זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים

הספר דן ומנתח בהרחבה את הדין המצוי והרצוי בישראל בנושא זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים. חילופי מעבידים במקום העבודה בכלל, וחילופי קבלני כוח אדם וקבלני שירותים בפרט, הפכו לתופעה שכיחה מאוד בשנים האחרונות בישראל, זאת עקב הדינאמיות הרבה המאפיינת כיום את עולם העסקים.

המגוון הרחב של השינויים המבניים המתחוללים בבתי העסק, כגון מיקור חוץ, הפרדתו של מפעל, מתן זיכיונות להפעלת סניף רשת וכיו"ב, מעוררים לדיון מחדש את השאלה: האם שינויים אלו ראויים להיחשב אירוע של "חילופי מעבידים". אין תמה אפוא כי שאלת זכויות העובדים בעת אירוע שכזה הפכה לסוגיה מרכזית ובוערת בשנים האחרונות בתחום משפט העבודה, ואשר זוכה לראשונה בספר זה למחקר ולדיון מעמיק.

הספר דן, בין היתר, בנושאים הבאים:

• תכלית משפט העבודה בעת אירוע של חילופי מעבידים
• היקף ההגנה שיש ליתן לזכויות העובדים בעת חילופי מעבידים
• מהו אירוע של חילופי מעבידים וכיצד ניתן לזהותו

הספר כולל סקירת הדין הישראלי בנושא זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים באירועים הבאים:

• העברתו של עסק בבעלות פרטית מיד ליד
• העברה מיד ליד של עסק בדרך של חילופי בעלי מניות בחברה
• מיקור חוץ של יחידת עבודה אל קבלן משנה
• מיקור חוץ של יחידת עבודה לקבלן שירותים
• קליטתו של עובד קבלן כוח אדם לשורותיו של המזמין
• מיזוגים בין חברות
• מתן זיכיון להפעלת עסק
• חלוקתו של עסק בדרך של הפרדת אחד ממפעליו
• העברתם של יחידת עבודה או עובד בודד בתוך אשכול חברות
• שינוי במבנה המשפטי של העסק
• שינוי "על הנייר" של זהות החברה
• העברה בין-משרדית במגזר הציבורי
• העברת מיד ליד של עסק מכוח הדין
• הפרטה של חברות ממשלתיות ושירותים ציבוריים
• העברה מיד ליד של עסק בבעלות פרטית לידי חברה

מתוך ההקדמה לספר מאת סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס) השופטת אלישבע ברק

חשיבות רבה לספר שלפנינו דווקא בימים אלו, ימי מהפכה בעולם העבודה. גישתו תהא אבן דרך למעבידים, ארגוני מעבידים, מערכת בתי המשפט ורשויות השלטון. גישה זו עשויה לתרום לכך שיחסי העבודה יהיו ליחסים חברתיים, לא לעומתיים, שהצדדים המעורבים כולם יהיו לשותפים Social partners . ההגדרה מתי מועבר עסק חי מיד ליד תתרום לא רק לעובדים אלא לכל השותפים.

ד"ר יוסי רחמים הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. בעל תואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת בר אילן. מרצה וחוקר בתחום דיני עבודה ויחסי עבודה, וכן בתחום דיני חברות ואחריות חברתית של עסקים. מכהן כנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.

המחקר עליו מבוסס הספר זכה לפרס ע"ש מנחם גולדברג ז"ל, מטעם האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי.

איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
בג"צ 6069/10 רמי מחמלי נ' שרות בתי הסוהר ואח'

הקדמה – אלישבע ברק –אוסוסקין | מבוא | שער ראשון: העברת עסק חי מיד ליד: הדין המצוי בישראל | פרק 1: זכויות העובד בעת העברת עסק חי מיד ליד במשפט הישראלי | 1.1 החסר הראשון – העדר מסגרת חקיקתית | 1.2 החסר השני – הגנה על זכויות העובד רק לאחר "חילופי המעבידים" | 1.3 החסר השלישי – העדר הכרה מלאה בזכויות העובד בעת "חילופי מעבידים" | 1.4 החסר הרביעי – העדר הגדרה לאירוע של "חילופי מעבידים" | פרק 2: מבחנים להגדרת אירוע של העברת עסק חי מיד ליד בפסיקה הישראלית | 2.1 "מבחן השינויים האורגניים" של השופט אור | 2.2 "מבחן השינוי בזהות המעביד" של השופטת ברק | 2.3 "המבחן המשולב" של השופט חשין | פרק 3: השפעתה השלילית של הטרמינולוגיה הנהוגה על עיצוב הדין המצוי והצעה להחלפתה | 3.1 הביטוי "חילופי מעבידים" | 3.2 המונח "מקום עבודה" | 3.3 המונח "מפעל" | פרק 4: הדין המצוי – סיכום | שער שני: הצדקת התערבותו של משפט העבודה לשם הגנה על זכויות העובד בעת העברת עסק חי מיד ליד | פרק 5: תכלית משפט העבודה | 5.1 הצורך להגן על הממד האנושי שבחוזה העבודה | 5.2 הרצון להבטיח את הממד האישי שבמוסד העבודה | 5.3 הצורך להגן על זכותו הקניינית של העובד במקום העבודה | 5.4 השאיפה להכיר בזכות הקניין של המעביד כמקור לאחריות חברתית | 5.5 הרצון להבטיח את חירותו של האדם ואת אזרחותו החברתית באמצעות העבודה | פרק 6: העברת עסק חי מיד ליד כאירוע המצדיק את התערבותו של משפט העבודה | פרק 7: זכויות "שליליות" וזכויות "חיוביות" של העובד בעת העברת עסק חי מיד ליד | פרק 8: היקף פוטנציאל הפגיעה בזכויות העובד ובתנאי עבודתו כפרמטר לקביעת מידת התערבותו של משפט העבודה | פרק 9: הצדקות להתערבותו של משפט העבודה – סיכום | שער שלישי: זכויות העובדים בעת העברת עסק חי מיד ליד בדין האיחוד האירופי – משפט משווה | פרק 10: הטרמינולוגיה להגדרת אירוע של העברת עסק חי מיד ליד בדין האיחוד האירופי | פרק 11: תכליתה של הדירקטיבה | פרק 12: מהי הפעולה הראויה להיחשב Legal Transfer | 12.1 העברה מיד ליד של עסק בשני שלבים | 12.2 מיקור חוץ | 12.3 העברת עובדים בין חברות באשכול חברות | 12.4 העברת עסק מיד ליד מכוח נורמה משפטית | פרק 13: מה יחשב כ – Transfer of Undertaking | פרק 14: האם הוראות הדירקטיבה חלות גם על חילופי בעלי מניות בחברה? | פרק 15: הדירקטיבה של האיחוד האירופי משנת 2001 | פרק 16: המשפט המשווה – סיכום | שער רביעי: המודל המוצע לזיהוי אירוע של העברת עסק חי מיד ליד | פרק 17: מבנה המודל המוצע | פרק 18: השלב הראשון במודל: האם העסק "עבר מיד ליד" | 18.1 מה בין חילופי מעבידים, חילופי בעלים, וחילופי בעלי השליטה | 18.2 מבחן השליטה הפוטנציאלית | פרק 19: השלב השני במודל: האם העסק עבר מיד ליד כ"עסק חי" | 19.1 מאפייניה של פעולת העברת עסק כ"עסק חי" | 19.2 מבחן המשכיות הפעילות העסקית | פרק 20: המודל המוצע – סיכום | שער חמישי: יישום המודל המוצע לזיהוי אירוע של העברת עסק חי מיד ליד | פרק 21: הקדמה | פרק 22: העברתו מיד ליד של עסק בבעלות פרטית | פרק 23: העברה מיד ליד של עסק בבעלות פרטית לידי חברה | פרק 24: עברה מיד ליד של עסק בדרך של חילופי בעלי מניות בחברה | פרק 25: מיזוגים | פרק 26: חלוקתו של עסק | 26.1 חלוקתו של עסק בדרך של הפרדת אחד ממפעליו | 26.2 העברתם של יחידת עבודה או עובד בודד בתוך אשכול חברות | פרק 27: העברה מיד ליד של עסק בדרך של הפרטה | פרק 28: שינוי במבנה המשפטי של העסק | פרק 29: שינוי "על הנייר" של זהות החברה | פרק 30: מיקור חוץ כאסטרטגיה ניהולית | 30.1 מיקור חוץ של יחידת עבודה אל קבלן משנה | 30.2 מיקור חוץ של יחידת עבודה לקבלן שירותים | 30.3 קליטתו של עובד קבלן כוח אדם לשורותיו של המזמין | פרק 31: מתן זיכיון להפעלת עסק | פרק 32: העברה בין- משרדית במגזר הציבורי | פרק 33: העברה מיד ליד של עסק מכוח הדין | סיכום ומסקנות | מפתחות | חקיקה | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | הסכמים קיבוציים | צווי הרחבה | חקיקה זרה | אנגליה | דנמרק | גרמניה | הולנד | ירדן | נורווגיה | מסמכים בינלאומיים ודירקטיבות | פסיקה | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה | פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה | פסיקה זרה | אנגליה | האיחוד האירופי | ספרות | ספרים בעברית | ספרים זרים | מאמרים | מאמרים בעברית | מאמרים זרים | עיתונות | שונות