Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
Sale!New!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

דיני המשפחה בישראל פרוצדורה ומהות

₪790.00 ₪690.00
מק"ט: 17170

מחבר: פרופ' יצחק כהן

Family Law in Israel Procedure and Essence

דיני משפחה: פרופ' יצחק כהן: דיני המשפחה בישראל פרוצדורה ומהות דיני משפחה: פרופ' יצחק כהן: דיני המשפחה בישראל פרוצדורה ומהות



קטגוריה: .
מחבר/ת: .

אודות הספר

הספר פורש תמונה מקיפה בדיני המשפחה בישראל, ועוסק בהרחבה בסמכויות השיפוט המסורות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני ולממשקים ביניהם. הספר משמש מורה נבוכים בשאלה לאן להגיש כל הליך לרבות הליכים עתידיים ונמשכים. הוא מעמיק בסמכות הערכאות ותנאיה ומנתח את הדין המהותי החל בסוגיות המשפחה. הספר מנתח מאות פסיקות של בג"ץ, בית המשפט למשפחה ובית הדין הרבני, הנוגעים לממשקי הסמכות והדין, מאתגר את המצב המשפטי הקיים, מעפיל למשפט המשווה, ומציע הסדרים חדשניים ומקוריים בפני כל העוסקים בתחום דינמי ומורכב זה.

בין הנושאים הנידונים בספר:

  • בית הדין הרבני
  • סמכות בית הדין הרבני בענייני גירושין, מזונות אישה וילדים ומשמורת
  • סמכות בינלאומית של בית הדין הרבני
  • מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה ובבית הדין לאור בע"ם 919/15
  • מבחני הכריכה בתביעת גירושין
  • סמכות נמשכת
  • תניות שיפוי וערבות להן
  • הסטנדרט המעורפל של שינוי הנסיבות
  • מעמדו העצמאי של הקטין בדיני המשפחה
  • מבחני ה'דן ופסק'
  • הסכמי ממון ותניות שיפוט
  • בית משפט לענייני משפחה
  • יחידות הסיוע
  • החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
  • חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו
  • אי כבילות לדיני ראיות וסדרי דין
  • הליכי גילוי המסמכים
  • עיקרון תום הלב בסדרי הדין בבית המשפט לעניני משפחה
אודות המחבר

פרופ' יצחק כהן מכהן כפרופסור בקריה האקדמית אונו, ובעל ניסיון עשיר ורב שנים במחקר ובהוראת תחום דיני המשפחה. כתב עשרות מאמרים בנושא, המתפרסמים בבמות מובילות בארץ ובעולם. הוא משתתף תדיר בהשתלמויות לעורכי דין ולדיינים, מוזמן כמרצה ברחבי העולם, ולהשכלתו האקדמית מתווספת השכלה רבנית, בהיותו מוסמך כרב מטעם הרבנות הראשית לישראל.

.
שער א: הערכאה הדתית | פרק 1: סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים – ענייני נישואין וגירושין | א. מהם 'ענייני נישואין וגירושין' הכפופים לסמכות ייחודית של בית הדין? | ב. האם שני בני הזוג צריכים להיות יהודים כדי שבית הדין ירכוש סמכות? | ג. האם בני הזוג נדרשים לנכוח 'בישראל'? סמכות בין־לאומית־טריטוריאלית | 1. סמכות בית הדין הרבני בנישואין אזרחיים הנערכים מחוץ לישראל | 2. האם על התובע לנכוח פיזית ב'ישראל' בעת הגשת תביעת גירושין? | 3. האם על הנתבע לנכוח פיזית ב'ישראל' בעת הגשת תביעת גירושין? | ד. האם בני הזוג נדרשים להיות אזרחי המדינה או תושביה? סמכות בין־לאומית־פרסונאלית | פרק 2: סעיפים 4א ו־4ב לחוק השיפוט – סמכות בין־לאומית בתביעת גירושין | א. עניין סבג – התרת נישואין של מי שאינם אזרחי ישראל או תושביה | ב. שש חלופות המרחיבות את סמכותו הבין־לאומית של בית הדין הרבני | ג. סעיף 4ב1 לחוק השיפוט – מרות שיפוט ישראלית על תושבי ואזרחי חוץ | ד. היחס בין סעיף 1 לבין סעיפים 4א ו־4ב1 לחוק השיפוט | פרק 3: סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים – ברירת הדין | פרק 4: סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים – הכריכה | א. רקע היסטורי | ב. הנושאים הנכרכים בתביעת הגירושין | 1. החזקת הילדים – משמורת פיזית | א. סמכות בתביעת אכיפת הסדרי הראייה | ב. סמכות בין־לאומית במשמורת במקרה של חטיפת ילד | ג. חזקת הגיל הרך | 2. מזונות האישה | א. ההבחנה בין מזונות נישואין למזונות אגב גירושין | ב. ביטול ההבחנה בין מזונות נישואין למזונות אגב גירושין | ג. הזכות למדור ספציפי מול זכות הקניין | 3. מזונות הילדים | א. הלכת שרגאי – האם אפשר לכרוך בתביעת הגירושין את תביעת מזונות הילדים? | ב. בג"ץ פלונית – אפשר לכרוך מזונות ילדים לתביעת גירושין! | ג. בתי הדין הרבניים מאפשרים לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושין | ד. הרהורים על הלכת שרגאי לאור המהפך בשיעור מזונות הילדים בבית הדין הרבני | ה. פסיקת מזונות הילדים בבתי המשפט למשפחה לאור בע"ם 919/15 | ו. עמדת בתי הדין הרבניים לבע"ם 919/15 | 4. חינוך הילדים – משמורת רוחנית | 5. כריכת ענייני רכוש בתביעת גירושין | 6. האם אפשר לכרוך בתביעת גירושין ענייני אורח חיים דתי? | ג. המבחן המשולש בעניין הכריכה בתביעת הגירושין | 1. מהי תביעת גירושין כנה? | א. איזו ערכאה תכריע בעניין כנות תביעת הגירושין? | ב. תביעת שלום בית ולחלופין תביעת גירושין – האם תחשב תביעה כנה? | ג. האם הצבת דרישות כתנאי למתן הגט תפגום בכנות תביעת הגירושין? | 2. על מגיש תביעת הגירושין לכרוך כריכה כדין. מהי? | א. האם אי־פירוט כלל הנכסים בתביעת הרכוש פוגע בכריכה כדין? | ב. מי ירכוש סמכות בנכסים שלא פורטו בכריכה? | ג. כריכה לא פורמלית: כריכה בעל פה או כריכה על ידי הנתבע | ד. האם המונח 'תביעת גירושין' כולל 'הסכם גירושין'? | ה. האם המונח 'תביעת גירושין' כולל תביעת גירושין שנדחתה? | ו. התוצאות האפשריות לתביעת גירושין, והשפעתן על הנושאים הנכרכים בתביעת הגירושין | 3. כריכה כנה | א. האם צריך להציע מזונות באופן פוזיטיבי כדי לעמוד במבחן הכנות? | ב. פיצול הנושאים הנכרכים והגשתם לערכאה האזרחית – ראיה לחוסר כנות | ג. האם אי־פירוט מכלול הנכסים מעיד על כריכה שאינה כנה? | ד. כנות בנושא משמורת הילדים | ה. האם אפשר לכרוך מזונות ורכוש בתביעת גירושין בנישואין אזרחיים? | ו. האם הכריכה במסגרת הטופס הסטנדרטי לתביעת גירושין בבית הדין הרבני – היא כריכה כנה? | ד. נושאי כריכה כלליים | 1. על מי הנטל להוכיח התקיימות תנאי המבחן המשולש, על הכורך או על המבקש לבטל הכריכה? | 2. הדין שיחול בנושאים הנכרכים | ה. טבלת סיכום – הנושאים הנכרכים בתביעת גירושין ותנאיהם | ו. סמכות בית הדין הרבני מותנית בשלושה דיינים לכל אורכו של הדיון | ז. מרוץ הסמכויות | 1. הרקע למרוץ הסמכויות והשלכותיו על הסכסוך המשפחתי | 2. איזו ערכאה מוסמכת להכריע במבחן המשולש? | א. טעם מיוחד ומקרים חריגים שבהם תבוטל החלטת הערכאה הראשונה בעניין כנות הגירושין | ב. 'מרוץ ההחלטות' – היחס בין בית המשפט האזרחי לבית הדין הרבני | 3. פתרונות למרוץ הסמכויות | ח. סמכות בנלווי הגירושין בבית הדין השרעי והכנסייתי | פרק 5: סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים – מזונות אישה | א. הרקע לסעיף והשלכותיו – ארבעה הבדלים | ב. דרישת הסמכות הבין־לאומית הפרסונאלית והטריטוריאלית | ג. קביעה כי האישה אינה זכאית למזונות | ד. קביעה כי האישה אינה זקוקה מזונות | פרק 6: סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים – סמכות בהסכמת הצדדים | א. רקע | ב. הנושאים שלגביהם הסכמת הצדדים תקנה סמכות לבית הדין הרבני | ג. עניני נישואין וגירושין שאינם תחת סעיף 1 לחוק השיפוט – התועיל הסכמה? | ד. אופי ההסכמה הנדרש בסעיף 9 לחוק השיפוט | שער ב: גל התדיינות שני בדיני משפחה | פרק 7: סמכות נמשכת – סמכות נלוית שאינה מקורית | א. גל התדיינות שני בנושא הרכוש המשפחתי | ב. עיקרון 'מעשה־בית־דין' נגד 'גל התדיינות שני' – הילכו שניים יחדיו? | 1. עיקרון 'מעשה־בית־דין' נדחה מפני מוסד ה'עילה הנמשכת' | 2. מוסד ה'עילה הנמשכת' במשפט המשווה | 3. עיקרון 'מעשה־בית־דין' נדחה מפני 'שינוי נסיבות מהותי' | ג. סמכות שיפוט נלווית־טבועה לערכאה שיפוטית בגל ההתדיינות השני | 1. סמכותה הטבועה של ערכאה לדון בעילות נמשכות | 2. סמכותה הטבועה של ערכאה לבטל פסק דין בשל שינוי נסיבות מהותי | 3. סמכותה הטבועה של ערכאה לדון בעניין התלוי ועומד בפניה | ד. תניות שיפוי בהסכם גירושין וערבות להן | 1. תניית שיפוי – הלכות לוי ואמיר | 2. למי מסורה סמכות השיפוט בתניית שיפוי בהסכם גירושין? | 3. תניית שיפוי, עילה רכושית ועילה נמשכת – סדקים בהלכות לוי ואמיר | ה. הרחבת מוסד העילה הנמשכת והחלתו על עילה רכושית | 1. הרציונל ביסוד העילה הנמשכת נכון אף לעילות רכושיות – היבט עובדתי | 2. העילה הרכושית מעורבת בעילות הנמשכות – היבט נורמטיבי | ו. עילה נמשכת – קריאה לביטול המוסד | 1. מוסד העילה הנמשכת פוגע במישור ההסכמי | 2. מוסד העילה הנמשכת פוגע באינטרס הציבורי ומונע שיקומם של בני הזוג | 3. מוסד העילה הנמשכת פוגע באחידות הנורמטיבית עם שאר ענפי המשפט | 4. המשפט המשווה – מגוון דרכים לצמצום מוסד העילה הנמשכת | פרק 8: מודל המזונות הרעיוניים־האפקטיביים | א. תשלום מזונות באמצעות העברה רכושית – הדין הפוזיטיבי | ב. תשלום מזונות באמצעות העברה רכושית – הדין הנורמטיבי | ג. תשלום מזונות באמצעות העברה רכושית – מודל חדש | 1. הכרחי ליצור מנגנון המאפשר שינוי עתידי | 2. מודל המזונות הרעיוניים – האפקטיביים | 3. יתרונות מודל המזונות הרעיוניים – האפקטיביים | פרק 9: הסטנדרט המעורפל של שינוי הנסיבות – מודל חדש | א. מנגנון שינוי הנסיבות בשיטת המשפט האמריקנית | ב. סטנדרט שינוי הנסיבות – הדין הנורמטיבי | 1. תביעה להפחתת מזונות – פגיעה בקטין | 2. צמצומו של סטנדרט שינוי הנסיבות – המשפט המשווה | ג. סטנדרט שינוי הנסיבות – מודל חדש | 1. ההכרח במנגנון לשינוי ואופיו הראוי של המנגנון | 2. קווים מנחים לשינוי – שיטת המשפט האמריקנית | 3. קווים מנחים לשינוי – שיטת המשפט הישראלית | 4. המודל הנזיקי של תשלומים עיתיים | 5. האם שינוי הנסיבות יתמקד בצורכי הזכאי למזונות או שמא בהכנסות החייב? | ד. האם הלכת בע"ם 919/15 תחשב שינוי נסיבות לטובת שינוי שיעור המזונות? | פרק 10: מעמדו העצמאי של הקטין בדיני המשפחה | א. זכות מעמדו העצמאי של הקטין משרתת את אינטרסיו | 1. עיקרון מעשה־בית־דין | 2. האפוטרופסות הטבעית של ההורים וחששות הפסיקה מפניה | 3. זכות מעמדו העצמאי של הקטין ונגזרותיה – מפרוצדורה למהות ובחזרה | 4. הרחבת היקף הסוגיות שבהן תחול זכות הקטין למעמד עצמאי | א. דמי מזונות הילדים | ב. הסכמת ההורים בעניין הערכאה המוסמכת אינה מחייבת את הקטין | ג. מעמדו העצמאי של הקטין בעניין החזקת הילדים – משמורת והסדרי ראייה | ד. מעמדו העצמאי של הקטין בסוגיית חינוך הילדים | 5. זכות מעמדו העצמאי של הקטין ונגזרותיו – משפט משווה | ב. זכות מעמדו העצמאי של הקטין דוחקת ערכים אחרים בדיני המשפחה | 1. דחיקת עיקרון מעשה־בית־דין והפיכת הנטל בהליך | 2. ניצול זכות מעמדו העצמאי של הקטין לרעה במערכה בין בני הזוג | 3. זכות מעמדו העצמאי של הקטין כחלק מהכרה מודרנית בזכויותיו | 4. זכות מעמדו העצמאי של הקטין כמסווה לאי־האמון בבית הדין הרבני | א. בקרה שיפוטית על הערכאה הדתית בידי בית המשפט לעניני משפחה | ב. הגנה על אינטרס האישה | ג. זכות מעמדו העצמאי של הקטין – לאן? | ג. בג"ץ פלוני – המבחן למעמד עצמאי הוא מבחן מהותי והנטל הראשוני הוא על הקטין | 1. התוכר זכות למעמד עצמאי כשההסכם הוא רק בעניינו של הקטין ללא גירושין ברקע? | 2. אין זכות לתביעה עצמאית של קטין כל עוד לא התקיים הדיון בעניינו בבית הדין הרבני | ד. מעמדו העצמאי של הקטין – דרכים והצעות לאיזון מחודש | 1. חיוב הערכאה להתחשב בטובת הקטין | 2. קביעת קווים מנחים בחקיקה להגדרת טובת הילד | 3. הגבלת ההורים מלנהל משא ומתן בענייני הקטין | 4. מינוי ייצוג עצמאי לקטין | 5. בית הדין הרבני וזכות התביעה העצמאית של הקטין | פרק 11: מבחן ה'דן־ופסק' לאחר אישור הסכם בין בני זוג | 1. המסגרת הנורמטיבית | א. הסמכות הנלווית | ב. הרציונל ביסוד מבחן ה'דן־ופסק' | 2. הסכמים בעלי ונעדרי תניות שיפוט בנוגע לדיון עתידי – הדין הפוזיטיבי | א. הסכם בעל תניית שיפוט הנוגעת לדיון עתידי | ב. הסכם ללא תניית שיפוט הנוגעת לדיון עתידי | ג. הסכם ממון שאושר ללא תניית שיפוט הנוגעת לדיון עתידי | ד. הסכם בעל תניית שיפוט הנוגדת את כלל הסמכות הנמשכת | 3. התפתחותו של מבחן ה'דן־ופסק' ודרישותיו | 4. מבחן ה'דן־ופסק' לעניין סמכות נמשכת ולעניין תביעתו העצמאית של קטין | 5. הנושאים והפעולות הנכללים בגל התדיינות שני – פרצות פרשניות | א. שינוי, תיקון או ביטול הסכם בין בני זוג אל מול פרשנותו ואכיפתו | ב. אכיפת הסכם בין בני זוג | ג. מבחן הריחוק בין הנושאים הנכללים בגל התדיינות שני | 1. האם נושא חינוך הילדים נכלל בנושא המשמורת? | 2. האם נושא הסדרי הראייה נכלל בנושא המשמורת? | 3. האם המבחן להבחנה בין נושאים הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי? | 6. מבחן ה'דן־ופסק' מבט ביקורתי והצעה למודל חדש | א. מבחן ה'דן־ופסק' אינו משרת את הרציונל שעומד בבסיסו | ב. עקרון הכיבוד ההדדי מנציח את הפער בין הערכאות ומחריף את מרוץ הסמכויות | ג. מודל חדש: עקרון הכיבוד ההדדי בין מותבים | ד. אתגרי המודל המוצע | שער ג: הערכאה האזרחית | פרק 12: בית המשפט לעניני משפחה | 1. מאפייניו הייחודיים של בית המשפט לעניני משפחה | א. הערעור על בית המשפט לעניני משפחה | ב. סמכות עניינית בבית המשפט לעניני משפחה | ג. יחידת הסיוע | ד. בקשה ליישוב סכסוך | ה. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014 | 1. רקע היסטורי, מטרה ותכלית | 2. הסמכות העניינית לפי חוק להסדר התדיינויות | 3. מנגנון יישוב הסכסוך | 4. ההליכים בתקופת עיכוב ההליכים | 5. ההליכים בתום תקופת עיכוב ההליכים | 6. קיצור תקופת עיכוב ההליכים והארכתה | ו. קושי בהשגת ראיות – סעיף 8 לחוק בית משפט למשפחה | ז. אישור הסכמים בין בני משפחה – סעיף 3(ג) לחוק בית משפט למשפחה | ח. בית המשפט מפקח על ביצועם של פסקי הדין – סעיף 7 לחוק בתי המשפט | ט. דיון בדלתיים סגורות – סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט | י. מומחים בבית משפט לעניני משפחה | יא. חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד–2014 | 2. סמכותו העניינית של בית משפט לעניני משפחה | א. סעיף 1(1) לחוק בית המשפט למשפחה | ב. סעיף 1(2) לחוק בית המשפט למשפחה | ג. סעיף 1(3) לחוק בית המשפט למשפחה | ד. סעיף 1(4) לחוק בית המשפט למשפחה | ה. סעיף 1(5) לחוק בית המשפט למשפחה | ו. סעיף 1(6) לחוק בית המשפט למשפחה | ז. הודעה לצד שלישי | 3. הגישה הדיונית בבית המשפט לעניני משפחה | א. היחס בין סדרי הדין בבית משפט לעניני משפחה לסדרי הדין הכלליים | ב. סעיף 8(א) לחוק בית המשפט למשפחה – אי־כבילות לדיני ראיות ולסדרי הדין | 4. הליך גילוי המסמכים | א. הסדר גילוי המסמכים בבתי המשפט הרגילים | ב. הסדר גילוי המסמכים בבית המשפט לעניני משפחה | ג. האם ההסדר הדיוני הכללי חל בבתי המשפט לעניני משפחה – הסדר גילוי המסמכים כמשל | ד. מקורות נורמטיביים לאימוץ הליכי הגילוי המוקדם והליכים כלליים | 1. הוראות קדם־המשפט כמקור סמכות לגילוי מסמכים | 2. פיצול בין התנאים הפרוצדוראליים לבין ההוראות הכלליות | 3. ציון המסמכים בתצהיר האימות | 4. סעיף 11 לחוק יחסי ממון כצינור אימוץ של הליך גילוי המסמכים | 5. הסנקציה בעקבות הפרתן של הוראות גילוי מסמכים | ה. ביקורת על אימוץ הליך גילוי המסמכים בבית המשפט לעניני משפחה | 1. קונסטרוקציות בתי המשפט לעניני משפחה נדחות על ידי ערכאות הערעור | 2. אימוץ חלקים מסוימים של סדר הדין הכללי בבית משפט לעניני משפחה | ו. המשפט המשווה בסוגיית גילוי המסמכים בבתי משפט לעניני משפחה | ז. אימוץ ההסדר הקיים במשפט המשווה ובבית הדין לעבודה | ח. בג"ץ שינה את ההלכה ואשרר צו לגילוי מסמך | פרק 13: עיקרון תום הלב בסדרי הדין בבית המשפט לעניני משפחה | 1. עיקרון תום הלב בסדרי הדין בדיני המשפחה – ההיבט הנורמטיבי | א. המתח בין עיקרון תום הלב לכללי סדרי הדין | ב. הגישה הדיונית הנוהגת בישראל – בין אדברסרית לאינקויזיטורית | ג. התכלית המהותית והפרוצדוראלית של סדרי הדין בבית המשפט לעניני משפחה | ד. הפנים הדיוניות הייחודיות של הסכסוך המשפחתי | ה. תום הלב הדיוני המשפחתי – מודל גמיש | 2. עיקרון תום הלב בהליכים ייחודיים בדיני המשפחה – ההיבט הפוזיטיבי | א. המבחן המשולש בדיני המשפחה ועיקרון תום הלב | 1. פיצול העניינים הכרוכים כאינדיקציה לחוסר כנות | 2. אי־פירוט נכס חיצוני בתביעה רכושית הכרוכה בתביעת גירושין | 3. עיקרון תום הלב כבסיס לדרישת כנות ופירוט כדין – ניתוח וביקורת | ב. אי־המצאת כתבי בית דין ועיקרון תום הלב הדיוני | 1. אי־המצאת כתבי טענות – המועד הקובע למרוץ: המצאה ולא הגשה | 2. אי־המצאת כתבי טענות בבית הדין – תביעת הגירושין אינה כנה | 3. אי־המצאת כתבי טענות בבית משפט – שלילת נפקותו של מבחן הזמן | 4. היקף חובת תום הלב והסעד הראוי בגין אי־המצאה – ניתוח וביקורת | ג. הליך הבקשה ליישוב סכסוך ועיקרון תום הלב | ד. מוסד העילה הנמשכת ועיקרון תום לב | ה. אישור בית המשפט להסכם ממון ועיקרון תום הלב | 3. עיקרון תום הלב בהליכים כלליים המאומצים בבית המשפט לעניני משפחה | א. הליכי מימוש בהוצאה לפועל ועיקרון תום הלב | ב. הסמכות העניינית ועיקרון תום הלב | ג. כלל ההמצאה, כלל הידיעה ועיקרון תום הלב | ד. סעד זמני ועיקרון תום הלב | ה. זכות הגישה לערכאות ועיקרון תום הלב | 4. הוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט למשפחה ועיקרון תום הלב כמקור נורמטיבי לסטייה מסדרי דין | 5. נורמה שלישית – שימוש לרעה בהליך שיפוטי | 6. עמידתו של צד על זכויותיו הדיוניות והפרת תום הלב – שלוש קטגוריות | מפתחות | מפתח חקיקה | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעת חוק | טיוטת תקנות | חקיקה מנדטורית | חקיקה עות'מנית | אמנות | חקיקה זרה | אוסטרליה | ארצות-הברית | מלזיה | קנדה | שוויץ | מפתח פסיקה | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה | פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול | פסקי דין של בתי דין רבניים אזוריים | פסיקה זרה | אוסטרליה | בריטניה | הודו | מלזיה | קנדה | מפתח ביבליוגרפי | ספרות ישראלית | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | ספרות זרה | ספרים זרים | מאמרים זרים | מקורות המשפט העברי | מקרא | משנה | תלמוד בבלי | תלמוד ירושלמי | רמב"ם | שולחן ערוך | ספרות חז"ל וספרות רבנית | מפתח שונות | דוחות | דברי הכנסת | הנחיות | פרוטוקולים | שונות
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות