Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

חושפי שחיתות

₪490.00
מק"ט: 11951

מחבר: ד"ר אליעד שרגא

Exposing Corruption

דיני עבודה; משפט חוקתי: ד




אודות הספר

"חושפי שחיתות" הינו ספר עיון מקיף בנושא שחיתות ודמותו של המתריע בשער. הספר מציג את ההיבטים ההיסטוריים, החברתיים והמשפטיים של מוסד חושף השחיתות ומאפיין את החשיבות החברתית ואת התועלת שעשויה לצמוח לחברה מטיפוח המוסד. הספר כולל בחינה של המצב המשפטי של חושפי שחיתות בישראל ואת ההגנה המשפטית לה הם זכאיים כיום. בנוסף, הספר מציג מחקר שביצעתי בקרב הציבור הישראלי, לרבות מנהלים וחושפי שחיתות, שנועד לשפוך אור על מצבם של המתריעים בשער בישראל. הספר כולל גם המלצות איך וכיצד ניתן להרחיב את הכלים המשפטיים להגנה על חושפי שחיתות, ובכך לסייע במאבק למיגור השחיתות בישראל, גם לאור מחקר השוואתי נרחב שממצאיו כלולים בספר.
בין הנושאים הנדונים בספר:

  • השחיתות בישראל – הסכנות האורבות למדינת ישראל
  • "המתריע בשער" הגדרה וקווים לדמותו
  • המסגרת הנורמטיבית בישראל
  • התנאים להענקת הגנה לחושפי שחיתויות
  • סעדים הגנות ותמריצים
  • המלצות לשיפור מצבם המשפטי של חושפי שחיתויות בישראל
אודות המחבר

ד"ר אליעד שרגא הינו בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים, מאוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר דוקטור במשפטים באוניברסיטה העברית מקים ומייסד משרד עורכי הדין אליעד שרגא ושות'. מחבר בצוותא של סדרת הספרים המשפט המינהלי כרכים א-ו (יחד עם עו"ד רועי שחר).

.
שער 1: שחיתות כאיום אסטרטגי וחשיבות הכלים למיגור התופעה | מבוא | פרק ראשון: שחיתות – התבוננות היסטורית | (א) "שחיתות", מהי? | (ב) בחינה היסטורית של השחיתות בעולם | (ב)(1) שחיתות בתקופת המקרא | (ב)(2) יוון העתיקה | (ב)(3) ימי הביניים | (ב)(4) מאה השנים האחרונות | פרק שני: אימפריות קורסות: סכנות השחיתות | (א) האימפריה הרומית | (ב) האימפריה העות'מאנית | (ג) האימפריה הסובייטית | פרק שלישי: השחיתות בישראל: הסכנות האורבות למדינת ישראל | (א) מקרי שחיתות שהתפרסמו בישראל | (ב) דירוגה של ישראל במדדי שחיתות שונים | סוף דבר | שער 2: מיהו "המתריע בשער" – היבטים חברתיים ותרבותיים של חשיפת שחיתות | מבוא | פרק רביעי: "המתריע בשער": הגדרה | (א) המתריע בשער בדין הישראלי | (ב) המתריע בשער בספרות ובמקורות שונים | (ב)(1) הגדרות החוקרים | (ב)(2) הגדרת ארגונים בינלאומיים וישראליים | סיכום | פרק חמישי: קווים לדמותו של המתריע בשער | (א) ותק | (ב) נאמנות לארגון | (ג) מגדר | (ד) סיפוק ממקום העבודה | (ה) מוסר ואישיות | (ו) נון-קונפורמיזם | (ז) מהתאוריה למציאות – דמותם של חושפי שחיתות מפורסמים | פרק שישי: היבטים חברתיים-ארגוניים של דמות המתריע בשער | (א) ההתייחסות הארגונית למתריע בשער – כללי | (ב) התנכלות כלפי המתריע בשער | (ג) גורמים המשפיעים על חומרת ההתנכלות | (ד) החובה לשמור אמונים לארגון אל מול חובת הדיווח | סוף דבר | פרק שביעי: היבטים תרבותיים של דמות המתריע בשער | (א) סקירה כללית | (ב) תפישת השחיתות בעולם | (ג) יסודות של הבדלי התפישה הנוגעים לחושפי שחיתות | (ד) התפישה בישראל כלפי המתריע בשער | (ד)(1) כללי | (ד)(2) סטטיסטיקה של תפישת הציבור הישראלי כלפי חושפי שחיתות | שער 3: המתריע בשער בישראל: תיאור ממצאי המחקר | מבוא | (א) השחיתות בישראל – היקף התופעה | (ב) קווים לדמותו של המתריע בשער | (ג) קשיים נסיבתיים בחשיפת שחיתות | (ג)(1) מבצע השחיתות | (ג)(2) קשר השתיקה בארגון | (ג)(3) מחירה של שבירת מעגל השתיקה בארגון | (ג)(4) הדילמות של המתריע בשער | (ד) המניעים של חושפי שחיתות | (ה) תהליך החשיפה | (ה)(1) ההכנה והפנייה לגורמים רלוונטיים | (ה)(2) עיתוי ההתרעה | (ו) תוצאות החשיפה | (ו)(1) התנכלות במקום העבודה | (ו)(2) בריאות פיסית | (ו)(3) בריאות הנפש | (ו)(4) תוצאות החשיפה – השפעתן על המושחתים | (ז) חשיפת מעשי שחיתות ומערכת המשפט | (ז)(1) הגנה על חושף השחיתות על ידי מערכת המשפט | (ח) הצעת מנגנונים להגנת המתריעים בשער ולעידוד חשיפת שחיתות | (ח)(1) חובה חוקית לחשוף שחיתות | (ח)(2) הגנה כחלק מחוק חובת ההתרעה | (ח)(3) חזרה למקום העבודה | (ח)(4) תגמול כספי | (ח)(5) הכרה חברתית – תעודת הוקרה | (ט) התייחסות חברתית והתייחסות ארגונית למתריע בשער | (י) התייחסות לחשיפה בדיעבד | (י"א) תפישתו של הציבור כלפי חושפי שחיתות | (י"א)(1) כללי | (י"א)(2) כלים לעידודה של חשיפת שחיתות בעיני הציבור | (י"ב) תפישתם של מבקרי הפנים כלפי חושפי שחיתות | (י"ב)(1) כללי | (י"ב)(2) המדיניות בדבר חשיפת שחיתות בארגון בעיני מבקרי הפנים | (י"ב)(3) סמכותו של מבקר הפנים בנוגע לחשיפת השחיתות | (י"ב)(4) כלים לעידוד חשיפת השחיתות בעיני מבקרי הפנים | (י"ב)(5) היחס כלפי מבקר הפנים בנוגע לחשיפת השחיתות | (י"ג) מנהלים וחושפי שחיתות | (י"ג)(1) כללי | (י"ג)(2) תפישת המנהלים כלפי חושפי שחיתות | (י"ד) סיכום | שער 4: המסגרת הנורמטיבית | מבוא | פרק שמיני: המסגרת הנורמטיבית בישראל | (א) חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] | (ב) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997 | (ג) חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבורי, התשנ"ב-1992 | (ד) חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 | (ה) הצעות חוק בנושא הגנה על חושפי שחיתות | (ה)(1) הצעת חוק מבקר המדינה (יישום צווי הגנה על עובדים חושפי שחיתות), התשס"ז-2006 | (ה)(2) הצעות חוק מבקר המדינה (תיקון – הגנה על חושפי מעשי שחיתות), התשס"ח-2008 | (ה)(3) הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי שאינו תלוי בנזק ושינוי נטל ההוכחה), התשע"ד-2013 | (ו) התייחסות הפסיקה לחושפי שחיתות | (ו)(1) כללי | (ו)(2) התפנית החיובית של הפסיקה | (ו)(3) שיעורי ההצלחה של תביעות החושפים מעשי שחיתות | פרק תשיעי: משפט משווה | (א) הדין האנגלי | (א)(1) חקיקה | 1. Public Interest Disclosure Act 1998 | (א)(2) פסיקה | (ב) הדין בארצות-הברית | (ב)(1) חקיקה | 1. False Claims Act of 1863 | 2. Anti-Retaliation Laws | 3. Whistleblower Protection Act of 1989 | 4. Sarbanes-Oxley Act of 2002 | 5. No-FEAR Act | (ב)(2) פסיקה והחלטות | (ג) הדין הקנדי | (ג)(1) חקיקה | 1. Canadian Environmental Protection Act | 2. Canadian Criminal Code | 3. Public Service Labour Relations Act | 4. Public Servants Disclosure Protection Act | 5. החוקים הפרובינציאליים להגנה על חושפי שחיתות | (ג)(2) פסיקה | (ד) הדין הצרפתי | (ד)(1) חקיקה | (ד)(2) פסיקה | (ה) הדין האירופי | (ה)(1) הכללים האירופיים | 1. The Council of Europe’s Conventions on Corruption | 2. European Parliament's Best Practices | 3. Recommendation of the Committee of Ministers of the Council of Europe on Whistleblower Protection (30.4.2014) | (ה)(2) הפסיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם | שער 5: התנאים להענקת הגנה לחושפי שחיתות | מבוא | פרק עשירי: "התלונה" | (א) "תלונה" מהי? | (ב) על ידי מי מוגשת התלונה? | (ב)(1) לפי חוק מבקר המדינה | (ב)(2) לפי חוק הגנה על עובדים | (ב)(3) הגשת תלונה על ידי צד שלישי | (ג) למי מוגשת התלונה? | (ג)(1) לפי חוק מבקר המדינה | (ג)(2) לפי חוק הגנה על עובדים | (ד) נגד מי מוגשת התלונה? | (ד)(1) התלונה הפנים-ארגונית | 1. לפי חוק מבקר המדינה | 2. לפי חוק הגנה על עובדים | (ד)(2) התלונה החוץ-ארגונית | 1. תלונה לנציב תלונות הציבור | 2. תלונה לרשות המוסמכת לחקור | (ה) דרישת הכתב | (ה)(1) הגשת תלונה פנים-ארגונית | (ה)(2) הגשת תלונה חוץ-ארגונית | 1. פנייה לנציב תלונות הציבור | 2. תלונה "לרשות מוסמכת" חיצונית לפי חוק הגנה על עובדים | (ו) תלונה שמית או אנונימית? | (ו)(1) תלונה פנים-ארגונית | (ו)(2) תלונה חוץ-ארגונית | 1. פנייה לנציב תלונות הציבור | 2. פנייה לרשות המוסמכת | (ז) דרך המצאת התלונה | (ז)(1) המצאת תלונה פנים-ארגונית | (ז)(2) המצאת תלונה חוץ-ארגונית | 1. המצאת התלונה לנציב תלונות הציבור | 2. המצאת התלונה ל"רשות מוסמכת" | (ח) תלונת שווא | (ח)(1) כללי | (ח)(2) הסכנות הטמונות בהגשתה של תלונת שווא | פרק אחד-עשר: "עובד" | (א) "עובד" – מיהו? | (א)(1) "עובד" לפי חוק מבקר המדינה | 1. "עובד" | 2. "נושא משרה" | 3. "ממלא תפקיד" | (א)(2) לפי חוק הגנה על עובדים | (א)(3) מבחני הפסיקה לקביעת מעמד של "עובד" | 1. מבחן ההשתלבות | 2. המבחן המעורב | 3. מבחן הפרשנות התכליתית | (ב) החריגים למושג "עובד" | (ב)(1) אנשי שירותי הביטחון | 1. כללי | 2. לפי חוק מבקר המדינה | 3. לפי חוק הגנה על עובדים | (ב)(2) ארגוני עובדים | (ב)(3) החריגים לתחולת ההגנה על חושפי שחיתות – משפט משווה | 1. ארצות-הברית | 2. אנגליה | 3. קנדה | 4. אירופה | פרק שנים-עשר: "מעביד" | (א) "מעביד", "ממונה" – מי הם? | (א)(1) לפי חוק מבקר המדינה | (א)(2) לפי חוק הגנה על עובדים | (א)(3) מבחני הפסיקה | פרק שלושה-עשר: "מעשה" | (א) המעשה מושא התלונה | (א)(1) חוק מבקר המדינה – לפני תיקון מס' 48 | (א)(2) חוק מבקר המדינה – אחרי תיקון מס' 48 | (א)(3) חוק הגנה על עובדים | (א)(4) "מעשי שחיתות" | (ב) הגדרת השחיתות בישראל | (ב)(1) הגדרת "שחיתות" במשפט העברי | (ב)(2) הגדרת "שחיתות" בחוק הישראלי | (ב)(3) הגדרת השחיתות בפסיקה הישראלית | (ב)(4) הגדרת השחיתות על ידי ארגונים בינלאומיים | אמנות אזוריות | (ב)(5) קטגוריזציה של הגדרת ה"שחיתות" על ידי החוקרים | (ב)(6) הצעה להגדרת המושג "שחיתות" | (ג) מינהל תקין וטוהר המידות | (ג)(1) טוהר המידות | 1. ישראל | 2. משפט משווה | (ג)(2) מינהל תקין | 1. ישראל | 2. משפט משווה | (ד) סף החומרה | (ד)(1) סף החומרה במשפט הישראלי | (ד)(2) סף החומרה במשפט המשווה | ה. מעשה ההתנכלות | (ה)(1) לפי חוק מבקר המדינה | (ה)(2) לפי חוק הגנה על עובדים | (ה)(3) משפט משווה | 1. אנגליה | 2. ארה"ב | 3. צרפת | 4. ארגונים בינלאומיים | פרק ארבעה-עשר: "בתגובה" או "בשל כך": שאלת הקשר הסיבתי | (א) סקירה כללית | (ב) שתי פניו של הקשר הסיבתי | (ב)(1) קשר סיבתי עובדתי | 1. מבחן ה"אלמלא" | 2. מבחן הדיות (Sufficiency) | (ב)(2) הקשר הסיבתי המשפטי | 1. מבחן הסיכון | 2. מבחן הצפיות | 3. מבחן השכל הישר | (ג) הקשר הסיבתי בתחומים אחדים של המשפט הישראלי | (ג)(1) תאונות הדרכים והקשר הסיבתי | (ג)(2) הקשר הסיבתי בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה צרכנית | (ג)(3) הקשר הסיבתי בתביעות בגין נזקי גוף שנגרמו מזיהומים סביבתיים | (ד) הקשר הסיבתי וחושפי שחיתות | (ד)(1) סקירה כללית | (ד)(2) הקושי שבהוכחת הקשר הסיבתי על ידי חושפי שחיתות | (ד)(3) הקשר הסיבתי לפי חוק מבקר המדינה | (ד)(4) הקשר הסיבתי בחוק הגנה על עובדים | 1. ההיסטוריה החקיקתית | 2. יישום תיקוני החקיקה בעניין הקשר הסיבתי לפי חוק הגנה על עובדים | 3. בחינת הקשר הסיבתי לפי חוק הגנה על עובדים על ידי בית המשפט | (ד)(5) המבחן הראוי לקשר הסיבתי בתביעות להגנה על חושפי שחיתות | (ד)(6) משפט משווה | 1. הוכחת הקשר הסיבתי בארה"ב | 2. הוכחת הקשר הסיבתי באנגליה | 3. סיכום ביניים – מבחני הקשר הסיבתי במשפט המשווה | (ה) הקלה בהוכחת הקשר הסיבתי: העברת נטל הראיה | (ה)(1) העברת נטל הראיה בחוק הגנה על עובדים | (ה)(2) חוקי העבודה בישראל המעבירים את נטל ההוכחה | (ה)(3) העברת נטל ההוכחה במשפט בארה"ב | (ה)(4) העברת נטל ההוכחה במשפט באנגליה | סוף דבר | פרק חמישה-עשר: "תום לב" | (א) סקירה כללית | (א)(1) משמעו של המושג "תום לב" | (א)(2) תום הלב – מושג אובייקטיבי או סובייקטיבי? | (ב) תום הלב במשפט הישראלי | (ב)(1) סקירה כללית | (ב)(2) תום הלב בדיני לשון הרע | (ב)(3) עקרון תום הלב בדיני העבודה | 1. כללי | 2. המבחן לקיום תום הלב בדיני העבודה | (ב)(4) תום הלב במשפט המינהלי | (ג) דרישת תום הלב בחקיקה בעניין חושפי שחיתות | (ג)(1) סקירה כללית | (ג)(2) תום הלב לפי חוק מבקר המדינה | (ג)(3) תום הלב לפי חוק הגנה על עובדים | 1. מבחן אמיתות התלונה | 2. מבחן המניע לחשיפת שחיתות | 3. פנייה לגורם מוסמך | (ג)(4) הגשתה של תלונת שווא | (ד) תום ליבו של המתריע בשער – משפט משווה | (ד)(1) ארצות-הברית | (ד)(2) אנגליה | (ד)(3) צרפת | (ד)(4) הדין האירופי | סיכום – משפט משווה | פרק שישה-עשר: "לפי הנהלים התקינים" או "לרשות מוסמכת" – מיהו נמען הפנייה לחשיפת השחיתות? | (א) נמען הפנייה להגשת תלונות על ידי חושפי שחיתות | (א)(1) החקיקה הישראלית | 1. נמען הפנייה לפי חוק מבקר המדינה | 2. התקשי"ר | 3. החוק לעידוד טוהר המידות | 4. נמען הפנייה לפי חוק הגנה על עובדים | (ב) נמעני הפנייה השונים לחשיפת שחיתות בישראל | (ב)(1) גורמים פנים-ארגוניים | 1. מעסיק או ממונה | 2. מבקר פנימי | 3. "קו חם" | (ב)(2) גורמים חוץ-ארגוניים הנחזים ללגיטימיים | 1. נציבות תלונות הציבור אצל מבקר המדינה | 2. בית הדין לעבודה | 3. משטרת ישראל | 4. רשויות מדינה נוספות | (ב)(3) גורמים חוץ-ארגוניים הנחזים לבלתי לגיטימיים | 1. עמותות מהמגזר השלישי | 2. תקשורת | (ג) נמען הפנייה להגשת תלונות עובדים – הסדרים אחרים בחוק הישראלי | (ג)(1) החוק למניעת הטרדה מינית | (ג)(2) חוק שוויון הזדמנויות בעבודה | (ד) תפישת המחקר בנוגע לזהותו של נמען הפנייה | (ד)(1) נמען הפנייה לחשיפת שחיתות | (ד)(2) אופן בחירתו של נמען הפנייה – לפי החוקרים | (ה) גורמי הפנייה – משפט משווה | (ה)(1) אנגליה | (ה)(2) ארצות-הברית | (ה)(3) צרפת | שער 6: סעדים, הגנות ותמריצים | מבוא | פרק שבעה-עשר: הסעדים לאכיפת ההגנה על חושפי שחיתות | (א) לפי חוק מבקר המדינה | (ב) לפי חוק הגנה על עובדים | (ב)(1) צו עשה וצו מניעה | (ב)(2) פיצויים | (ג) הסנקציות נגד הפוגעים בחושפי שחיתות | (ג)(1) סנקציות לפי חוק מבקר המדינה | (ג)(2) סנקציות לפי חוק הגנה על עובדים | פרק שמונה-עשר: המנגנונים לעידוד מתריעים בשער | (א) חובה חוקית להתריע על מעשה שחיתות והטלת סנקציות בשל אי התרעה | (א)(1) חובה חוקית לדווח על מעשה שחיתות בישראל | (א)(2) חובה חוקית לדווח על שחיתות – משפט משווה | (ב) גמול כספי בישראל | (ב)(1) יעילותו של גמול כספי לפי הספרות המשפטית | (ב)(2) גמול חברתי בישראל | (ב)(3) גמול כספי וחברתי – משפט משווה | שער 7: המלצות לשיפור מצבם המשפטי של חושפי שחיתות בישראל | מבוא | (א) המעשה שעליו ניתן להתריע | (א)(1) הגדרת המושג "שחיתות" | (א)(2) ביטול סף החומרה | (ב) גורמי פנייה | (ב)(1) אי הפליה בין המגזר הציבורי לבין זה הפרטי | (ב)(2) כפיפות המבקר הפנימי למבקר המדינה ברשויות ציבוריות | (ב)(3) הרחבת האפשרות לפנות לגורמים חיצוניים | (ב)(4) פרשנות מרחיבה לביטוי "רשות מוסמכת" | (ג) תנאים להגנה | (ג)(1) הקלת נטל ההוכחה | (ג)(2) צמצום החריגים לתחולת החוק | (ג)(3) דרישת תום הלב | (ג)(4) קבלת תביעות המבוססות על מניע מעורב | (ד) סעדים ותמריצים | (ד)(1) מתן תגמול כספי לחושפי שחיתות | (ד)(2) הפיכת צו החזרה לעבודה לברירת מחדל | (ד)(3) חובת דיווח על מעשי שחיתות | מפתחות: מפתח חקיקה | חקיקה ישראלית | הכרזה על הקמת מדינת ישראל | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | תקנון שירות המדינה (ה"תקשי"ר") | חקיקה זרה | אנגליה | ארצות-הברית | צרפת | קנדה | אמנות | החלטות האיחוד האירופי | מפתח פסיקה | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי משפט השלום | פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה | פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה | פסיקה זרה | אנגליה | ארצות-הברית | צרפת | קנדה | בית הדין האירופי | מפתח ביבליוגרפי | ספרות ישראלית | ספרים | מאמרים | מאמרים בעיתונות | פרסומים באתרי אינטרנט | מקורות המשפט העברי | ספרות זרה | ספרים | מאמרים | מאמרים בעיתונות | פרסומים באתרי אינטרנט | מפתח שונות | דו"חות | פרוטוקולים | ניירות עמדה ישראליים | ניירות עמדה זרים | אתרי אינטרנט | מפתח נושאי
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות