Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
New!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

תורת הדיון האזרחי כרך א

₪690.00
מק"ט: 10195

מחבר: פרופ' גבריאל הלוי

Theory of Civil Procedure volume 1

משפט אזרחי / סדר דין: פרופ' גבריאל הלוי: תורת הדיון האזרחי כרך א




אודות הספר

​הספר עוסק בסדרי הדין האזרחיים המודרניים בישראל, והוא הספר המקיף ביותר והמעמיק ביותר שנכתב אי-פעם בתחום זה. הספר, על ארבעת כרכיו, מתייחס למכלול הסוגיות של סדרי הדין האזרחיים בישראל. בצד הדיון המשפטי, מצויים בספר גם שפע של שיקולים טקטיים בהתנהלות בהליכים אזרחיים. בדרך זו לומד הקורא את הדין וגם לומד כיצד כדאי לנהל את ההליך מבחינתו ולטובת לקוחו. לדוגמא: האם בכלל כדאי להעלות את הטענה מקדמית, כי כתב התביעה אינו מגלה "עילת תביעה"? ואם כן, מתי? העלאת הטענה המקדמית תביא לתיקון או למחיקה של כתב התביעה, לכל היותר, אולם עיתוי נכון של העלאת הטענה והאופן הנכון לטעון אותה עשויים להביא לדחיית התביעה (וליצירת מעשה בית דין בעניין).

הספר מעניק כלים רבים כיצד להשתמש בתבונה באפשרויות המגוונות הקיימות בסדרי הדין האזרחיים לדוגמא:

  • כיצד ניתן לבחור את כתב הטענות המתאים ביותר לאינטרסים של בעל הדין?
  • האם עדיפה מבחינת הנתבע "הגנה הודפת" או "הגנה התקפית"?
  • האם כדאי לכלול בכתב התביעה התייחסות לטענת הגנה אפשרית צפויה של הנתבע?
  • האם עדיפה הכחשה גורפת או מספר רב של הכחשות נקודתיות?

בספר זה מובאות גם סוגיות משפטיות שטרם נדונו, ובכך הוא מאפשר לקורא דרכי התמודדות יצירתיות יותר עם האתגרים שבפניו בתחום זה. דוגמא:

  • כיצד ניתן לערוך הסכם שיפוט המתייחס לסמכות עניינית?
  • האם יש להרכב של שלושה שופטים סמכות עניינית לדון בתיק שאמור להיות נדון בפני דן יחיד?
  • ועוד ועוד…

הספר מנחה את הקורא כיצד להתמצא בסדרי הדין האזרחיים ולקבל את ההחלטה המשפטית הנכונה והנוחה מבחינתו. לדוגמא: בצד סקירת סמכויות בתי המשפט, מתואר בספר מבנה קבלת ההחלטה כיצד לבחור בבית המשפט המתאים (מערכת השיפוט לפי מבחן העילה, ערכאת השיפוט לפי מבחן הסעד וההרכב לפי מבחן ההסמכה).

הסדרה תורת הדיון האזרחי כוללת ארבעה כרכים המכילים יחד למעלה מ-4,000 עמודים. כרך א' כולל 1,058 עמודים. כרך זה עוסק בעיקר ב:

  • סמכות שיפוט עניינית;
  • סמכות שיפוט מקומית;
  • סמכות שיפוט בינלאומית;
  • פתיחת ההליך האזרחי;
  • אגרות;
  • המצאת כתבי טענות;
  • המצאת כתבי טענות בחו"ל;
  • המצאת כתבי טענות ביהודה ושומרון;
  • המצאת כתבי טענות באופן ידני, באופן אלקטרוני, בתחליף ועוד;
  • כללי הפרשנות של סדרי הדין האזרחיים;
  • תחולה בזמן;
  • תחולה במקום;
  • תחולה עניינית;
  • ברירת הדין;
  • מבוא כללי לדיון האזרחי.
אודות המחבר

פרופ' גבריאל הלוי הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בעל מוניטין בינלאומי בתחומי עיסוקו. חיבר עשרות ספרים ומאמרים בישראל ובחו"ל, המצוטטים בארץ ובעולם באופן נרחב. נבחר ב-2013 לאחד מ-40 הישראלים המבטיחים ביותר של "גלובס" וזכה לתעודת הוקרה מן הכנסת.

.
פרק א – מבוא לדיון האזרחי | 1- המהות הכללית של הדיון האזרחי | 1.1- הגדרת תחום הדיון האזרחי | 1.1.1- הדיון האזרחי כמיישם המשפט הפרטי | 1.1.1.1- תיחומו של המשפט הפרטי | 1.1.1.2- גבולות יישומו של המשפט הפרטי | 1.1.2- הדיון האזרחי כחלק מן המשפט הדיוני | 1.2- התפתחות היסטורית-השוואתית של הדיון האזרחי | 1.2.1- פרמטרים להערכה השוואתית של מתכונות הדיון האזרחי | 1.2.2- הדיון האזרחי האינקוויזיטורי | 1.2.2.1- המזרח הקדום | 1.2.2.2- המשפט העברי | 1.2.2.3- המשפט הרומי | 1.2.2.4- התקופה הפורמטיבית של הדיון האזרחי האינקוויזיטורי: הדיון האזרחי באירופה בימי הביניים ובעת החדשה | 1.2.2.5- הדיון האזרחי האינקוויזיטורי המודרני: ההליך האזרחי בגרמניה | 1.2.3- הדיון האזרחי האדוורסרי | 1.2.3.1- התקופה הפורמטיבית של הדיון האזרחי האדוורסרי: הדיון האזרחי במשפט המקובל האנגלי בימי הביניים ובעת החדשה | 1.2.3.2- הדיון האזרחי האדוורסרי המודרני: ההליך האזרחי בבריטניה | 1.2.3.3- הדיון האזרחי האדוורסרי המודרני: ההליך האזרחי בארצות הברית | 1.2.4- הדיון האזרחי בישראל | 1.2.4.1- התפתחות הדיון האזרחי בישראל | 1.2.4.2- המבנה הכללי של הדיון האזרחי בישראל | 1.3- ההצדקות לדיון האזרחי, תכליתו וערכיו | 1.3.1- ההצדקות המשפטיות לדיון האזרחי | 1.3.1.1- התכלית המשפטית והחברתית המודרנית של הדיון האזרחי | 1.3.1.2- מסגרת השיקולים בדיון האזרחי וגבולותיהם | 1.3.1.3- השפעות הגומלין של המשפט הפרטי והדיון האזרחי | 1.3.1.4- השפעת הדיון האזרחי על ההתנהגות החברתית והמשפטית | 1.3.2- ההצדקות הלבר-משפטיות לדיון האזרחי | 1.3.2.1- המוסר הדאונטולוגי | 1.3.2.2- המוסר הטלאולוגי | 1.3.2.3- הצדק החברתי המתקן | 2- תחולת הדיון האזרחי | 2.1- התחולה בזמן של הדיון האזרחי | 2.1.1- נקודות הציון הרלוונטיות בזמן והיחס ביניהן | 2.1.2- סוגי תחולה בזמן של נורמה משפטית | 2.1.2.1- כיוון התחולה בזמן | 2.1.2.2- רציפות התחולה בזמן | 2.1.2.3- שילוב סוגי כיוון התחולה בזמן וסוגי רציפותה | 2.1.3- התחולה בזמן של הנורמה הדיונית | 2.1.3.1- הכלל, הגיונו וביסוסיו | 2.1.3.2- יישום הכלל | 2.2- התחולה במקום של הדיון האזרחי | 2.2.1- נקודות הציון הרלוונטיות לתחולה במקום | 2.2.1.1- תחולה במקום של נורמה מקומית ושל נורמה זרה על אירועי פנים ועל אירועי חוץ | 2.2.1.2- נורמה מוגבלת במקום | 2.2.2- התחולה במקום של הנורמה הדיונית | 2.2.2.1- הכלל, הגיונו וביסוסיו | 2.2.2.2- יישום הכלל | 2.3- ברירת הדין בעניינים דיוניים | 2.3.1- הבחנות מקדמיות | 2.3.1.1- סיווג (קלאסיפיקציה) בעניינים דיוניים | 2.3.1.2- מהותן של זיקות זרות בעניינים דיוניים | 2.3.1.3- הגישות האפשריות לברירת הדין בעניינים דיוניים | 2.3.1.4- ביתור סוגיות משפטיות (dépeçage) בעניינים דיוניים | 2.3.2- כלל ברירת הדין בעניינים דיוניים | 2.3.2.1- הכלל הבסיסי, היקף השתרעותו והצדקותיו המשפטיות | 2.3.2.2- הפניה לרבדי הזמן של הדין החל בעניינים דיוניים | 2.3.2.3- סעדים ותרופות | 2.3.2.4- זכות העמידה של בעלי הדין | 2.3.2.5- דיני ראיות | 2.3.2.6- קיזוז, תביעות שכנגד ואיחוד תיקים | 2.3.2.7- סדר הקדימויות בפירעון חובות | 2.3.2.8- שיעור הפיצויים | 2.3.2.9- התיישנות | 2.3.3- כללי המשנה של ברירת הדין בעניינים דיוניים | 2.3.3.1- הכשרות האישית בעניינים דיוניים | 2.3.3.2- הפניות והפניות חוזרות (renvoi) בעניינים דיוניים | 2.3.3.3- תקנת הציבור בעניינים דיוניים | 2.4- התחולה העניינית של הדיון האזרחי | 3- פרשנות הדיון האזרחי | 3.1- כללי ניסוח התוכן ונפקותם | 3.1.1- כלליות | 3.1.2- היתכנות | 3.1.3- בהירות ודיוק | 3.1.4- רלוונטיות נורמה חיצונית | 3.2- פרשנות ליישום הדיון האזרחי | 3.2.1- כללי פרשנות ליישום הדיון האזרחי | 3.2.1.1- תחולת עקרונות הדין המהותי הכללי על המשפט המהותי ועל המשפט הדיוני | 3.2.1.2- דין מיוחד ודין כללי | 3.2.1.3- היקש | 3.2.1.4- פרשנות דווקנית ופרשנות תכליתית | 3.2.1.5- פרשנות מקלה עם הפרט | 3.2.2- אמצעי עזר פרשניים | 3.2.2.1- תולדות הנורמה | 3.2.2.2- שם הנורמה, כותרות ראשי הפרקים וכותרות השוליים | 3.2.2.3- פערי נוסח | 3.2.2.4- הגדרה מרבה לפרטים מאותו סוג (Ejusdem Generis) | 3.2.2.5- ייחודיות משתמעת (Expressio Unius Est Exclusio Alterius) | 3.2.2.6- טעויות בניסוח | 3.2.2.7- חסר משפטי (Lacuna Juris) | פרק ב – פתיחת ההליך האזרחי | 1- תפקידו של שלב פתיחת ההליך האזרחי | 2- סמכות השיפוט הבינלאומית של ערכאות השיפוט בישראל בעניינים אזרחיים | 2.1- מהותה של סמכות השיפוט הבינלאומית בעניינים אזרחיים | 2.1.1- תפקודה של סמכות השיפוט הבינלאומית: שאלה מקדמית ובחינה מקומית | 2.1.2- מתכונת הבחינה המשפטית של סמכות השיפוט הבינלאומית בעניינים אזרחיים | 2.2- קניית סמכות שיפוט בינלאומית בעניינים אזרחיים | 2.2.1- מתכונת הבחינה המשפטית של קניית סמכות שיפוט בינלאומית בעניינים אזרחיים | 2.2.2- הוראות דין מסמיכות | 2.2.3- הסכם שיפוט | 2.2.3.1- הסכם בדבר שיפוט בידי ערכאה שיפוטית | 2.2.3.2- הסכם בוררות | 2.2.4- המצאה בפועל של כתבי טענות לנתבע בתחום השיפוט המקומי | 2.2.5- המצאה בכוח של כתבי טענות לנתבע בתחום השיפוט המקומי | 2.2.6- המצאת כתבי טענות לנתבע מחוץ לתחום השיפוט המקומי | 2.2.6.1- העילות הענייניות למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל | 2.2.6.2- התנאים וסדרי הדין למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל | 2.3- שלילת סמכות שיפוט בינלאומית בעניינים אזרחיים | 2.3.1- מתכונת הבחינה המשפטית של שלילת סמכות שיפוט בינלאומית בעניינים אזרחיים | 2.3.2- פורום בלתי-נאות (forum non conveniens) | 2.3.2.1- מהות הטענה ותפקודה הדיוני | 2.3.2.2- השיקולים המרכזיים בקבלת הטענה | 2.3.3- מעשה בית דין (res judicata) | 2.3.3.1- מהות הטענה ותפקודה הדיוני במישור האזרחי | 2.3.3.2- מעשה בית דין נוקשה במישור הפנימי: השתק עילה | 2.3.3.3- מעשה בית דין נוקשה במישור הפנימי: השתק פלוגתא | 2.3.3.4- מעשה בית דין נוקשה במישור הפנימי: השתק טיעון | 2.3.3.5- מעשה בית דין מרוכך במישור הבינמדינתי | 2.3.4- הליך תלוי ועומד (lis alibi pendens) | 2.3.4.1- מהות הטענה ותפקודה הדיוני | 2.3.4.2- השיקולים המרכזיים בקבלת הטענה | 2.3.5- חסינות בינלאומית מפני סמכות שיפוט בעניינים אזרחיים | 2.3.5.1- חסינות ריבון זר | 2.3.5.2- חסינות הסגל הדיפלומטי הזר | 2.3.5.3- חסינות הסגל הקונסולרי הזר | 2.3.5.4- חסינות ארגונים בינלאומיים | 2.3.6- חסינות מפני תביעות נתין זר אויב | 2.3.7- חסינות מקרקעין זרים | 2.3.7.1- היקף חסינות מקרקעין זרים והצדקותיה | 2.3.7.2- איתור מקום המקרקעין | 3- סמכויות השיפוט הפנימיות (עניינית ומקומית) של ערכאות השיפוט בישראל בעניינים אזרחיים | 3.1- סמכות השיפוט העניינית | 3.1.1- מהותה של סמכות השיפוט העניינית | 3.1.1.1- ההצדקות לסמכות השיפוט העניינית | 3.1.1.2- מתכונת הבחינה המשפטית של סמכות השיפוט העניינית | 3.1.2- דרכי הקניית סמכות השיפוט העניינית | 3.1.2.1- סמכות ישירה לעומת סמכות שיורית, סמכות טבועה וסמכות נגררת | 3.1.2.2- סמכות ייחודית לעומת סמכות מקבילה וסמכות נמשכת | 3.1.3- היעדר סמכות שיפוט עניינית | 3.1.3.1- הנפקות המשפטית של היעדר סמכות שיפוט עניינית | 3.1.3.2- היעדר סמכות שיפוט עניינית כטענת הגנה מקדמית והסעד בגינה | 3.1.3.3- התניה על סמכות השיפוט העניינית באמצעות הסכמי שיפוט ובוררות | 3.1.4- ברירת מערכת השיפוט | 3.1.4.1- הסמכות העניינית הישירה של מערכות שיפוט מתמחות בישראל בעניינים אזרחיים | 3.1.4.2- הסמכות העניינית הישירה של מחלקות מתמחות במערכת השיפוט הכללית בעניינים אזרחיים | 3.1.4.3- הסמכות העניינית השיורית של מערכת השיפוט הכללית בעניינים אזרחיים | 3.1.4.4- מתכונת איתור מערכת השיפוט המוסמכת: מבחן העילה המשפטית | 3.1.5- ברירת ערכאת השיפוט | 3.1.5.1- מתכונת איתור ערכאת השיפוט המוסמכת: מבחן הסעד המבוקש | 3.1.5.2- חלוקת סמכות השיפוט העניינית לפי ערכאות השיפוט של מערכת השיפוט הכללית | 3.1.5.3- תובענות כספיות | 3.1.5.4- תובענות שווי | 3.1.5.5- תובענות במקרקעין | 3.1.5.6- תובענות אחרות | 3.1.5.7- ריבוי סעדים | 3.1.5.8- תובענות שכנגד | 3.1.6- ברירת המותב | 3.1.6.1- השתלבות ברירת המותב בסמכות השיפוט העניינית | 3.1.6.2- פגמים כמותיים: מספר חברי המותב | 3.1.6.3- פגמים איכותיים: סוג חברי המותב – שופטים, אב בית הדין ורשמים | 3.2- סמכות השיפוט המקומית | 3.2.1- מהותה של סמכות השיפוט המקומית | 3.2.1.1- ההתפתחות וההצדקות של סמכות השיפוט המקומית | 3.2.1.2- חלוקת שטח מדינת ישראל למחוזות שיפוט | 3.2.2- דרכי הקניית סמכות השיפוט המקומית | 3.2.2.1- סמכות ישירה לעומת סמכות שיורית | 3.2.2.2- סמכות ייחודית לעומת סמכות מקבילה | 3.2.2.3- קביעה שיפוטית, העברה שיפוטית והעברה מנהלית | 3.2.3- היעדר סמכות שיפוט מקומית | 3.2.3.1- הנפקות המשפטית של היעדר סמכות שיפוט מקומית: חזקת סמכות השיפוט המקומית | 3.2.3.2- היעדר סמכות שיפוט מקומית כטענת הגנה מקדמית והסעד בגינה | 3.2.4- קניית סמכות השיפוט המקומית | 3.2.4.1- מתכונת הבחינה המשפטית של קניית סמכות השיפוט המקומית | 3.2.4.2- הוראות דין מסמיכות | 3.2.4.3- הסכמי שיפוט | 3.2.4.4- זיקה עניינית או אישית: תובענות במקרקעין | 3.2.4.5- זיקה עניינית או אישית: תובענות אחרות | 3.2.4.6- היעדר זיקה עניינית או אישית | 4- הנעת ההליך האזרחי | 4.1- המבנה הדיוני של הנעת ההליך האזרחי | 4.2- הגשת כתב התובענה לבית המשפט | 4.2.1- בעל הדין המניע את ההליך האזרחי | 4.2.1.1- הזכות להגשת תובענה אזרחית והגבלתה | 4.2.1.2- ריבוי בעלי דין | 4.2.1.3- ייצוג וחילוף בעלי דין בידי בעלי דין | 4.2.1.4- המדינה כבעל דין המניע את ההליך האזרחי | 4.2.2- תשלום אגרת המשפט | 4.2.2.1- מהותה של אגרת המשפט | 4.2.2.2- חובת תשלום אגרת המשפט והחזר תשלומי האגרה | 4.2.2.3- פטור מתשלום אגרת המשפט | 4.2.3- הגשת כתב התובענה לרישום ופתיחת התיק | 4.2.3.1- בחירת כתב התובענה המתאים | 4.2.3.2- הגשה ידנית של כתב התובענה | 4.2.3.3- הגשה אלקטרונית של כתב התובענה | 4.3- המצאת כתב התובענה לבעלי הדין | 4.3.1- מהותה של ההמצאה | 4.3.1.1- כלל הידיעה (knowledge) לעומת כלל ההמצאה (service) | 4.3.1.2- התפלגות דרכי ההמצאה | 4.3.2- דרכי ההמצאה לפי סוגי המסירה השונים | 4.3.2.1- המצאה באמצעות מסירה ידנית | 4.3.2.2- המצאה בפקסימיליה והמצאה אלקטרונית | 4.3.2.3- תחליף המצאה | 4.3.2.4- המצאה מלאה לעומת המצאה שאינה מלאה | 4.3.3- דרכי ההמצאה לפי סוגי הנמענים השונים | 4.3.3.1- המצאה ישירה | 4.3.3.2- המצאה באמצעות מורשה לקבלת כתבי טענות | 4.3.4- דרכי ההמצאה לפי מקום ביצוע ההמצאה | 4.3.4.1- המצאה בתחומי השיפוט של מדינת ישראל | 4.3.4.2- המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל | 4.3.4.3- המצאה ליהודה והשומרון | 4.3.4.4- המצאה מיהודה והשומרון | ביבליוגרפיה נבחרת לכרך א | 1- ספרות | 1.1- ספרים בעברית | 1.2- ספרים בלע"ז | 1.3- מאמרים בעברית | 1.4- מאמרים בלע"ז | 2- חקיקה | 2.1- חקיקה ישראלית | 2.2- הצעות חוק ישראליות | 2.3- חקיקה זרה | 2.4- חקיקה שפקעה | 3- מקורות המשפט העברי | 4- פסיקה | 4.1- פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2- פסיקה ישראלית | 4.3- פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1- פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2- פסיקה אמריקאית | 4.3.3- פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.3.3.1- אוסטרליה | 4.3.3.2- קנדה | 4.3.3.3- ניו זילנד | 4.3.3.4- סקוטלנד | 4.3.3.5- אירלנד | 4.3.3.6- סינגפור | 4.3.3.7- דרום אפריקה | 4.4- פסיקה אירופית | 4.4.1- פסיקת בית הדין האירופי לצדק | 4.4.2- פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם | 4.4.3- פסיקה גרמנית | 4.5- פסיקה בינלאומית | 5- אמנות בינלאומיות | 6- פרסומי הרשות המבצעת | 6.1- הנחיות גורמים משפטיים | 6.1.1- הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | 6.1.2- הנחיות פרקליט המדינה | 6.2- הודעות שפורסמו בילקוט הפרסומים | מפתחות לכרך א | מפתח עניינים נבחרים לכרך א | מפתח מונחים משפטיים נבחרים בלטינית לכרך א
Mobile version: Enabled