השותפות לדבר עבירה

הספר עוסק באחת השאלות המורכבות בדיני העונשין, השותפות לדבר-עבירה, תוך התייחסות לדיני העונשין העדכניים בישראל (לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין) ולמשפט ההשוואתי.
 
הספר עוסק בהרחבה בנושאים הבאים:

• ההבחנה בין סוגי השותפים השונים ("מבצע בצוותא", "מסייע", "משדל", "מבצע באמצעות אחר")
• היסוד העובדתי בשותפות לדבר-עבירה
• היסוד הנפשי בשותפות לדבר-עבירה
• פשיעה מאורגנת
• קורבן העבירה כשותף לדבר-עבירה
• קשירת קשר
• סוכן מדיח ושותפות של אנשי הרשות בעבירות פליליות
• אחריות המעביד לעבירות פליליות שביצע העובד
• אחריות המפקד לעבירות פליליות שביצע הפקוד
• האחריות הנגררת המסתברת של השותפים ("עבירה שונה או נוספת")
• פטור עקב חרטה
• נתונים ענייניים ונתונים אישיים
• שותפות לדבר-עבירה בתאגידים

פרופ' גבריאל הלוי מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בתחום דיני העונשין, עורך ראשי של כתב העת קרית המשפט וחבר האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
 
פרופ' הלוי פרסם מאמרים רבים בארץ ובחו״ל בתחום דיני העונשין ופרסם את הספרים עבירות בניירות ערך, תורת דיני הראיות, תורת דיני העונשין כרכים א-ד, ותורת הדיון הפלילי כרכים א-ד.
 
ספריו מצוטטים דרך קבע בכל ערכאות בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
ע"פ 8653/10 פלונית נ' מדינת ישראל
ע"פ 2247/10 שלום ימיני נ' מדינת ישראל
ע"פ 6785/09 עידן זוארץ נ' מדינת ישראל
ע"פ 6095/08 אבבה סלומון נ' מדינת ישראל
ע"פ 1345/08 ארקדי איסטחרוב נ' מדינת ישראל
ע"פ 2333/07 שלמה תענך נ' מדינת ישראל
ע"פ 9716/02 מחמד רימאוי נ' מדינת ישראל

איזכורים של הספר בערכאות אחרות:
ת"פ (י-ם) 6098-08 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' גריס יואקים
ת"פ (י-ם) 5370/02 מדינת ישראל נ' חב' הרולד בינוי ופיתוח בע"מ
ת"פ (ת"א) 15237/97 מדינת ישראל נ' מיכה בר אילן

פרק א - התפתחות היסטורית-השוואתית וערכים מוגנים | 1 התפתחות היסטורית-השוואתית של דיני השותפות לדבר-עבירה | 1. 1 העידן הפרה-היסטורי | 2. 1 התפתחות דיני השותפות לדבר-עבירה במשפט במזרח הקדום | 2.1. 1 המשפט האשורי | 2.2. 1 המשפט השומרי והמשפט הבבלי | 2.3. 1 המשפט העברי | 1.3 התפתחות דיני השותפות לדבר-עבירה במשפט בקונטיננט האירופי | 3.1. 1 המשפט הרומי | 3.2. 1 המשפט הקאנוני | 1.3.3 המשפט המשותף בימי הביניים | 3.4. 1 המשפט המודרני בקונטיננט האירופי | 1.4 התפתחות דיני השותפות לדבר-עבירה בשיטות המשפט האנגלו-אמריקאיות | 4.1. 1 המשפט האנגלי המודרני | 4.2. 1 המשפט האמריקאי | 4.3. 1 המשפט הקנדי | 1.5 התפתחות דיני השותפות לדבר-עבירה במשפט המזרח-אסיאתי המודרני | 5.1. 1 המשפט הסיני המודרני | 5.2. 1 המשפט בפיליפינים | 1.6 התפתחות דיני השותפות לדבר-עבירה במשפט הישראלי | 1.6.1 המשפט העותומני במאה התשע עשרה | 1.6.2 המשפט בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 6.3. 1 מדינת ישראל | 2 הערך החברתי המוגן | 2.1 בחינה קרימינולוגית של השותפות לדבר-עבירה | 2.2 בוגינה כלכלית של השותפות לדבר-עבירה | 2.2.1 ניתוח ערכי הסטת הסיכון | 2.2.2 ניתוח ערכי העלות והיעילות | 3 הערך המוסרי המוגן | 3.1 המוסר הדאונטולוגי | 1. 3.1 עקרון האדם כתכלית | 2. 3.1 עקרון האוטונומיה | 3.2 המוסר הטלאולוגי | 3.3 תיאוריות של צדק | פרק ב - טיפולוגיית השותפות לדבר עבירה | 1 הבחנות מקדמיות | 2 נגזרות | 2.1 מאפייני הנגזרות | 1. 2.1 מאפיין הכלליות | 2.1.2 מאפיין הענישות | 2.1. 2.1 ענישות אובייקט הגזירה |2.2. 2.1 החריג לענישות אובייקט הגזירה | 2.3. 2.1 ענישות הגזירה | 2.4. 1 2. החריג לענישות הגזירה | 2.1.2.5 ענישות האחריות הנגזרת כמכלול | 2.1.2.6 חריג לענישות האחריות הנגזרת כמכלול | 3. 2.1 מאפיין התלווו במושא חיצוני | 2.2 מישורי הגזירה | 2.2.1 מישור הגזירה הפנימי | 1. 2.2.1 גזירת רכיבי היסוד העובדתי | 2.2.1.2 היעדר רלוונטיות של גזירה במישור הפנימי ביחס לרכיבי היסוד הנפשי | 3. 2.2.1 היעדר רלוונטיות של גזירה במישור הפנימי ביחס לעבירות שונות | 2.2.2 מישור הגזירה החיצוני | 2.3 ריבוי גזירות | 2.3.1 ריבוי גזירות במסגרת מישור אחד | 2.3.2 ריבוי גזירות במישורים שונים | 2.3.3 ריבוי גזירות במישורים שונים של עבירות "נגזרות עצמאיות" | 3. ריבוי ישויות משפטיות | 3.1 השאלה המשפטית | 1. 3.1 הצגת השאלה | 3.1.2 ריבוי קונסטיטוטיבי של ישויות משפטיות | 3.1.3 ריבוי נגזר של ישויות משפטיות | 3.1.4 ריבוי ישויות משפטיות של מושאי עבירה | 5. 3.1 התשובה לשאלה המשפטית | 3.2 השאלה העובדתית | 3.2.1 הישות המשפטית האנושית | 3.2.2 ישויות משפטיות פיקטיביות: תאגידים ואורגנים בתאגיד | 4. טיפולוגיה פנימית פונקציונלית | 4.1 ישירות-עקיפות | 4.2 ראשיות-משניות | סקירת טיפולוגיית השותפות לדבר-עבירה במשפט ההשוואתי | 5.1 שיטות המשפט בקונטיננט האירופי | 1. 5.1 הגישות המרכזיות | 5.1.2 הקוד הפלילי הצרפתי (Code Penal) | 5.1.3 הקוד הפלילי הגרמני (Strafgesetzbuch, StGB) | 4. 5.1 הקוד הפלילי הפיני |5.1.5 הקוד הפלילי הלטבי |5.1.6 הקוד הפלילי האלבני | 5.2 שיטות המשפט האנגלו-אמריקאיות | 5.2.1 המשפט האנגלי המודרני | 5.2.2 המשפט האמריקאי | 5.2.3 הקוד הפלילי הקנדי | 5.3 טיפולוגיה פנימית משולשת - הקוד הפלילי בפיליפינים | פרק ג - ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 1. מתכונת הבחינה המשפטית של השותפות לדבר-עבירה | 2. מאפייני התכנון המוקדם | 2.1 התכנון המוקדם הכללי | 2.1.1 הכנה והחלטת ביצוע | 2. 2.1 עיתוי מוקדם | 2.2 התכנון המוקדם בשותפות לדבר-עבירה | 2.2.1 הכנה והחלטת ביצוע - הקשר הפלילי | 2.2.2 ורכנון מוקדם ו"שותפות ספונטאנית" | ההבחנה בין סוגי השותפות העקיפה לדבריעבירה לסוגי השותפות הישירה לדבריעבירה | 3.1 אפיון בעיות ההבחנה ומיקודן | 3.2 נפקויות ההבחנה | 3.2.1 ענישה | 3.2.2 פטור מאחריות פלילית עקב חרטה או נסיגה | 3.2.3 האחריות הנגררת המסתברת של השותפים לדבר-עבירה | 3.2.4 פוטנציאל הגזירה וענישותה | 3.3 עיקרי ההבחנה | 3.3.1 עצם ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 3.3.2 מידת ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 4. הבחנת קטגוריות וזוק העונשין לשותפות הישירה לדבר-עבירה מקטגוריות חוק העונשין לשותפות העקיפה לדבר-עבירה | 4.1 הבחנת הסיוע לדבר-עבירה מן הביצוע בצוותא | 1. 4.1 ההבחנה במשפט ההשוואתי | 4.1.2 ההבחנה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.1.3 ההבחנה בישראל בעקבות תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 1 3.. 4.1 ניתוח הקושי בהבחנה | 3.2. 4.1 מבחן הסנקציה הפלילית | 3.3. 4.1 מבחן הנוכחות בדרת העבירה | 3.4. 4.1 מבחן השליטה הפונקציונלית | 3.5. 4.1 המבחן האובייקטיבי | 3.6. 4.1 המבחן הסובייקטיבי | 4.1.3.7 המבחן המשולב | 4.1.3.8 מבחן הקרבה לביצוע העבירה | 4.1.3.9 השפעת המבחנים על פסיקת בתי המשפט | 4.1.4 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 4.1. 4.1 יישום ההבחנה והרציונל | 4.1.4.2 התכנון המוקדם בפסיקה ובספרות המשפטית בישראל ביחס להבחנה בין הביצוע בצוותא לבין הסיוע לדבר-עבירה | 4.2 הבחנות השידול לדבר-עבירה מן הביצוע באמצעות אחר | 4.2.1 ההבחנה במשפט ההשוואתי | 4.2.2 ההבחנה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.2.3 ההבחנה בישראל בעקבות תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.2.3.1 ניתוח הקושי בהבחנה (ו): הטלת אחריות פלילית על-פי נסיבותיו האישיות של נשוא העבירה | 4.2.3.2 ניתוח הקושי בהבחנה (2): חפיפה ברכיב ההתנהגותי שביסוד העובדתי | 4.2.3.3 ניתוח הקושי בהבחנה (3): היעדר בלתי-מוחלט של מחשבה פלילית | 4.2.3.4 מבחן השליטה הפונקציונלית | 4.2.3.5 מבחן גרימת ביצוע היסוד העובדתי | 4.2.4 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 4.3 הבחנת הסיוע לדבר-עבירה מן הביצוע באמצעות אחר | 4.3.1 ההבחנה במשפט ההשוואתי | 4.3.2 ההבחנה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.3.3 ההבחנה בישראל בעקבות תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.3.3.1 ניתות הקושי בהבחנה | 4.3.3.2 מבחן השליטה הפונקציונלית | 4.3.3.3 מבחן גרימת ביצוע היסוד העובדתי | 4.3.4 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 4.4 הבחנת השידול לדבר-עבירה מן הביצוע בצוותא | 1 4.4. ההבחנה במשפט ההשוואתי | 4.4.2 ההבחנה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.4.3 ההבחנה בישראל בעקבות תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.4.3.1 ניתוח הקושי בהבחנה | 4.4.3.2 מבחן הסנקציה הפלילית | 4.4.3.3 מבתן הנוכחות בזירת העבירה | 4.4.3.4 מבחן השליטה הפונקציונלית | 4.4.3.5 המבחן האובייקטיבי: "מעשה של שותפותי | 4.4.3.6 המבחן הסובייקטיבי | 4.4.3.7 המבחן המשולב | 4.4.3.8 מבונן הקרבה לביצוע העבירה | 4.4.4 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 5 סיווג צורות שותפות לדבר-עבירה שאינן מוגדרות בחוק העונשין | 5.1 קורבן העבירה | 1. 5.1 הגדרת הקושי והבחנות מקדמיות | 5.1.2 הגישות האפשריות והדין הקיים | 5.1.3 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 5.2 רב-העבריינים, ארגוני הפשיעה ואורגניהם | 5.2.1 הגדרת הקושי והבחנוכן מקדמיות | 5.2.2 הגישות האפשריות והדין הקיים | 5.2.2.1 גישורו המושגיות החדשה | 5.2.2.2 גישות מושגיות השותפות לדבר-עבירה | 5.2.3 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | 5.3 יחסים שילוחיים | 5.3.1 הגדרת הקושי והבחנות מקדמיות | 5.3.2 הגישות האפשריות והדין הקיים | 5.3.3 ההבחנה המוצעת: ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה | פרק ד - היסוד העובדתי בשותפות לדבר-עבירה | 1 מבוא | 2 התנהגות | 2.1 מעשה | 1. 2.1 אפיון הקושי והבעייתיות | 2.1.1.1 תיחומם הפנימי של סוגי השותפות העקיפה לדבר-עבירה | 2.1.1.2 תיחום סוגי השותפות העקיפה לדבר-עבירה מנגזרותיהם במישור הפנימי | 2.1.1.3 תיחום השותפות הכלליון לדבר-עבירה מעבירות עצמאיות, הכוללות יסוד עובדתי מן השותפות לדבר-עבירה | 2.1.2 דרישת המעשה בשותפות לדבר-עבירה במשפט ההשוואתי | 3. 2.1 דרישת המעשה בשותפות לדבר-עבירה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 2.1.4 דרישת המעשה בשותפות לדבר-עבירה בישראל בעקבות תיקון מס' 39 להוק העונשין | 2.1.5 האפיון המוצע: ספציפיות היסוד העובדתי | 2.2 אפס-מעשה | 2.2.1 אפיון הקושי והבעייתיות | 2.2.2 אפס-המעשה בשותפות לדבר-עבירה במשפט ההשוואתי | 2.2.3 אפס-המעשה בשותפות לדבר-עבירה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 2.2.4 אפס-המעשה בשותפות לדבר-עבירה בישראל בעקבות תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 2.2.5 האפיון המוצע: ספציפיות היסוד העובדתי | 2.3 שרשרת מעשי שותפות לדבר-עבירה | 2.3.1 אפיון הקושי והבעייתיות | 2.3.2 האפיון המוצע: ספציפיות היסוד העובדתי | 3. נסיבות | 3.1 עיתוי השותפות לדבר-עבירה | 1. 3.1 אפיון הקושי והבהנות מקדמיות | 3.1.2 עיתוי השותפות לדבריעבירה במשפט ההשוואתי | 3.1.3 עיתוי השותפות לדבר-עבירה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לוזוק העונשין | 3.1.4 עיתוי השותפות לדבר-עבירה בישראל לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 5. 3.1 האפיון המוצע: ספציפיות היסוד העובדתי | 3.2 זהות המבצע העיקרי נשוא השותפות לדבר-עבירה | 3.2.1 אפיון הקושי והבחנות מקדמיות | 3.2.2 זהות המבצע העיקרי נשוא השותפות העקיפה לדבר-עבירה במשפט ההשוואתי | 3.2.3 זהות המבצע העיקרי נשוא השותפות העקיפה לדבריעבירה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 3.2.4 זהות המבצע העיקרי נשוא השותפות העקיפה לדבר-עבירה בישראל לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 3.2.5 האפיון המוצע: ספציפיות היסוד העובדתי | 4. הרכיבים התוצאתיים | 4.1 הבחנות מקדמיות ואפיון הבעייתיות בשותפות הישירה ובשותפות העקיפה לדבר-עבירה | 4.2 הרכיבים התוצאתיים בשותפות העקיפה לדבריעבירה במשפט ההשוואתי | 4.3 הרכיבים התוצאתיים בשותפות העקיפה לדבר-עבירה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.4 הרכיבים התוצאתיים בשותפות העקיפה לדבר-עבירה בישראל לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 4.5 האפיון המוצע: ספציפיות היסוד העובדתי | 5. האינטראקציה שבין ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה בפיסי של העבירה לבין ספציפיות היסוד העובדתי בשותפות הישירה לדבר-עבירה ובשותפות העקיפה לדבריעבירה | פרק ה - היסוד הנפשי בשותפות לדבר-עבירה | 1. מבוא | 2. התאמת יחס נפשי סובייקטיבי: המחשבה הפלילית | 2.1 הבחנות מקדמיות ואפיון הקושי והבעייתיות | 2.2 היסוד הנפשי בשותפות לדבר-עבירה במשפט ההשוואתי | 2.3 היסוד הנפשי בשותפות לדבר-עבירה בישראל עובר לתיקונים מס' 39 ו- 43 לחוק העונשין | 2.4 היסוד הנפשי בשותפות לדבר-עבירה בישראל לאחר תיקונים מס' 39 ו- 43- לחוק העונשין | 2.5 האפיון המוצע: יחס נפשי מותאם מבנית ומהותית למושאו | 3. התאמת יחס נפשי אובייקטיבי: הרשלנות | 3.1 הבחנות מקדמיות ואפיון הקושי וכבעייתיות | 3.2 יחס נפשי אובייקטיבי בשותפות לדבר-עבירה במשפט ההשוואתי | 3.3 יחס נפשי אובייקטיבי בשותפות לדבריעבירה בישראל עובר לתיקון מס' 39 לחוק העונשין | 3.4 יחס נפשי אובייקטיבי בשותפות לדבר-עבירה בישראל לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין | 3.5 האפיון המוצע: יחס נפשי מותאם מבנית ומהותית למושאו | 4. התאמת היעדר יחס נפשי | 4.1 הבחנות מקדמיות ואפיון הקושי והבעייתיות | 4.2 משפט השוואתי ודין מצוי | 4.3 האפיון המוצע: יונס נפשי מותאם מבנית ומהותית למושאו | 5. האינטראקציה שבין ספציפיות היסוד העובדתי לבין התאמת היסוד הנפשי בשותפות הישירה לדבר-עבירה ובשותפות העקיפה לדבר-עבירה | 6. האינטראקציה שבין ההשתתפות בתכנון המוקדם של ביצועה הפיסי של העבירה לבין התאמת היסוד הנפשי בשותפות הישירה לדבר-עבירה ובשותפות העקיפה לדבר-עבירה | ביבליוגרפיה נבחרת | 1. ספרות משפטית | 1. 1 ספרים בעברית | 2. 1 ספרים בלע"ז | 3. 1 מאמרים בעברית | 4. 1 מאמרים בלע"ז | 2. חקיקה | 2.1 חקיקה ישראלית ומנדטורית | 2.2 הצעות חוק ישראליות | 2.3 חקיקה והצעות חוק זרות | 3. מקורות המשפט העברי | 4. פסיקה | 4.1 פסיקת בתי-המשפט הארץ-ישראליים בתקופת שלטון המנדט הבריטי | 4.2 פסיקה ישראלית כללית | 4.3 פסיקה צבאית ישראלית | 4.4 פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.5 פסיקה אמריקאית | 4.6 פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.7 פסיקה גרמנית | 4.8 פסיקת בית-הדין האירופי לזכויות האדם | מפתחות | מפתח עניינים | מפתח מונחים בלטינית