Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

דיני ארנונה פרשנות, הלכה ומעשה

₪790.00
מק"ט: 15800

מחבר: טל קדש, עו"ד

Municipal Property Tax Law Interpretation, Theory and Practice

דיני מקרקעין; דיני מיסוי מקרקעין; דיני רשויות מקומיות: טל קדש, עו דיני מקרקעין; דיני מיסוי מקרקעין; דיני רשויות מקומיות: טל קדש, עו




אודות הספר

הספר דן בכל ההליכים המשפטיים בענייני ארנונה – הליכי השגה, ערר, עתירה מנהלית, ערעור מינהלי, תביעת השבה ועוד. הספר פורס משנה פרקטית לעורך הדין להתמודדות עם הליכי הגבייה מול הרשות המקומית או המועצה האזורית המשיתה חיובי ארנונה על בתי עסק, דירות מגורים, מבנים וקרקעות תוך, הפניה לדברי החקיקה והפסיקה הרלוונטיים. הספר מציב תמרור אזהרה לרשות המקומית ומנתח את חובת ההגינות המנהלית המוגברת החלה על הרשות לעומת זו הפחותה בעוצמתה המוטלת על התושב.

בספר נדונות סוגיות בדיני ההתיישנות ובדיני השיהוי וכן בפירושן של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין האופן שבו יש להפעיל הליכי גבייה מכוח פקודת המסים גבייה. כמו כן, הספר דן בפרשנות החקיקה הרלוונטית למתן פטורים והנחות בארנונה ולאופן מחיקת חובות ארנונה מכוח חוזר מנכ"ל משרד הפנים.

בין הנושאים בספר:

  • תהליך חיוב הארנונה ברשות המקומית;
  • מיהו המחזיק לצרכי ארנונה;
  • חיוב בארנונה: בנין, קרקע תפוסה, אדמת בנין, רחוב, שטחים משותפים, נכסים רב תכליתיים, שטחי תעשיה ומלאכה, חניונים, גלריות, בתי תוכנה;
  • חיוב דייר משנה ושוכר משנה בארנונה;
  • חקיקת ההקפאה – חוק ההסדרים ותקנותיו;
  • חיוב בעלי שליטה בארנונה;
  • חיוב ארנונה בעת חדילת החזקה בנכס;
  • חיוב ארנונה של נכס שניזוק;
  • גבייה אקטיבית וגביה פסיבית של ארנונה;
  • נטל ההוכחה בתיקי ארנונה;
  • פרשנות דיני מיסים וארנונה בפרט;
  • חיובי ארנונה רטרואקטיביים;
  • השבת ארנונה לתושב בגין גבייה לא חוקית, השבה מכח חוק תובענות ייצוגיות ומכח חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם -1980;
  • ניתוח חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית, התשל"ו-1976);
  • סמכויות ועדת ערר לענייני ארנונה ואופן ניהול ערר בוועדת ערר;
  • ניהול עתירה מנהלית בענייני ארנונה;
  • חבותם של יורשים בארנונה;
  • חיובי ארנונה באיזורי יהודה ושומרון;
  • הליכי גבייה מינהליים מכוח פקודת המסים גביה ומכוח פקודת העיריות;
  • הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לעניין הפעלת הליכי גביה מינהליים לפי פקודת המסים (גביה);
  • הנחות מארנונה, פטורים מארנונה ומחיקת חובות ארנונה.
אודות המחבר

טל קדש, עו"ד ונוטריון בעל משרד בוטיק לענייני מיסוי מוניציפלי וליטיגציה בתחומי המשפט המינהלי והאזרחי-מסחרי. בעל תארים ראשונים במשפטים ובמנהל עסקים ובעל תואר שני במשפטים. משרדו של עו"ד טל קדש זכה להיות מדורג ברשימת DUN'S100 של דאן אנד ברדסטריט, כאחד המשרדים הנתפסים כבולטים בתחום המיסוי המוניציפאלי.

.
מבוא | פרק 1: עקרונות החיוב בארנונה ומושגי יסוד | 1.1 ארנונה כמס | 1.2 עקרונות החיוב בארנונה | 1.3 ארנונה כמס על פי פקודת המסים (גביה) | 1.4 יעילות גביית הארנונה | 1.5 "תשלומי החובה", "מס" ו"אגרה" | 1.5.1 תשלומי חובה | 1.5.2 מס | 1.5.3 "מחיר" | 1.5.4 אגרה | 1.6 דמי השתתפות לעומת היטלי פיתוח | 1.7 היטלי פיתוח – מס או מחיר | 1.8 תהליך החיוב בארנונה ברשות המקומית | 1.9 חקיקת חוקי עזר | 1.10 חקיקת צו הארנונה | 1.11 הפקת שומת ארנונה | 1.12 מועד תשלום הארנונה | 1.13 אגרת פינוי אשפה | 1.14 אגרת ביטחון ושמירה | פרק 2: מועצה אזורית ומועצה מקומית – סמכות הוועד המקומי להטיל ארנונה | פרק 3: חקיקת ההקפאה | 3.1 סקירה כללית | 3.2 החקיקה | 3.3 עדכון תעריף הארנונה על בסיס שנתי | 3.4 שינוי שיטת חישוב, שינוי סיווג הטלת ארנונה לראשונה | 3.4.1 חישוב שטח נכס לשם הטלת ארנונה | 3.4.2 שיטות מדידה שבהן נעזרות הרשויות לצורך חישוב שטח נכסים | 3.4.3 האיסור לשנות את שיטת חישוב השטח | 3.4.4 הגדלת שטח כפוף לשימוש בשטחים נוספים | 3.4.5 עיגול שטחים | 3.4.6 שינוי חישוב שיעור הארנונה עקב איחוד רשויות | 3.5 שינוי סיווג של נכס | 3.6 פרשנות תקנה 5 לתקנות ההסדרים | 3.7 נכס ששופץ | 3.8 הטלת ארנונה לראשונה או החרגה מצו ארנונה | 3.9 פגם משורשר בצו ארנונה שלא על פי חקיקת ההקפאה | 3.10 הוראת שעה – דירת רפאים | 3.11 קבלת אישור חריג להעלאת תעריף הארנונה | פרק 4: אבות החיוב בארנונה | 4.1 כללי | 4.2 בניין | 4.3 קרקע תפוסה ואדמה חקלאית | 4.3.1 המבחן הראשון – לא מדובר באדמה חקלאית | 4.3.2 המבחן השני – יסוד השימוש בקרקע תפוסה | 4.3.3 המבחן השלישי – הקרקע מוחזקת "שלא יחד עם בניין" | 4.4 ההבחנה בין יסוד ההחזקה בקרקע תפוסה ובין החזקה בנכס שאינו קרקע תפוסה | 4.5 חיוב קווי תשתית בארנונה | 4.6 אדמת בניין | פרק 5: פטור מחיובי ארנונה לשטח המוגדר "רחוב" על פי פקודת העיריות | 5.1 המסגרת הנורמטיבית | 5.2 המבחנים לשאלת חיוב שטח כרחוב | פרק 6: מחזיק לצורכי ארנונה | 6.1 הגדרות | 6.2 בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס | 6.3 מחזיק שהוא פולש, מסיג גבול או משתמש לא חוקי בנכס | פרק 7: דייר משנה ושכירות משנה | 7.1 דייר משנה לעומת שוכר משנה | 7.2 חלוקת נכסים וסמכות מנהל הארנונה להפריד שומה | 7.3 חלוקה רעיונית או הפרדה פיזית ממשית | פרק 8: חיוב ארנונה של נכס בעת שכירות קצרת טווח | פרק 9: חיוב ארנונה בעת חדילת בעלות או החזקה, ובעת רכישת בעלות או חזקה | 9.1 ארנונה בחדילת בעלות או החזקה | 9.2 ארנונה ברכישת בעלות או החזקה | 9.3 מחזיקים שאינם מוסרים הודעה לרשות | 9.4 שינוי רטרואקטיבי של פרטי מחזיקים | פרק 10: אישור מאת העירייה לשם רישום זכויות אצל רשם המקרקעין | 10.1 תכלית החקיקה | 10.2 גבייה אקטיבית וגבייה פסיבית | 10.3 התניית מתן אישור לרשם המקרקעין בסילוק כל החובות נכון למועד הנפקת האישור | 10.4 חובות ארנונה של מחזיקים שאינם הבעלים | 10.5 חובות ארנונה של שוכר שוא בעל שליטה מטעם הבעלים של הנכס | 10.6 האם אישור עירייה בעת רישום משכנתה על נכס הוא בגדר "העברת זכויות במקרקעין"? | 10.7 תקיפת החלטת עירייה שלא ליתן אישור לפי סעיף 324 לפקודת העיריות | פרק 11: חיוב ארנונה בגין נכס שנהרס או ניזוק | 11.1 מבוא | 11.2 היקף תחולת סעיף 330 לפקודת העיריות – הגדרת "בניין" | 11.3 המבחן לקביעה אם בניין הוא "הרוס או ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו" | 11.4 ארנונה אינה כלי לחיוב מחזיקים לשפץ נכסים | 11.5 בניין חדש שאינו מאפשר ישיבה בו | 11.6 טופס 4 בראי סעיף 330 לפקודת העיריות – השלמת הבניין או סיום בנייתו | 11.7 בניין ש"אין יושבים בו" – מועד הישיבה בבניין | 11.8 הסמכות לדון בטענה של בניין הרוס – ועדת ערר או עתירה מינהלית | 11.9 הזיקה בין הפטור להגדרת ארנונה כמס | פרק 12: חיוב חניונים בארנונה | 12.1 המסגרת הנורמטיבית – הצגת הנושא | 12.2 תעריף הארנונה המוטל על חניונים | 12.3 דרכי הגישה לחניון | 12.4 שטחי מעבר ותמרון | 12.5 שטחי מעבר ותמרון כשטחים משותפים | פרק 13: חיוב שטחים משותפים בארנונה | פרק 14: סיווג תעשייה ובית מלאכה | 14.1 פעילות ייצור | 14.2 מפעלי תעשייה | 14.3 סיווג בתי מלאכה בראי העיתים | 14.4 הוצאות לאור | 14.5 משרדי פרסום | 14.6 פוסט פרודקשטיין | 14.7 ייצור אבות טיפוס | פרק 15: נכס רב־תכליתי | 15.1 סיווג נכס על פי שימושו העיקרי | 15.2 המבחנים הנדרשים לשם מענה לשאלה אם יש מקום לפצל את הנכס לצורך סיווג שונה בארנונה | פרק 16: גביית ארנונה של חברות מסחריות מבעלי שליטה בהן | 16.1 המסגרת הנורמטיבית | 16.2 התנאים לייחוס החוב לבעל השליטה | 16.3 סעיף 3(א)(4) לחוק הרשויות המקומיות – אופן גביית חובות ארנונה של בעל שליטה | 16.4 הגשת עתירה מינהלית על ידי בעל שליטה | 16.5 העדפת נושים על פי חוק החברות | פרק 17: חיוב גלריה בארנונה | 17.1 המסגרת הנורמטיבית | 17.2 מבחן הגדלת השטח הבנוי | 17.3 עמימות הגדרות גובה הנכס ושימושו בצו הארנונה | פרק 18: בתי תוכנה | 18.1 חיוב ארנונה של בתי תוכנה ואופן ההתנהלות מול הרשות המקומית | 18.2 המבחנים למתן סיווג מופחת של בית תוכנה | פרק 19: נטל ההוכחה בענייני ארנונה | 19.1 נטלי ראיה והוכחה בדיוני מס | 19.2 נקודת השקפה ביקורתית לסדר הבאת הראיות בערעור מס | 19.3 נטלי הוכחה בתיקי מס בראי חזקת התקינות המינהלית | 19.4 נטל הראיה בתיקי ארנונה | פרק 20: פרשנות דיני מיסים | 20.1 כלל הפרשנות הדווקנית | 20.2 פרשנות תכליתית | 20.3 פרשנות תכליתית של דבר חקיקה – כללי | 20.3.1 לשון החוק | 20.3.2 תכלית החוק | 20.3.3 תכלית סובייקטיבית | 20.3.4 תכלית אובייקטיבית | 20.3.5 התכלית האובייקטיבית של חוק המס | 20.3.6 פרשנות חוקי מיסים בראי הפרשנות התכליתית | 20.3.7 אין להטיל מס כאשר תכלית החקיקה נותרה בספק | 20.4 פרשנותם של חוקי הארנונה | 20.5 העקרונות המנחים בדיני הארנונה לצורך פרשנות תכליתית | 20.5.1 פרשנות תכליתית של סיווג "חניונים" בצו הארנונה | 20.5.2 אי־בהירות צו ארנונה לגבי שטחים משותפים | 20.5.3 פרשנות תכליתית של תקנות ההסדרים בעניין חישוב שטחים | 20.5.4 פרשנות תכליתית של חקיקת הקפאה | 20.5.5 פרשנות תכליתית של פקודת המסים (גביה) | 20.5.6 פרשנות תכליתית של סיווג או היעדר סיווג בצו הארנונה | 20.5.7 פרשנות תכליתית של פקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938 | 20.5.8 פרשנות תכליתית של חוק ההתיישנות | פרק 21: השגה על החלטת מנהל הארנונה | 21.1 כללי | 21.2 הארכת מועדים להגשת השגה | 21.3 המועדים למתן תשובה להשגה | 21.4 אי־מתן מענה במועד להשגה בעת הגשת ההשגה באיחור | 21.5 מכתב שאינו השגה | 21.6 השגות סרק | 21.7 סעיף 3(ב) לחוק הרשויות המקומיות – היעדר סמכות לדון בטענת אי־חוקיות | 21.8 סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות – העלאת טענות בהליך משפטי חרף אי־הגשת השגה וערר | 21.9 סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות – פתח צר להעלאת טענות בהליך משפטי חרף אי־הגשת השגה וערר | פרק 22: ועדת ערר לענייני ארנונה | 22.1 סמכויות ועדות הערר לענייני ארנונה | 22.2 קריאה להרחבת סמכויות ועדות הערר | 22.3 הגשת ערר על מנהל הארנונה – מועדים ופרטים דרושים | 22.4 זכות הטיעון בפני ועדת הערר | 22.5 ביקור בנכס | 22.6 הארכת מועדים על ידי ועדת הערר | 22.7 הגשת כתב הערר ותשובת המשיב | 22.8 אופן ניהול הדיון בפני ועדת הערר | 22.9 סמכות הוועדה לדון בטענות שלא נטענו בגדרי הערר או בתשובה מטעמי צדק | 22.10 איחוד עררים | 22.11 פסיקת הוצאות על ידי ועדת הערר | 22.12 הנמקת החלטת ועדת הערר | 22.13 פומביות הדיון בפני ועדת הערר | 22.14 מותב חסר של ועדת ערר | 22.15 מותב קטוע של ועדת ערר | 22.16 מועד התכנסותה של ועדת ערר | 22.17 ועדות הערר – מינוייו ודרך פעולתן | 22.18 תקופת כהונה של חבר ועדת ערר | 22.19 הפסקת כהונה של חבר ועדה | 22.20 תשלום גמול לחבר ועדה | 22.21 ניגוד עניינים של חבר ועדה | 22.22 מקום מושבה של ועדת הערר | 22.23 זכות ערעור | 22.24 התערבות בית המשפט לעניינים מינהליים בהחלטת ועדות ערר לענייני ארנונה | 22.24.1 התערבות בית המשפט לעניינים מינהליים בהחלטות ועדת הערר | 22.24.2 צמצום המקרים שבהם תינתן רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין בערעור מינהלי | פרק 23: סבירותן של החלטות מינהליות | 23.1 אמות המידה לבחינת סבירות החלטות | 23.2 היקף שיקול הדעת המוקנה לרשות המקומית | 23.3 היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול הדעת של הרשות | 23.4 התערבות שיפוטית רק במקרים של אי־סבירות קיצונית | 23.5 סבירות החלטה מינהלית בענייני ארנונה | 23.6 חוסר סבירות תעריפי ארנונה וביסוס טענת אפלייה | 23.7 הערך הכלכלי של המקרקעין כשיקול לקביעת ארנונה | 23.8 סבירות תעריפים שונים בתתי־סיווגים דומים לכאורה | פרק 24: חיובים רטרואקטיביים | 24.1 מבוא – חיובים רטרואקטיביים | 24.2 תיקון שומת ארנונה לעומת השתת ארנונה לראשונה | 24.3 תיקון טעות בעריכת שומה | 24.4 טעות בהטלת המס או טעות בגביית המס | 24.5 מבחן האשם התורם של הנישום בעת הטלת חיובים רטרואקטיביים | 24.6 חיוב ריבית והצמדה במקרה שבו ניתן הכשר לחיוב רטרואקטיבי | פרק 25: השבת גבייה לא חוקית של ארנונה | 25.1 המסגרת הנורמטיבית | 25.2 טענת הגנת תקציב – הגנה מפני השבה | 25.3 דוקטרינת הבטלות היחסית | פרק 26: עיקרון ההשבה בהליך של תובענה ייצוגית נגד הרשות | 26.1 תובענות ייצוגיות נגד הרשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר | 26.2 קיומה של שאלה משותפת וסבירות שהיא תוכרע לטובת הקבוצה | 26.3 השונות בין יחידי הקבוצה | 26.4 קיומה של קבוצה | 26.5 תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין | 26.6 סכום התביעה האישית כשיקול לאישור התביעה הייצוגית או לדחייתה | 26.7 הגדרת הקבוצה | 26.8 פנייה מוקדמת אל הרשות | 26.9 תקופת ההשבה | 26.10 הודעת חדילה מהגבייה שבגינה הוגשה הבקשה לאישור כמחסום מפני השבה | 26.11 עיתוי החדילה של הרשות מיום הגשת הבקשה או מיום המצאת הבקשה | 26.12 קשר סיבתי בין החדילה לבין הגשת בקשת האישור | 26.13 מהי חדילה מגבייה | 26.14 הארכת המועד הקובע להפסקת הגבייה לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות | 26.15 הארכת מועד להודעת חדילה בשל חדילה סטטוטורית | 26.16 תובענה ייצוגית או נקיטת הליכי השגה וערר | 26.17 סיכום: הוראות מקלות בחוק תובענות ייצוגיות בנוגע לרשויות | פרק 27: ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה | 27.1 תכלית חוק הריבית | 27.2 התיקונים לחוק הריבית | 27.2.1 תשלומי פיגורים | 27.2.2 תשלומי פיגורים – באמצעות שיטת הריבית צמודה או שיטת ריבית־דריבית | 27.3 הסדר תשלומים | 27.4 הפרשי הצמדה | 27.4.1 עדכון תעריפי ארנונה | 27.4.2 שיעור שינוי המדד | 27.4.3 הצמדת תשלום בהסדר תשלומים למדד שלילי | 27.4.4 הסדר תשלומים לתקופה שלא תעלה על שנתיים | 27.5 החזר תשלומי יתר | 27.5.1 התכלית של סעיף 6 לחוק הריבית | 27.5.2 עיקרון ההשבה בראי סעיף 6 לחוק הריבית | 27.5.3 המועד ממנו תתווסף לתשלום היתר גם ריבית פיגורים | פרק 28: חובת ההגינות המינהלית | 28.1 חובת הרשות להגינות | 28.2 חובת ההגינות של הרשות לעומת חובת ההגינות של הפרט במשפט המינהלי | 28.3 תמימות דעים – הפרט חייב לנהוג הגינות ביחסיו עם הרשות | 28.4 חובת ההגינות ביחסי פרט רשות בראי חיובי הארנונה | 28.5 הפרת חובת ההגינות בעת גבייה פסיבית | 28.6 חובת ההגינות המוטלת על הרשות במקרים שבהם מחזיק לא עומד בחובת הדיווח על חדילת החזקה | 28.7 חובת הגינות של נישום בעת בקשה לפטור מארנונה על פי פקודת הפיטורין | 28.8 נקודת השקפה ביקורתית | 28.9 סוגיית האשם התורם במשפט המינהלי במקרי קצה של רשלנות חמורה הגובלת באי־חוקיות | 28.10 טענת השתק במשפט המינהלי במקרים של רשלנות קיצונית מצד הרשות | פרק 29: השתחררות מחוזי ארנונה | 29.1 חוזה שלטוני – דואליות נורמטיבית | 29.2 צורך ציבורי ושינוי נסיבות חיצוניות להסכם | 29.3 השתחררות מהסכם שלטוני כפוף לעיקרון הסבירות | 29.4 הסכמים בענייני ארנונה – השיקולים שיש לשקול בעת השתחררות מחוזה | 29.5 זהות הנישום כמשתנה מוצדק להשתחררות מהסכם שלטוני | 29.6 טעות בדין כשיקול להשתחררות מהסכם ארנונה | 29.7 הסכמים שאינם מוגבלים בזמן | 29.8 שינוי במצב העובדתי של נכס | 29.9 הסכם אשר נחתם ללא סמכות | פרק 30: התיישנות הליכי גבייה וחיובי ארנונה | 30.1 תכלית התיישנות | 30.2 תחולת חוק ההתיישנות על הליכי גבייה מינהליים | 30.3 אופייה הדיוני של טענת ההתיישנות – "מגן ולא חרב" | 30.4 פרשנות תכליתית של סעיף 2 לחוק ההתיישנות | 30.5 סימטריה ביחסי הפרט והרשות כשיקול המצדיק הכפפת הליכי הגבייה לחוק ההתיישנות | 30.5.1 טענות הגנה שאינן תלויות בהסדרי הגבייה | 30.5.2 טענת הגנה המועלית על ידי המדינה | 30.6 הודאה בקיום זכות בראי הליכי הגבייה המינהליים | 30.7 האפשרות העומדת לרשות לאכוף את פסק הדין משך עשרים וחמש שנים | 30.8 האפשרות העומדת לרשות לגבות את החוב באמצעות מימוש שעבוד | 30.9 סעיף 15 לחוק ההתיישנות – "תובענה שנדחתה" | פרק 31: שיהוי באספקט של חוק ההתיישנות | 31.1 בין התיישנות לשיהוי | 31.2 שיהוי בתביעות ארנונה – הליכים בעלי מאפיינים אזרחיים | 31.3שיהוי בדין האזרחי | 31.4 שיהוי במשפט הציבורי | 31.5 טענת שיהוי בגין גביית חובות ארנונה בהליכי גבייה מינהליים | 31.6 דיני השיהוי בעת נקיטת הליכי גבייה פסיביים | 31.7 החלת התיישנות על דיני ההקפאה וצווי ארנונה משורשרים | פרק 32: הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | 32.1 כללי | 32.2 תקופת השיהוי | 32.3 המועד שממנו מתחילים לספור את תקופת השיהוי | 32.4 לוח הזמנים לגבייה בידי רשויות מקומיות | 32.5 ההשלכות של השתהות בנקיטת הליכי גבייה | 32.6 עילות השעיה | 32.7 תקרת תקופת השיהוי לנקיטת הליכי גבייה בהתקיים עילת השעיה | 32.8 נקיטת הליכי גבייה לאחר פתיחת הליכי גבייה | 32.8.1 פרקי זמן מרביים בין ההליכים | 32.8.2 הקפאת הליכי הגבייה | 32.8.3 הגורם המוסמך לקביעת ההקפאה | 32.9 ניהול משא ומתן והגעה להסכם תשלומים | 32.10 הגבלת ההקפאה בזמן |32.11 גביית החוב בדרכים חלופיות – גבייה פסיבית | 32.12 גבייה אקטיבית לפני גבייה פסיבית| 32.13 תזכורות לקיומו של החוב | 32.14 דרך משלוח מכתבי הדרישה | 32.15 מידתיות הפעלת הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גביה) | 32.16 פירוט החוב | 32.17 הוראות לעניין עיקולים | 32.18 עיקול מיטלטלין והוצאתם | 32.19 כיצד יש לנהוג לאחר תשלום החוב | 32.20 תחילה ותחולה של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | פרק 33: עתירה מינהלית וניהולה | 33.1 עתירה מינהלית מהי | 33.2 ניהול עתירה מינהלית בענייני ארנונה | 33.2.1 הפרטים שיש לציין בכתב עתירה | 33.2.2 הדרישה למצות את ההליכים בפני הרשות לפני הגשת העתירה | 33.2.3 הסעדים בעתירה | 33.2.4 בית המשפט לענינים מינהליים אינו דן בשאלות שעניינן סעד כספי | 33.2.5 תביעת השבה – סמכות של בית המשפט האזרחי על פי מבחן הסעד | 33.3 המועד להגשת עתירה | 33.4 יסודות השיהוי המינהלי | 33.5 כתב תשובה לעומת כתב תגובה | 33.6 פרטים נוספים בעתירה מינהלית | 33.7 חקירת מצהירים בעתירה מינהלית | 33.8 הליכי השגה וערר לצד עתירה מינהלית | 33.9 הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק | פרק 34: ארנונה באזורי יהודה ושומרון | 34.1 הדין באזור יהודה ושומרון | 34.2 נכסים ואדמת בניין ביהודה ושומרון | פרק 35: חבותם של יורשים בארנונה | 35.1 עקרונות מנחים בחוק הירושה | 35.2 אחריות יורשים לחובות העיזבון וחובת היידוע של נושי המוריש טרם חלוקת העיזבון | 35.3 תביעה נגד יורשים טרם מתן צו ירושה או קיום צוואה | 35.4 צו לניהול עיזבון ופשיטת רגל של עיזבון | 35.5 קיזוז חובות ארנונה של חייבים בכובעם כיורשים | פרק 36: הליכי גבייה מינהליים מכוח פקודת המסים (גביה) ומכוח פקודת העיריות | 36.1 תשלום הארנונה במועדה | 36.2 אכרזת המסים | 36.3 הסדרי גבייה מכוח פקודת העיריות ומכוח פקודת המסים (גביה) | 36.4 גבייה מינהלית של ארנונה | 36.5 הגבייה המינהלית הלכה למעשה | 36.5.1 הממונים על הגבייה | 36.5.2 המצאת הודעה על חיוב בארנונה | 36.5.2.1 פקודת העיריות | 36.5.2.2 פקודת המסים (גביה) | 36.5.3 המועד שבו רשאית הרשות לפתוח בהליכי גבייה מינהלית | 36.5.4 לוח הזמנים לנקיטת הליכי גבייה מינהלית | 36.5.5 המצאת הודעה לנעלם או למסרב | 36.5.6 המצאת הודעה לבעלים משותפים | 36.6 ארנונה בפיגור | 36.6.1 תפיסת טובין של החייב בארנונה | 36.6.2 מכירת התפוס במכירה פומבית | 36.6.3 צו הרשאה לתפיסה | 36.6.4 נכסים שאינם ניתנים לעיקול | 36.6.5 נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי לפי סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל | 36.7 תובענה להחזרת טובין או לפיצויים | 36.8 גביית ארנונה בבניין או בקרקע שבבעלות משותפת | 36.9 האפשרות לגבות ארנונה בהליכי גביית חוב אזרחי | 36.10 פנקסים ראיה לכאורה | 36.11 עיקול דמי שכירות וחובות המגיעים לחייב | 36.12 עיקול שכר עבודה | 36.13 עיקול בידי צד שלישי על פי פקודת המסים (גביה) | 36.14 עיקול נכס משותף | 36.15 עיקול נכס משותף לסרבן ולקרובו | 36.16 תובענה להחזרת כספים שעוקלו או לשחרורם על פי פקודת העיריות | 36.17 הגשת תובענה להחזרה או לשחרור | 36.18 גביית חובות בעד אספקת מים | 36.19 שעבוד על מקרקעי סרבן | 36.20 אופן הפעלת סמכות הגבייה המינהלית | 36.21 החלופות להליכי גבייה מינהליים | 36.21.1 תובענה כספית בסדר דין רגיל או בסדר דין מהיר | 36.21.2 תובענה בסדר דין מקוצר | 36.22 טענות הגנה מפני תביעות רשויות מקומית בענייני ארנונה | 36.22.1 סוגי טענות שאפשר להעלות בבקשת רשות להגן מטעם נישומים בענייני ארנונה | 36.23 הגשת תובענה לפי חוק ההוצאה לפועל | פרק 37: לשון הרע ופגיעה בזכות הקניין בגין נקיטת הליכי גבייה שלא כדין | 37.1 כללי | 37.2 הפגיעה בשם הטוב | 37.3 אופן הפעלת אמצעי הגבייה והפגיעה בזכות הקניין | 37.4 הוכחת הפרסום | 37.5 תביעת לשון הרע נגד הרשות | 37.6 הנזקים | 37.7 טענות הגנה אפשריות של הרשויות מפני תביעת לשון הרע | פרק 38: פטורים מארנונה לפי פקודת הפיטורין | 38.1 רקע כללי – התשתית הנורמטיבית | 38.2 נכסים המוחזקים על ידי המדינה או מטעמה – סעיף 3 לפקודת הפיטורין | 38.3 מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חינוך – סעיף 4 לפקודת הפיטורין | 38.3.1 פטור לנכס המוחזק על ידי מדינה זרה | 38.3.2 פטור לעדה דתית או למוסד דתי | 38.3.3 פטור לאגודת צדקה | 38.3.4 פטור למוסד חינוך | 38.3.5 סייג הפקת הרווח הכספי ממתן פטור מארנונה | 38.4 פטורים שונים מכוח סעיף 5 לפקודת הפיטורין | 38.4.1 מצבה היסטורית | 38.4.2 הקדש לצורכי צדקה | 38.4.3 בית קברות | 38.4.4 מגרש ציבורי | 38.4.5 בית חיילים | 38.4.6 נכס השייך לצער בעלי חיים | 38.4.7 רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי לתכליות של עזרה כדוגמת מרפאות וקליניקות | 38.4.8 ספורט ותרבות הגוף | 38.4.9 בית נכות – מוזיאון שבו אוספים יצירות אומנות | 38.4.10 מוסד מתנדב לשירות הציבור | 38.4.11 אכסניית נוער | 38.4.12 החלת הוראות פקודת הפיטורין גם על המועצות המקומיות | 38.4.13 הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד | 38.4.14 סמכות הממונה על המחוז | 38.5 סייגים לפטורים בסעיפים 4 ו־5 לפקודת הפיטורין | 38.5.1 סייג כללי מכוח חוק ההסדרים | 38.5.2 סייג מכוח סעיף 5ג לפקודת הפיטורין – נכסים הפטורים חלקית | 38.6 המוסדות הנהנים מפטורים מלאים מארנונה על פי סעיף 5ג(ה) לפקודת הפיטורין | 38.7 מוסד מתנדב לשירות הציבור | 38.8 התנאים להכרה במוסד מתנדב לציבור – חוזרי מנכ"ל | 38.8.1 קריטריון ייחודי למוסד מתנדב לשירות הציבור | 38.8.2 פטור למוסדות להשכלה גבוהה – פרשת אורט | 38.8.3 הפרשנות שיש ליתן חוזרי מנכ"ל | 38.9 פטור למוסדות חינוך | 38.9.1 התנאים להגדרה של מוסדות חינוך | 38.9.2 השטחים במוסדות חינוך אשר יזכו בפטור | 38.10 פטור לנכס המשמש לצורכי ספורט | 38.11 פטור מארנונה לבית כנסת | 38.12 תקופת הפטור למוסד מתנדב לשירות הציבור | 38.13 פטור רטרואקטיבי למוסד | פרק 39: הנחות בארנונה | 39.1 עקרונות מתן ההנחה בארנונה | 39.2 תקנות ההנחות | 39.3 מחזיקים אשר לגביהם רשאית המועצה לקבוע הנחה |39.3.1 אזרח ותיק | 39.3.2 נכים | 39.5.3 מקבלי גמלאות ייחודיות | 39.5.4 עיוורים | 39.5.5 עולים חדשים | 39.5.6 אנשי צד"ל | 39.5.7 מקבלי גמלת סיעוד | 39.5.8 מבחן הכנסה ומספר נפשות המתגוררות עם המחזיק | 39.5.9 חסידי אומות עולם | 39.5.10 הורה יחיד | 39.5.11 ילד במשפחת אמנה | 39.5.12 פדויי שבי | 39.5.13 תשלום באמצעות הוראת קבע | 39.5.14 מבקש נזקק | 39.5.14 מחזיקים אשר לגביהם קיימת חובה ליתן הנחה – חיילים, נפגעי מלחמה, שוטרים ומשפחותיהם | 39.6 סייג לדירות גדולות | 39.7 פטור לבתי עסק – חיילים ונכים | 39.8 הנחה לתעשייה חדשה | 39.9 הנחות לעסקים | 39.10 יישום תקנות ההנחות ברשות המקומית | 39.11 מניעת כפל הנחות והנחה חלקית | 39.12 פרסום דבר קיומן של ההנחות בארנונה | פרק 40: נכס ריק או נכס ללא שימוש | 40.1 הנחה לבעלים ראשונים של בניין חדש ריק | 40.2 הנחה לבנין ריק שאינו בשימוש תקופה מצטברת | 40.3 מחזיק שנמנע מלהשתמש בנכס נותר מחזיק | 40.4 שימוש עונתי בנכס אינו מזכה את המחזיק בפטור מארנונה בגין נכס ריק | 40.5 נכס ללא שימוש – סיווג לפי השימוש החוקי הזול המותר בו | פרק 41: מחיקת חובות ארנונה | 41.1 הסמכות למחיקת חובות ארנונה | 41.2 מחיקת חובות שאינם ניתנים לגבייה – חובות אבודים | 41.2.1 התנאים למחיקת חובות אבודים | 41.2.2 הליך בקשה למחיקת חובות אבודים | 41.3 חובות שאינם אבודים | 41.3.1 חוב ארנונה של יחיד | 41.3.2 חוב של יחיד בגין היטלים ואגרות פיתוח (ביוב, רחובות, מים ותיעול) | 41.4 בקשה למחיקת חובות שאינם ניתנים לגבייה | 41.5 הסדרי פשרה למחיקת חובות | 41.6 הליך הגשת בקשה לאישור של הסדר פשרה | 41.7 מחיקת חובות בגין קנסות | 41.8 מתן הנחה רטרואקטיבית ומחיקת חובות אינם פוגעים בעיקרון סופיות השומה | 41.9 ועדת ההנחות | 41.9.1 ועדת הנחות בעירייה | 41.9.2 ועדת הנחות במועצה מקומית או במועצה אזורית | 41.10 נוהל מנכ"ל משרד הפנים – הנחייה מינהלית | 41.11 התנהלות מול הרשות בעת הגשת בקשה למחיקת חובות | 41.12 פרסום הנחיות מינהליות | 41.13 אי־פרסום נוהל מחיקת חובות על ידי הרשויות | 41.14 הליך הוגן והיעדרו | 41.15 עירייה איתנה | מפתחות | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד |חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | אכרזות | תקנונים | מפתח פסיקה | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים | פסקי דין של בתי משפט השלום | פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה | ספרות | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | שונות | הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | הנחיות מנכ"ל משרד הפנים | שונות
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות