Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
New!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

דיני המשפחה בישראל

₪690.00
מק"ט: 17176

מחבר: פרופ' יצחק כהן

Family Law in Israel

דיני משפחה: פרופ' יצחק כהן: דיני המשפחה בישראל

הסדרה המלאה דיני המשפחה בישראל מאת פרופ' יצחק כהן כוללת את הספרים הבאים:
1. דיני המשפחה בישראל פרוצדורה ומהות
2. דיני המשפחה בישראל: רכוש – מזונות ילדים – תחליפי נישואין – תקנות המשפחה החדשות



קטגוריה: .
מחבר/ת: .

אודות הספר

דיני המשפחה בישראל: רכוש – מזונות ילדים – צורות נישואין – תקנות המשפחה החדשות

ספר שני פרי עטו של פרופ' יצחק כהן, הספר עוסק בדין המהותי ובכללו:

שני משטרי הרכוש בישראל – הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון:
הספר מנתח פסיקות עדכניות של בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט המחוזיים בסוגיות רכושיות, וכן פסיקה של בית הדין הרבני. שער שלם הוקדש לממשק בין הדין הדתי לבין הדין האזרחי בענייני רכוש. כך למשל הספר דן בשאלת היחס בין חלוקת הרכוש והכתובה, היחס בין הסכמי ממון וכתובה, וכן ברישום דירת המגורים שלא בהתאם למימון המקורי מצד כל אחד מבני הזוג. בתוך כך נבחנות בהרחבה גם פסיקות בית הדין הרבני המאתגרות את המערכת האזרחית, ומביאות לחידוד הרציונל של הסדר המחוקק.

מזונות הילדים וההלכות החדשות בענין; הספר מנתח בהרחבה פסקי דין של הערכאה הדיונית, בית המשפט לעניני משפחה, ופסקי דין של הערכאה הערעורית הראשונה, בית המשפט המחוזי,בעקבות הלכת בע"מ 919/15 פלוני. הלכות אלו מיישמות את ההלכה העקרונית של בית המשפט העליון.

תחליפי הנישואין ובכללם: נישואין פרטיים, נישואין אזרחיים וידועים בציבור; הספר עוסק בשאלת זכויותיהם וחובותיהם של בני זוג שבחרו למסד את זוגיותם באחת מדרכים אלו, לרבות ענין המזונות, חלוקת הרכוש, הרישום במרשם, מי המוסמך לדון בגירושיהם וברכושם, ועוד.

תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020 שנכנסו לתוקף בתאריך 1.1.2021 והן חלק מרפורמה כוללת בתקנות סדר הדין האזרחי. הספר כולל התייחסות לכל תקנות המשפחה החדשות, משווה בהרחבה בינן לבין התקנות הישנות ומתייחס לכל הפסיקה שכבר נאמרה על אודותיהן.

אודות המחבר

פרופ' יצחק כהן מכהן כפרופסור בקריה האקדמית אונו, ובעל ניסיון עשיר ורב שנים במחקר ובהוראת תחום דיני המשפחה. כתב עשרות מאמרים בנושא, המתפרסמים בבמות מובילות בארץ ובעולם. הוא משתתף תדיר בהשתלמויות לעורכי דין ולדיינים, מוזמן כמרצה ברחבי העולם, ולהשכלתו האקדמית מתווספת השכלה רבנית, בהיותו מוסמך כרב מטעם הרבנות הראשית לישראל.

.
שער ראשון - משטר הרכוש בישראל עד שנת 1974 – הלכת השיתוף | פרק ראשון: הלכת השיתוף | א. האם ענייני רכוש הם חלק מענייני המעמד האישי? | ב. מהי הלכת השיתוף? ועל אילו עקרונות משפטיים היא מתבססת? | ג. התפתחותה של הלכת השיתוף: מהסכם מכללא לחזקה שיפוטית | ד. הנגזרת של שינוי המגמה: באילו תנאים תחול חזקת השיתוף? | ה. על מי הנטל להוכיח כי אכן יש שיתוף בנכסים, ומהו הנטל הנדרש | ו. הלכת שלם – מהו המועד שבו מתגבש השיתוף בזכויות ובחובות? | ז. מועד הפסקת השיתוף – המועד שממנו ואילך הזכויות הנצברות לא יהיו חלק מהשיתוף | ח. לסיכום ה'מועד' הרלבנטי בעניין השיתוף | ט. הלכת השיתוף בבית־הדין הרבני – עניין בבלי | 1. בין השיטין של הלכת בבלי – הלכת גבאי | 2. הכיצד הלכת השיתוף נדונה בבית־הדין הרבני רק בשנות התשעים בעניין בבלי? | 3. התייחסות דייני בית־הדין הרבני להלכת בבלי | פרק שני: על אילו נכסים חלה הלכת השיתוף? | א. נכס משפחתי שנצבר במאמץ משותף | ב. האם חל שיתוף על נכס שהיה לבני הזוג ערב הנישואין ועל נכס שניתן במתנה או בירושה? | 1. הלכת אפטה – רוב מוחץ: השיתוף לא חל על נכס שהיה לאחד מבני הזוג ערב הנישואין | 2. עניין הדרי – השיתוף עשוי לחול גם על נכס שהיה לאחד מבני הזוג ערב הנישואין | 3. השיתוף בנכס חיצוני תלוי ברציונל עליו מבוססת הלכת השיתוף – החוזי והקנייני | 4. המשתנים לקביעה אם נכס חיצוני נכלל בהלכת השיתוף | 5. מהי הדרך לסתירת ולמניעת השיתוף בנכס שהיה לבן הזוג ערב הנישואין? | ג. האם יחול השיתוף על נכסים עסקיים שצמחו במאמץ משותף של בני הזוג? | ד. האם יחול השיתוף על נכס עסקי שהיה לאחד מבני הזוג ערב הנישואין? | ה. האם זכות אישית שאינה ניתנה להעברה, כזכות דיירות מוגנת, כפופה להלכת השיתוף? | ו. נכסי עתודה כלכלית – נכסי פרישה בראי הלכת השיתוף | 1. הפרשות המעביד לפנסיה ולקופות הגמל הן חלק מהרכוש המשותף | 2. מועד מימוש הזכות לשיתוף בפנסיה ובקופות הגמל השמורות לגיל פרישה | 3. פיצויי פיטורין ופנסיה צבאית מהוונת נכללים בהלכת השיתוף | ז. נכסי עתודה כלכלית ונכסי קריירה בראי הלכת השיתוף | 1. מוניטין עסקי – האם הפירות שיצמחו לאחר מועד הפסקת השיתוף נכללים בשיתוף? | 2. מוניטין אישי – האם כושר השתכרות והון אנושי הם נכס בר שיתוף בין בני הזוג? | 3. הקושי וההסתייגות בהכרה בכושר ההשתכרות כנכס בר־שיתוף | ח. זכויות בן הזוג הלא רשום בנכס מול זכויות הנושה של בן הזוג הרשום בנכס | 1. זכותו של צד שלישי מוגנת ברוכשו נכס השקעה מבן הזוג הרשום – עניין אי.תי.ס. | 2. האם זכות בן הזוג בדירת המגורים עדיפה על פני נושה שעיקל את הדירה? עניין סיטין | 3. עניין אהרונוב: האם זכות בן הזוג במגרש להשקעה עדיפה על פני נושה שעיקל הנכס? | 4. האם נדרשת הערת אזהרה לשמירת זכויות הנובעות מהסכם ממון או מהלכת השיתוף? | לסיכום הלכות אי.תי.ס., סיטין ואהרונוב | ט. השיתוף בחובות בראי הלכת השיתוף | 1. האם בן זוג שותף בחובות שיצר בן זוגו כפי שהוא שותף בזכויותיו? | 2. האם חוב שנוצר בעסק הרשום על בן זוג אחד יושת גם על בן הזוג השני? עניין שלם | י. חסרונותיה של הלכת השיתוף שהביאו למעבר להסדר איזון המשאבים | שער שני - חוק יחסי ממון בין בני זוג – הסדר איזון משאבים |פרק שלישי: הסדר איזון משאבים | א. שיטת השיתוף הדחוי | 1. טבלת השוואה בין משטר הלכת השיתוף למשטר איזון המשאבים | 2. משטרים רכושיים המשלימים את איזון המשאבים | ב. על אילו זוגות חל חוק יחסי ממון? | ג. איזו ערכאה אמורה לפעול על פי החוק? | 1.ההתייחסות של בית הדין הרבני לאיזון המשאבים בחוק יחסי ממון | 2.יישום מוטעה: הרבני קיזז חובות חיצוניים מנכסים שנצברו במאמץ משותף | ד. סעיף 3 לחוק יחסי ממון – תחולת ההסדר | ה. סעיף 4 לחוק יחסי ממון – היעדר תוצאות במשך הנישואין | 1. הפרדה רכושית בין בני הזוג במהלך הנישואין – השלכותיה | 2. העברת כספים בין בני הזוג במהלך הנישואין – הלוואה או מתנה? | 3. השיתוף בחובות בין בני הזוג ובינם לצד שלישי – במשטר חוק יחסי ממון | ו. סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון – הנכסים שלא נכללים באיזון המשאבים בין בני הזוג | ז. סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון: הנכסים הנכללים באיזון המשאבים בין בני הזוג | 1. זכויות פנסיוניות לרבות פנסיה מוקדמת הן בנות איזון | 2. איזון כספי פנסיה מוקדמת | 3. פדיון ימי מחלה וימי חופשה, קרן השתלמות וקופות גמל | 4. מענק פרישה | 5. כושר השתכרות ונכסי קריירה | 6. בית הדין הרבני נוטה שלא לראות את כושר ההשתכרות כנכס בר־איזון | ח. סעיפים 5(א) ו־5א לחוק יחסי ממון: מתי יכול בן הזוג לממש את זכותו לאיזון המשאבים? | ט. מועד הקרע – המועד שממנו ואילך חדל השיתוף הרכושי בין בני הזוג | 1. מהם הקריטריונים לקביעת 'מועד הקרע'? | 2. בית הדין הרבני: המבקש לטעון לביטול הסכם השיתוף ממועד מסוים ואילך – עליו נטל ההוכחה | 3. מועד הקרע במקרה של אלימות מוכחת – בית הדין הרבני | 4. המועד שממנו תחל הזכאות עבור דמי שימוש ראויים לעוזב את דירת המגורים | י. סעיף 6 לחוק יחסי ממון – איזון המשאבים | 1. העברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן הזוג | 2. מועד ביצוע האיזון – באופן מיידי או על בסיס מועד הגמילה? | יא. סעיף 7 לחוק יחסי ממון – הרחבת בסיס האיזון | יב. סעיף 8 לחוק יחסי ממון – 'נסיבות מיוחדות' המאפשרות לסטות מאיזון משאבים שווה | 1. הימורים, סמים ומסחר בבורסה ללא ידיעת בן הזוג – האם ייחשבו 'נסיבות מיוחדות'? | 2. אלימות ובגידה אינם שיקול בחלוקת הרכוש המשותף ולא נחשבים 'נסיבות מיוחדות' 3. ניסיון לרצח של בן הזוג הוכר כ'נסיבות מיוחדות' ושלל איזון משאבים בפנסיית הנפגע | 4. האם חלופת תביעת הנזיקין יכולה לבוא במקום סטייה מחלוקה שיוויניות? | 5. האם 'נסיבות מיוחדות' יכללו גם הענקת סיכוי הוגן לעתיד לשני בני הזוג? | יג. טבלאות ותרשימים לסיכום | 1. טבלת השוואה בין משטר הלכת שיתוף למשטר איזון המשאבים | 2. תרשים זרימה על איזון המשאבים וחריגיו | ב. טבלת סיכום: על אילו זוגות יחולו הוראות חוק יחסי ממון ועל אילו הלכת השיתוף? | שער שלישי - הממשק בין הדין הדתי לדין האזרחי בסוגיות רכושיות | פרק רביעי: יחסי הגומלין בין חלוקת הרכוש המשפחתי לבין הכתובה | א. הקדמה | ב. האם האישה זכאית לכתובה כאשר איזון המשאבים עולה על סכום הכתובה? | ג. האם ויתור האישה בהסכם ממון על מזונותיה ותוספת כתובתה יועיל בבית הדין הרבני? | ד. היחס בין כתובה, זכויות מכוח חוק יחסי ממון וזכויות מכוח צוואה – בית המשפט העליון | ה.טבלת סיכום היחס בין זכויות אישה המתנגשות ביניהן | ו.האם אישה 'המקלקלת דרכיה' זכאית לכתובה? | ז. כתובה בסכום מוגזם שאינו בהישג ידו של החתן | ח.האם יש להצמיד את הכתובה ולשערכה? | ט. האם בית המשפט רשאי לקצוב מזונות אישה אף שבית הדין־הרבני לא קבע עילה לשוללם? | י. ייתכן כי אישה שנישאה כדמו"י תזכה במזונות שיקומיים לאחר הגט | פרק חמישי: מתנות בין בני זוג או מתנות שקיבלו מקרובי משפחתם – האם בעת הגירושין חוזרות לנותן המתנה? | א. רישום הדירה בשווה על שם בני הזוג כאשר אחד מהצדדים מימן יותר ממחצית הדירה | 1. הדין הדתי: האם דינה של דירת מגורים כדין תכשיטים וחוזרת לנותן עם הגירושין? | 2. הדין הדתי: מתנה שנתנה האישה לבעלה ומתנות מקרובי המשפחה | 3. בית הדין הרבני הגדול: יש לחלק את הדירה לפי הרישום בטאבו בלי להתחשב בגורם המממן | ב. עמדת המשפט הישראלי במתנות בין בני הזוג | 1. עמדת המשפט הישראלי במתנות בין בני זוג שחלה עליהם הלכת השיתוף – עניין זיסרמן | 2. המשפט הישראלי: אין לחזור מרישום דירה בחלקים שווים | 3. עמדת המשפט הישראלי ברישום שווה של הדירה בלוויית ייפוי־כוח כללי – הלכת פרי | 4. חריג – איזון לא שווה של דירה בשל מימון יתר של האיש | 5. רישום נכס על שם בן הזוג אינו בבחינת מתנה המוחרגת מאיזון המשאבים | 6. חזקת מתנה – מימון יתר מצד הורי בני הזוג לא ייחשב הלוואה אלא מתנה | 7. מתנות בין בני זוג העונות להגדרה 'הסכם ממון' אך לא אושרו בבית המשפט | סיכום הפרק החמישי | שער רביעי - מזונות ילדים | פרק שישי: מזונות ילדים | א. הרקע החקיקתי | ב. מזונות ילדים על פי הדין העברי | 1. חיוב מזונות ילדים מעל גיל שש א) תקנת אושא – מגיל שש עד גיל מצוות | ב) תקנת הרבנות הראשית התש"ד – עד גיל חמש־עשרה | ג) תקנת הרבנות הראשית תשל"ו – עד גיל שמונה־עשרה | 2. מזונות הילדים – הדין הדתי – טבלת סיכום | 3. מהו גדר צרכים הכרחיים על פי פסיקת בית המשפט האזרחי? | 4. יחסי הגומלין בין משמורת ילדים ומזונותיהם | 5. ועדות שהוקמו בעקבות הצטרפות ישראל לאמנה להגנה על זכויות הילד | 6. הלכת בע"ם 919/15 פלוני – מהפך – הלכה חדשה בדין העברי במזונות ילדים | 7. מזונות הילדים לפי הלכת בע"מ 919/15 פלוני – הדין הדתי – טבלת סיכום | פרק שביעי: יישום הלכת בע"ם 919/15 פלוני בבתי המשפט האזרחיים | א. ארבעה עקרונות מעשיים לחישוב מזונות הילדים | ב. מזונות ילד מתחת לגיל שש ומעל גיל שש | ג. יישום ההלכה החדשה בשני ילדים מעל גיל שש ד. יישום ההלכה החדשה בילד בן 13 | ה. יישום ההלכה החדשה לילדים בגילאי העשרה ללא שהות קבועה | ו. הנוסחה למזונות ילדים – ילד שאינו יהודי | ז. צרכיו של קטין בשני הבתים מחליפים את המונח 'מזונות מינימום עבור צרכים הכרחיים' | ח. המשמורת המשפטית שווה ללא תלות במשמורת הפיסית | פרק שמיני: מזונות ילדים בבית הדין הרבני לאחר הלכת בע"ם 919/15 פלוני | א. אי אפשר לכרוך תביעת מזונות ילדים לתביעת גירושין בבית הדין | ב. עמדת בית הדין הרבני הגדול – החיוב על האב בלבד גם מעל גיל שש | ג. בית הדין האזורי בבאר שבע מתנגד להלכת בע"ם 919/15 פלוני ומחייב רק את האב | ד. חיוב המזונות הנכון והראוי לפי דין תורה בעיני בית הדין הרבני | ה. העמדת מזונות הילדים על ערכים נמוכים משמעותית מהמקובל אף בבית הדין | ו. בית הדין הרבני הגדול דחה את דעת האזורי בנתניה וקבע מזונות גבוהים יותר | ז. טבלאות השוואה לאחר הלכת בע"ם 919/15 פלוני | 1. טבלת השוואה בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני לאחר הלכת בע"ם 919/15 פלוני | 2. טבלת סיכום – מזונות ילדים עד גיל שש – בעקבות הלכת בע"ם 919/15 פלוני | 3. טבלת סיכום – מזונות ילדים גיל שש עד שמונה־עשרה – הלכת בע"ם 919/15 פלוני | פרק תשיעי: השפעת הלכת בע"ם 919/15 פלוני – האם הלכת פלוני תיחשב שינוי נסיבות ותאפשר פתיחת תיק מחדש? | א. המצב המשפטי מיום שניתנה הלכת בע"ם 919/15 פלוני – מחלוקת בבתי המשפט לעניני משפחה | ב. בע"ם 7670/18 פלונית – אין לראות בהלכת בע"ם 919/15 פלוני, כשלעצמה, שינוי נסיבות | ג. ההבחנה בין פתיחת תיק מכוח שינוי נסיבות לבין פתיחתו מכוח מעמדו העצמאי של הקטין | ד. תרשים סיכום: מעמדו העצמאי של הקטין ושינוי נסיבות | ה. האם הלכת 919/15 פלוני תחול גם על תיקים תלויים ועומדים? | שער חמישי - צורות הנישואין השונות בישראל – תחליפי הנישואין | הקדמה לשער החמישי | פרק עשירי: נישואין פרטיים בישראל | א. הסדרים תחיקתיים בפרוצדורה של נישואין | 1. פקודת הנישואין והגירושין (רישום) | 2. חרם ירושלים – כינוס הרבנים בשנת התש"י והתקנות שהותקנו במסגרתו | 3. הקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות – רשות רושמת? | ב. נישואין פרטיים כשאין לבני הזוג בעיית כושר – המשפט האזרחי לא יכיר בהם | 1. נישואים פרטיים כשאין לבני הזוג בעיית כושר – בית המשפט לא סייע בידם להירשם | 2. נישואין פרטיים כשאין לבני הזוג בעיית כושר – נשללה זכות המזונות מהאישה | 3. נוהל בית הדין הרבני לאישור נישואין פרטיים בין כשירי חיתון ולרישומם במרשם | ג. נישואים פרטיים כשיש לבני הזוג בעיית כושר – נישואים אסורים – נטיית המשפט לעזור | 1. בג"ץ לא יורה לרושמם כנשואים אם לא ימצו הליכים מול בית הדין הרבני | 2. בג"ץ הורה לרשום כנשואים פסולי חיתון שנישאו בנישואין פרטיים | 3. בית המשפט יאשר הסכם ממון לבני זוג פסולי חיתון שנישאו בנישואין פרטיים | 4. נישואי יהודי ולא יהודייה שנערכו בטקס יהודי לא זכו להכרה | סיכום | פרק אחד־עשר: נישואין אזרחיים בישראל | א. תוקף נישואי בני זוג יהודים אשר נישאו בטקס אזרחי במדינה זרה | 1. לנישואין אזרחיים תוקף הלכתי־דתי | 2. בנישואין אזרחיים עילת הגירושין היא עילת תום הקשר ולא העילות הדתיות המקובלות | 3. היכן יתגרשו בני זוג שאינם שניהם יהודים אשר נישאו בנישואין אזרחיים | ב. ההשלכות הממוניות של נישואים אזרחיים – מזונות בין בני הזוג | 1. בני הזוג היו תושבי חו"ל בעת נישואיהם האזרחיים – מזונות בן הזוג לפי דין אישי | 2. בני הזוג היו תושבי ישראל בעת נישואיהם האזרחיים – מזונות אזרחיים בכהן וגרושה | 3. בני הזוג היו תושבי ישראל בעת נישואיהם ונישאו אזרחית בחו"ל – חיוב מזונות אזרחיים | 4. עמדת הדין הדתי בשאלת מזונות בין בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים | ג. השלכות הנישואים האזרחיים על הרישום במרשם האוכלוסין | 1. נישואי יהודי ולא יהודיה יירשמו במרשם אף שאינם תקפים לפי ההלכה הדתית | 2. הכרה בנישואין ובגיור שאינם מתיישבים עם הדין הדתי | 3. שאלת רישומם כנשואים של בני זוג בני אותו המין | 4. גירושיהם של בני זוג חד־מיניים – מי בעל הסמכות וכיצד יירשמו לאחר גירושין? | סיכום | פרק שנים־עשר: ידועים בציבור | א. ההגדרה המקובלת לידועים בציבור – חיי משפחה ומשק בית משותף | ב. ידועים בציבור נדרשים להוכיח כוונות שיתוף גם ברכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים | ג. האם אדם ייחשב לידוע בציבור אם הוא עדיין נשוי לבן זוגו המקורי? | ד. בית הדין הרבני: האם מסדרים גט לידועים בציבור? | סיכום | פרק שלושה־עשר: הוראות חוק מרשם אוכלוסין הנוגעות לצורות הנישואין השונות | טבלת סיכום תחליפי הנישואין – נישואין פרטיים, נישואין אזרחיים וידועים בציבור | שער שישי - תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020 | פרק ארבעה־עשר: פרק א' לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020 | א. רקע | ב. פרק א': סדרי דין כלליים בבית המשפט לעניני משפחה | 1) סימן א': כללי | א) תקנה 1: תחולת תקנות סדר הדין האזרחי | ב) תקנה 2: עקרונות יסוד | ג) תקנה 3: הגדרות ופרשנות | ד) תקנה 4: תחולת הוראות על תובענות בענייני משפחה | ה) תקנה 5: סמכות כללית של בית המשפט | 2) סימן ב' – סמכות מקומית ומקום השיפוט | א) תקנה 6: מקום שיפוט | ב) תקנה 7: מקום שיפוט במקומות אחרים | ג) תקנה 8: העברה לבית משפט | 3) סימן ג': כתבי טענות ומסמכים | א) תקנה 9: פתיחת תיק | ב) תקנה 10: כתבי טענות – כללי | ג) תקנה 11: כתב תביעה | ד) תקנה 12: הרצאת פרטים | ה) תקנה 13: הגשת כתב הגנה | ו) תקנה 14: כתבי טענות נוספים | ז) תקנה 15: סעדים בשל תביעות שונות | ח) תקנה 16: אימות כתב טענות בתצהיר | ט) תקנה 17: גילוי מסמכים מוקדם | יא) תקנה 18: בקשות בהליך | יב) תקנה 19: הוראות נוספות | 4) סימן ד': ניהול ההליך – הוראות כלליות | א) תקנה 20: דיון מקדמי בתובענה כספית או רכושית | ב) תקנה 21: ישיבת מהו"ת אזרחית | ג) תקנה 22: קדם משפט | ד) תקנה 23: התייצבות בעלי דין | ה) תקנה 24: שינוי מועד דיון | ו) תקנה 25: חוות דעת של מומחה בענייני משפחה | ז) תקנה 26: שכר טרחה של מומחה | ח) תקנה 27: הזמנת עד מטעם בית המשפט | ט) תקנה 28: קבלת עדות | י) תקנה 29: קבלת מידע ממרשם האוכלוסין | 5) סימן ה' – סעדים זמניים והוראות נוספות | א) תקנה 30: תחולה | ב) תקנה 31: מטרת הסעד הזמני | ג) תקנה 32: התחייבות עצמית וערובה | ד) תקנה 33: מזונות זמניים | ה) תקנה 34: צו עיקול בתביעת מזונות | ו) תקנה 35: הוראות שונות בדבר צו עיכוב יציאה מהארץ | ז) תקנה 36: כונס נכסים | 6) סימן ו' – יישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט והפניה ליחידות הסיוע שלצד בית המשפט לעניני משפחה | א) תקנה 37: הפניה ליחידת סיוע | ב) תקנה 38: חיסיון ביחידת סיוע | ג) תקנה 39: בקשה ליישוב סכסוך בעניין קביעת דרכי קשר בין הורי הורה לבין קטין | ד) תקנה 40: העברת עניין לייעוץ או לגישור | ה) תקנה 41: הפסקת הייעוץ או הגישור | ו) תקנה 42: הסדר סכסוך | ז) תקנה 43: אישור הסכם בענייני משפחה | 7) סימן ז' – ערעור | א) תקנה 44: תחולה | ב) תקנה 45: מועדים | ג) תקנה 46: תשובה בכתב לערעור | ד) תקנה 47: הבטחת הוצאות המשיב | ה) תקנה 48: הדיון בערעור | ג. סיכום מועדים בית המשפט לעניני משפחה | פרק חמישה־עשר: פרקים ב'–י"א והתוספות לתקנות המשפחה החדשות | א.הקדמה | ב. פרק ב' – השתתפות ילדים | 1. תקנה 49: זכות הילד להישמע | 2. תקנה 50: החלטה על שמיעת הילד | 3. תקנה 51: אופן שמיעת הילד וגילו | 4. תקנה 52: פגישת הילד ביחידת הסיוע 5. תקנה 53: שמיעת הילד על ידי שופט | 6. תקנה 54: שמיעת הילד באמצעות עובד יחידת הסיוע | 7. תקנה 55: חיסיון דברי הילד | 8. תקנה 56: מתן החלטה בנוגע לילד | 9. תקנה 57: בחינת טובת הילד ושמיעתו באישור הסכם | 10. תקנה 58: שמיעת הילד בבקשה ליישוב סכסוך או בהפניה ליחידות הסיוע | 11. תקנה 59: שמיעת ילדים בהליכים אחרים | ג. פרק ג': אימוץ | 1. סימן א' לפרק ג': הגדרות כלליות | א) תקנה 60: הגדרות לפרק ג' | ב) תקנה 61: בקשה להכרזת ילד כבר אימוץ | ג) תקנה 62: חקירה ותסקיר | ד) תקנה 63: מינוי מומחה | ה) תקנה 64: תקופת פגרה תובא במניין הימים | 2. סימן ב' לפרק ג': הכרזת בר־אימוץ | א) תקנה 65: מקום שיפוט | ב) תקנה 66: הגשת בקשה ותסקיר | ג) תקנה 67: המשיבים | ד) תקנה 68: המצאה אל מחוץ לתחום המדינה | ה) תקנה 69: סייג לפרסום הודעה ברבים | ו) תקנה 70: קביעת מועדי דיון ומתן החלטות | ז) תקנה 71: שמיעת אפוטרופוס והורי הורים | ח) תקנה 71: דיון בצמצום תוצאי אימוץ | ט) תקנה 73: שכר עורך דין ממונה ועדים | 3. סימן ג' לפרק ג': מסירת ילד | 1) תקנה 74: בקשה לאישור פעולה דחופה | 4. סימן ד' לפרק ג': צו אימוץ | 1) תקנה 75: מקום השיפוט | 2) תקנה 76: בקשה למתן צו אימוץ | 3) תקנה 77: המשיב | 4) תקנה 78: למי יומצאו עותקי הבקשה | 5) תקנה 79: תסקיר עובד סוציאלי לחוק כתשובה לבקשה | 6) תקנה 80: תסקיר נוסף | 7) תקנה 81: מסירת העתק תסקיר | 8) תקנה 82: חזרה מבקשת אימוץ | 9) תקנה 83: הוראה בדבר משמורתו של המאומץ | 10) תקנה 84: צמצום תוצאי האימוץ | 11) תקנה 85: נוסח צו האימוץ | 5. סימן ה' לפרק ג': אימוץ בין־ארצי | 1) תקנה 86: הגדרות לסימן ה' בפרק ג' | 2) תקנה 87: בקשה למתן צו אימוץ | 3) תקנה 88: המשיב | 4) תקנה 89: למי יומצאו עותקי הבקשה | 5) תקנה 90: תסקיר וחוות דעת כתשובה לבקשה | 6) תקנה 91: תסקיר נוסף | 7) תקנה 92: מסירת העתק תסקיר וחוות דעת | 8) תקנה 93: סייג למתן צו אימוץ | 9) תקנה 94: פקיעת אפוטרופסות | 10) תקנה 95: נוסח צו אימוץ | 11) תקנה 96: אמצעים להגנה על שלום הילד | 12) הסבר תמציתי לסימן ה בפרק ג | ד. פרק ד' – החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ | 1. תקנה 97: הגדרות לפרק ד' | 2. תקנה 98: בית המשפט אליו תוגש התובענה | 3. תקנה 99: מען להמצאה למדינה | 4. תקנה 100: כתב התביעה | 5. תקנה 101: המשיב לתביעה | 6. תקנה 102: בקשה לסעד ביניים | 7. תקנה 103: המצאת כתב תביעה | 8. תקנה 104: תשובת המשיב | 9. תקנה 105: מועד הדיון בתביעה | 10. תקנה 106: הזמנת עדים וחקירתם | 11. תקנה 107: הדיון בתביעה | 12. תקנה 108: ראיות נוספות | 13. תקנה 109: צו שנתנה רשות שיפוטית אחרת | 14. תקנה 110: החלטת בית המשפט בתביעה | 15. תקנה 111: ערעור | 16. תקנה 112: פטור מערובה | 17. תקנה 113: הוצאות התובע | 18. תקנה 114: שפת המסמכים | 19. תקנה 115: אימות מסמכים | 20. תקנה 116: הכרה בהחלטות חוץ | 21. תקנה 117: הארכת מועדים | 22. תקנה 118: בקשה לאכיפת זכות ביקור בישראל | 23. תקנה 119: בקשה בדרך קבלת החלטה בדבר הרחקה שלא כדין | ה. פרק ה': היתר נישואין | 1. תקנה 120: בקשה להיתר נישואים | ו. פרק ו': התרת נישואין | 1. הקדמה | 2. תקנה 121: הגדרות פרק ו' | 3. תקנה 122: צורת התובענה ותוכנה | 4. תקנה 123: צירוף מסמכים | 5. תקנה 124: המצאה | 6. תקנה 125: כתב הגנה | 7. תקנה 126: פנייה לבית דין דתי | 8. תקנה 127: הודעה על העברת התובענה לבית דין דתי | 9. תקנה 128: הדיון בתובענה | 10. תקנה 129: פסק דין להתרת נישואין | 11. תקנה 130: בקשה לנשיא בית המשפט העליון | ז. פרק ז': ברית הזוגיות | 1. תקנה 131: בקשה ליישוב סכסוך להתרת ברית נישואין | 2. תקנה 132: בקשה בעניינו של פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס | ח. פרק ח': שינוי השם | 1. תקנה 133: בקשה לשינוי שמו של קטין או פסול דין | ט. פרק ט': קביעת גיל | 1. תקנה 134: הגדרה | 2. תקנה 135: מקום השיפוט והגשת הבקשה | 3. תקנה 136: המשיבים | 4. תקנה 137: המשיבים בבקשת יוצאי צבא | 5. תקנה 138: צירוף משיבים להליך | 6. תקנה 139: בקשות קודמות לקביעת גיל | 7. תקנה 140: צירוף תצהיר ומסמכים | י. פרק י': אבהות ואמהות | 1. תקנה 141: המצאה ליועץ המשפטי לממשלה | 2. תקנה 142: הצדדים להליך | 3. תקנה 143: צירוף מסמכים | יא. פרק י"א: שונות | 1. תקנה 144: מניין הימים | 2. תקנה 145: תחילה והוראת מעבר | יב. תוספת ראשונה | יג. תוספת שנייה | מפתחות | מפתח חקיקה | חוקי־יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | טיוטת תקנות | אמנות | מפתח פסיקה | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי המשפט לעניני משפחה | פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול | פסקי דין של בתי הדין הרבניים האזוריים | פסקי דין רבניים | מפתח ספרות | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | מפתח מקורות המשפט העברי | מקרא משנה | תלמוד בבלי | ספרות חז"ל וספרות רבנית | מפתח שונות | דוחות | נהלים | דברי הכנסת
Mobile version: Enabled
שינוי גודל גופנים
ניגודיות