Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

הדין המשמעתי הלכות ויישומים

₪690.00
מק"ט: 10180

מחברת: עינת איילון, עו"ד

Disciplinary Tribunal Laws and Applications

דיני רשויות מקומיות; משפט מנהלי: עינת איילון עו




אודות הספר

ספרה של עו"ד עינת איילון, הינו ספר עדכני העוסק בדין המשמעתי. הספר מכיל פסקי דין עדכניים ותרשימים ונותן כלים פרקטיים להתמודדות יומיומית של מנהלים מול עבירות משמעת ברשויות. בנוסף, בספר זה ישנה התייחסות לאתגרי הניהול הקיימים ברשות מנקודת מבט ניהולית. הספר מיועד : לראשי רשויות, מנכ"לים, מנהלי כוח אדם, מנהלי אגפים, מנהלי מחלקות, עובדי הרשויות ועורכי דין העוסקים בעניני משמעת.

הספר דן בהרחבה בין היתר בנושאים הבאים:

תכליות הדין המשמעתי

  • שמירה על תדמית הרשות וטוהר המידות
  • קביעת נורמות התנהגות ראויות

הליכי הכנת תובענה משמעתית והגשתה לבית הדין

  • אופן הכנת כתב תובענה בליווי דוגמאות ותרשימים

סדרי הדין בבית הדין למשמעת

סוגי עבירות משמעת

  • התנהגות שאינה הולמת עובד רשות מקומית
  • הפרת הוראות ממונה
  • דיווחים כוזבים
  • עבירות פליליות
  • ניגוד ענינים
  • השמצות ברשתות חברתיות
  • עבירות שיש עמן קלון

אמצעי המשמעת

  • פירוט כלל אמצעי המשמעת המצויים בסמכותו של בית הדין, החל מנזיפה, קנס כספי, הורדה בדרגה וכלה בפיטורים.

טענות מקדמיות בהליך המשמעתי

  • הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית
  • שיהוי בנקיטת הליכים משמעתיים
  • משמעות אי גבית גרסתו של החשוד בהליכים משמעתיים

השעיה בדין המשמעתי

  • פירוט סוגי ההשעיות ומקור סמכותם, בליווי פסקי דין עדכניים

הטרדה מינית

אודות המחברת

עו"ד עינת איילון מכהנת כיום כראשת בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בעלת ניסיון מקצועי של 19 שנה ברשויות מקומיות והינה בעלת תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

.
פרק ראשון: מבוא | 1.1 כללי | 1.2 מילון מונחים | 1.3 הקמת בית הדין למשמעת | 1.3.1 המקורות המשפטיים | 1.4 ערכאת השיפוט | 1.4.1 מינוי חברי בית הדין | 1.4.2 הרכב צוות בית הדין | 1.4.3 אב בית הדין | 1.4.4 הפסקת כהונה | 1.5 עבֵרות המשמעת בקליפת אגוז | 1.5.1 מהי עבֵרת משמעת? | 1.5.2 תיאור יסודות העבֵרה | פרק שני: תכליות הדין המשמעתי | 2.1 מבוא | 2.2 תכליות הדין המשמעתי מן הכלל אל הפרט | 2.3 שמירה על תדמית השירות הציבורי ועל אמון הציבור | 2.3.1 שמירה על טוהר המידות | 2.3.2 קביעת נורמות התנהגות | 2.3.3 מעמד העובד בארגון | פרק שלישי: מתי רשאית רשות מקומית לפנות לבית הדין למשמעת ומתי לבית הדין לעבודה? | 3.1 בית הדין לעבודה | 3.2 בית הדין למשמעת | 3.2.1 לאיזה מבתי הדין על הרשות לפנות? | 3.2.2 יתרונותיו של בית הדין למשמעת | 3.3 בית הדין למשמעת לעומת בית הדין לעבודה – סיכום | פרק רביעי: סוגי עבֵרות משמעת מן הכלל אל הפרט | 4.1 מבוא | 4.2 התנהגות שפגעה במשמעת עובדי הרשות המקומית | 4.2.1 דוגמאות מאולמו של בית הדין | 4.2.2 דוגמאות מהפסיקה | 4.3 התנהגות בלתי הולמת | 4.3.1 השמצות ברשתות החברתיות מחוץ לשעות העבודה | 4.3.2 אילו אמירות אפוא ייחשבו כאמירות לגיטימיות כחלק מחופש הביטוי? | 4.3.3 מורה ששכחה תלמידה באוטובוס | 4.3.4 עובד שזייף צו חיפוש | 4.3.5 ביצוע עבודה נוספת ללא קבלת היתר מהממונים | 4.3.6 התנכלות לעובד ופגיעה בכבודו | 4.4 דיווחים כוזבים | 4.4.1 מהי עבֵרת דיווחים כוזבים? | 4.4.2 דיווחים כוזבים – דוגמאות מהשטח | 4.4.3 דיווחים כוזבים בראי פסיקת בתי הדין למשמעת | 4.4.4 דיווחים כוזבים בראי פסיקת בית המשפט העליון | 4.4.5 דיווחים כוזבים או עניין של הרגל? נקודת מבטם של העובדים | 4.5 אמצעים פסולים | 4.5.1 זיוף מסמכים כדי לזכות בטובות הנאה | 4.5.2 גְּנֵבַת דלק | 4.5.3 זיוף תארים אקדמיים כדי לזכות בטובות הנאה | 4.5.4 זיוף תלושי שכר כדי לזכות בהנחות ובהטבות | 4.6 השגת מינוי על יסוד מצג של ידיעה כוזבת | 4.7 פירוש המושג "קלון" | 4.8 מקור הסמכות | 4.9 תבחינים מצטברים להטבעת תו קלון | 4.9.1 הוכחת עצם ההרשעה | 4.9.2 מה ייחשב קלון? | 4.9.3 האם העבֵרה בוצעה כחלק מתפקידו של העובד? | 4.9.4 בחינת מהות משרתו של עובר העבֵרה בשירות הציבורי | 4.9.5 הטלת תו קלון במקרים שהעבֵרות נעשו אגב לתחומי העיסוק | 4.10. סוגי עבֵרות משמעת | פרק חמישי: הליכים משמעתיים בשל עבֵרה פלילית | 5.1 מבוא | 5.2 הרשעה פלילית היא עבירה משמעתית | 5.3 האם אפשר לנקוט הליכים משמעתיים כאשר התיק הפלילי נסגר במשטרה מחוסר עניין לציבור? | פרק שישי: ניגוד עניינים בדין המשמעתי | 6.1 מהו ניגוד עניינים | 6.2 דוגמאות של ניגוד עניינים בפסיקה | פרק שביעי: אמצעי משמעת | 7.1 מבוא | 7.2 סוגי אמצעי משמעת | 7.2.1 התראה | 7.2.2 נזיפה | 7.2.3 שלילת זכויות הוותק של העובד | 7.2.4 הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע | 7.2.5 הפקעת משכורת עד החלק השישי – קנס כספי | 7.2.6 העברה מתפקיד בתיאום עם ראש הרשות | 7.2.7 פסילה למילוי תפקידים מסוימים | 7.2.8 פיטורים | 7.3 מקרים שהצדיקו פיטורים בראי הפסיקה | 7.3.1 הטלת פיטורים בדגש על מהות העבירה – עבירת דיווחים כוזבים | 7.3.2 הטלת פיטורים כאשר העבירה בוצעה במסגרת תפקידו של העובד | 7.3.3 הטלת פיטורים לנוכח חומרת העבירה – עבירת שוחד | 7.3.4 הפרה מתמשכת של הוראות ממונה | 7.3.5 עבירות אלימות בין עובדים | 7.4 פיטורים לאחר הרשעה בפלילים | 7.4.1 החזקת סם מסוכן | 7.4.2 עבירה של סיוע לגנֵבה | 7.4.3 עבירה של ביצוע מעשה מגונה בקטינים | 7.4.4 עבירה של קבלת דבר במרמה | 7.4.5 בכירות העובד | 7.5 הפחתת פיצויי פיטורים או שלילתם | 7.6 שלילת מלוא הזכויות הממוניות של העובד | 7.7 האם פיטורים בגיל מוקדם מזכים בקצבת פנסיה כבר ממועד הפיטורים? | 7.8 השבה | 7.9 פיטורים על תנאי | 7.9.1 מהי תקופת התנאי? | 7.9.2 האם ניתן להאריך את התנאי? | 7.10 אמצעי ענישה – סיכום | 7.11 נסיבות אישיות בדין המשמעתי | 7.11.1 הגישה לפיה משקל נסיבותיו האישיות של העובד פוחת בדין המשמעתי | 7.11.2 הגישה לפי יש לתת קדימות לנסיבות האישיות של העובד וכל מקרה נבחן לגופו של עניין על פי נסיבותיו | פרק שמיני: הליכי הכנת תובענה והגשתה לבית הדין | 8.1 הגשת קובלנה | 8.1.1 הגשת קובלנה לתובע | 8.1.2 העברת הקובלנה לחוקר | 8.1.3 החזרת חומר החקירה לתובע והחלטתו בדבר הגשת תובענה | 8.2 אופן הכנת כתב תובענה | 8.3 דוגמה לכתב תובענה | 8.4 כללי זהב להגשת תובענה | 8.5 כללי זהב להגשת תובענה – סיכום | 8.6 לבית הדין נתונות סמכויות של ועדות חקירה | פרק תשיעי: סדרי דין בבית הדין למשמעת | 9.1 תחום השיפוט | 9.2 התובענה | 9.2.1 צירוף אישומים ונאשמים | 9.2.2 הפרדת אישומים או נאשמים לפני דיון | 9.2.3 פגם בתובענה | 9.2.4 המצאת התובענה | 9.3 עיון בחומר חקירה | 9.3.1 זכות העיון זכות יסוד של הנאשם למשפט הוגן | 9.3.2 מהו חומר חקירה | 9.3.3 הנאשם זכאי לקבל את חומר החקירה במלואו ללא שינוי עריכתי | 9.4 סייגים לזכות העיון | 9.4.1 חומר סודי | 9.4.2 תרשומות פנימיות | 9.4.3 אילו מסמכים יחשבו תרשומות פנימיות? | 9.4.4 ראיות הגנה אינן חלק מחומר החקירה | 9.4.5 פניה לאב בית הדין במקרי מחלוקת | 9.4.6 דרכי העיון | 9.5 הליכים לפני הדיון | 9.5.1 המצאת הדיון בתובענה יימסר לצדדים לא יאוחר משבעה ימים לפני הדיון | 9.5.2 תיקון התובענה על ידי התובע | 9.5.3 תיקון תובענה | 9.5.4 חזרה מאישום | 9.5.5 הזמנת עדים | 9.5.6 המצאת מסמכים | 9.5.7 רציפות הדיון | 9.5.8 הוצאות הגנה | 9.5.9 מינוי סנגור | 9.6 תחילת הדיון | 9.6.1 תוצאות אי-התייצבות צד לדיון | 9.6.2 קריאת התובענה | 9.6.3 תשובת הנאשם לתובענה | 9.6.4 תוצאות אי-כפירה | 9.6.5 תוצאות הכפירה | 9.6.6 הבהרת טענות הנאשם | 9.6.7 חזרה מהודיה | 9.6.8 הודיה של חלק מהנאשמים | 9.7 פרשת התביעה וההגנה | 9.7.1 פרשת התביעה | 9.7.2 אין להשיב לאשמה | 9.7.3 פרשת ההגנה | 9.7.4 ראיות מטעם בית הדין | 9.7.5 ראיות נוספות | 9.7.6 ראיות לסתור ראיות נוספות | 9.7.7 סיכומים | 9.8 עדויות ואמרות | 9.8.1 תקנה 40א לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – עד עוין | 9.8.2 תקנה 40ב לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – זכות חקירה שכנגד במקרים מסוימים | 9.8.3 תקנה 40ג לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – עדות בכתב | 9.8.4 תקנה 40ד לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – הוכחת אמרה של נאשם | 9.8.5 תקנה 40ה לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – הודאת הנאשם | 9.8.6 תקנה 40ו לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – אזהרת עד | 9.8.7 תקנה 40ז לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – מינוי עד מומחה על ידי בית הדין | 9.8.8 תקנה 40ח לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – גביה מוקדמת של עדות | 9.8.9 תקנה 41 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – עובדות שנקבעו בפסק דין | 9.8.10 תקנה 42 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – עדות מטעם בית הדין | 9.8.11 תקנה 43 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – מקום גביית עדות | 9.8.12 תקנה 44 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – עדות הנאשם | 9.8.13 תקנה 45 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – חקירת עד | 9.8.14 תקנה 45 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – העדת נפגע עבירת מין | 9.9 הכרעת הדין | 9.10 שלב גזר הדין | 9.11 מהלך הדיון בבית הדין | 9.12 פומביות הדיון | 9.13 תיאור הליך הדיונים בתובענה | 9.14 סדרי דין כלליים | 9.14.1 תקנה 85(א) לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – שינוי בהרכב בית הדין | 9.14.2 תקנה 86 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – רישום פרוטוקול | 9.14.3 תקנה 87 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – טעויות סופר | 9.14.4 תקנה 88 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – אי-רישום פרוטוקול | 9.14.5 תקנה 89 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – מסירת פרוטוקול | 9.14.6 תקנה 89א לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – סדרי דין באין הוראות | 9.14.7 תקנה 89ב לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – פגמים שאינם פוגמים בדין | 9.14.8 תקנה 90 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – המצאה | 9.14.9 תקנה 91 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – פעולות הסנגור | 9.14.10 תקנה 92 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – המזכיר | 9.14.11 תקנה 93 לתקנות שירות המדינה (סדרי הדין) – סמכויות משלימות לאב בית הדין | פרק עשירי: טענות מקדמיות בהליך המשמעתי | 10.1 פגיעה בפרטיות | 10.1.1 האם מותר להציב מצלמות נסתרות ולצלם את העובדים? | 10.1.2 מעקב באמצעות איכון | 10.1.3 ההגנות הקיימות בחוק | 10.2 התיישנות |10.2.1 מדוע נקבעה מלכתחילה תקופת התיישנות בהליך הפלילי? | 10.2.2 טעמים לקציבת מועד ההתיישנות בהליך המשמעתי לשנתיים בלבד | 10.2.3 התיישנות בהליך המשמעתי – מקור הסמכות | 10.2.4 בעלי תפקידים רלוונטיים לחישוב תקופת התיישנות | 10.2.5 ידיעה | 10.2.6 דוגמאות | 10.3 פרישה מהרשות אינה בהכרח מפסיקה הליכים משמעתיים | 10.4 זוטי דברים ועבירות קלות ערך בדין המשמעתי | פרק אחד-עשר: ערכאת ערעור | 11.1 החלטות שאפשר לקבל בערעור | 11.2 האם ניתן לעכב את ביצועו של גזר הדין בערעור? | 11.3 מהם שיקולי ערכאת הערעור בבקשה למתן עיכוב ביצוע של גזר הדין? | 11.3.1 מטרות ההליך המשמעתי ותכליתו | 11.3.2 סיכויי הערעור של העובד | 11.3.3 מאזן הנוחות | 11.4 עיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן הכרעה בערעור – פסיקה | 11.5 ערעור ברשות לבית המשפט העליון | פרק שנים-עשר: השעיית עובדים ברשויות המקומיות | 12.1 השעיה – מקור הסמכות | 12.2 חובת שימוע לפני השעיה | 12.3 השעיית עובדים מצמיחה שתי מערכות אינטרסים מנוגדות, האומנם? | 12.4 תבחינים להשעיית עובדים | 12.5 השלכות הימשכות ההליכים הפליליים על הליך ההשעיה | 12.6 האם השעיה מהווה פגיעה בחזקת החפות? | 12.7 זכות ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת השעיה של ראש הרשות | 12.8 האם קיימת זכות ערעור על החלטת השעיה של אב בית הדין לפי סעיף 20 לחוק? | 12.8.1 הגישה האחת – ההשעיה מהווה סעד ביניים לכן אין זכות ערעור | 12.8.2 הגישה האחרת – יש זכות ערעור על החלטת אב בית הדין לבית הדין האזורי לעבודה | 12.9 תשלום משכורת בתקופת ההשעיה | 12.10 האם ניתן להגיש בקשות להפחתה מעת לעת עקב שינוי נסיבות? | 12.11 הסכם על השעיה כפוף לאי-הגשת בקשה להפחתת שכר מחייב | 12.12 כיצד מגישים את הבקשה? | 12.13 תשלום משכורת בתקופת השעיה לעובדים שפוטרו או פרשו | 12.14 עובד מושעה אינו זכאי לתשלום שכר בתקופת מעצר או בתקופה מאסר ממושך | 12.15 תקופת ההשעיה אינה באה בחישוב תקופת שירותו של עובד שפוטר או שפרש, לצורך חישוב גמלת העובד | 12.16 תקופת ההשעיה לא תובא במניין הימים לקביעת פיצויי פיטורים לעובד שפוטר | 12.17 משכורתו של עובד מושעה אחרי הפסקת הליכים או ביטול השעיה | פרק שלושה-עשר: שיקול דעת שיפוטי – מאחורי הקלעים | 13.1 מהו המשקל שמייחס בית הדין לעבירה שבוצעה במסגרת תפקידו של העובד | 13.2 מהות העבירה | 13.3 אופן ההכרעה | 13.4 החלטות חלוקות | פרק ארבעה-עשר: הסדרי טיעון | 14.1 הסדר טיעון – פנים רבות לו | 14.2 כללי היסוד בהסדרי הטיעון | 14.3 שיקולי התביעה בבואה לערוך הסדרי טיעון | 14.4 שיקולי בית המשפט בבואו לאשר הסדר טיעון | 14.5 האם דינו של הסדר טיעון לפני הרשעה זהה לדין שאחרי הרשעה? | 14.6 הסדרי טיעון בדין המשמעתי | 14.7 דיון חוזר | 14.8 העילות שבגינן אפשר לבקש דיון חוזר | 14.9 פטירת מגיש הבקשה לדיון חוזר | 14.10 פיצויים עבור פיטורים שבוטלו | 14.11 חזרה לעבודה | פרק חמישה-עשר: הגנה מן הצדק | 15.1 מבוא | 15.2 הגנה מן הצדק בדין המשמעתי | 15.3 מן הכלל אל הפרט | 15.3.1 מתי טוענים את טענת ההגנה מן הצדק בהליך המשמעתי? | 15.3.2 שיהוי כטענה של הגנה מן הצדק | 15.3.3 מה הדין כאשר מוגשת תובענה לאחר מספר רב של שנים ממועד ביצוע העבירה? | 15.3.4 שיהוי ואכיפה בררנית יכולים להוות שיקול למתן הגנה מן הצדק | 15.3.5 אכיפה בררנית כטענת הגנה מן הצדק | 15.4 אי-גביית גרסתו של הנאשם לפני הגשת כתב התובענה | 15.4.1 שימוע | 15.4.2 הזמנת חשוד למסירת גרסה | 15.4.3 משמעות אי-גביית גרסתו של החשוד בהליכים המשמעתיים | 15.5 יחסים עכורים במקום העבודה מהווים עילה להגנה מן הצדק | פרק שישה-עשר: ראיות בדין המשמעתי | 16.1 מבוא | 16.2 אמרת חוץ של עד | 16.3 שילוב של שתיקת הנאשם וראיות נסיבתיות | 16.3.1 שתיקת הנאשם | 16.3.2 האם שילוב של שתיקת הנאשם והבאת ראיות נסיבתיות בלבד יכול להביא להרשעת הנאשם? | 16.4 משקלה של עדות יחידה | 16.5 מהימנות עדים | 16.6 האם "לא זוכר" היא תשובה לגיטימית? | 16.7 ספק סביר – מהו? | 16.8 משקלם הראייתי של סרטוני הווידאו | פרק שבעה-עשר: כללי התנהגות וכללי האתיקה של חברי בית הדין | 17.1 מבוא | 17.2 שיפוט משמעתי של נושאי משרה שיפוטית | 17.3 כללי אתיקה שיפוטית | 17.4 רקע לפרסום כללי אתיקה שיפוטיים | פרק שמונה-עשר: פסלות שופט – על קצה המזלג | 18.1 מבוא | 18.2 חשש למשוא פנים | 18.2.1 שיקול מראית פני הצדק | 18.2.2 הבעת דעה מוקדמת של שופט נגד בעל דין | 18.2.3 התבטאות של שופט על סמך ניסיונו האישי | 18.3 התבטאויות של בית המשפט | 18.3.1 התבטאות לא פורמאלית | 18.3.2 הגשת תלונה לנציבות תלונות הציבור של השופטים נגד שופט אינה מהווה עילה לפסילתו | 18.3.3 הבעת דעה המתייחסת לבעל הדין עצמו | 18.4 עניין כספי אינו בהכרח עילה לפסלות שופט | 18.5 השקפות דתיות אינן מהוות עילה לפסלות | 18.6 היכרות של השופט עם מי מהצדדים או באי כוחם לא תביא לפסלותו של השופט | 18.7 פגמים המתייחסים לניהול המשפט על ידי השופט | 18.8 הצעת פשרה על ידי בית המשפט אינה מקימה עילת פסלות שופט | 18.9 קציבת זמן החקירה הנגדית אינו עילה לפסילת שופט | פרק תשעה-עשר: תזכיר הצעת חוק רשויות מקומיות (משמעת) | 19.1 מבוא | 19.2 שינויים עיקריים המוצעים בתזכיר | 19.2.1 סימן א' הגדרות | 19.2.2 סימן ב' הקמת בית הדין למשמעת | 19.2.3 סימן ג' – מינוי ממונה על המשמעת בכל רשות מקומית | 19.2.4 סימן ד' מינוי תובע | 19.2.5 סימן ה' – מינוי חוקר – סעיפים 21–24 לתזכיר | 19.2.6 סימן ו' – עבירת משמעת שפיטה ועונשין | 19.2.7 סימן ז' – סמכויות בית הדין למשמעת – סעיפים 27–32 לתזכיר | 19.2.8 סימן ח' – פסיקת הוצאות לטובת הנאשם | 19.2.9 סימן ט' – ערעור | 19.2.10 סימן י' – סדרי דין | 19.2.11 סימן י"א – השעיה – סעיפים 46–58 לתזכיר | 19.2.12 סימן י"ב – משפט חוזר – סעיפים 59–63 | 19.2.13 סימן י"ג הוראות כלליות – סעיפים 64–84 | 19.2.14 התיישנות בדין המשמעתי | 19.2.15 עיגון בחוק את עילות פסלות שופט | 19.2.16 התליית הליכים | 19.2.17 פרישת עובד אינה עילה להפסקת הליכים | 19.2.18 טיהור שמו של עובד | 19.3 השוואה בין החוק הקיים לחוק המוצע | פרק עשרים: שאלות ותשובות | פרק עשרים-ואחד: אתגרים ניהוליים ברשויות המקומיות | 21.1 הפרדת תחום הפרט במחלקות משאבי אנוש בארגון | 21.2 בקיאות מנהלים בשירות הציבורי בתחום מומחיותם בהיעדר הכשרה פורמאלית | 21.2.1 זמן תגובה אטי | 21.2.2 שינויי תפיסה בין עובדים למנהלים – מה שרואים מכאן לא רואים משם | 21.3 פיתוח אישי – תלות במנהל הישיר | 21.4 כמה מילים על שינוי ארגוני | 21.5 סוגים של שינוי ארגוני | 21.6 קטגוריות של שינוי ארגוני | 21.7 גורמים לשינוי ארגוני | 21.8 עמדות כלפי שינוי | 21.9 ביטויי התנגדות | 21.10 סיבות להתנגדות לשינוי | 21.11 מודלים העוסקים בתהליך השינוי | 21.12 ניהול שינוי מוצלח | 21.13 מנגנוני התמודדות עם התנגדות | 21.14 המלצות יישומיות | 21.14.1 העברת מידע לעובדים | 21.14.2 קידום תחושה חיובית | 21.14.3 יצירת תדמית בעיני העובד שהארגון עונה על צרכיו | 21.14.4 מתן תגמולים (לאו דווקא כספיים) לעובדים שייצרו הזדהות עם הארגון | 21.14.5 העצמת העובדים | 21.15 "עובד לא מועסק" (employees (not engaged | פרק עשרים-ושניים: הטרדה מינית | 22.1 מבוא | 22.2 מהי אפוא הטרדה מינית? | 22.3 דוגמאות להטרדה מינית | 22.3.1 הצעות מגונות | 22.3.2 מחמאות | 22.3.3 האם דיבורים שכוונו בעת אמירתם כביטוי להערכה מהווים הטרדה מינית? | 22.3.4 הפניית שאלות אינטימיות היא הטרדה מינית | 22.3.5 הפצת תמונות פורנוגרפיות | 22.3.6 פרסום תצלום או סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו הוא הטרדה מינית | 22.3.7 הערות וביטויים שנאמרו בהומור ובבדיחות הדעת נחשבים הטרדה מינית | 22.3.8 מעשים בעלי אופי מיני | 22.4 מהי הטרדה סביבתית? | 22.5 ניצול יחסי מרות | 22.5.1 דוגמאות לניצול יחסי מרות | 22.5.2 התייחסות ערכאות השיפוטיות לחומרת העבֵרה | 22.6 הצעות חוזרות בעלות אופי מיני – מתן דגש על המוטיב החוזר | 22.7 מהו המבחן הקובע הטרדה מינית? | 22.8 הגשת תלונה על הטרדה מינית – למי פונים, איך פונים ומהו התהליך? | 22.9 מהן החובות המוטלות על המעביד על פי החוק? | מפתחות | מפתח חקיקה | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | הוראות תקנון שירות המדינה | מפתח פסיקה | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים | פסקי דין של בתי משפט השלום | פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה | פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה | פסקי דין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | פסקי דין של בית הדין למשמעת של רשויות מקומיות | מפתח ספרות | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | ספרים זרים | מאמרים זרים | שונות | הרצאות | הנחיות | מקורות המשפט העברי | שונות
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות