Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
Sale!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

דיני מסחר אלקטרוני צרכני

₪1,200.00 ₪890.00
מק"ט: 14180

מחבר: ד"ר אמל ג'בארין

Consumer E-Commerce Law

כרכים: 2

דיני מחשבים / דיני טכנולוגיה; דיני הגנת הצרכן: ד




אודות הספר

הספר מציג בפני הקהילה המשפטית בישראל ובפני העוסקים בתחום המסחר האלקטרוני, ניתוח ראשון מסוגו של דיני המסחר האלקטרוני הצרכני — Business to Consumer Electronic Commerce Law — כתחום משפטי נפרד ומוגדר.

"מסחר אלקטרוני" מתייחס לכל פעילות מסחרית המתבצעת על גבי רשת תקשורת אלקטרונית פתוחה כמו רשת האינטרנט. התפתחות המסחר האלקטרוני הצרכני, העלתה אצל קובעי המדיניות בשיטות המשפט השונות ובכללן בישראל, שאלות הנוגעת לדין המצוי והרצוי ביחס לתופעה זו.
השאלות הנוגעות לדין הרצוי עניינן בריאקציה הנורמטיבית הראויה לתופעת המסחר האלקטרוני הצרכני: האם על המשפט להתערב במסחר האלקטרוני הצרכני? ואם כן, מהו אופייה ותוכנה של התערבות זו? האם ניתן להסתפק בתקינת גילוי המטילה חובת גילוי על האתרים המסחריים? או שמא יש להתערב בתוכנם של החוזים האלקטרוניים הצרכניים? כיצד על המשפט להגיב לתופעת מנועי החיפוש הצרכניים? כיצד על המשפט להתייחס לשיטות השיווק החדשניות, כגון: פרסום באנרים, פרסום מנועי החיפוש, קידום אורגני במנועי החיפוש, שיווק ויראלי, שיווק ברשתות החברתיות, ועוד? השאלות הנוגעות לדין המצוי עניינן בהתאמת הדין המצוי, אשר חוקק עוד טרם הופעת רשת האינטרנט, להסדרת ההיבטים השונים של המסחר האלקטרוני הצרכני.

כדי לענות על שאלות אלה ורבות אחרות, הספר פורש תיאוריה מקיפה של המסחר האלקטרוני הצרכני, תוך הצגת היחס בינה לבין התיאוריה של דיני הצרכנות הקלאסיים. כמו כן, הספר כולל תיאור מקיף לדיני המסחר האלקטרוני הצרכני הנהוגים בשיטות המשפט הזרות, בראשן האיחוד האירופאי וארצות הברית.

מטרת הספר היא להקנות למשפטניות ולמשפטנים הישראליים כלים מעשיים להתמודד עם האתגרים המשפטיים של תחום משפטי חדש זה.

בין הנושאים הנדונים בספר:

  • דיני המסחר הצרכני הקלאסי
  • התיאוריה של דיני המסחר הצרכני הקלאסי
  • המסחר האלקטרוני הצרכני- נתונים ומאפיינים
  • התיאוריה של דיני המסחר האלקטרוני הצרכני
  • כשל המידע במסחר האלקטרוני הצרכני הקלאסי ותרופות משפטיות
  • עלויות המידע ועודף המידע בעידן האינטרנט
  • על מנועי החיפוש כפתרון טכנולוגי לפתרון בעיות עלויות המידע ועודף המידע
  • על מהותו של אתר אינטרנט
  • זכות אתרי האינטרנט להדיר מנועי החיפוש
  • דיני שיווק והטעיה באתרים המסחריים
  • דיני שיווק והטעיה באתרי התוכן (באנרים מסחריים)
  • דיני פרסום סמוי באתרי התוכן
  • דיני שיווק ויראלי במדיה החברתית
  • דיני שיווק והטעיה במנועי החיפוש
  • דיני קידום אתרים אורגני במנועי החיפוש
  • דיני פרסום במנועי החיפוש
  • דיני פרסום סמוי במנועי החיפוש
  • דיני שיווק ופרסום ברשתות החברתיות
אודות המחבר

אמל ג'בארין הוא דוקטור למשפטים ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, שם הוא מלמד משפט באינטרנט ודיני קניין.

ד"ר אמל ג'בארין קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן במלגה של מצטייני נשיא. ד"ר אמל ג'בארין הוא בעל תואר בהנדסת מחשבים מהטכניון בישראל.

.
הקדמה | מבוא | תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | מבוא | 1. מהפכת האינטרנט: היסטוריה ומאפיינים | 2. משפט ואינטרנט | 3. דיני הצרכנות הקלאסיים – התפתחות, מאפיינים ותיאוריה | 4. האינטרנט כמדיום שיווקי וצרכני – נתונים ותמורות | 5. ההבדלים בין המסחר הצרכני האלקטרוני לבין המסחר הצרכני הרגיל | 6. התיאוריה של דיני המסחר האלקטרוני הצרכני – איזו פרדיגמה? | 7. מבנה הספר | שער ראשון: דיני הצרכנות הנהוגים במשפט הישראלי – תיאור ותיאוריה | פרק ראשון: דיני הגנת הצרכן במשפט הישראלי | 1. התפתחות התופעה הצרכנית (Consumerism) | 2. מינוחים | 3. המאפיינים המיוחדים של העסקאות הצרכניות – פערי הכוחות | 4. האם החקיקה האזרחית יכולה לתת מענה הולם לנחיתות הצרכנים? | 5. הגישה המסורתית של דיני הגנת הצרכן – צמצום פערי הכוח | 6. דיני הצרכנות במשפט הישראלי – נקודת מבט פנורמית | א. חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 | (1) ההוראות החלות על השלב הראשון – דיני השיווק | (א) חובת הגילוי | (ב) איסור הטעיה ישירה, הטעיה בפרסומת ופרסום סמוי | (ג) איסור ניצול מצוקה | (ד) חובות הנוגעות לפרסומת ולדרכי המכוונות לקטינים | (2) הוראות החלות על שלב ההתקשרות בעסקה –הצרכניים | (3) הוראות החלות על השלב שלאחר ההתקשרות בעסקה | (א) מכשירים להגברת אכיפת החקיקה הצרכנית | (ב) זכות חזרה חד-צדדית מהעסקה | ב. חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 | ג. חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 | ד. חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים, ובכניסה למקומות ציבוריים, התשע"א-2000 | ה. חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980 | ו. חוקים צרכניים ספציפיים | 7. דיני הגנת הצרכן באיחוד האירופאי | פרק שני: התשתית התיאורטית הקלאסית של דיני הגנת הצרכן | 1. מדוע להיזקק לגישה הכלכלית למשפט? | 2. הגישה הכלכלית ודיני הצרכנות | 3. הרובד הנורמטיבי של הגישה הכלכלית לדיני הצרכנות | 4. הרובד הפוזיטיבי של הגישה הכלכלית לדיני הצרכנות | 5. תורת השוק המשוכלל | א. כשל מידע – חוסר במידע | (1) חוסר המידע והתנהגות הצרכנים | (2) חוסר המידע והתנהגות הפירמות | (3) תגובות רגולטוריות לחוסר המידע | ב. כשל מידע מסוג שני – מידע לא נכון | ג. כשל מונופולין | ד. כשל החצנה – היעדר היכולת והנכונות של הצרכנים להגיש תביעות משפטיות | 6. כלכלת עלויות העסקה (Transaction Costs Economics) | א. יישום התובנות של כלכלת עלויות העסקה על דיני הגנת הצרכן | ב. עלויות העסקה בשלב טרום ביצוע העסקה ותגובות רגולטוריות | ג. עלויות העסקה בשלב ההתקשרות בעסקה ותגובות רגולטוריות | (1) החובה לנסח את החוזה בצורה פשוטה | (2) כללי ברירת מחדל כמכניזם להפחתת עלויות ההתקשרות | (3) תקינה קוגנטית מראש כמכניזם להפחתת עלויות העסקה | (4) התערבות בתוכן החוזה בדיעבד Ex Post (תנאי מקפח בחוזה אחיד) | ד. עלויות העסקה בשלב מימוש הזכויות | ה. הערה על הקשר שבין תורת השוק המשוכלל לכלכלת עלויות העסקה | 7. הכלכלה ההתנהגותית (Behavioral Economics) | א. רציונאליות חסומה ועודף מידע | ב. תגובות רגולטוריות לרציונאליות חסומה ועודף מידע | ג. רציונאליות מוגבלת ושיטות שיווק מניפולטיביות | (1) הטיית המסגור Framing)) | (2) שנאת קיצוניות (Extremeness Aversion), אפקט הפשרה ומוצרי פתיון | (3) אפקט העליונות הא-סימטרית ומוצרי פיתיון | (4) אפקט "החינם!" | (5) הטיית העיגון (Anchoring) | (6) אופטימיות יתר ושיטת ההחזר (Rebate) | (7) אפקט הבעלות | ד. יישום התובנות של הכלכלה ההתנהגותית על דיני הגנת הצרכן | (1) איסור על שיטות שיווק מניפולטיביות | (2) זכות חזרה חד-צדדית מהעסקה – הדין הרצוי והמצוי על קצה המזלג | 8. הגישה הכלכלית לדיני הצרכנות – סיכום | 9. על המשותף בין הגישה הכלכלית לבין הגישה המסורתית לדיני הצרכנות | 10. הרובד הממסדי-פוליטי של דיני הצרכנות | 11. חלוקת העבודה בין המחוקק לבתי המשפט בעיצוב דיני הצרכנות ובפיתוחם | שער שני: המסחר האלקטרוני הצרכני – מאפיינים ותיאוריה | פרק ראשון: המסחר האלקטרוני הצרכני – נתונים ומאפיינים | 1. המסחר האלקטרוני הצרכני – במה? המוצרים והשירותים שנסחרים באינטרנט | 2. היקפי המסחר האלטקרוני הצרכני | א. מגמה ראשונה – גידול הולך ונמשך בהיקפי המסחר האלקטרוני הצרכני | ב. המגמה השנייה – חוסר האמון במסחר האלקטרוני הצרכני במוצרים בני-קיימא | ג. הסיבות לחוסר האמון של הצרכנים במסחר האלקטרוני הצרכני | 3. השווקים הצרכניים הקלאסיים לעומת השווקים הצרכניים הדיגיטליים | 4. טיב הטובין הנסחרים בשוק | 5. היכולת של הפירמות לאסוף מידע אישי על אודות הצרכנים | 6. ערוצי השיווק בשווקים הדיגיטליים | א. שיווק באתר המסחרי של הפירמה | ב. שיווק באמצעות הדואר האלקטרוני | ג. שיווק באמצעות מודעות (באנרים) | ד. שיווק בבלוגים | ה. שיווק ברשתות חברתיות (Social Media Marketing) | ו. שיווק במנועי החיפוש (Search Engines Marketing) | ז. שיווק ויראלי | ח. שיווק באמצעות הטלפונים החכמים (Mobile Marketing) | ט. שיווק ומכירה דרך קניונים וירטואליים | 7. משיווק המוני לשיווק ממוקד | 8. שיווק יחידני והתאמה יחידנית | 9. שיטות תמחור מפלות (Price Discrimination) | 10. שיטות מכירה חדשות | 11. התמורות אצל הצרכנים | א. מ"צרכן" ל"יצרכן" (Consumer to Prosumer) | ב. פער דיגיטלי בין הצרכנים – "צרכן אנלוגי" מול "צרכן דיגיטלי" | ג. הקטינים כצרכנים | 12. ריבוי הגורמים המעורבים בעסקאות הצרכניות בשווקים הדיגיטליים | א. מתווכי אמון וחותמי אמון | ב. מתווכים המספקים שירותים ליישוב סכסוכים (צרכניים) אלטרנטיבי ומקוון (ODR) | ג. אמצעי תשלום ומתווכי תשלום | 13. סיכום הפרק | פרק שני: הבסיס התיאורטי של דיני המסחר האלקטרוני הצרכני | 1. הקדמה – על הצורך בפרדיגמה חדשה | 2. השפעת רשת האינטרנט על הרובד הנורמטיבי של דיני הצרכנות | א. השפעת האינטרנט על מערכת הערכים של החברה – הצגת הגישות השונות | ב. רשת האינטרנט לא מערערת את מעמדן של המטרות הקלאסיות של דיני הצרכנות | ג. הגברת האמון של הצרכנים במסחר האלקטרוני ובשווקים הדיגיטליים כמטרה נוספת של דיני המסחר האלקטרוני הצרכני | ד. הגנה על הפרטיות של הצרכנים בשווקים הדיגיטליים כמטרה נוספת של דיני המסחר האלקטרוני הצרכני | 3. השפעת רשת האינטרנט על הרובד הפוזיטיבי של דיני הצרכנות | א. "הכלכלה החדשה" – טיעון ונימוקים | ב. ביקורת על "הכלכלה החדשה" | 4. השפעת רשת האינטרנט על הרובד הממסדי-פוליטי | א. התערערות מעמדה של המדינה בהסדרת המסחר האלקטרוני הצרכני | ב. המשפט הבין-לאומי כמערכת נורמטיבית להסדרת העסקאות הצרכניות בשווקים הדיגיטליים | ג. הסדרה פרטית להסדרת העסקאות הצרכניות בשווקים הדיגיטליים | ד. הטכנולוגיה כמכניזם להסדרת הפעילות הצרכנית | ה. מעבר מצנטרליזם משפטי לפלורליזם מוסדי | 5. מודל לעיצוב הריאקציה הנורמטיבית למסחר האלקטרוני הצרכני | שער שלישי: השווקים הדיגיטליים הם שווקים יעילים – ציפיות, מציאות ותגובות רגולטוריות | פרק ראשון: השווקים הדיגיטליים כשווקים היעילים, האמנם? | 1. הגישה האופטימית – השווקים הדיגיטליים הם השווקים היעילים החפים מכל כשל | א. ריבוי מוכרים | ב. מידע מלא | ג. עלויות עסקה זניחות | ד. העצמת הצרכנים (Empowerment) וצמצום פערי הכוחות בינם לבין הפירמות | 2. השווקים הדיגיטליים אינם יעילים – המישור האמפירי | א. רמת מחירים (Price Levels) | ב. פיזור מחירים ((Price Dispersion | ג. גמישות המחירים (Price elasticity) | 3. תחרות במחיר לעומת תחרות בתנאים אחרים החלים על העסקה הצרכנית | 4. מיפוי ראשוני לכשלים המתרחשים בשווקים הדיגיטליים | 5. דיני המסחר האלקטרוני הצרכני – מבט חטוף אל עבר שיטות המשפט השונות | א. ישראל | (1) הוועדה להיערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע | (2) סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן | (3) הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008 | ב. האיחוד האירופאי | ג. הארגון לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות המפותחות – OECD | ד. ארצות הברית | שער רביעי: כשל המידע ודיני הגילוי בשווקים הדיגיטליים | פרק ראשון: מבוא ומפת דרכים | 1. מידע עסקתי, מהו? | 2. על חשיבות המידע העסקתי בשווקים הדיגיטליים | 3. הצגת השאלות ומבנה השער | פרק שני: על בעיית חוסר המידע בשווקים הדיגיטליים | 1. המקור הראשון – הפירמות | א. כללי | ב. על מהותו של אתר אינטרנט ועל יכולת הפירמות לפרסם מידע עסקתי באתריהן | ג. על ציפיות הצרכנים בכל הנוגע למידע העסקתי המתפרסם באתרים המסחריים | ד. על נכונות הפירמות לפרסם באתריהן מידע עסקתי | (1) הגישה האופטימית – לפירמות בשווקים הדיגיטליים יש נכונות לפרסם את כל המידע העסקתי המצוי ברשותן | (2) הגישה הפסימית – לפירמות בשווקים הדיגיטליים אין תמריץ לגלות את כל המידע העסקתי המצוי ברשותן | (א) חוסר נכונות הפירמות בשווקים הדיגיטליים לספק מידע עסקתי איכותי ונגיש – המישור התאורטי | (1) הנהגת מדיניות של שקיפות במידע העסקתי איננה בהכרח משכנעת את הצרכנים כי המחיר הנדרש בעבור המוצר הוא סביר | (2) הנהגת מדיניות של שקיפות על ידי הפירמה איננה בהכרח גורמת להגברת אמון הצרכנים | (3) הנהגת מדיניות של שקיפות איננה בהכרח מביאה לנהירת לקוחות | (4) הנהגת מדיניות שקופה של מידע עסקתי על ידי הפירמה עלולה להסב תועלת למתחריה | (5) הנהגת מדיניות של שקיפות במידע העסקתי גורמת להגברת התחרות בין הפירמות ולהורדת מחירים | (6) היעדר תחרות בכל הנוגע למידע העסקתי | (ב) חוסר הנכונות של הפירמות לגלות את כל המידע העסקתי המצוי ברשותן – המישור האמפירי | 2. המקור השני למידע העסקתי – הצרכנים | א. העברת מידע מפה לאוזן בשווקים הצרכניים הקלאסיים | ב. העברת מידע מפה לאוזן אלקטרונית בשווקים הדיגיטליים | ג. האם העברה אלקטרונית של המידע העסקתי בין הצרכנים (Ewom) פותרת את בעיות המידע של הצרכנים בשווקים הדיגיטליים? | ד. נכונות הצרכנים להעלות לרשת האינטרנט את המידע העסקתי שנמצא ברשותם | (1) הגישה הרציונאלית – לצרכנים אין די תמריצים לשתף מידע עסקתי שברשותם עם צרכנים אחרים | (2) הגישה החברתית – לצרכנים יש תמריץ לספק מידע עסקתי | (3) סיכום ביניים | ה. רלוונטיות המידע העסקתי המועלה על ידי הצרכנים | ו. אמינות המידע העסקתי המועלה על ידי הצרכנים לרשת האינטרנט | (1) חשש לאמינות המידע עקב מניעי הצרכנים | (2) החשש לאמינות המידע המועבר עקב כניסת הפירמות למדיה החברתית | (א) אסטרטגיות השתלבות במדיה החברתית | (ב) אסטרטגיות התגנבות למדיה החברתית |ז. אמון הצרכנים במידע עסקתי שמקורו בצרכנים | 3. סיכום ומסקנות – על כשל המידע בשווקים הדיגיטליים | פרק שלישי: על חובת הגילוי כתגובה הרגולטורית לחוסר המידע בשווקים הדיגיטליים – קווי דמות ראשוניים | 1. המטרות המונחות ביסוד חובת הגילוי בשווקים הדיגיטליים | (א) התפיסה הקלאסית – הבטחת היכולת של הצרכן לקבל החלטות מושכלות | (ב) התפיסה המודרנית – הגברת האמון של הצרכנים בשווקים הדיגיטלים | (ג) התפיסה המודרנית – אספקת מידע עסקתי גולמי למנועי החיפוש הצרכניים | 2. חובת גילוי גורפת, האומנם? | 3. חובת גילוי – נורמה מסוג כלל או מסוג סטנדרט | 4. היקף חובת הגילוי – שאלת התוכן | (א) סטנדרט הגילוי שבחובת הגילוי הכללית | (ב) קווים כלליים לסוגי מידע ספציפיים החייבים בגילוי | פרק רביעי: חובת הגילוי החלה על הפירמות בשווקים הדיגיטליים – הדין המצוי | 1. המעגל הראשון – הוראות גילוי ספציפיות | 2. המעגל השני – הוראות הגילוי בעסקאות מכר מרחוק | 3. המעגל השלישי – סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן | 4. על היחס בין המעגל השני – סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן – למעגל השלישי – סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן | 5. האם סעיף 14ג יוצר חובת גילוי עצמאית? | 6. הערה על היחס שבין חובות הגילוי הצרכניות ובין חובת הגילוי החוזית מכוח סעיף 15 לחוק החוזים | 7. היקף חובת הגילוי הכללית – מבחן המהותיות בפסיקה | 8. סיכום הפרק | פרק חמישי: האם דיני הגילוי הקיימים נותנים מענה הולם לכשל המידע בשווקים הדיגיטליים? | 1. השוואה במישור אופייה של חובת הגילוי | 2. השוואה במרכיב סטנדרט המידע החייב בגילוי | 3. רשימת סוגי המידע החייבים בגילוי על פי הדין הקיים – הערכה ביקורתית | (א) מידע הנוגע לסיכונים מערכתיים (תקלות מערכתיות) הכרוכים בביצוע העסקאות הצרכניות בשווקים הדיגיטליים | (ב) מידע אודות זהות הצדדים לעסקה, מי היא הפירמה המוכרת? | (ג) מידע אינפורמטיבי על אודות הפירמה ועל דרכי ההתקשרות עמה | (ד) מידע אודות התנהלותה העסקית של הפירמה בעבר – על היחס שבין הגילוי בשווקים הדיגיטליים לבין גילוי בשוקי ההון | (ה) מידע על מנגנונים שנועדו לקדם את אמון הצרכנים בפירמה | (ו) מידע אודות תכונות האובייקט של עסקה – נכס או שירות | (ז) מידע הנוגע לפעילות שהפירמות מבצעות במידע האישי אודות הצרכנים | (ח) מידע הנוגע לסיווג העסקה על פי הדין הקיים | (ט) מידע הנוגע לתנאים המהותיים שבחוזה העסקה | (י) מידע הנוגע למועד העברת הבעלות בעסקאות מכר של מוצרים מוחשיים | (יא) חובות גילוי מיוחדות לעסקות בתוכן דיגיטלי | 4. מועד הגילוי בשווקים הדיגיטליים – בין הרצוי לבין המצוי | פרק שישי: על הצורך בחובות גילוי מיוחדות בשווקים הדיגיטליים – סיכום ומבט לעבר האיחוד האירופאי | 1. הרחבת חובת הגילוי על רקע הצרכים האינפורמטיביים של הצרכנים בשווקים הדיגיטליים | 2. הרחבת חובת הגילוי על רקע יחסי האמון בין הפירמות לצרכנים | א. על הקשר שבין היקף חובת הגילוי המוטלת על הצדדים לבין אופי מערכת היחסים ביניהם | ב. מאפייני מערכת היחסים בין הפירמות לבין הצרכנים בשווקים הקלאסיים כהצדקה להטלת חובת גילוי מיוחדת | ג. מאפייני מערכת היחסים בין הפירמות לבין הצרכנים בשווקים הדיגיטליים כהצדקה להרחבת חובת הגילוי | 3. מדוע המחוקק מתמהמה בקביעת הסדר גילוי מיוחד לשווקים הדיגיטליים? | 4. הרחבת חובת הגילוי – חקיקה רגילה לעומת חקיקה שיפוטית | 5. מבט אל עבר דיני הגילוי בשווקים הדיגיטליים באיחוד האירופאי | שער חמישי: עלויות המידע ועודף המידע בשווקים הדיגיטליים – ציפיות, מציאות ותגובות רגולטוריות | פרק ראשון: מבוא | פרק שני: עלויות המידע בשווקים הדיגיטליים – ציפיות ומציאות | 1. הציפיות המוקדמות – עלויות המידע בשווקים הדיגיטליים זניחות | 2. עלויות המידע העסקתי שמקורו בפירמות | א. עלויות הגישה לאתר | ב. עלויות הכרוכות באיתור המידע העסקתי | ג. עלויות הכרוכות בהבנת המידע ועיבודו | ד. עלויות מידע בשל ריבוי החלופות | 3. עלויות המידע העסקתי שמקורו בצרכנים | 4. עלויות המידע בשווקים הדיגיטליים – המישור האמפירי | 5. עודף המידע בשווקים הדיגיטליים – ניתוח עיוני וממצאים אמפיריים | פרק שלישי: תגובות רגולטוריות לעלויות המידע ולעודף המידע | 1. תרופות משפטיות להפחתת עלויות הגישה למידע העסקתי – הדין הרצוי והמצוי | 2. תרופות משפטיות להפחתת העלויות הכרוכות בהבנת המידע ועיבודו – הדין הרצוי והמצוי | 3. תרופות משפטיות שתכליתן להתמודד עם עודף המידע | א. הגבלת סוג המידע שעל הפירמות לגלות לצרכנים | ב. הבלטת מידע חשוב במיוחד לעסקה | ג. כללי גילוי מיוחדים בשלב ההתקשרות בעסקה | ד. מעבר למשטר של גילוי המותאם בצורה יחידנית כפתרון לעודף המידע, האמנם? | 4. סיכום | תוכן עניינים מפורט – כרך ב' | שער שישי: מנועי החיפוש כמכניזם לפתרון בעיית עלויות ועודף המידע, האמנם? | פרק ראשון: מבוא | פרק שני: מתווכי המידע בשווקים הדיגיטליים – טכנולוגיה, היסטוריה, ציפיות ומציאות | 1. על הצורך בהסדרה טכנולוגית – לפתרון בעיית עלויות המידע ועודף המידע | 2. הטכנולוגיה של מנועי החיפוש | 3. ההיסטוריה של מנועי החיפוש הצרכניים | 4. מנועי החיפוש הצרכניים – תמונת מצב | 5. "מנועי חיפוש צרכניים", "אתרים להשוואת מחירים", "סוכני קניות" או "מתווכי המידע" – הערת מינוח | 6. המידע העסקתי – ממוצר חופשי למצרך כלכלי | 7. על הקשר שבין המידע העסקתי שמיוצר בשוק המידע – טבלת החלופות – לבין יעילות העסקאות בשווקים הצרכניים הראשיים | 8. הציפיות המוקדמות – מתווכי המידע פותרים את בעיית עלויות המידע ועודף המידע של הצרכנים בשווקים הדיגיטליים | א. מתווכי המידע מגדילים את מספר החלופות (קבוצת ההתייחסות) שהצרכן מודע להן | ב. הגברת השקיפות והתחרות בשווקים הדיגיטליים | ג. הפחתת עלויות החיפוש | 9. המציאות— מתווכי המידע אינם פותרים את בעיית עלויות המידע ואת בעיית עודף המידע של הצרכנים בשווקים הדיגיטליים – המישור האמפירי | א. פיזור מחירים | ב. חוסר האמון של הצרכנים במתווכי המידע | פרק שלישי: מכשול טכנולוגי – תיאור, השלכות ותגובות רגולטוריות | 1. חוסר יכולת (טכנולוגית) של מתווכי המידע לבנות רשימת תוצאות אופטימאלית (טבלת חלופות) | 2. השלכות המכשול הטכנולוגי על איכות ההחלטות שהצרכנים מקבלים | 3. האם שוק מתווכי המידע יכול לספק פתרון לכשל הטכנולוגי? | 4. תגובות רגולטוריות לכשל הטכנולוגי | פרק רביעי: היעדר הנכונות של מתווכי המידע לספק רשימת תוצאות אופטימאלית | 1. חוסר הנכונות של הצרכנים לשלם בעבור שירותי המידע | 2. על נכונות הפירמות לשלם למתווכי המידע בעבור הכללתן בדף התוצאות | 3. הסדרי הפרסום אצל מתווכי המידע – טופולוגיה של הסדרים | 4. על מתווכי המידע כפלטפורמה דו-צדדית | 5. האסטרטגיה במישור המחיר | 6. האסטרטגיה של מתווכי המידע במישור איכות השירותים שהם מספקים | 7. פרסום סמוי אצל מתווכי המידע- היעדר הבחנה בין "תוצאות אורגניות" לבין "תוצאות ממומנות" | 8. ההשלכה שיש לחוסר הנכונות של מתווכי המידע לספק דף תוצאות אופטימאלי על הצרכנים | 9. האם שוק מתווכי המידע יכול לספק פתרון? | א. כשל המידע בשוק מתווכי המידע | ב. מבנה שוק מתווכי המידע כשוק ריכוזי | ג. הדו-צדדיות של שוק מתווכי המידע | 10. תגובות רגולטוריות להיעדר הנכונות של מתווכי המידע לספק דף תוצאות אופטימאלי | א. איסור גורף על מתן שירותי פרסום, האמנם? | ב. הטלת חובת גילוי כללית על מתווכי המידע | ג. החובה לסמן "תוצאות ממומנות" – החובה להבחין בין "תוצאות אורגניות" לבין "תוצאות ממומנות" | פרק חמישי: התנגדות האתרים להיכלל בדף התוצאות של מתווכי המידע | 1. הסיבות להתנגדות הפירמות | א. לשמר כוח שוק | ב. המתווכים מעוותים את התחרות ומתעלים אותה לכיוון המחיר בלבד | ג. הגנה על השרתים שבהם מאוחסנים האתרים | ד. הגנה על מקורות ההכנסה (הקניין) של הפירמה | 2. המישורים השונים של ההתנגדות | 3. מיפוי האינטרסים הנפגעים של הפירמות | 4. האינטרס של הפירמות במידע העסקתי – המשטר הקנייני שחל על המידע העסקתי | 5. האינטרס של הפירמות בשרתים – המשטר הקנייני החל על השרתים | א. זכות ההדרה – ערך הרווחה המצרפית | ב. ערך החירות | ג. ערך הקהילה | ד. היקפה החיצוני של זכות ההדרה – התחשבות בערכים חיצוניים | 6. זכות ההדרה – הדין המצוי | א. דיני קניין | ב. דיני נזיקין | ג. חוק המחשבים | ד. התערבות לא הוגנת | 7. במקום סיכום – קודיפיקציה של מנועי החיפוש, האמנם? | שער שביעי: שיווק והטעיה בשווקים הדיגיטליים | פרק ראשון: מבוא | 1. הטעיה במעשה ככשל שוק | 2. הערה מינוחית – שיווק, מסר שיווקי, אסטרטגיה שיווקית ופרסומת | 3. שיווק והטעיה בשווקים הקלאסיים | 4. השיווק הדיגיטלי לעומת השיווק הקלאסי – דיון ראשוני | 5. הטעיה בשווקים הדיגיטליים | 6. מבנה הדיון | פרק שני: שיווק והטעיה בשווקים הקלאסיים – מציאות ודין | 1. תמהיל השיווק בשווקים הקלאסיים | א. נקודת המכירה | ב. פרסומת ופרסום בתקשורת ההמונים | ג. ההבדלים בין השיווק בנקודת המכירה לבין הפרסום בתקשורת ההמונים | 2. ההטעיה בשווקים הקלאסיים | 3. הטעיה ישירה לעומת הטעיה בפרסומת | 4. הטעיה ישירה בשווקים הקלאסיים | א. הריאקציה הנורמטיבית להטעיה ישירה בשווקים הקלאסיים – המישור הנורמטיבי | ב. המישור הפוזיטיבי – איסור הטעיה בדין הקיים | 5. הטעיה בפרסומת בשווקים הקלאסיים | א. הטעיה בתוכן הפרסומת – בין המצוי לרצוי | ב. פרסומת סמויה בשווקים הקלאסיים | ג. מעגל האחראים להטעיה בפרסום בשווקים הקלאסיים | פרק שלישי: שיווק באתר הפירמה | 1. על האתר המסחרי כפלטפורמה לשיווק וזירה להטעיה | 2. סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן כאכסניה נורמטיבית להתמודד עם ההטעיה באתרים המסחריים | א. נקודת האיזון העולה מסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן ראויה גם בשווקים הדיגיטליים | ב. סעיף 2(א) כנורמה של סטנדרט המנוסח בצורה גמישה | 3. על הצורך בקביעת איסורים מיוחדים-קונקרטיים, לפרקטיקות של הטעיה "התופסות מקום של כבוד" באתרים המסחריים | א. הודעה על "זכיה" בפרס | ב. הטבעת חותם אמון "מזויף" | ג. טקטיקות של פיתיון — Bait and switch | (1) פרסום מוצר "פיתיון" שהפירמה לא מתכוונת למכור | (2) הצגת מחיר המוצר בשלבים (Partitioned Pricing) | (3) הטעיה בשם המתחם | ד. התערבות מניפולטיבית במכירות הפומביות (Shilling) | פרק רביעי: שיווק והטעיה באתרי התוכן | 1. פרסום גלוי של מודעות (באנרים) באתרי התוכן – היסטוריה ומאפיינים | א. מידת החשיפה והקשב לבאנרים | ב. האינטראקטיביות של פרסום באנרים | ג. הקרבה בין הפרסומת לבין המוצר או השירות נושא הפרסום | ד. המיקוד של הפרסומת | ה. הסביבה שבה הפרסומת מוצגת | ו. תוכן הפרסומת | 2. הטעיה בבאנרים – דין רצוי ומצוי | 3. פרסום סמוי באתרי התוכן – החדרת מסרים שיווקיים אל תוך תכנים מערכתיים | 4. ההשפעות השליליות של הפרסום הסמוי | א. פרסום סמוי עלול להטעות את הצרכנים כצרכני מוצרים או שירותים | ב. הפרסום הסמוי עלול להטעות את הצרכנים כצרכני תוכן | ג. הפרסום הסמוי עלול לפגוע בתחרות בין הפירמות | 5. האם שוק התוכן יכול לספק פתרון לתופעת הפרסום הסמוי? – הסדרה פרטית לפרסום הסמוי | 6. רגולציה של פרסום סמוי – בין הרצוי למצוי | א. הטלת חובת גילוי כללית על האתרים בדבר קיום מסרים שיווקיים בתוך התוכן המערכתי | ב. חובת סימון לתוכן מערכתי המכיל מסרים שיווקיים – איסור פרסום סמוי | ג. החובה להפריד בין תוכן מערכתי לבין מסרים שיווקיים – הדין הרצוי | פרק חמישי: שיווק ויראלי באינטרנט | 1. שיווק ויראלי – הגדרה והסיבות להתפתחות ברשת האינטרנט | 2. הסיבות להתרחבות השיווק הויראלי ברשת האינטרנט | 3. שיווק ויראלי – טקסונומיה של פרקטיקות | 4. ההטעיה בשיווק הויראלי | א. הטעיה בתוכן המסר הויראלי | (1) קטגוריה ראשונה – מסר ויראלי שמקורו בפירמה (פרסומת) | (2) קטגוריה שניה – מסר ויראלי יזום על ידי הפירמה, אך תוכנו נכתב על ידי צד שלישי | ב. שיווק ויראלי מוסווה | (1) הקטגוריה הראשונה – פרסומת ויראלית במסווה של מסר ויראלי עצמאי (פרסומת ויראלית סמויה) | (2) הקטגוריה השנייה – מסר ויראלי יזום במסווה של מסר ויראלי עצמאי | פרק שישי: שיווק במנועי החיפוש (Search Engines Marketing) | 1. קידום אתרים אורגני – (Search Engine Optimization) | א. קידום אתרים אורגני – הגדרה ויתרונות | ב. שיטות קידום מניפולטיביות – טקסונומיה של שיטות | ג. האם השוק יכול לספק פתרון לשיטות הקידום המניפולטיביות? | ד. שיטות קידום מניפולטיביות – הדין הרצוי והדין המצוי באספקלריה של דיני הגנת הצרכן | 2. פרסום במנועי החיפוש | א. התועלת של הפרסום במנועי החיפוש | ב. פרסום במנועי החיפוש והטעיית הצרכנים | (1) הטעיה בתוכן המודעה | (2) השימוש במילות מפתח הדומות לסימן מסחרי של חברה מסוימת לשם הפקת דף התוצאות – keying | 3. האחריות להטעיה בשיווק במנועי החיפוש – הדין הרצוי | א. משטר של היעדר אחריות (פטור מוחלט) | ב. משטר של התרשלות | ג. משטר של מודעות | ד. משטר של אחריות מוחלטת | ה. המשטר המועדף – משטר של התרשלות – שיקולים מהותיים | ו. משטר של התרשלות הוא המשטר המועדף – שיקולים מוסדיים | 4. אחריות מנועי החיפוש לשיטות שיווק מטעות – הדין המצוי | פרק שביעי: שיווק ברשתות החברתיות (Social Media Marketing) | 1. רשתות חברתיות, הגדרה ומאפיינים | 2. הקמת ישות עצמאית – דף עסקי – ברשת החברתית פייסבוק | א. קידום אורגני של הדף העסקי והתכנים המתפרסמים בו | ב. קידום ממומן של הדף העסקי או של התכנים המתפרסמים בו | 3. שיווק ויראלי ברשתות החברתיות | 4. החשש מפני הטעיה בשיווק ברשתות החברתיות | א. הטעיה תכנית – הטעיה בתוכן המסר השיווקי | ב. שיווק מוסווה (סמוי) ברשתות החברתיות | ג. שיטות הפצה וקידום מניפולטיביות | 5. אחריותן של הרשתות החברתיות להטעיה | מפתחות | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | חקיקה זרה | איחוד אירופאי | דירקטיבות | מועצה | הצעות לדירקטיבה | אנגליה | אמנות בינלאומיות | ארגונים בינלאומיים | ארצות-הברית | חקיקה | חקיקה והנחיות של ה-FTC | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | בית הדין לחוזים אחידים | פסקי דין של בתי משפט השלום | בית הדין להגבלים עסקיים | פסיקה זרה | אוסטרליה | איטליה | אנגליה | ארצות הברית | בית הדין לצדק של האיחוד האירופאי | גרמניה | הולנד | ספרד | צרפת | ספרות ישראלית | ספרים | מאמרים | עיתונות ואתרי אינטרנט | מקורות המשפט העברי | ספרות זרה | ספר | מאמרים | עבודות לשם קבלת תואר | פרסומים בעיתונות | מפתח שונות | דוחות | מכתבים | פרוטוקולים | סקרים | שונות | מפתח עניינים
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות