Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
New!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

תורת הדיון האזרחי כרך ב

₪760.00
מק"ט: 10196

מחבר: פרופ' גבריאל הלוי

Theory of Civil Procedure volume 2

משפט אזרחי / סדר דין: פרופ' גבריאל הלוי: תורת הדיון האזרחי כרך ב

הסדרה המלאה תורת הדיון האזרחי כוללת את הספרים הבאים:
1. תורת הדיון האזרחי כרך א
2. תורת הדיון האזרחי כרך ב




אודות הספר

הספר עוסק בסדרי הדין האזרחיים בישראל, והוא הספר המקיף והמעמיק ביותר שנכתב אי-פעם בתחום זה. הספר יכלול ארבעה כרכים.

בצד הדיון המשפטי, מצויים בספר גם שפע של שיקולים טקטיים בהתנהלות בהליכים אזרחיים. בדרך זו לומד הקורא את הדין וגם לומד כיצד כדאי לנהל את ההליך מבחינתו ולטובת לקוחו.

לדוגמא: האם בכלל כדאי להעלות את הטענה מקדמית, כי כתב התביעה אינו מגלה "עילת תביעה"? ואם כן, מתי? העלאת הטענה המקדמית תביא לתיקון או למחיקה של כתב התביעה, לכל היותר, אולם עיתוי נכון של העלאת הטענה עשויים להביא לדחיית התביעה (וליצירת מעשה בית דין בעניין).

  • כיצד ניתן לבחור את כתב הטענות המתאים ביותר לאינטרסים של בעל הדין?
  • האם עדיפה מבחינת הנתבע "הגנה הודפת" או "הגנה התקפית"?
  • האם כדאי לכלול בכתב התביעה התייחסות לטענת הגנה אפשרית צפויה של הנתבע?
  • האם עדיפה הכחשה גורפת או מספר רב של הכחשות נקודתיות?
  • באילו מצבים עדיפה תובענה שכנגד ובאילו מצבים עדיפה טענת קיזוז?
  • באילו מצבים עדיף שימוש בשאלון ובאילו מצבים עדיף להמתין לחקירה הנגדית?
  • מה ההבדל בין טענת "אשם תורם" לטענת "הודאה והדחה" בכתב ההגנה?
  • באילו מצבים ניתן להגיש כתב תגובה לכתב התשובה?
  • מהם כללי הניסוח של כתבי הטענות השונים, כך שהניסוח יהיה המועיל ביותר לבעל הדין?
  • אילו מסמכים עדיף לצרף לכתב הטענות ואילו מסמכים עדיף להותיר לשלב ההוכחות?
  • אילו טענות מקדמיות עומדות לרשותו של בעל הדין?
  • באילו מצבים עדיף שלא להעלות טענה מקדמית?
  • כיצד ניתן להשתמש בטענה מקדמית כדי לדחות את התובענה?
  • מהן הטקטיקות להסתרה חוקית של מסמכים מבעל הדין היריב במסגרת הליכי גילוי מסמכים?
  • כיצד עדיף לנסח שאלות במסגרת שאלון?
  • כיצד ניתן לעשות שימוש מאיים בכתב תובענה שכנגד?
  • מהם השיקולים הטקטיים בבקשת בעל דין להענקת סעד זמני ובבחירת הסעד הזמני?
  • כיצד ניתן לתקוף החלטות בענייני סעד זמני?

הספר נותן כלים רבים כיצד להשתמש בתבונה באפשרויות המגוונות הקיימות בסדרי הדין האזרחיים.

תורת הדיון האזרחי כרך ב' עוסק בשלב ההכנה למשפט:

  • כתבי הטענות

טענות מקדמיות:

  • היעדר סמכות שיפוט
  • פגם תוכן/צורה בכתב הטענות
  • מעשה בית דין
  • השתק עילה/פלוגתא/טיעון
  • הליך תלוי ועומד
  • חסינות דיונית פנים-מדינתית/בינלאומית
  • התיישנות דיונית
  • שימוש לרעה בהליכי המשפט

הרחבת בסיס המידע:

  • גילוי מסמכים
  • פרטים נוספים
  • שאלונים
  • הודאות ועוד

סעדים זמניים – תנאים, טקטיקות, ערעורים עיון מחדש

  • עיקול מיטלטלין
  • עיקול מקרקעין
  • כינוס נכסים
  • סעד הצהרתי זמני
  • צו מניעה זמני
  • צו עשה זמני
  • הגבלת שימוש בנכס – צו Mareva
  • תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני – צו Anton Piller
  • עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.
אודות המחבר

פרופ' גבריאל הלוי הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בעל מוניטין בינלאומי בתחומי עיסוקו. חיבר עשרות ספרים ומאמרים בישראל ובחו"ל, המצוטטים בארץ ובעולם באופן נרחב. נבחר ב-2013 לאחד מ-40 הישראלים המבטיחים ביותר של "גלובס" וזכה לתעודת הוקרה מן הכנסת.

.
פרק ג – ההכנה למשפט | 1- מהות, תכלית ומבנה של שלב ההכנה למשפט | 2- כתבי הטענות | 2.1- מהותם של כתבי הטענות | 2.1.1- כתבי טענות באמצעות מסמכים | 2.1.1.1- המעבר מטיעון בעל-פה לטיעון בכתב | 2.1.1.2- דרישת הכתב הדיונית | 2.1.1.3- עמידה בדרישת הכתב הדיונית: "מסמך", מסמך ידני ומסמך אלקטרוני | 2.1.2- ברירת כתבי הטענות ואפיונם | 2.1.2.1- ברירת כתבי הטענות המתאימים: מבחן ההליך ומבחן התכלית | 2.1.2.2- הרמה הנדרשת של פירוט עובדתי: מבחן יסודות העילה המשפטית ומבחן נטל הבאת הראיה | 2.1.2.3- טקטיקות הגנה כלליות: הגנה הודפת לעומת הגנה התקפית | 2.1.3- יחסי הגומלין בין כתבי הטענות | 2.1.3.1- השפעת מתכונת הדיון האדוורסרי על יחסי הגומלין בין כתבי הטענות | 2.1.3.2- דרישות התוכן והצורה האדוורסריות: כלל ההשוואה לכתב הטענות הפותח את ההליך האזרחי העיקרי | 2.2- כתב התביעה | 2.2.1- דרישות התוכן של כתב התביעה | 2.2.1.1- זיהוי בית המשפט, בעלי הדין וסוג התובענה | 2.2.1.2- תיאור העובדות המקימות את העילות המשפטיות: הדרישה הכללית | 2.2.1.3- יישום הדרישה הכללית: צירוף מסמכים וראיות לכתב התביעה | 2.2.1.4- יישום הדרישה הכללית: נימוקים שונים לביסוס אותה עילה משפטית או עילות משפטיות שונות | 2.2.1.5- יישום הדרישה הכללית: טענות עובדתיות חלופיות | 2.2.1.6- יישום הדרישה הכללית: ציון הוראות הדין | 2.2.1.7- יישום הדרישה הכללית: צירוף אסמכתאות פסיקה | 2.2.1.8- יישום הדרישה הכללית: ציון חזקות ראייתיות | 2.2.1.9- יישום הדרישה הכללית: טענות מעין-פליליות – יסוד עובדתי ויסוד נפשי | 2.2.1.10- יישום הדרישה הכללית: טענות נסיבתיות | 2.2.1.11- יישום הדרישה הכללית: טענת מסירת הודעה | 2.2.1.12- יישום הדרישה הכללית: ציון תנאים מקדמיים לעילות משפטיות | 2.2.1.13- יישום הדרישה הכללית: הפרכת טענות הגנה משוערות | 2.2.1.14- תיאור הסעד המבוקש | 2.2.1.15- פגמים בתוכן כתב התביעה: מבחן "עילת תביעה טובה" ("good arguable case") | 2.2.2- דרישות הצורה של כתב התביעה | 2.2.2.1- דרישות הצורה הפורמליות של כתב התביעה | 2.2.2.2- המבנה הצורני של כתב התביעה | 2.2.2.3- פגמים בצורת כתב התביעה: המבחן התפקודי | 2.2.3- היקפו של כתב התביעה: בעלי דין, עילות וסעדים | 2.2.3.1- צירוף בעלי דין לכתב התביעה, פיצולם, ייצוגם בידי בעלי דין וחילופם | 2.2.3.2 צירוף עילות לכתב התביעה ופיצולן | 2.2.3.3- צירוף סעדים לכתב התביעה ופיצולם | 2.2.4- תובענות חפצא (in rem): בעל דין שאינו אדם ושאינו תאגיד | 2.2.4.1- תובענות חפצא בענייני ימאות | 2.2.4.2- סמכות השיפוט בתובענות חפצא בענייני ימאות | 2.3- ההגנה ההודפת: כתב ההגנה וכתב ההגנה שכנגד | 2.3.1- יישומה של ההגנה ההודפת בכתב ההגנה ובכתב ההגנה שכנגד | 2.3.2- דרישות התוכן של כתב ההגנה ושל כתב ההגנה שכנגד | 2.3.2.1- תחולת כלל ההשוואה לכתב התביעה על דרישות התוכן ויישומו | 2.3.2.2- הודאות | 2.3.2.3- הודאה והדחה ואשם תורם | 2.3.2.4- הכחשות | 2.3.2.5- קיזוז | 2.3.2.6- הפרכת טענות תשובה משוערות | 2.3.2.7- הגנה בדידה והגנה משותפת | 2.3.2.8- הגשת כתב הגנה וכתב הגנה שכנגד בידי צד שלישי: מבחן היריבות העניינית | 2.3.2.9- נקודת ההתייחסות בזמן: נימוק הגנה חדש | 2.3.2.10- צירוף נתבעים חדשים לכתב ההגנה בידי נתבעים קיימים | 2.3.2.11- כתבי הגנה וכתבי הגנה שכנגד מטעם מדינת ישראל | 2.3.2.12- פגמים בתוכן כתב ההגנה ובתוכן כתב ההגנה שכנגד | 2.3.3- דרישות הצורה של כתב ההגנה ושל כתב ההגנה שכנגד | 2.3.3.1- תחולת כלל ההשוואה לכתב התביעה על דרישות הצורה ויישומו | 2.3.3.2- דרישות הצורה הפורמליות של כתב ההגנה ושל כתב ההגנה שכנגד | 2.3.3.3- המבנה הצורני של כתב ההגנה ושל כתב ההגנה שכנגד | 2.3.3.4- פגמים בצורת כתב ההגנה ובצורת כתב ההגנה שכנגד: המבחן התפקודי | 2.4- ההגנה ההתקפית: התובענה שכנגד והודעת צד שלישי | 2.4.1- יישומה של ההגנה ההתקפית בכתב התביעה שכנגד ובהודעת צד שלישי ויחסי הגומלין עם כתב ההגנה | 2.4.2- כתב התביעה שכנגד | 2.4.2.1- התפקוד הדיוני של כתב התביעה שכנגד בידי בעלי הדין ובידי צד שלישי | 2.4.2.2- המגבלות הדיוניות על כתב התביעה שכנגד: זהות בעלי הדין וזהות בית המשפט | 2.4.2.3- דרישות התוכן והצורה של כתב התביעה שכנגד: תחולת כלל ההשוואה לכתב התביעה | 2.4.2.4- היקף כתב התביעה שכנגד (בעלי דין, עילות וסעדים): תחולת כלל ההשוואה לכתב התביעה | 2.4.3- הודעת צד שלישי | 2.4.3.1- התפקוד הדיוני של הודעת צד שלישי | 2.4.3.2- דרישות התוכן והצורה של הודעת צד שלישי: תחולת כלל ההשוואה לכתב התביעה | 2.4.3.3- היקף הודעת צד שלישי (בעלי דין, עילות וסעדים): תחולת כלל ההשוואה לכתב התביעה | 2.4.3.4- סדרי הדין בהליכי הודעת צד שלישי | 2.4.3.5- קניית סמכות שיפוט בינלאומית באמצעות הודעת צד שלישי | 2.5- השלמת הטיעון, תיקונו ומועדיו | 2.5.1- השלמת הטיעון: תשובה, תשובה שכנגד, תגובה לתשובה וכתבי טענות משלימים נוספים | 2.5.1.1- התפקוד הדיוני של כתב התשובה ושל כתב התשובה שכנגד | 2.5.1.2- דרישות התוכן והצורה של כתב התשובה ושל כתב התשובה שכנגד | 2.5.1.3- כתב תגובה לכתב תשובה וכתבי טענות משלימים נוספים | 2.5.1.4- מסירת פרטים נוספים לפי צו שיפוטי | 2.5.2- תיקון הטיעון: תיקון כתבי הטענות | 2.5.2.1- סמכות התיקון הכללית | 2.5.2.2- תיקון עצמי של כתבי הטענות | 2.5.2.3- התגובה לכתב טענות מתוקן | 2.5.3- מועדי הטיעון | 2.5.3.1- מועדי ההגשה של כתבי הטענות ואיחור בהגשתם | 2.5.3.2- מניין הימים בהליך האזרחי | 2.5.3.3- דחיית מועדים | 3- השלמת ההכנה למשפט | 3.1- טענות מקדמיות | 3.1.1- מהותה של הטענה המקדמית | 3.1.1.1- אפיונה של הטענה המקדמית והשתלבותה בשלב ההכנה למשפט | 3.1.1.2- המועד להעלאתה של הטענה המקדמית והשיקולים הטקטיים שבבחירת המועד | 3.1.1.3- הסעד בעקבות קבלתה של טענה מקדמית | 3.1.2- היעדר סמכות שיפוט | 3.1.2.1- היעדר סמכות שיפוט בינלאומית | 3.1.2.2- היעדר סמכות שיפוט עניינית | 3.1.2.3- היעדר סמכות שיפוט מקומית | 3.1.2.4- היעדר סמכות שיפוט בעקבות הסכם בוררות | 3.1.3- פגם בכתב הטענות | 3.1.3.1- פגם בתוכן כתב טענות תביעתי | 3.1.3.2- פגם בתוכן כתב טענות הגנתי | 3.1.3.3- פגם בצורת כתב הטענות | 3.1.4- מעשה בית דין (res judicata) | 3.1.4.1- הרציונל, סוגי הטענות והשיקולים הטקטיים | 3.1.4.2- השתק עילה | 3.1.4.3- השתק פלוגתא | 3.1.4.4- השתק טיעון | 3.1.5- הליך תלוי ועומד (lis alibi pendens) | 3.1.6- חסינות דיונית | 3.1.6.1- סוגי חסינות, הרציונל, התפקוד כטענה מקדמית והשיקולים הטקטיים | 3.1.6.2- חסינות פנים-מדינתית: נושאי משרה ציבורית בישראל | 3.1.6.3- חסינות בינלאומית: ריבון זר, סגל דיפלומטי זר, סגל קונסולרי זר, ארגונים בינלאומיים, נתין זר אויב ומקרקעין זרים | 3.1.7- התיישנות דיונית כללית בהליכים אזרחיים | 3.1.7.1- סוגי התיישנות, הרציונל, התפקוד כטענה מקדמית והשיקולים הטקטיים | 3.1.7.2- מועד תחילת תקופת ההתיישנות הדיונית | 3.1.7.3- משך תקופת ההתיישנות הדיונית | 3.1.7.4- ניתוק רציפות תקופת ההתיישנות הדיונית | 3.1.7.5- סיום תקופת ההתיישנות הדיונית וסדרי הדין בהעלאתה כטענה מקדמית | 3.1.8- שימוש לרעה בהליכי המשפט | 3.2- הליכי הרחבת בסיס המידע | 3.2.1- ההתפתחות, המבנה והרציונל של הליכי הרחבת בסיס המידע כחלק מהשלמת ההכנה למשפט | 3.2.2- הרחבת בסיס המידע ביחס לראיות: גילוי מסמכים ועיון בהם | 3.2.2.1- היקף ותחולה של הזכות הדיונית לגילוי מסמכים ולעיון בהם והשיקולים הטקטיים | 3.2.2.2- סדרי הדין בגילוי מסמכים ובעיון בהם לפי צו שיפוטי | 3.2.3- הרחבת בסיס המידע ביחס לטענות | 3.2.3.1- דרישה להוסיף פרטים ("פרטים נוספים") | 3.2.3.2- דרישה להודות בעובדות או במסמכים ("הודאות") | 3.2.3.3- דרישה להשיב לשאלון ("שאלונים") | פרק ד – הסעד הזמני | 1- מהותו של הסעד הזמני | 1.1- מאפייני הסעד הזמני | 1.1.1- תכלית הסעד הזמני | 1.1.1.1- תפקודו הדיוני של הסעד הזמני בדיון האזרחי והתפתחותו | 1.1.1.2- הסעד הזמני לעומת אמצעי הביניים, הסעד הקבוע וסמכויות האכיפה | 1.1.2- מקור הסמכות להעניק סעד זמני והשפעתו על תוכנה | 1.1.3- סיווג הסעדים הזמניים | 1.1.3.1- סעד זמני כללי לעומת סעד זמני מיוחד וסעד זמני מותאם אד-הוק (ad hoc) | 1.1.3.2- סעד חפצא זמני (in rem) לעומת סעד גברא זמני (in personam) | 1.2- הענקת סעד זמני | 1.2.1- מערכת השיקולים הכללית בהענקת סעד זמני | 1.2.1.1- מבנה מערכת השיקולים הכללית של בית המשפט בהענקת סעד זמני | 1.2.1.2- תנאי משפטי מקדמי: מבחן "עילת תביעה טובה" | 1.2.1.3- תנאי עובדתי מקדמי: מבחן הראיות לכאורה | 1.2.1.4- תנאי ענייני מוחלט: מבחן הנחיצות והמידתיות מן היושר | 1.2.1.5- תנאי ענייני יחסי: מבחן מאזן הנזק | 1.2.1.6- השיקולים הטקטיים בבקשת בעל דין להענקת סעד זמני | 1.2.2- צמצום נזקי הסעד הזמני: הערובה | 1.2.2.1- כלפי נמעני הסעד הזמני: ערובה לפיצוי על נזק בעקבות הענקת סעד זמני | 1.2.2.2- כלפי מבקשי הסעד הזמני: ערובה לביצוע פסק הדין או לשימור מצב הראיות | 1.2.3- סדרי הדין הכלליים בהענקת סעד זמני | 1.2.3.1- תחולת סדרי הדין הכלליים בהענקת סעד זמני והסדרת פגיעתם בהליך האזרחי הכללי | 1.2.3.2- בקשה למתן סעד זמני וההכרעה בה | 1.2.3.3- הליכים לאחר ההכרעה: ערעור | 1.2.3.4- הליכים לאחר ההכרעה: עיון מחדש | 1.2.3.5- הליכים לאחר ההכרעה: פקיעת הסעד הזמני | 2- הסעד הזמני הכללי | 2.1- סעד החפצא הזמני | 2.1.1- עיקול זמני של מיטלטלין | 2.1.1.1- הבקשה להטלת עיקול זמני על מיטלטלין וההכרעה בה | 2.1.1.2- ביצוע עיקול המיטלטלין המוחזקים בידי המשיב | 2.1.1.3- ביצוע עיקול המיטלטלין המוחזקים בידי צד שלישי | 2.1.1.4- מימוש נכסי המיטלטלין המעוקלים | 2.1.2- עיקול זמני של מקרקעין | 2.1.2.1- הבקשה להטלת עיקול זמני על מקרקעין וההכרעה בה | 2.1.2.2- ביצוע עיקול המקרקעין | 2.1.2.3- מימוש נכסי המקרקעין המעוקלים | 2.1.3- כינוס נכסים | 2.1.3.1- תכלית כינוס הנכסים כסעד זמני והוצאה לפועל מן היושר (equitable execution) | 2.1.3.2- הבקשה למתן הצו הזמני לכינוס הנכסים וההכרעה בה | 2.1.3.3- ביצוע הצו הזמני לכינוס נכסים | 2.1.4- סעד הצהרתי זמני | 2.1.4.1- תכלית הסעד ההצהרתי הזמני והסמכות להענקתו | 2.1.4.2- הבקשה למתן סעד הצהרתי זמני וההכרעה בה | 2.2- סעד הגברא הזמני | 2.2.1- צו מניעה זמני (prohibitory injunction) וצו עשה זמני (mandatory injunction) | 2.2.1.1- תפקוד הצווים כבסיס המשפטי לכלל סעדי הגברא הזמניים, תכלית הצווים, השוואתם, הבחירה ביניהם, הסמכות להענקתם ודרכי אכיפתם | 2.2.1.2- הבקשה למתן צו מניעה זמני או למתן צו עשה זמני וההכרעה בה | 2.2.2- הגבלת שימוש בנכס (צו Mareva) | 2.2.2.1- התפתחותו של צו הגבלת השימוש בנכס ותפקודו הדיוני | 2.2.2.2- הבקשה למתן צו הגבלת שימוש בנכס וההכרעה בה | 2.2.3- תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני (צו Anton Piller) | 2.2.3.1- התפתחותו של צו תפיסת הנכסים וכינוס הנכסים הזמני ותפקודו הדיוני | 2.2.3.2- הבקשה למתן צו תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני וההכרעה בה | 2.2.3.3- ביצוע צו תפיסת הנכסים וכינוס הנכסים הזמני ואכיפתו | 2.2.4- עיכוב יציאה מן הארץ (צו Ne Exeat Regno) | 2.2.4.1- תכליתו של צו עיכוב יציאה מן הארץ כסעד זמני, התפתחותו ותפקודו הדיוני | 2.2.4.2- הבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ וההכרעה בה | ביבליוגרפיה נבחרת לכרך ב | 1- ספרות | 1.1- ספרים בעברית | 1.2- ספרים בלע"ז | 1.3- מאמרים בעברית | 1.4- מאמרים בלע"ז | 2- חקיקה | 2.1- חקיקה ישראלית | 2.2- הצעות חוק ישראליות | 2.3- חקיקה זרה | 3- מקורות המשפט העברי | 4- פסיקה | 4.1- פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2- פסיקה ישראלית | 4.3- פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1- פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2- פסיקה אמריקאית | 4.3.3- פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.3.3.1- אוסטרליה | 4.3.3.2- קנדה | 4.3.3.3- ניו זילנד | 4.3.3.4- סקוטלנד | 4.3.3.5- אירלנד | 4.4- פסיקה אירופית | 4.4.1- פסיקת בית הדין האירופי לצדק | 4.4.2- פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם | 5- פרסומי הרשות המבצעת | 5.1- הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | 5.2- הודעות שפורסמו בילקוט הפרסומים | מפתחות לכרך ב | מפתח עניינים נבחרים לכרך ב | מפתח מונחים משפטיים נבחרים בלטינית לכרך ב
Mobile version: Enabled