Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

דיני מקרקעין, תכנון ובניה לאור מקורות הדין העברי

₪250.00
מק"ט: 16011

מחבר: מוטי בניאן, עו"ד

Real Estate & Planning and Building Laws in the Principles of the Jewish Law

דיני מקרקעין; דיני תכנון ובניה; משפט עברי: מוטי בניאן, עו




אודות הספר

מקרקעין שימשו מאז ומתמיד את בני אדם לצורך מחיה ומגורים, ועם זאת היו הגורם העיקרי לסכסוכים בין בני אדם, בין משפחות, ובין שבטים ועמים. לאורך תולדות האנושות בני אנוש מכרו, רכשו ושיעבדו מקרקעין, נאלצו להתמודד עם מוכר נכלולי ועם שכן מסיג גבול, ונדרשו לחיות עם שותפים לא רצויים בקרקע, בנו בטעות או בזדון על קרקע של אחר והדין המקומי נדרש לתת פתרונות. אדם נדרש לבנות את ביתו כך שלא יפריע לאחרים ובנייתו לא תהווה מטרד לשכנו וישמור על קווי בניין מסוימים בגבולות מגרשו, נשמר שלא לבנות במתחמים ציבוריים ויצא להיאבק בשלטון או המלך שהפקיע את אדמתו.

ספר זה, סוקר זו הפעם הראשונה, בקובץ אחד, את התחומים העיקריים הקשורים לדיני מקרקעין ולדיני תכנון ובנייה שאדם מן השורה נתקל בהם בחיי היום-יום זאת כפי שהשתקפו במקורות הדין העברי החל בתנ"ך, דרך המשנה והתלמוד וכלה ברמב"ם ובשולחן ערוך ומצביע על חוט מקשר בין חוקים השונים שיוצרים מערך משפטי שלם והרמוני.

הספר מציג תמונה שלפיה שימשו דיני מקרקעין בדין העברי כלי להגן על קניין האדם ועל כבודו, מכשיר לחייבו לנהוג בתום לב ודרך לצמצום הפער החומרי והחברתי בין שכבות העם. נוסף על כך ריסן הדין העברי, באמצעות חקיקה, את כוח המלך בפרט והשלטון בכלל להפקיע את אדמת הנתין בשרירות לב. רעיונות אלו ואחרים מהדין העברי המובאים בספר זה הם מהפכניים עד כדי כך שלא נמצא להם אח ורע בשום תרבות אנושית שלפני ימי התנ"ך – לא בחוקי 'אשנונה' מהמאה ה-20 לפנה"ס, וגם לא אחרי ימי התנ"ך – מבחינת חדשנות מוסרית וחברתית ומבחינת היקפם, עומקם, שיטותיותם ותכליתם, החובקים את כל רגעי החיים האנושיים.

לאחר סקירת דוגמאות רבות בתחומי דיני מקרקעין ודיני תכנון ובניה מהמקורות, תוך השוואה עם הדין הקיים בישראל וציון השונה והשווה בין שתי המערכות, המחבר מביע את תובנותיו ואת מסקנותיו בהתייחסו לביקורת המקרא ולממצאים ארכיאולוגיים. כן מצביע המחבר על החמצות שונות של חוקרי ומבקרי המקרא, שלא נתנו את הדעת בצורה ראוייה לפן המשפטי המעשי של התנ"ך והדין העברי שלאחריו. חוסר התעמקות זה, לדעת המחבר, הביא לראייה לא מדויקת של חוקרים אלו את עולם ימי התנ"ך ואת התקופות שאחריו. המחבר מציג היסטוריה משפטית בת 3,000 שנים לפחות של הדין העברי בבחינת "משפט המבעבע מעמקי המציאות והאגדה כאחת", היסטוריה העשויה להיות תעודת הזהות של עם ישראל לדורותיו. זהות יחודית זו קיימת ללא קשר לשאלה האם מאורע מסויים, שהמשפט נבע ממנו ושאותו מאורע נראה לאדם בן ימינו כאגדה, אמנם התרחש במציאות. בעוד חוקרי המקרא, לדעת המחבר, שמו את הדגש על חיפוש אחר הדמויות והמאורעות וקביעת חלק מהם כמיתולוגיים, המחבר מדגיש את המשפט המעשי שנבע מדמויות אלו, ראייה זו יש בה כדי לתרום ולהשפיע על התווית ועיצוב הזהות היהודית של ימינו.

בספר זה נעשה צילום רנטגן משפטי – מעשי לתנ"ך ולדין העברי מבחינת דיני מקרקעין ודיני תכנון ובניה. ספר זה יכול לשמש כלי להעשרה ולהשראה כאחת, ועשוי לפתוח מפעל משפטי ספרותי חדש שייצור סוגה (ז'אנר) חדשה בראיית מקורות הדין העברי; ספרים שכל אחד בתחומו ינתח את מקורות הדין העברי מנקודת המבט של "הפרקטיקה המשפטית" הקשורה לחיים המעשים של אדם מן השורה.

אודות המחבר

מוטי בניאן, הוא עורך דין בוגר אוניברסיטת תל אביב (תואר ראשון) ואוניברסיטת בר אילן (תואר שני), אדריכל מוסמך ובוגר הפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים של הטכניון בחיפה. הוא עובד כעורך דין בפרקטיקה היום-יומית בתחומי מקרקעין ותכנון ובנייה ובליטיגציה נדל"נית בבתי משפט, ומרצה ל"דיני קניין" בקריה האקדמית קריית אונו ובמסגרות אקדמיות נוספות. כן משמש המחבר מרצה בהשתלמויות שופטים מטעם המכון להשתלמות שופטים ובכנסי והשתלמויות של עורכי דין. ספרו הקודם של המחבר, "דיני מקרקעין – עקרונות והלכות", מצוטט בפסקי דין רבים של ערכאות שיפוטיות ומשמש כלי עיוני ומעשי בתחום בקרב משפטנים ושופטים.

המחבר מכהן כיו"ר (משותף) של פורום המקרקעין של לשכת עורכי הדין וכאב בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב.

.
פתח דבר | תוכן העניינים | מבוא | חלק ראשון – קניין | 1. דיני קניין והדין העברי – בין קניין הפרט לצביון הקניין הלאומי והשבטי | 1.1 סיווג קרקעות על פי הדין העברי, ‘היובל' ו'גאולת הקרקע' | 1.2 הקדש קרקעות | 1.3 ניצני “צדק חלוקתי” המתאפיין ביחס שבין יובל קרקעות ובין דיני שחרור עבד עברי ובין שמיטת החובות | 1.4 היקף הקניין בעסקה במקרקעין | 1.5 דיני קניין מיוחדים לירושלים | 1.6 המכר אינו כולל את המיטלטלין | 1.7 ביצוע עסקה בחלק מסוים מהמקרקעין | 1.8 קדושת הקניין והימנעות מהסגת גבול | 1.9 תום הלב של בעל הקניין והימנעות מ'מידת סדום' | 1.10 שימוש שלא בתום לב בזכות קניינית – להימנע מהטרדת שכנים בשעות שאינן סבירות | 1.11 ניהול משא ומתן בתום לב וגילוי נאות בעסקה בדבר פגמים נסתרים שעבודים ועיקולים | 1.12 פרשנות חוזה | 1.13 דרכי רכישת מקרקעין ומיטלטלין והתמורה | 1.14 מכירה לזמן קצוב | 1.15 סיכול עסקת מכר וכוח עליון | 1.16 דרישת הכתב והרישום במקרקעין לצורך רכישת קניין | 1.17 איסור מכירה לנוכרי | 1.18 שכירות וחובות בעל בית כלפי השוכר – “הכלל כנגד גריעה ממענק” | 1.19 יכולת השוכר להעביר שכירות ראשית או שכירות משנה | 1.20 התראה לפני פינוי שוכר | 1.21 העלאת דמי שכירות | 1.22 צורך עצמי של בעל בית במושכר | 1.23 אי-הנאה ממושכר | 1.24 תשלומי דמי תחזוקה שוטפים החלים על השוכר | 1.25 סיכול עסקת שכירות במקרקעין וכוח עליון | 1.26 זיקת הנאה בדין העברי | 1.27 זכות קדימה בדין העברי | 1.28 התיישנות במקרקעין | 1.29 מהי תובענה במקרקעין? | 1.30 חזקה נוגדת במשפט העברי | 1.31 מוסד בר-רשות במשפט העברי | 1.32 התיישנות בביטול עסקה מפאת פגם בממכר וברצון | 1.33 דיני אריסות | 1.34 עסקאות נוגדות במשפט העברי | 1.35 תקנת שוק במקרקעין | 1.36 בנייה במקרקעי זולת | 1.37 שיתוף ופירוק שיתוף במקרקעין בדין העברי | 1.38 משאלות השותפים | 1.39 דעת הרוב בניהול המקרקעין המשותפים, שמירה על הקיים מול השבחת מקרקעין | 1.40 שיקום בית משותף שנהרס והחזרת המצב לקדמותו | 1.41 מערכות משותפות בבית משותף | 1.42 מחוברים שבמצר ובנייה ושימוש משותפים בגדר המשותפת | 1.43 עשיית דין עצמי במקרקעין | 1.44 מתנה וחזרה ממתנה | 1.45 השבחת קרקע באמצעות מסיג גבול | 1.46 שומת מקרקעין | 1.47 כשרות משפטית וביצוע עסקה | 1.48 הגבלות על בטוחה ומימוש בטוחה והבטחת קורת גג ללווה | 1.49 מניעת הברחת רכוש | 1.50 כינוס נכסים במקרקעין | 1.51 שעבוד צף ושעבוד ספציפי (אפותיקי) | 1.52 פדיון החוב באמצעות החייב מול כללי התמחרות ושומת מקרקעין | חלק שני – תכנון ובנייה | 2. דיני תכנון ובנייה והדין העברי | 2.1 הסדר המקרקעין הראשון – הפרצלציה המתועדת הראשונה בהיסטוריה | 2.2 עשר התניות תכנוניות שהגביל יהושע את עם ישראל בכניסתם לארץ ישראל; ראיית כל הארץ כיחידה תכנונית אחת, ניצני תכנית מתאר ארצית ראשונה בהיסטוריה | 2.3 מפרט טכני, כתב כמויות ומצגת תכנונית | 2.4 הגודל המזערי הראוי להיקרא ‘עיר' וערי לוויים | 2.5 דיני תכנון ובנייה מיוחדים לירושלים | 2.6 מדידת קרקעות | 2.7 שמירה על הייעוד התכנוני והצורך בהיתר בנייה התואם את אופי הסביבה | 2.8 קווי בניין ומרווחים בין בתים ובין נטיעות | 2.9 להימנע מהיזק ראייה וממטרד, ושמירה על פרטיות | 2.10 שימוש מסחרי בסביבת מגורים ומטרד של ריבוי ‘נכנסים ויוצאים' | 2.11 ויתור והשתק על בניית השכן | 2.12 הפרדת אזורי תעשייה וכו' מאזור מגורים | 2.13 שמירה על נוי הארץ ועל איכות החיים, ואיסור שינוי ייעוד | 2.14 היטל פיתוח לצורך שמירת נוי של הארץ | 2.15 תקן ובטיחות בבנייה: “ֹלא תֲעמד על דם רֶעָך” (ויקרא יט 16) | 2.16 הריסת מבנה מסוכן והריסת בית כנסת | 2.17 סמכויות השלטון ואפשרות הפקעת מקרקעין | 2.18 מתן פיצוי לאחר הפקעה | 2.19 השפעת שינויים בקרקע לאחר המכירה | 2.20 הסרת מכשולים בדרך ציבורית | 2.21 מדיניות פיזור האוכלוסין של המיעוטים | 2.22 הסדרת נהלים לשוק של רוכלים וסוחרים נודדים | מורשת משפט כתעודת זהות של עם מיתוס, הסטוריה, ביקורת המקרא וה'משפט' שבינהם | מפתח נושאים (לפי סעיפים בספר) | פסקי דין שהוזכרו | ספרים ומאמרים שהוזכרו
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות