תורת דיני העונשין כרך ב

מאז הרפורמה של תיקון מס׳ 39 לחוק העונשין, לא נכתב בישראל כל ספר אקדמי בדיני העונשין.
 
זהו הספר היחיד הדן בכל הסוגיות בדיני העונשין ללא חריגים, לרבות סוגיות שטרם התעוררו בבתי המשפט בישראל.
 
הסדרה תורת דיני העונשין עמוסה באלפי אסמכתאות מדויקות לשימוש ברור, קל ופשוט של הקורא, והיא מותאמת לשימוש בפראקטיקה הישראלית לשופטים ולעורכי הדין.
 
הספר מצוטט תדיר בכל ערכאות בתי המשפט. ימים ספורים לאחר צאתו לאור של כרך ב’, הוא צוטט בבית המשפט העליון בתיק רצח (ע"פ 2590/06).
 
גם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת התבססה על הספר וציטטה אותו בדברי ההסבר לחלק מהצעות החוק שהועברו במסגרתה לדוגמא פ/868/18.
 
כרך ב’ עוסק בהרחבה בנושאים הבאים:

• היסוד הנפשי
• אחריות פלילית נגזרת (ניסיון, שותפות לדבר עבירה, אחריות תאגידים)

איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
ע"פ 8702/12 שמואל זאוי נ' מדינת ישראל
ע"פ 5502/12 עודד גולן נ' מדינת ישראל
ע"פ 2376/12 מוחמד הינדאוי נ' מדינת ישראל
רע"פ 1201/12 יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל
רע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל- פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה
רע"פ 6382/11 נאיף קאדריה ואח' נ' מדינת ישראל
ע"פ 5927/11 אבנר הררי נ' מדינת ישראל
ע"פ 5492/11 מורד אלרחמן נ' מדינת ישראל
ע"פ 297/11 מחסן סעיד נ' מדינת ישראל
ע"פ 9647/10 פלוני נ' מדינת ישראל
ע"פ 8107/10 ולד עזר נ' מדינת ישראל
רע"פ 6990/10 דדון חזי וציון 1992 בע"מ נ' מדינת ישראל
ע"פ 6522/10 רחל זהבי נקר נ' מדינת ישראל
ע"פ 3355/10 פלוני נ' מדינת ישראל
ע"פ 2823/10 דרור ויקטור דיין נ' מדינת ישראל
ע"פ 2247/10 שלום ימיני נ' מדינת ישראל
ע"פ 1856/10 סלים ספיה נ' מדינת ישראל
ע"פ 295/10 פלוני נ' מדינת ישראל
ע"פ 204/10 עלא עבדל-קאדר נ' מדינת ישראל
ע"פ 3/10 רפי אוחנה נ' מדינת ישראל
ע"פ 10091/09 שפירוב חיים נ' מדינת ישראל
ע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' רמי מוסא
ע"פ 8704/09 יחזקאל באשה נ' מדינת ישראל
ע"פ 8191/08 עאוני גבארה נ' מדינת ישראל
ע"פ 4783/09 ראובן שולשטיין נ' רשות ההגבלים העסקים
ע"פ 11068/08 מדינת ישראל נ' אמיר סנקר ואח'
ע"פ 8191/08 עאוני גבארה נ' מדינת ישראל
ע"פ 3093/08 סרגיי פונטוס נ' מדינת ישראל
ע"פ 5686/07 משה בסטיקאר ואח' נ' מדינת ישראל
רע"פ 797/07 יצחק כהן נ' מדינת ישראל
ע"פ 2590/06 סמעאן סלמאן נ' מדינת ישראל

איזכורים של הספר בערכאות אחרות:
תפ"ח (חי') 54624-10-12 מדינת ישראל נ' מיכאל גייבדנוב (עציר)
ת"פ (קריות) 26098-11-11 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' בוריס צארניאק
ת"פ (מרכז) 49398-07-11 מדינת ישראל נ' משה כהן
ע"פ (חי') 39853-06-11 אריאל פולקביץ פלג נ' המשרד לאיכות הסביבה - מחוז חיפה
ע"פ (ת"א) 27242-04-11 מאיר אלמוג נ' מדינת ישראל
תפ"ח (ב"ש) 50344-03-11 מדינת ישראל נ' רוסלן אגייב ואח'
תפ"ח (ת"א) 11154-02-11 מדינת ישראל נ' מארק עמנואלוב (עציר)
ע"פ (חי') 18028-12-10 נאיף קאדריה נ' מדינת ישראל
ע"פ (ארצי) 50155-08-10 חברת השמירה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ת"פ (חי') 45381-08-10 מדינת ישראל נ' ביטון
תפ"ח (ת"א) 22918-02-10 מדינת ישראל נ' אבנר הררי ואח'
תפ"ח (חי') 4256-06-09 מדינת ישראל נ' נעמאן בחוס ואח'
תפ" (קריות) 18591-01-09 מדינת ישראל נ' איציק אלחיאני (אסיר)
תפ"ח (מרכז) 3319-01-09 מדינת ישראל נ' קיריל בן גרניק שיחרזייב
ת"פ (ת"א) 2790-09 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' מאיר אלמוג
ע' 4149/08 התביעה הצבאית נ' נור אלדין מחמוד אחמד אבו רגילה
תו"ח (חי') 9391-12-08 ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה נ' אג'נדה בר קפה בע"מ
ת"פ (רמ') 3841-06 מ.י. מח' משפטית ארצית לתיקי מכס נ' חיים שמואלי
ש' (איו"ש) 1643/05 ג'מאל ע/סלאם אסעד אבו-אלהיג'א נ' התובע הצבאי
בית-המשפט לעניינים מקומיים ת"א 02/13/0001404 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ ואח'

פרק ד – היסוד הנפשי | 1. מהות עקרון האשם ומבנהו | 1.1 חלקו של עקרון האשם בתורת דיני העונשין | 1.2 עקרון האשם ומבנה היסוד הנפשי | 1.2.1 מעקרון האשם לעקרונות המשנה | 1.2.2 מעקרונות המשנה למבנה היסוד הנפשי | 2. מחשבה פלילית | 2.1 דרישת המחשבה הפלילית ומבנהָ | 2.2 מודעות | 2.2.1 הגדרת המודעות, מהותה, מועדה וכלליותה | 2.2.2 מודעות להתנהגות | 2.2.2.1 מהותה ומועד התגבשותה | 2.2.2.2 מודעות למעשה ומודעות למעשה ההחזקה | 2.2.2.3 מודעות למחדל | 2.2.2.4 מודעות לאפס-מעשה | 2.2.3 מודעות לנסיבות | 2.2.4 חזקת העיוורון המכוון | 2.2.4.1 התפתחות חזקת העיוורון המכוון ומהותה | 2.2.4.2 הגדרת חזקת העיוורון המכוון, יסודותיה ויישומם | 2.2.4.3 שלילת חזקת העיוורון המכוון | 2.2.5 מודעות לאפשרות גרימת התוצאות (“קשר סיבתי משפטי” בעבירות מחשבה פלילית) | 2.2.5.1 מהותה ומועד התגבשותה | 2.2.5.2 תפקוד המודעות לאפשרות גרימת התוצאות כקשר הסיבתי המשפטי בעבירות המחשבה הפלילית | 2.2.5.3 גורם זר מתערב בעבירות מחשבה פלילית | 2.2.5.4 מצב בלתי-צפוי של נפגע העבירה (“גולגולת דקה”) בעבירות מחשבה פלילית | 2.2.6 חזקת המודעות | 2.2.6.1 התפתחות חזקת המודעות ומהותה | 2.2.6.2 הגדרת חזקת המודעות, יסודותיה ויישומה | 2.2.6.3 שלילת חזקת המודעות | 2.2.6.4 השוואת חזקת המודעות לחזקת העיוורון המכוון | 2.2.7 חזקות משפטיות חלוטות ספציפיות של מודעות | 2.3 כוונה | 2.3.1 מהותה של הכוונה | 2.3.1.1 הגדרת הכוונה | 2.3.1.2 דרישת הכוונה וזיהוי עבירות כוונה | 2.3.1.3 יחס הכוונה למניע לביצוע העבירה | 2.3.2 כלל הצפיות | 2.3.2.1 מהותו של כלל הצפיות והתפתחותו מתוך הלכת הצפיות | 2.3.2.2 הגדרת כלל הצפיות, יסודותיו ויישומם | 2.3.2.3 השוואת כלל הצפיות למודעות לאפשרות גרימת התוצאות | 2.3.2.4 שלילת כלל הצפיות | 2.3.2.5 השוואת כלל הצפיות לחזקת המודעות ולחזקת העיוורון המכוון | 2.3.3 כוונה תחילה | 2.3.3.1 התפתחות דרישת הכוונה תחילה ויסודותיה | 2.3.3.2 כוונה (החלטה להמית) | 2.3.3.3 הכנה | 2.3.3.4 היעדר קנטור | 2.3.3.5 תחולת כלל הצפיות על הכוונה תחילה | 2.3.4 כוונה מותנית | 2.3.5 ריבוי כוונות | 2.3.5.1 כוונות חלופיות | 2.3.5.2 כוונות מצטברות | 2.4 כוונה מיוחדת | 2.4.1 מהותה של הכוונה המיוחדת | 2.4.1.1 הגדרת הכוונה המיוחדת | 2.4.1.2 דרישת הכוונה המיוחדת וזיהויה בעבירות פליליות ספציפיות | 2.4.1.3 התפתחות עבירות הכוונה המיוחדת בדיני העונשין | 2.4.2 “מטרה” ו”מניע” | 2.4.3 הלכת הצפיות | 2.4.3.1 מהותה של הלכת הצפיות והתפתחותה | 2.4.3.2 הגדרת הלכת הצפיות, יסודותיה ויישומם לעניין “מטרה” ו”מניע” | 2.4.3.3 שלילת הלכת הצפיות | 2.4.3.4 השוואת הלכת הצפיות לכלל הצפיות | 2.4.4 כוונה מיוחדת מותנית | 2.4.5 ריבוי כוונות מיוחדות | 2.4.5.1 כוונות מיוחדות חלופיות | 2.4.5.2 כוונות מיוחדות מצטברות | 2.5 פזיזות | 2.5.1 מהותה של הפזיזות | 2.5.1.1 הפזיזות כחלק מן המחשבה הפלילית | 2.5.1.2 דרישת הפזיזות וזיהוי עבירות הפזיזות | 2.5.1.3 תחולת כלל הצפיות על הפזיזות | 2.5.2 סוגי הפזיזות | 2.5.2.1 אדישות | 2.5.2.2 קלות-דעת | 2.5.3 פזיזות מותנית | 2.5.4 ריבוי מצבי פזיזות | 2.5.4.1 פזיזות חלופית | 2.5.4.2 פזיזות מצטברת | 2.6 חזקת המחשבה הפלילית המועתקת | 2.6.1 התפתחות חזקת המחשבה הפלילית המועתקת ומהותה | 2.6.2 הגדרת חזקת המחשבה הפלילית המועתקת, יסודותיה ויישומם | 2.6.3 שלילת חזקת המחשבה הפלילית המועתקת | 3. רשלנות | 3.1 הרשלנות כיסוד נפשי | 3.1.1 התפתחות הרשלנות כיסוד נפשי בדיני העונשין | 3.1.2 הצדקת הרשלנות במסגרת עקרון האשם: הרשלנות כמחדל הכרתי | 3.1.3 דרישת הרשלנות וזיהוי עבירות רשלנות | 3.1.4 ענישה בעבירות רשלנות | 3.2 מבנה הרשלנות ורכיביה | 3.2.1 מבנה הרשלנות | 3.2.2 רשלנות ביחס להתנהגות ורשלנות ביחס לנסיבות | 3.2.3 רשלנות ביחס לאפשרות גרימת התוצאות (“קשר סיבתי משפטי” בעבירות רשלנות) | 3.2.3.1 הגדרתה ומהותה | 3.2.3.2 תפקוד הרשלנות ביחס לאפשרות גרימת התוצאות כקשר הסיבתי המשפטי בעבירות הרשלנות | 3.2.3.3 גורם זר מתערב בעבירות רשלנות | 3.2.3.4 מצב בלתי-צפוי של נפגע העבירה (“גולגולת דקה”) בעבירות רשלנות | 4. אחריות קפידה | 4.1 האחריות הקפידה כיסוד נפשי | 4.1.1 התפתחות האחריות הקפידה כיסוד נפשי בדיני העונשין | 4.1.2 הצדקת האחריות הקפידה במסגרת עקרון האשם: האחריות הקפידה כחזקה משפטית יחסית של רשלנות | 4.1.3 זיהוי עבירות אחריות קפידה | 4.1.3.1 מקור הקושי בזיהוי עבירות אחריות קפידה | 4.1.3.2 זיהוי עבירות אחריות קפידה שנוצרו לאחר המעבר מן האחריות המוחלטת לאחריות הקפידה | 4.1.3.3 זיהוי עבירות אחריות קפידה שנוצרו טרם המעבר מן האחריות המוחלטת לאחריות הקפידה | 4.1.4 ענישה בעבירות אחריות קפידה | 4.2 מבנה האחריות הקפידה ורכיביה | 4.2.1 מבנה האחריות הקפידה | 4.2.1.1 יסודות חזקת הרשלנות | 4.2.1.2 שלילת חזקת הרשלנות | 4.2.2 רכיבי האחריות הקפידה | 4.2.2.1 האחריות הקפידה ביחס לרכיבי היסוד העובדתי | 4.2.2.2 תפקוד האחריות הקפידה ביחס לאפשרות גרימת התוצאות כקשר הסיבתי המשפטי בעבירות אחריות קפידה | 4.2.2.3 גורם זר מתערב בעבירות אחריות קפידה | 4.2.2.4 מצב בלתי-צפוי של נפגע העבירה (“גולגולת דקה”) בעבירות אחריות קפידה | 5. היסוד הנפשי כמכלול | 5.1 ניתוח עבירות פליליות לפי יסודותיהן העובדתי והנפשי | 5.1.1 כללי היסוד לניתוח עבירות פליליות לפי יסודותיהן העובדתי והנפשי | 5.1.1.1 איתור רכיבים שאינם חלק מן היסוד העובדתי והותרתם בלא ניתוח | 5.1.1.2 סיווג הרכיבים הנותרים לפי מבנה היסוד העובדתי | 5.1.1.3 סיווג דרישת היסוד הנפשי בעבירה | 5.1.1.4 ייחוס הדרישות הספציפיות של היסוד הנפשי הרלוונטי לרכיבי היסוד העובדתי | 5.1.2 יישום הכללים בניתוח עבירות פליליות ספציפיות לפי יסודותיהן העובדתי והנפשי | 5.1.2.1 עבירות מחשבה פלילית שהן עבירות התנהגות | 5.1.2.2 עבירות מחשבה פלילית ללא דרישה מפורשת של יסוד נפשי שהן עבירות תוצאה | 5.1.2.3 עבירות פזיזות | 5.1.2.4 עבירות כוונה | 5.1.2.5 עבירות כוונה מיוחדת | 5.1.2.6 עבירות רשלנות | 5.1.2.7 עבירות אחריות קפידה | 5.2 ריבוי דרישות יסוד נפשי | 5.3 היחס בין מושג המחשבה הפלילית (mens rea) ובין דרישות היסוד הנפשי (mentes reae) | 5.4 זיקת העיתוי של יסודות האחריות הפלילית | פרק ה – האחריות הפלילית הנגזרת | 1. מהות עקרון האחריות האישית ומבנהו |1.1 עקרון האחריות האישית כחלק מתורת דיני העונשין | 1.1.1 התפתחותו ההיסטורית-השוואתית של עקרון האחריות האישית | 1.1.2 חלקו של עקרון האחריות האישית בתורת דיני העונשין | 1.2 עקרון האחריות האישית והאחריות הפלילית הנגזרת | 1.2.1 מעקרון האחריות האישית לעקרונות המשנה | 1.2.2 מעקרונות המשנה לאחריות הפלילית הנגזרת | 1.3 מאפייני האחריות הפלילית הנגזרת | 1.3.1 נגזרוּת | 1.3.1.1 כלליות | 1.3.1.2 ענישוּת |1.3.1.3 תכליתיות |1.3.1.4 היטמעות | 1.3.2 מישורי גזירה | 1.3.2.1 גזירה במישור פנימי | 1.3.2.2 גזירה במישור חיצוני | 1.3.3 ריבוי גזירות | 1.3.3.1 ריבוי טורי של גזירות | 1.3.3.2 ריבוי מקביל של גזירות | 2. הניסיון לדבר-עבירה | 2.1 מהות הניסיון לדבר-עבירה | 2.1.1 ההצדקות להפללת הניסיון לדבר-עבירה | 2.1.2 התפתחות המתכונת המשפטית המודרנית של הניסיון לדבר-עבירה והגדרתו | 2.2 היסוד העובדתי בניסיון לדבר-עבירה | 2.2.1 המתווה העובדתי של הניסיון לדבר-עבירה | 2.2.1.1 המתווה העובדתי הכללי: הניסיון לדבר-עבירה כטווח של התרחשויות עובדתיות | 2.2.1.2 המעבר מן התכנון המוקדם (הכנה) אל הניסיון לדבר-עבירה | 2.2.1.3 המעבר מן הניסיון לדבר-עבירה אל ביצועה המוגמר של העבירה | 2.2.2 הרכיב ההתנהגותי בניסיון לדבר-עבירה | 2.2.2.1 מעשה | 2.2.2.2 מחדל | 2.2.2.3 אפס-מעשה | 2.2.3 הרכיב הנסיבתי בניסיון לדבר-עבירה | 2.2.4 הרכיב התוצאתי בניסיון לדבר-עבירה | 2.3 היסוד הנפשי בניסיון לדבר-עבירה | 2.3.1 המתווה הנפשי של הניסיון לדבר-עבירה | 2.3.1.1 המתווה הנפשי הכללי: הניסיון לדבר-עבירה כנורמה פלילית תכליתית | 2.3.1.2 דרישת הכוונה המיוחדת ביחס למטרת הבאתה של העבירה הפלילית הספציפית לידי ביצועה המוגמר | 2.3.1.3 דרישת המחשבה הפלילית ביחס לכלל רכיבי היסוד העובדתי המתקיימים בפועל | 2.3.2 דרישת היסוד הנפשי בניסיון לעבור עבירות בעלות דרישות שונות של יסוד נפשי | 2.3.2.1 ניסיון מתוך מחשבה פלילית וניסיון לעבור עבירות מחשבה פלילית | 2.3.2.2 ניסיון מתוך רשלנות וניסיון לעבור עבירות רשלנות | 2.3.2.3 ניסיון מתוך אחריות קפידה וניסיון לעבור עבירות אחריות קפידה | 2.4 גבולות האחריות הפלילית בניסיון לדבר-עבירה | 2.4.1 הניסיון הבלתי-צליח | 2.4.1.1 היעדר אפשרות עובדתית | 2.4.1.2 היעדר אפשרות משפטית | 2.4.2 הגנת חרטה ונסיגה | 2.4.3 ניסיון לעבור עבירות מסוג “חטא” | 2.4.4 ענישת הניסיון לדבר-עבירה | 2.4.5 עבירות פליליות ספציפיות של ניסיון לדבר-עבירה | 3. השותפות לדבר-עבירה | 3.1 מהות השותפות לדבר-עבירה | 3.1.1 ההצדקות להפללת השותפות לדבר-עבירה | 3.1.2 הדפוסים המודרניים של השותפות לדבר-עבירה וסיווגם | 3.2 הביצוע בצוותא | 3.2.1 הקשר הפלילי | 3.2.1.1 מהות הקשר הפלילי | 3.2.1.2 היסוד העובדתי בקשירת קשר: הסכם בין הקושרים | 3.2.1.3 היסוד הנפשי בקשירת קשר: כוונה מיוחדת במטרה להביא את העבירה הפלילית לידי ביצועה המוגמר | 3.2.1.4 הקשר הפלילי כעבירה פלילית עצמאית | 3.2.1.5 הקשר הפלילי בפשיעה מאורגנת | 3.2.1.6 היעדר הצדקה לקיומה של אחריות סולידרית של קושרים | 3.2.2 המתווה הכללי של הביצוע בצוותא | 3.2.2.1 הקשר הפלילי כשלב התכנון המוקדם (הכנה) בביצוע בצוותא | 3.2.2.2 ניסיון בצוותא לדבר-עבירה | 3.2.2.3 המעבר מן הניסיון בצוותא לדבר-עבירה אל הביצוע המוגמר בצוותא | 3.2.3 היסוד העובדתי בביצוע בצוותא של העבירה | 3.2.3.1 הדרישה הכללית של היסוד העובדתי בביצוע בצוותא | 3.2.3.2 הרכיב ההתנהגותי: מעשה, מחדל או אפס-מעשה | 3.2.3.3 הרכיב הנסיבתי ועבירות בעושה מיוחד (”delicta propria“) | 3.2.3.4 הרכיב התוצאתי | 3.2.4 היסוד הנפשי בביצוע בצוותא של העבירה | 3.2.4.1 הדרישה הכללית של היסוד הנפשי בביצוע בצוותא | 3.2.4.2 ביצוע בצוותא של עבירות מחשבה פלילית | 3.2.4.3 ביצוע בצוותא מתוך רשלנות וביצוע בצוותא של עבירות רשלנות | 3.2.4.4 ביצוע בצוותא מתוך אחריות קפידה וביצוע בצוותא של עבירות אחריות קפידה | 3.2.5 השתלבות הביצוע בצוותא בדפוסים שונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.2.6 ההבחנה בין הביצוע בצוותא לדפוסים השונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.2.6.1 המתווה הכללי של ההבחנה | 3.2.6.2 ההבחנה בין הביצוע בצוותא והסיוע לדבר-עבירה | 3.2.6.3 ההבחנה בין הביצוע בצוותא והשידול לדבר-עבירה | 3.2.6.4 ההבחנה בין הביצוע בצוותא והביצוע באמצעות אחר | 3.3 הביצוע באמצעות אחר | 3.3.1 התפתחות הביצוע באמצעות אחר מן האחריות השילוחית | 3.3.2 המתווה הכללי של הביצוע באמצעות אחר | 3.3.2.1 התכנון המוקדם (הכנה) בביצוע באמצעות אחר הכולל תכנון השימוש המכשירי (אינסטרומנטלי) באדם אחר | 3.3.2.2 ניסיון באמצעות אחר לדבר-עבירה | 3.3.2.3 המעבר מן הניסיון באמצעות אחר לדבר-עבירה אל הביצוע המוגמר באמצעות אחר | 3.3.3 היסוד העובדתי בביצוע באמצעות אחר של העבירה | 3.3.3.1 הדרישה הכללית של היסוד העובדתי בביצוע באמצעות אחר | 3.3.3.2 הרכיב ההתנהגותי: מעשה, מחדל או אפס-מעשה | 3.3.3.3 הרכיב הנסיבתי ועבירות בעושה מיוחד (”delicta propria“) | 3.3.3.4 הרכיב התוצאתי | 3.3.4 היסוד הנפשי בביצוע באמצעות אחר של העבירה | 3.3.4.1 הדרישה הכללית של היסוד הנפשי בביצוע באמצעות אחר | 3.3.4.2 ביצוע באמצעות אחר של עבירות מחשבה פלילית | 3.3.4.3 ביצוע באמצעות אחר מתוך רשלנות וביצוע באמצעות אחר של עבירות רשלנות | 3.3.4.4 ביצוע באמצעות אחר מתוך אחריות קפידה וביצוע באמצעות אחר של עבירות אחריות קפידה | 3.3.5 השתלבות הביצוע באמצעות אחר בדפוסים שונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.3 ההבחנה בין הביצוע באמצעות אחר לדפוסים השונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.3.6.1 המתווה הכללי של ההבחנה | 3.3.6.2 ההבחנה בין הביצוע באמצעות אחר והשידול לדבר-עבירה | 3.3.6.3 ההבחנה בין הביצוע באמצעות אחר והסיוע לדבר-עבירה | 3.3.6.4 ההבחנה בין הביצוע באמצעות אחר והביצוע בצוותא | 3.4 השידול לדבר-עבירה | 3.4.1 התפתחות המתכונת המודרנית של השידול לדבר-עבירה והרציונל | 3.4.2 המתווה הכללי של השידול לדבר-עבירה | 3.4.2.1 התכנון המוקדם )הכנה( בשידול לדבר-עבירה | 3.4.2.2 ניסיון לשידול לדבר-עבירה | 3.4.2.3 ביצוע מוגמר של שידול לדבר-עבירה ושידול לניסיון לדבר-עבירה | 3.4.3 היסוד העובדתי בשידול לדבר-עבירה | 3.4.3.1 הדרישה הכללית של היסוד העובדתי בשידול לדבר-עבירה | 3.4.3.2 הרכיב ההתנהגותי: מעשה, מחדל או אפס-מעשה | 3.4.3.3 הרכיב הנסיבתי ועבירות בעושה מיוחד (”delicta propria“) | 3.4.3.4 הרכיב התוצאתי | 3.4.4 היסוד הנפשי בשידול לדבר-עבירה | 3.4.4.1 הדרישה הכללית של היסוד הנפשי בשידול לדבר-עבירה | 3.4.4.2 שידול מתוך מחשבה פלילית ושידול לביצוע עבירות מחשבה פלילית | 3.4.4.3 שידול מתוך רשלנות ושידול לביצוע עבירות רשלנות | 3.4.4.4 שידול מתוך אחריות קפידה ושידול לביצוע עבירות אחריות קפידה | 3.4 השתלבות השידול לדבר-עבירה בדפוסים שונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.4.6 ההבחנה בין השידול לדבר-עבירה לדפוסים השונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.4.6.1 המתווה הכללי של ההבחנה | 3.4.6.2 ההבחנה בין השידול לדבר-עבירה והביצוע באמצעות אחר | 3.4.6.3 ההבחנה בין השידול לדבר-עבירה והביצוע בצוותא | 3.4.6.4 ההבחנה בין השידול לדבר-עבירה והסיוע לדבר-עבירה | 3.5 הסיוע לדבר-עבירה | 3.5.1 התפתחות המתכונת המודרנית של הסיוע לדבר-עבירה והרציונל | 3.5.2 . המתווה הכללי של הסיוע לדבר-עבירה | 3.5.2.1 התכנון המוקדם (הכנה) בסיוע לדבר-עבירה | 3.5.2.2 ניסיון לסיוע לדבר-עבירה | 3.5.2.3 ביצוע מוגמר של סיוע לדבר-עבירה, סיוע לניסיון לדבר-עבירה | 3.5.2.4 סיוע לאחר מעשה | 3.5.3 היסוד העובדתי בסיוע לדבר-עבירה | 3.5.3.1 הדרישה הכללית של היסוד העובדתי בסיוע לדבר-עבירה | 3.5.3.2 הרכיב ההתנהגותי: מעשה, מחדל או אפס-מעשה | 3.5.3.3 הרכיב הנסיבתי ועבירות בעושה מיוחד (”delicta propria“) | 3.5.4 היסוד הנפשי בסיוע לדבר-עבירה | 3.5.4.1 הדרישה הכללית של היסוד הנפשי בסיוע לדבר-עבירה | 3.5.4.2 סיוע מתוך מחשבה פלילית וסיוע לביצוע עבירות מחשבה פלילית | 3.5.4.3 סיוע מתוך רשלנות וסיוע לביצוע עבירות רשלנות | 3.5.4.4 סיוע מתוך אחריות קפידה וסיוע לביצוע עבירות אחריות קפידה | 3.5.5 השתלבות הסיוע לדבר-עבירה בדפוסים שונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.5.6 ההבחנה בין הסיוע לדבר-עבירה לדפוסים השונים של השותפות לדבר-עבירה | 3.5.6.1 המתווה הכללי של ההבחנה | 3.5.6.2 ההבחנה בין הסיוע לדבר-עבירה והביצוע בצוותא | 3.5.6.3 ההבחנה בין הסיוע לדבר-עבירה והביצוע באמצעות אחר | 3.5.6.4 ההבחנה בין הסיוע לדבר-עבירה והשידול לדבר-עבירה | 3.6 גבולות האחריות הפלילית בשותפות לדבר-עבירה | 3.6.1 האחריות הנגררת המסתברת | 3.6.1.1 מהותה והגישות הקיצוניות להסדרתה | 3.6.1.2 גישות הביניים – אחריות “נגררת מסתברת” לפי תנאי עובדתי ותנאי נפשי | 3.6.1.3 גישת הביניים הישראלית | 3.6.2 נתונים ענייניים ונתונים אישיים | 3.6.2.1 הכלל בדבר נתונים ענייניים ונתונים אישיים | 3.6.2.2 נסיבות זהות המתנהג – עבירות בעושה מיוחד (”delicta propria“) | 3.6.2.3 קורבן העבירה כשותף לדבר-עבירה | 3.6.2.4 השפעת הטלת אחריות פלילית על שותף אחד כלפי הטלת אחריות פלילית על שותף אחר לדבר-עבירה | 3.6.3 הגנת הנסיגה | 3.6.4 שותפות לעבור עבירות מסוג “חטא” | 3.6 תחולת דיני העבירה הפלילית הספציפית על השותפות לאותה עבירה | 3.6.6 עבירות פליליות ספציפיות של שותפות לדבר-עבירה | 3.6.6.1 עבירות פליליות ספציפיות המגדירות שותפות לדבר-עבירה | 3.6.6.2 עבירות מרובות משתתפים בהגדרתן | 3.6.6.3 עבירות אחריות שילוחית | 4. אחריות פלילית של תאגידים | 4.1 . האישיות המשפטית של התאגיד בפלילים | 4.1.1 התאגיד כאישיות משפטית בפלילים | 4.1.1.1 התפתחות התאגיד כאישיות משפטית בפלילים והרציונל | 4.1.1.2 תיאוריית הזהות (identity) | 4.1.1.3 תיאוריית ההצטברות (aggregation) | 4.1.1.4 תיאוריית הגישה הארגונית (organizational approach) | 4.1.1.5 אשכול התאגידים (הקונצרן) | 4.1.1.6 סוגי התאגידים הרלוונטיים לנשיאה באחריות פלילית | 4.1.2 זיהוי נושא המשרה הרלוונטי במסגרת התאגיד | 4.2 ייחוס האחריות הפלילית לתאגיד כאחריות ישירה | 4.2.1 המתווה הכללי של הטלת אחריות פלילית ישירה על תאגידים | 4.2.2 ייחוס רכיבי היסוד העובדתי לתאגיד | 4.2.2.1 רכיבי היסוד העובדתי המתקיימים בפועל בידי התאגיד | 4.2.2.2 רכיבי היסוד העובדתי המתקיימים בפועל בידי נושאי המשרה | 4.2.2.3 התקיימות קיבוצית (קולקטיבית) של רכיבי היסוד העובדתי | 4.2.3 ייחוס רכיבי היסוד הנפשי לתאגיד | 4.2.3.1 רכיבי היסוד הנפשי המתקיימים בפועל בידי התאגיד | 4.2.3.2 רכיבי היסוד הנפשי המתקיימים בפועל בידי נושאי המשרה | 4.2.3.3 התקיימות קיבוצית (קולקטיבית) של רכיבי היסוד הנפשי | 4.2.4 ייחוס האחריות הפלילית הנגזרת לתאגיד | 4.2.5 גבולות האחריות הפלילית של התאגיד | 4.2.5.1 חריגה מסמכות (ultra vires) | 4.2.5.2 אחריות פלילית של תאגיד לפעולות שבוצעו נגדו | 4.2.5.3 הנפקות כלפי התאגיד של פטור מאחריות פלילית לנושא המשרה הרלוונטי | 4.2.5.4 ענישת תאגידים | 4.2.6 האחריות הפלילית של נושאי המשרה בתאגיד | 4.2.6.1 אחריותו הפלילית הישירה של נושא המשרה הרלוונטי | 4.2.6.2 האחריות הפלילית השילוחית של נושאי משרה בתאגיד | 1. ספרות | 1.1 ספרים בעברית | 1.2 ספרים בלע”ז | 1.3 מאמרים בעברית | 1.4 מאמרים בלע”ז | 2. חקיקה | 2.1 חקיקה ישראלית | 2.2 הצעות חוק ישראליות | 2.3 חקיקה זרה | 3. מקורות המשפט העברי | 4. פסיקה | 4.1 פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2 פסיקה ישראלית | 4.2.1 פסיקת מערכת המשפט הכללית בישראל | 4.2.2 פסיקה צבאית ישראלית | 4.3 פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1 פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2 פסיקה אמריקאית | 4.3.3 פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.3.3.1 אוסטרליה. | 4.3.3.2 דרום אפריקה | 4.3.3.3 הונג קונג | 4.3.3.4 ניו זילנד | 4.3.3.5 צפון אירלנד | 4.3.3.6 קנדה | 4.4 פסיקה גרמנית | 4.4.1 פסיקת בית המשפט העליון של האימפריה הגרמנית | 4.4.2 פסיקת בית המשפט העליון של האימפריה הגרמנית בעניינים פליליים | 4.4.3 פסיקת בית המשפט העליון הפדראלי | 4.4.4 פסיקת בית המשפט העליון הפדראלי בעניינים פליליים | 4.4.5 פסיקת בית המשפט הפדראלי לחוקה | 4.4.6 פסיקת בית המשפט העליון לאזור הבריטי בעניינים פליליים | 4.5 פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם