המשפט הפלילי הבינלאומי העמדתם לדין של רודנים ופושעי מלחמה

ספר זה סוקר את ההיסטוריה של הקמת בתי הדין הפליליים הבינלאומיים, החל מבתי הדין הצבאיים של נירנברג ועד לבית המשפט הפלילי הבינלאומי הקבוע The International Criminal Court.
 
על פי חוקתו יכול ה – ICC לשפוט באופן אינדיווידואלי יחידים אשר ביצעו פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות.
 
על אף שמדינת ישראל לא הכפיפה את עצמה לסמכות שיפוטו של בית דין בינלאומי, ולכאורה נראה כי באופן תיאורטי האפשרות לתבוע את מנהיגיה מצומצמת, למעשה הדינמיקה הקיימת במשפט הבינלאומי פותחת דלת בה ניתן יהיה להעמיד לדין ישראלים בגין הפרות דיני מלחמה.
 
בנוסף לסקירת עבודתם של בתי הדין הפליליים הבינלאומיים ומקרים מפורסמים שנדונו על-פי סמכות השיפוט האוניברסלית, הספר דן בהיבטים חשובים נוספים של המשפט הפלילי הבינלאומי:

• מקורות המשפט
• עקרונות סמכות השיפוט
• חסינויות
• אחריות אינדיווידואלית ואחריות מדינית
• אחריות קצינים וחיילים
• המעשה הפלילי והמחשבה הפלילית בפשע בינלאומי
• סוגיית החנינה
• ועדות פיוס ואמת
• תביעות נזיקין בגין הפרות זכויות אדם

נידונה גם בהרחבה שאלת הצטרפותה של ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי

ד"ר אסתר (ניומן) כהן מרצה למשפט בינלאומי בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה שבמרכז הבינתחומי הרצליה. מאחוריה שנות הוראה רבות בנושאים המשפט הבינלאומי והמשפט הפלילי הבינלאומי בפרט.
 
ד"ר כהן בעלת תארים אקדמים מהאוניברסיטה העברית, Columbia University ו – Jewish Theological Seminary.
 
כמו כן, שימשה ד"ר אסתר נוימן כהן כחוקרת אורחת ב – Harvard University Law School וב – Harvard Center for International Affairs, זוכת פרס הצטיינות בתחום היחסים הבינלאומיים ע"ש יעקב הרצוג ז"ל ובפרס הצטיינות בתחום המשפט הבינלאומי ע"ש יעקב רובינזון ז"ל.

שער ראשון: מבוא למשפט פלילי בינלאומי | פרק ראשון: מהות המשפט הפלילי הבינלאומי | א. אכיפת המשפט הבינלאומי בעולם של מדינות ריבוניות - הכיצד? | ב. תאוריות של צדק במשפט פלילי | ב.1. תאוריות של צדק ביחס לעבירות רגילות | ב.2. תאוריות של צדק ביחס לפשעי מלחמה, להשמדת עם ולפשעים נגד האנושות | ב2..א. המאבק הבינלאומי בפשעים בינלאומיים | ב.2.ב. שיקום הקרבנות הסובלים מטראומה | ב.2.ג. השגת פיוס בין הקרבנות לבין המבצעים | ב.2.ד. החזרת שלטון החוק | ב.2.ג.1. החובה להעניש במלחמות הבינלאומית - מול החנינה במלחמות פנימיות | ב.2.ג2. החשד מנקמה פרטית כתוצאה מחנינה או אי-העמדה לדין | ג. היסטוריה של המשפט הפלילי הבינלאומי | ד. הוויתור על הריבונות ותחילת ההתערבות בעניינים הפנימיים של המדינות | ד.1. החסינות הריבונית של המדינה | ד2.. חסינות דיפלומטית | ד3. חסינות ראשי מדינה | ד.4. חסינות וחוקי חנינה כמחסומים לשפיטה | מקורות המשפט הפלילי הבינלאומי | ה.1. אמנות בינלאומיות | ה.1.א. סוג ראשון: אמנות המכוננות בתי דין פליליים בינלאומיים | ה.1.ב. סוג שני: אמנות מהותיות של המשפט הפלילי הבינלאומי | ה.2. המנהג הבינלאומי | ה.2. א. הפשעים המנהגיים | ה.3. עקרונות המשפט הכלליים | ה.3. א. עקרון החוקיות ה.4. החלטות בתי דין בינלאומיים | ה5.. החלטות בתי משפט לאומיים | ג אפיונים של המשפט הפלילי הבינלאומי | פרק שני: תיחום המשפט הפלילי הבינלאומי | א. משטר זכויות האדם | א.ו. הקשר בין זכויות האדם לבין המשפט ההומניטרי הבינלאומי | א2. משטר זכויות האדם בזמן חירום לאומי | א3.. המשפט ההומניטרי הבינלאומי | א4.. הדמיון בין דיני זכויות האדם ובין המשפט ההומניטרי הבינלאומי | א5.. טשטוש הגבולות בין התחום הפנימי לחיצוני ובין זמן מלחמה לזמן שלום | א6.. הקשר בין תחום זכויות האדם, המשפט ההומניטרי הבינלאומי והמשפט הפלילי הבינלאומי | ב. ההבחנה בין משפט פלילי בינלאומי דיוני למשפט פלילי מהותי | ב. 1. משפט פלילי בין-מדינתי דיוני | ב2.. משפט פלילי בינלאומי מהותי | ג. אחריות אינדיווידואלית (של היחיד) לעומת אחריות קולקטיבית או אחריות מדינית (של המדינה) | ג 1. אחריות קולקטיבית או אחריות מדינית | ג. 1.א. ההיסטוריה של אחריות מדינית | ג.1.ב. היסודות החיוניים לקיום האחריות המדינית בגין המעשה הבלתי חוקי הבינלאומי | ג.1.ג. עבודת הוועדה של האו"ם למשפט בינלאומי ה – ILC | ג.1.ד. עבירות בינלאומיות לעומת פשעים בינלאומיים | ג. 1.ד.ו. ייחוס המעשה למדינה | ג. 1.ד2.. הפרה של התחייבות בינלאומית | ג 1.ה. החובה לפצות | ג. 1.ה.1. שילומים בגין פשעי השואה | ג2. אחריות אינדיווידואלית | ג2..א. הדוקטרינה של מעשה מדינה, החסינות הריבונית וחסינות ראשי מדינה | ג2..ב. הורדת מסך: הסרת החסינות והטלת אחריות אינדיווידואלית בגין פשעים בינלאומיים חמורים | ג2.ג. אחריות אינדיווידואלית על-פי אמנות בינלאומיות מסוימות | ג2..ד. תביעות נזיקין נגד פושעי מלחמה ורודנים | ג2..ד.1. תביעות נזיקיות בארצות-הברית נגד יחידים | ג2..ד.1.א. פילרטיגה נגד פניה אירלה | ג2..ד.ו.ב. תביעה נגד ירושת פרדיננד מרקוס בפיליפינים | ג2..ד.ו.ג. תביעה נגד ז'אן-ברטרנד אריסטיד מהאיטי | ג2..ד.ו.ד. תביעה נגד ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר | ג2..ד.ו.ה. תביעה נגד רוברט מוגבה מזימבבווה | ג2..ד.ו.ו. תביעה נגד ניקולה ווקוביץ' מבוסניה הרצגובינה | ג2..ד.ו.ז. תביעה נגד ארמנדו פרננדז לריוס מצ'ילה | ג2..ד2.. תביעות נזיקיות בארצות-הברית נגד מדינות או רשויות שלטוניות לפני שנת 1996 | ג2..ד2..א. מקרה תל אורן נגד לוב | ג2..ד2..ב. פסק דין ארגנטינה נגד הס | ג2..ד2..ג. סידרמן דה בלייק נגד ארגנטינה | ג2..ד2..ד. נלסון נגד סעודיה | ג2..ד2..ה. תביעת נזיקין נגד לוב: סמיט נגד לוב | ג2..ד3.. תביעות נזיקיות בארצות-הברית נגד מדינות או רשויות שלטוניות אחרי שנת 1996 | ג2..ד3..א. תביעה נגד קובה: אלחנדרה נגד קובה | ג2..ד3..ב. פלטאו נגד איראן | ג2..ד3..ג. צ'יצ'יפיו נגד איראן | ג2..ד3..ד. ריין נגד לוב | ג2.ה. אחריות פיקודית בבתי הדין ה- ICTY וה- ICTR | ג2..ה.ו. שלושת התנאים לאחריות פיקודית על-פי חוקות ה- ICTY וה- ICTR | ג2..ה2.. "תכנון", "הסתה" או "פיקוד" | ג2..ה2..א. היסוד הנפשי של "תכנון", "הסתה" או "פיקוד" | ג2..ה3.. קיום יחסי מרות וכפיפות בין הנאשם ובין מבצע הפשע | ג2..ה3..א. אנשי צבא ואחרים | ג2..ה3..ב. שליטה אפקטיבית | ג2..ה4.. היסוד הנפשי של אחריות פיקודית | ג2..ה4..א. "ידע" | ג2..ה4..ב. "הייתה לו סיבה לדעת" | ג2..ה5.. אי-מניעת ביצוע הפשע או הענשה של המבצעים | ג2..ו. אחריות פלילית של מפקדים בפני בית דין ה- ICC | ג2..ז הסרת חסינותם של ראשי מדינה ופקידי ממשל שאינם מכהנים בפועל | ג2..ז. 1. המסלול הראשון: שפיטה לאומית | ג2..ז.1.א. הסרת חסינותו של אוגוסטו פיגושה בבריטניה לשם הסגרה | ג2..ז. 1.ב. פסק דין פינושה הראשון | ג2..נ1.ג. פסק דין פינושה השני | ג2..ז. 1.ד. השלכות פרשת פינושה | ג2..ז2.. שפיטה לאומית: השמירה על החסינות האישית של ראשי מדינה ופקידי ממשל המכהנים בפועל | ג2..ז2..א. התביעה בבלגיה נגד ראש הממשלה אריאל שרון | ג2..ז2..ב. שינוי החוק הבלגי: שיעור בריאלפוליטיק | ג2..נ2.ג. השלכות משפט שרון על יחסי החוץ של ישראל | ג2..ז2..ד. לשם השוואה: עוד תביעות פליליות נגד מנהיגי העולם | ג2..ז2..ד. 1. לורן קבילה תביעות בבלגיה ובצרפת | ג2..ז2..ד2.. דניס ססו אנגואסו ואחרים מרפובליקת קונגו ברזוויל: תביעה בצרפת | ג2..ז2..ד3.. מועמר קדאפי מלוב: תביעה בצרפת | ג2..ז2..ד4.. פידל קסטרו מקובה: תביעות בבלגיה ובספרד | ג2..ז2..ד5.. יאסר ערפאת: תביעה בבלגיה | ג2..ז2..ד6.. היסיין האברה מצ'אד: תביעה בסנגל ובבלגיה | ג2..ז2..ד7.. מנואל נורייגה מפנמה: תביעה בארצות-הברית | ג2..ז.1.ד8.. סאדם חוסין ומנהיגים עיראקיים: תביעה בפני בית דין עיראקי לפשעי מלחמה | ג2..ז2.. המסלול השני: הסרת חסינותו של ראשי מדינה ושל פקידי ממשל בבתי דין פליליים בינלאומיים | ג2..ח. מנהיגים לשעבר מיוגוסלביה שהועמדו לדין בפני ה- ICTY | ג2..ח. 1. סלובודאן מילושוביץ' | ג2..ח2.. ביליאנה פלבסיץ' | ג2..ח3.. רמוש הראדינאי | ג2..ט. העמדתם לדין של ג'ון קמבנדה ושל מנהיגים אחרים בפני ה- ICTR | ג3. האם קיימת חובה "להסגיר או להעמיד לדין" בגין הפרת כללי יוס קוגנס? | ג4. סיכום: העמדה לדין של ראשי מדינה | מהם הפשעים הבינלאומיים? | ד. 1. הפשעים הבינלאומיים | ד2.. הפשעים במגילות נירנברג וטוקיו | ד2..א. הפשעים במגילת נירנברג | ד2..ב. הדמיון בין מגילת נירנברג ומגילת טוקיו | ד2..ג. חוק מועצת הפיקוח מספר 10 - שינוי לעניין פשעים נגד האנושות | ד3. טיוטת הקודקס לעבירות נגד שלום וביטחון האנושות ב1991- וב1996 | ד3..א. עבירות בינלאומיות בטיוטת קודקס; עבירות נגד שלום האנושות וביטחונה בטיוטה מ- 1991 | ד3..ב. עבירות בינלאומיות בטיוטת קודקס העבירות נגד שלום וביטחון האנושות בטיוטה מ- 1996 | ד4. הפשעים בחוקות ה ICTY וה- ICTR | ד5.. הפשעים בחוקת רומא | ה. היררכיה של נורמות: העליונות של כללי יוס קוגנס | ה.ו. מהם כללי יוס קוגנס? | ה2.. מהם כללי ארגה אומנס? | פרק שלישי: השיפוט הלאומי בעניינים פליליים בינלאומיים | א. גללי סמכות השיפוט של המדינה | א.1. העקרון הטריטוריאלי מול עקרונות סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאליות | א2.. עיקרון הפרסונלי-פסיבי | א3.. העיקרון הפרסונלי-אקטיבי | א4.. עקרון ההתגוננות | א5.. עקרון האוניברסליות | א5..א. משפט נירנברג: ההכרה בעקרון האוניברסליות | ב. סמכות שיפוט ישראלית בעניינים פליליים בינלאומיים | ב.1. סמכות שיפוט טריטוריאלית, סעיף 7 לחוק העונשין | ב2.. סמכות שיפוט פרסונלית-פסיבית, סעיף 14 לחוק העונשין | ב3.. סמכות שיפוט פרסונלית-אקטיבית, סעיף 15 לחוק העונשין | ב4.. סמכות שיפוט מגוננת, סעיף 13 לחוק העונשין | ב5.. סמכות שיפוט אוניברסלית, סעיף 16 לחוק העונשין | ב6.. סמכות שיפוט בהשמדת עם ורצח העם היהודי | ב6..א. החוק למניעת פשע השמדת עם ולענישה עליו, תש"י 1950 | ב6..ב. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י 1950 | ב6..ב. ו. השוואה בין החוק למגילת נירנברג | ב6..ב2.. המשפטים נגד הקאפו | שער שני: שפיטתם של פושעים בינלאומיים | פרק ראשון: אחרי מלחמת העולם הראשונה | א. אפשרויות השיפוט | ב. סקירה היסטורית של השפיטה הבינלאומית של פושעי מלחמה עד מלחמת העולם השנייה | ב.1. מימי הביניים עד סוף מלחמת העולם הראשונה | ב2.. לאחר מלחמת העולם הראשונה | ב2..א. משפטי לייפציג | ב2..ב. משפט הקיסר לא התקיים | ב2..ג. משפטי לייפציג: האם נעשה בהם צדק? | ב2..ג.1. פסק הדין בעניין הקצינים דיטמאר ובולדט: פרשת לנדוברי קאסל | ב2..ג2.. פסק הדין בעניין הקצינים סטנג וקרוזיוס | ב2..ג3.. פסק הדין בעניין קארל נוימן: פרשת דובר קאסל | ב2..ד. ביקורת על משפטי לייפציג | ב2..ד.1. שימוש במבחן הסובייקטיבי והאובייקטיבי במשפטי לייפציג | ב2..ד2.. הפרת אמנת ורסאי, ואכזבה מן התוצאות | ב2..ד3.. ניצני הרעיון של שיפוט בינלאומי | פרק שני: אחרי מלחמת העולם השניה | א. ההכנות למשפט נירנברג | א.1. ההצהרות שקדמו להקמת בית הדין הצבאי הבינלאומי | א. 1.א. הצהרת סנט ג'ימס ב- 1942 |א. 1.ב. ההצהרה המשותפת ב- 1942 | א. 1.ג. הצהרת מוסקבה ב- 1943 | א2.. חילוקי דעות בעניין הענישה בארצות הברית | א3.. חילוקי דעות בעניין הענישה בוועדת האומות המאוחדות לפשעי מלחמה | א4.. רשימות CROWCASS ו- UNWCC | ב. משפט נירנברג | ב.1. הסכם לונדון ובית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג 1945 | ב2.. הרכב בית הדין | ב3.. הנאשמים | ב4.. העמדה לדין של ארגונים נאציים פליליים | ב5.. סמכות השיפוט המטריאלית | ב5..א. פשעים נגד השלום | ב5..ב. קשירת קשר לנהל מלחמה תוקפנית | ב5..ג. פשעי מלחמה | ב5..ד. פשעים נגד האנושות | ב5..ד. 1. השמדת היהודים | ב5..ד2.. רדיפות היהודים ואחרים לפני המלחמה | ב5..ד3.. עליונות המשפט הבינלאומי על המשפט הפנימי | ב5..ה. השתייכות לארגונים פליליים | ב6.. חסינות ראשי מדינה | ב7.. הגנה בנימוק של ציות לפקודה מגבוה | ב8.. כללי פרוצדורה במשפט נירנברג | ג. טענות הסנגוריה וביקורת על משפטי נירנברג | ג1. בית דין של מנצחים | ג2. שלילת האופי הבינלאומי של בית הדין | ג3. הפרת עקרון החוקיות | ג4. הפרת הדוקטרינה של מעשי מדינה וחסינות מנהיגים | ג5. פגיעה בריבונות המדינות? | ג6. הצרת ההגדרה של פשעים נגד האנושות במגילת נירנברג | גז. ביקורת על כללי הפרוצדורה ועל הראיות | ג8. ההתייחסות ליהודים בפסק הדין | ג9. משפט נירנברג כתקדים | ד. עקרונות נירנברג | ד1.. מורשת עקרונות נירנברג | ה. משפטי נירנברג המאוחרים | ה.1. אזור הכיבוש האמריקאי: הליך הדנאציפיקציה | ה2.. משפטי פושעים נאציים באזור הכיבוש האמריקאי: משפטי נירנברג המאוחרים | ה2..א. משפט הרופאים והמדענים (1946 - 1947 ) | ה2..ב. משפט הגנרל מילך (1946 - 1947 ) | ה2..ג משפט המשפטנים (1947 ) | ה2..ד. משפט פוהל (1947 ) | ה2..ה. משפט התעשיינים מהקונצרן פליק (1947 ) | ה2..ו. משפט מנהלי ומהנדסי אי.גה. פרבן (1948 - 1947) | ה2..ז משפט האחראים להריגת בני ערובה (1947 - 1948) | ה2..ח. משפט "רושה" (1947 - 1948 ) | ה2..ט. משפט האיינזצגרופן (1947 1948-) (עוצבות המבצע) | ה2..י. משפט התעשיינים מהקונצרן קרופ (1947 – 1948) | ה2..יא. משפט המיניסטריונים (1947 - 1949 ) | ה2..יב. משפט הפיקוד העליון (1947 - 1948 ) | ה3.. המשפטים המאוחרים והיהודים | ה4.. גזרי הדין במשפטי נירנברג הנוספים – סיכום | ה5.. החנינות והמלחמה הקרה | ה6.. המשפטים באזורי כיבוש אחרים לפי חוק מועצת הפיקוח מספר 10 | ה6..א. באזורי כיבוש הסובייטי | ה6..ב. באזורי הכיבוש הבריטי | ה6..ג באזורי הכיבוש הצרפתי | ה7.. ביקורת על משפטי נירנברג המאוחרים | ו. משפט טוקיו | ו. 1. משפט טוג'ו 1946 - 1948 | 2.1. השלכות משפט טוקיו | 3.1. יפן ופושעי המלחמה היפניים | ז. המשפטים הלאומיים של פושעי מלחמה נאציים | ז. 1. משפטם של הנאצים בגרמניה המערבית | ז2.. סטטיסטיקה מן הדוח של ועדת דשן | ז3.. משפטם של הנאצים בפולניה | ז4.. משפטם של הנאצים בארצות המקלט: בבריטניה, בקנדה ובאוסטרליה | ז4..א. בריטניה | ז4..ב. קנדה | ז4. ג. אוסטרליה | ז5.. היעדר הודאה מטעם מדינות אירופה בשיתוף הפעולה בהשמדה | ז6.. משפטם של משתפי פעולה צרפתיים ונאצים בצרפת | ז6.. א. משפטו של קלאוס ברבי 1984 | ז6.. ב. משפטו של פול טובייה 1994 | ז6.. ג משפטו של מוריס פאפון 1997 - 1998 | ז6.. ד. משפט בהיעדרות של אלואיס ברונר 1999 | ז7.. ארצות הברית: המשרד לתחקירים מיוחדים | ז7..א. הקמת ה- OSI | ז7..ב. רקע: דוח מבקר המדינה האמריקאי | ז7..ג. סמכויות ה - או - אס - איי | ז7..ד. מקרים שבהם טיפל המשרד | ז7..ד. 1. פיאודור פדרנקו | ז7..ד2.. אנדריאה ארטוקוביץ' | ז7..ד3.. קרל לינאס | ז7..ד4.. ולריאן טריפה | ז7..ד5.. ד"ר ארטור רודולף | ז7..ד6.. קורט ולדהיים | ז7..ד7.. קלאוס ברבי | ז7..ד8.. ד"ר יוזף מנגלה | ז8.. משפטם של הנאצים בישראל | ז8..א. משפט אייכמן, 1961 - 1962 | ז8..א. 1. חשיבות משפט אייכמן | ז8..א2.. מדוע "דחף" בן גוריון לערוך את משפט אייכמן? | ז8..א3.. תולדות אייכמן ומעשיו | ז8..א4.. מדוע היה צורך בחטיפה? | ז8..א5.. החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950 | ז8..א6.. התביעה וכתב האישום נגד אייכמן | ז8..א7.. השופטים | ז8..א8.. הבטחת משפט צדק | ז8..א9.. העדויות והראיות | ז8..א10.. טענות הסניגוריה | ז8..א.11. פסיקת בית המשפט במחוזי | ז8..א12.. משפט אייכמן - הערעור לבית המשפט העליון | ז8..א12. .א. טענות הסניגוריה | ז8..א12..ב. הכרעת בית המשפט העליון | ז8..א13.. הכרעת הדין וגזר הדין | ז8..א14.. השלכות משפט אייכמן | ז8..א15.. ביקרות על משפט אייכמן | ז8..א15..א. טענות נגד סמכות השיפוט הישראלית | ז8..א15..ב. בעטיה של החטיפה הבלתי חוקית לא הייתה סמכות לשפוט | ז8..א15..ג. בית משפט ישראלי לא היה בית משפט בינלאומי | ז8..א15..ד. חידוש בחוקים - חוק רטרואקטיבי | ז8..א15..ה. סמכות שיפוט אוניברסלית | ז8..א15..ו. המשפט היה משפט ראווה | ז9..א15..ז. הוויכוח על אופיו של אייכמן | ז9..א15..ח. הוויכוח על גזר דין המוות | ז9..א15..ט. התנצלות ארגנטינה ופרסום יומני אייכמן | ז8..ב. משפט דמיאניוק, 1987 - 1993 | ז8..ב.1. רקע | ז8..ב2.. תולדות דמיאניוק | ז8..ב3.. הסגרת דמיאניוק לישראל | ז8..ב4.. משפט דמיאניוק בבית המשפט המחוזי | ז8..ב5.. ערעור דמיאניוק בבית המשפט העליון | ז8..ב6.. העתירה לבג"צ | ז8..ב7.. ביקורת על משפט דמיאניוק | ז8..ב8.. המשך משפט דמיאניוק בארצות-הברית | פרק שלישי: הבאה לדין בפני בתי דין פליליים בינלאומיים אד הוק | א. בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר | א. 1. הרקע להקמת ה- ICTY | א. 1.א. התפרקות יוגוסלביה, 1991 עד 1995 | א.1.ב. הסכם דייטון, 14 דצמבר 1995 | א. 1.ג. המלחמה בקוסובו 1998 - 1999 | א. 1.ד. נפילת משטר מילושוביץ' | א2.. מקור הסמכות להקמת בית הדין ה- ICTY | א3.. חוקת ה- ICTY ומטרות בית הדין | א3..א. סמכות שיפוט עניינית | א3..א. 1. פשעים נגד האנושות | א3..א2.. פשעי מלחמה | א3..א3.. השמדת עם | א3..ב. סמכות שיפוט פרסונלית ואחריות פלילית אינדיבידואלית | א3..ג. סמכות שיפוט טריטוריאלית | א3..ד. סמכות שיפוט טמפורלית | א3..ה. סמכות שיפוט מגבילה, ועדיפות ה- ICTY על בתי משפט לאומיים | א3..ו. עקרון הסיכון הכפול בחוקת ה- ICTY | א4.. מוסדות ה- ICTY | א5.. סדר הדין ב- ICTY | א6.. יחידת הגנת קרבנות ועדים | א7.. החקירה והגשת כתב-האישום | א8.. הליכי המשפט | א9.. זכויות הנאשם | א10.. החלטות ועונשים | א. 1 1. ערעורים וסקירת הליכים | א12.. אכיפת גזירת הדין | א13.. שיתוף פעולה ועזרה משפטית | א14.. קשיים מעשיים העומדים בפני בית הדין | א15.. משפטים מפורסמים של ה- ICTY | א15..א. דרזן ארדמוביץ' | א15..ב. משפט דוסאן טאדיץ' | א15..ב. 1. רקע | א15..ב2.. טענות מקדמיות | א15..ב3.. לשכת המשפט: ההרשעה וגזר הדין | א15. .ב4.. לשכת הערעור | א15..ב5.. תרומות משפט טאדיץ' מבחינה משפטית | א15..ב5..א. הגדרת סכסוך מזוין | א15..ב5..ב. הרחבת הדין ההומניטרי הבינלאומי על סכסוכים שאופיים פנימי | א15..ב5..ג. יתר הדגשה על זכויות האדם במקום על זכויות מדינות | א15..ב5..ד. בית הדין בהשוואה למשפט נירנברג | א15..ב5..ה. תרומת בית הדין להרתעה, לפיוס ולשלום ביוגוסלביה לשעבר | א15..ג. משפט הנשיא סלובדאן מילושוביץ' | א15..ג.1. קוסובו (כתב אישום מ- 24 במאי 1999, תוקן ב- 29 יוני 2001) | א15..ג2.. בוסניה (כתב אישום מ22- נובמבר 2001) | א15..ג3.. קרואטיה (כתב אישום מ- 8 באוקטובר 2001, תוקן ב- 23 באוקטובר 2002) | א15..ד. משפט הנשיא מילאן מילוטינוביץ' ואחרים | א15..ה. משפט הנשיאה ביליאנה פלבסשיץ' | א15..ו. רמוש הראדינאי | 441 א15..ז. משפט אנטו פורונג'יה | א15..ח. משפט מחנה צ'לביצ'י | א15..ט. משפט פוקה | א15..י. משפט הגנרל רחים אדמי | א15..יא. משפט הגנרל רדיסלאב קרסטיץ' | א15..יב. משפט זורן קופרשקיץ' | א16.. ביקורת על ה- ICTY | א17.. הישגי ה- ICTY וסיום תפקידו הצפוי | ב. בית הדין הבינלאומי לשפיטת פושעים ברואנדה, ה- ICTR | ב. 1. הרקע להקמת ה- ICTR | ב2.. החלטת מועה"ב 955 (1994) ומטרות ה- ICTR | ב3.. מקור הסמכות להקמת ה1- ICTR וטבעו של בית הדין | ב4.. סמכויות ה ICTR | ב4..א. סמכות שיפוט עניינית | ב4..א1.. השמדת עם | ב4..א2.. פשעים נגד האנושות | ב4..א3.. הפרות הדין ההומניטרי | ב4..ב. סמכות שיפוט טריטוריאלית של ה- ICTR | ב4..ג. סמכות שיפוט טמפורלית של ה1- ICTR | ב5.. סמכות שיפוט פרסונלית ואחריות פלילית אינדיבידואלית | ב6.. עקרון הסיכון הכפול בחוקת ה- ICTR | ב7.. מוסדות ה- ICTR | ב8.. סדר דין ב- ICTR | ב9.. אין עונש מוות | ב10.. קשיים ב- ICTR | ב10..א. חוסר יציבות פנימית ואזורית ובעיית פליטים גדולה | ב10..ב. ריבוי נאשמים | ב10..ג. תיאום עם בתי משפט רואנדים ומשפטי גצ'צ'ה | ב. 1 1. משפטים מפורסמים של ה- ICTR | ב1. 1.א. ראש ממשלת המעבר, ג'ון קמבנדה | ב. 1 1.ב. ג'ון-פול אקייסו | ב. 1 1.ג. משפט התקשורת | ב12.. ביקורת על ה- ICTR | ב13.. הישגיו של ה- ICTR | ב13..א. השפעה על החברה הרואנדית | ב13..ב. תרומות בית הדין לפרשנות הדין ההומניטרי הבינלאומי | ג בתי דין מעורבים | ג1. בית הדין המיוחד לסיירה לאון |ג. 1.א. הרקע להקמת ה- SCSL | ג.1.ב. מקור הסמכות להקמת בית הדין | ג1.ג. סמכויות בית הדין | ג. 1.ד. מוסדות ה- SCSL | ג 1.ה. הנאשמים | ג.1.ה.1. משפט החזית המהפכנית המאוחדת, ה- RUF | ג.1.ה2.. משפט הכוחות המזוינים של המועצה המהפכנית, ה- AFRC | ג.1.ה3.. משפט כוחות ההגנה האזרחיים, ה- CDF | ג.1.ה4.. משפט הנשיא הליברי צ'רלס טיילור | ג.1.ו. ועדת הפיוס והאמת של סיירה לאון | ג.1.ז. ביקורת על ה- SCSL | ג.1.ח. הישגים | ג2. בית הדין המיוחד לשפיטת פשעי משטר החמר רוג' בקמבודיה | ג3. בית הדין המיוחד לשפיטת פשעי אינדונזיה במזרח טימור | ג4. בית דין בוסני לפשעי מלחמה | ג5. בתי דין מעורבים - הדור השלישי | פרק רביעי: הקמת בית דין פלילי בינלאומי קבוע, ה- ICC | א. היסטוריה | א.1. הניסיון להקים בית דין פלילי בינלאומי קבוע ב- 1937 | א2.. המלחמה הקרה מנעה את הקמתו של בית דין פלילי בינלאומי קבוע | א3.. ניסיונות להקים בית דין פלילי בינלאומי ולכתוב קודכס פלילי בינלאומי | א4.. הקמת ה- ICC הקבוע ברומא, 17 יולי 1998 | א5.. סמכות שיפוט ה- ICC | א5..א. סמכות שיפוט טמפורלית | א5..ב. עקרון ההשלמה | א5..ב.1. מתי נכנסת לתוקף סמכות השיפוט של ה- ICC? | א5..ב2.. ביקורת על עקרון ההשלמה | א5..ג. מי רשאי להפעיל את סמכות השיפוט של ה- ICC? | א5..ד. סמכות שיפוט מטריאלית (עניינית) | א5..ד.1. פשע התוקפנות בחוקת רומא | א5..ד2.. פשעי מלחמה בחוקת רומא | א5..ד3.. השמדת עם בחוקת רומא | א5..ד4.. פשעים נגד האנושות בחוקת רומא | א6.. בעיות העומדות בפני ה- ICC | 08 5 א6..א. בעיות הנובעות מן החוקה | א6..ב. בעיות פרשנות | א6..ג. בעיות ביישום | א6..ד. בעיית ההסגרה של פושעי מלחמה | א7.. הגופים העיקריים של ה- ICC ופועלם | א7..א. הנשיאות | א7..ב. משרד התובע | א7..ג. השופטים והמחלקות: מחלקת הקדם-משפט, מחלקת משפט ומחלקת ערעורים | א7..ג. 1. השופטים | א7..ג2.. המחלקות והלשכות של ה- ICC | א7..ג2..א. לשכת הקדם-משפט | א7..ג2..ב. מחלקת המשפט ולשכות המשפט | א7..ג2..ג. מחלקת הערעורים ולשכות הערעורים | א7..ד. המזכירות | א8.. הדילמה של ישראל בסוגיית ההצטרפות לבית הדין הפלילי הבינלאומי | א9.. תחולת סמכות השיפוט של בית הדין על מדינות שאינן קשורות לחוקת רומא | ב. חקירות ראשונות ב- ICC | ב.1. אוגנדה | ב2.. המצב באיתורי (Ituri) ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו | ב3.. המצב בדרפור, סודאן: התקפות הג'אנג'וויד בשלושה שבטים בדרפור במערב סודאן | ב4.. המצב ברפובליקה המרכז אפריקנית | ב5.. עוד עניינים בטיפול ה- ICC | ג. עשר שנים ליצירת ה- ICC | פרק חמישי: המעשה הפלילי והמחשבה הפלילית בפשע הבינלאומי | א. המעשה הפלילי והמחשבה הפלילית | ב. רכיבי הפשע | ג המחשבה הפלילית בחוקת רומא | פרק שישי: שיקולים דיוניים במשפט | א. טענות מקדמיות: חוסר סמכות שיפוט | א. 1. פורום לא-נאות | א2.. סיכון כפול | א3.. התיישנות | ב. טענות הגנה מקובלות במשפט | ב. 1. היעדר תודעה פלילית | ב1..א. חוסר כשירות | ב. 1.ב. שיכרות לא-רצונית | ב.1.ג טענת הציות לפקודה מגבוה וטענת כפייה | ב.1.ד. צורך צבאי של אמנות ג'נבה 1949 | ב.1.ה. הגנה עצמית או הגנת אחרים | ב. 1.1. טעות במצב הדברים | ב2.. טענות על אי-ביצוע המעשה הפלילי | ב2..א. "לא ביצעתי זאת" | ב2..ב. טענות אליבי | ב2..ג. ניתוק שרשרת הסיבתיות | ב3.. גיל האחריות הפלילית | ג טענות הגנה לא-מקובלות | ג1. הסכמה בעבירות מין | ג2. מעמד רשמי או חסינות | ג3. המעשה חוקי לפי המשפט הלאומי | ג4. גם אתם ביצעתם זאת | ד. זכויות הנאשם | ה. אישומים והרשעות | ה.1. אישומים מצטברים | ה. 1.א. מבחן פסק דין בלוקברגר | 84ה1..ב. עקרון היחודיות | ה2.. הרשעות מצטברות | ו. עבירות נגזרות | ז. מה בין השתתפות בתכנית פלילית משותפת לסייען? | ח. נטל ההוכחה | ט. גזרות דין ועונשים | ט.1. גזרות דין בחוקות בתי הדין | ט2.. שיקול דעת השופטים | ט3.. תקופות מאסר בלבד | ט4.. החזרת המצב לקדמותו ומתן פיצויים | ט5.. מטרת הענישה | ט6.. קביעת העונש | ט6..א. התחשבות בחוק המקומי | ח6..ב. קביעת העונש לפי דירוג הפשעים | ט6..ג קביעת העונש לפי חומרת הביצוע של הפשעים | ט6..ד. תקופות המאסר בגין הפשעים | ט6..ה. שיקולים פרטניים בגזרת העונש | ט6..ו. נסיבות מחמירות | ט6..ז. נסיבות מקלות | שער שלישי: פיוס, חנינה או משפט? | פרק ראשון: דרך המשפט: שיקולים בעד ונגד | א. השלכות של ניהול המשפטים | א. 1. חוסר הרתעה | א2.. משפטים במקום התערבות או התערבות במקום משפטים? | ב. שיקולים פוליטיים ומעשיים בהימנעות מהעמדה לדין בפני בתי דין פליליים בינלאומיים | ב.1. הצורך לנהל משא ומתן עם המנהיג על מנת להשיג הסכם שלום | ב2.. קשיים פוליטיים ומעשיים העומדים בפני ה- ICC | ב2..א. הצורך בהסכמה לסמכות שיפוט של ה- ICC | ב2..ב. בעיות הסגרה ושיתוף פעולה בעניינים פליליים בין המדיג ב3.. סכנת פוליטיזציה של ה- ICC וחששות ישראל מכך | ב4.. שיקולים בעד הצטרפות ישראל ל- ICC | ב.א4.. אמצעי הגנה נגד הפוליטיזציה של בית הדין |ב4..ב. הקמת ה- ICC לא תשים קץ לסמכות שיפוט אוניברסלית של המדינות | ב4..ג. אם ישראל לא תעמיד לדין קודם, קטנים כגדולים, יעשה זאת בית הדין | פרק שני: על ועדות פיוס ואמת | א. ועדות פיוס ואמת | א1.. בדרום אפריקה | א2.. במדינות אחרות | ב. מטרות ועדות פיוס ואמת | ג הסליחה כאמצעי לסייע לקרבנות | ד. שיקולים בעד ועדות פיוס ואמת | ה. השיקול של שלטון החוק | ו. צדק שבטי מפייס: דוגמת בתי המשפט של הגצ'צ'ה ברואנדה | פרק שלישי: תביעות נזקיות | פרק רביעי: חנינות | א. היסטוריה של חנינות | ב. הענקת חנינות בחברה האמריקאית בעקבות מלחמת וייטנאם | ג. הענקת חנינות ושחרור אסירים בחברה הישראלית | ד. איסור החנינה לפי המשפט הבינלאומי | ה חנינה והימנעות מענישה בעידן ה- ICC | ה.1. התנגדות ארצות הברית ל- ICCוחסינות חייליה בפני סמכות שיפוטו של ה- ICC | ה2.. השהיית סמכות שיפוט של ה- ICC בשבע שנים | פרק חמישי: שילוב הגישות | א. בעד גישות משולבות | ב. צדק בהקשר הסכסוך הפלשתינאי – ישראלי | 3. מסמכים הקשורים לבית הדין הפלילי הבינלאומי ICC | 4. מסמכים הקשורים לבתי הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה ICTY לשעבר ולרואנדה ICTR | נספח א: חוקת רומא | נספמ ב: חוק העונשין, סעיפים 7 - 17 | 1. אמנות למניעת/לענישת פשעי מלחמה | 2. אמנות למניעת פשעים נגד האנושות | 3. אמנה למניעת השמדת-עם | 4. הצהרות ואמנות בדבר זכויות אדם | 5. חוקיות בתי הדין הבינאומיים | 6. מגילת האו"ם | 7. אמנות למניעת ולמיגור מעשי טרור | 8. אמנות נגד נשק בלתי אנושי או להשמדה המונית | 9. מסמכים על אחריות בינלאומית | 1. פסיקה של בתי הדין הצבאיים הבינלאומיים של נירנברג, של טוקיו ושל ארבע המעצמות באזורי הכיבוש של גרמניה לאחר מלחמת העולם | 2. פסיקה של בתי הדין הבינלאומיים | א. בית הדין הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר ICTY | ב. בית הדין הבינלאומי לרואנדה ICTR | ג. בית הדין הבינלאומי לצדק ה- ICJ | 3. פסיקה של בתי משפט לאומיים