענה הייצוגית | ב. פעילות בית המשפט לאחר הרגולטור – האם כמבצע ביקורת שיפוטית או כמבצע דיון ראשוני? | ג. על תפקיד בית המשפט ומוסד התובענה הייצוגית כאוכפי רגולציה | חלק 2 – וודאות משפטית ואחידות בפסיקה הייצוגית | א. על הצורך בהגברת הוודאות המשפטית | ב. חוסר אחידות בפסיקה הייצוגית | ג. התובענה הייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת | ד. מתודולוגיית טיפול במקרים השונים – תוצר מרכזי של המחקר בספר | 1. כללי | 2. הבסיס התיאורטי – עיצוב כללי מינהל (rule making) | חלק 3 – פתרונות ומנגנונים טרום ההליך הייצוגי | א. חובת פנייה מוקדמת לנתבע | 1. כללי | 2. בחינת העילה וביסוס התביעה | 3. הסרת המחדל ותיקון ההפרה | 4. תום הלב של התובע | ב. חובת פנייה מוקדמת לרגולטור ובחינת יחסו של בית המשפט לרגולטור | 1. כללי | 2. מעורבת "גבוהה" של הרגולטור או מאידך היעדר פנייה מוקדמת אליו מביאים בדרך כלל לדחיית התביעה | 3. מעורבות "בינונית" של הרגולטור או כוונה לפעול מביאה בדרך כלל לפשרה או הסתלקות | 4. בית המשפט רואה ברגולטור כגורם נוסף אך לא בעל אפקט מכריע | 5. האם בית המשפט מהווה בהליך הייצוגי גורם חליף או משלים לרגולטור – תביעות בתחום דיני תקשורת כבחינה לדוגמה | ג. אפשרות למתן הודעת חדילה (על ידי תאגידים, כמו על ידי המדינה ורשויותיה) | ד. פתרונות ומנגנונים פרוצדוראליים נוספים טרום ההליך הייצוגי | 1. השתת אגרה על התובע הייצוגי ובא כוחו | 2. הוצאות על התובע – במקרה הסתלקות מתביעת סרק או במקרה של דחייה או הפסד | 3. הגבלת כמות התביעות לתובע או עורך הדין | 4. דרישה של חוות דעת מומחה וסקר צרכנים | 5. אימוץ מגמה חדשה או מעבר במקרים מסוימים למנגנון Opt-In | חלק 4 – פתרונות ומנגנונים במסגרת ובמהלך ההליך הייצוגי | א. ייעול ושיפור הליכי הפיקוח הרגילים | ב. התייעלות ותיקונים בהליך ההסתלקות | חלק 5 – פתרונות ומנגנונים חליפיים להליך הייצוגי | א. קנסות ועיצומים כספיים – המצוי והרצוי (תביעות המון לעומת שאר הפרטים) | 1. כללי | 2. יישום | 3. האפקטיביות של תובענות ייצוגיות ביחס לרגולציה ולקנסות: בחינת אירועי החריגות ב"מענה הקולי" אצל חברת הוט במהלך השנים 2008–2015 | ב. פיצוים עונשיים בתובענה הייצוגית | 1. כללי | 2. מקומם של הפיצויים העונשיים בסקאלת הסעדים | 3. התכליות וההצדקות לקיומם של הפיצויים העונשיים והתאמתם למוסד התובענה הייצוגית | 4. מקומם ויישומם של הפיצויים העונשיים במשפט הישראלי | 5. מי אמור לקבל את הפיצוי העונשי | 6. מקום הפיצוי העונשי במסגרת התובענה הייצוגית ובעוולות ההמון (או כחלופה להן) | ג. הליך של בוררות ייצוגית או פנייה לערכאות נמוכות יותר או הליכים אלטרנטיביים | חלק 6 – מתודולוגיה של עילות, סעדים וסנקציות, פתרונות ומנגנונים – סיכום | א. עקרונות המתודולוגיה | ב. יישום המתודולוגיה | 1. טיפול של בית המשפט ומנגנוני פיקוח | 2. חובת פנייה מוקדמת לנתבע והסכם בין התובע לנתבע בחסות הרגולטור | 3. חובת פנייה מוקדמת לרגולטור | ג. חישוב הנזק באופן יישומי – דרך החישוב המוצעת בסוגי התביעה השונים | ד. תרשים זרימה – סיכום | סיכום הספר | נספח: כללי עשה ולא תעשה בהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית | מפתחות | מפתח חקיקה | מפתח פסיקה | מפתח ספרות | מפתח שונות | מפתח עניינים
Mobile version: Enabled