תורת דיני הראיות כרך א

הסדרה תורת דיני הראיות מאת פרופ' גבריאל הלוי היא הסדרה המקיפה היחידה בישראל בתחום דיני הראיות.
 
הסדרה כוללת דיון מעמיק בכל הסוגיות בדיני הראיות במישור האזרחי, הפלילי והמנהלי, לרבות סוגיות שטרם התעוררו בבתי המשפט בישראל.
 
כמו כן זוהי הסדרה היחידה בדיני הראיות בישראל אשר דנה גם בדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הרבניים (דיני הראיות במשפט העברי). במסגרת זו עשויה הסדרה להיות כלי עזר ממדרגה ראשונה לעורכי הדין העוסקים בתחום דיני המשפחה ותחומים אחרים רלוואנטיים לבתי הדין הרבניים וכן גם לטוענים רבניים.
 
הסדרה תורת דיני הראיות תכלול 4 כרכים.
 
כרך א' של הסדרה תורת דיני הראיות דן בהרחבה בנושאים הבאים:

• מבוא לדיני ראיות
• תחולה במקום ובזמן
• פרשנות דיני הראיות
• התחולה העניינית – באילו מקרים דיני הראיות אינם חלים או שהם חלים במתכונת שונה
• הכשרות להעיד
• כלל הכשרות
• כשרות להעיד של ילדים, לקויים בנפשם, לקויים בשכלם, עבריין, אתאיסט וחסר דת, פושט רגל, נושאי משרה ציבורית, ראשי דת, סגל דיפלומטי וקונסולרי, עורכי-דין, שופטים, בוררים, מגשרים, בעלי עניין, בעלי דין, שותפים לדבר-עבירה, נאשמים משותפים, עדי מדינה, בני זוג, הורים וילדיהם ועוד.

פרופ' גבריאל הלוי מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בתחום דיני העונשין, עורך ראשי של כתב העת קרית המשפט וחבר האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
 
פרופ' הלוי פרסם מאמרים רבים בארץ ובחו״ל בתחום דיני העונשין ופרסם את הספרים עבירות בניירות ערך, השותפות לדבר-עבירה, תורת דיני העונשין כרכים א-ד, ותורת הדיון הפלילי כרכים א-ד.
 
ספריו מצוטטים דרך קבע בכל ערכאות בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
בש"פ 1636/13 ארטיט קאניאוונג ואח' נ' מדינת ישראל
ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל

פרק א – מבוא לדיני ראיות | 1. המהות הכללית של דיני הראיות | 1.1 . דיני הראיות כחלק מן המשפט הדיוני | 1.2 . התכלית המשפטית של דיני הראיות | 1.2.1 . העדפת האמת המשפטית על-פני האמת העובדתית | 1.2.1.1 . ההבחנה בין אמת משפטית ואמת עובדתית | 1.2.1.2 . העדפת האמת המשפטית בשל ערכי היסוד של הדין המהותי | 1.2.1.3 . העדפת האמת המשפטית בשל היעדר נגישותה של המציאות העובדתית האמיתית | 1.2.2 . השפעות הגומלין של דיני הראיות, הדין המהותי וסדרי הדין | 1.2.3 . השפעת דיני הראיות על ההתנהגות החברתית | 1.3 . המבנה הכללי של דיני הראיות המודרניים | 2. ההצדקות לדיני הראיות ומגמות התפתחותם | 2.1 . ההצדקות לדיני הראיות | 2.1.1 . ההצדקות הלבר-משפטיות לדיני הראיות | 2.1.1.1 . המוסר הדאונטולוגי | 2.1.1.2 . המוסר הטלאולוגי | 2.1.1.3 . הצדק החברתי המתקן | 2.1.2 . ההצדקות המשפטיות לדיני הראיות | 2.2 . מגמות ההתפתחות של דיני הראיות | 2.2.1 . התפתחות היסטורית-השוואתית של דיני הראיות | 2.2.1.1 . דיני הראיות במזרח הקדום | 2.2.1.2 . דיני הראיות במשפט הרומי | 2.2.1.3 . מבוא לדיני הראיות במשפט העברי | 2.2.1.4 . דיני הראיות בשיטות המשפט הקונטיננטליות המודרניות | 2.2.1.5 . התפתחות דיני הראיות במשפט האנגלו-אמריקאי | 2.2.1.6 . התפתחות דיני הראיות במשפט הישראלי | 2.2.2 . מגמת ההתאיינות של דיני הראיות המודרניים: מכשרות וקבילות, מכללים פורמליים ומקביעות מלכתחילה – למשקל, לאמות-מידה גמישות ולקביעות בדיעבד | 3. תחולת דיני הראיות | 3.1 . התחולה בזמן של דיני הראיות | 3.1.1 . נקודות הציון הרלוונטיות בזמן והיחס ביניהן | 3.1.2 . סוגי תחולה בזמן של נורמה משפטית | 3.1.2.1 . כיוון התחולה בזמן | 3.1.2.2 . רציפות התחולה בזמן | 3.1.2.3 . שילוב סוגי כיוון התחולה בזמן וסוגי רציפותה | 3.1.3 . התחולה בזמן של הנורמה הדיונית | 3.1.3.1 . הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.1.3.2 . יישום הכלל | 3.2 . התחולה במקום של דיני הראיות | 3.2.1 . נקודות הציון הרלוונטיות לתחולה במקום | 3.2.1.1 . תחולת הדין וסמכות השיפוט הבינלאומית | 3.2.1.2 . סיווג הנורמה כמהותית או כדיונית בין שיטות משפט שונות | 3.2.1.3 . תחולה במקום של נורמה מקומית ושל נורמה זרה על אירועי פנים ועל אירועי חוץ | 3.2.1.4 . נורמה מוגבלת במקום | 3.2.1.5 . חוליות הקישור הרלוונטיות בין האירוע העובדתי והנורמה המשפטית | 3.2.2 . התחולה במקום של הנורמה הדיונית | 3.2.2.1 . הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.2.2.2 . יישום הכלל | 3.2.3 . סמכות השיפוט הבינלאומית של בתי המשפט בישראל | 3.2.3.1 . בעניינים אזרחיים | 3.2.3.2 . בעניינים פליליים | 3.2.3.3 . תחולת דיני הראיות במקום בהיעדר סמכות שיפוט בינלאומית | 3.3 . התחולה העניינית של דיני הראיות בישראל | 3.3.1 . התחולה הכללית של דיני הראיות בהליכים משפטיים | 3.3.2 . תחולה עניינית מסויגת של דיני הראיות | 3.3.2.1 . היעדר תחולה עניינית של דיני הראיות | 3.3.2.2 . תחולה עניינית חלקית של דיני הראיות | 4. פרשנות דיני הראיות | 4.1 . כללי ניסוח התוכן ונפקותם | 4.1.1 . כלליות | 4.1.2 . היתכנות | 4.1.3 . בהירות ודיוק | 4.1.4 . רלוונטיות נורמה חיצונית | 4.2 . פרשנות ליישום דיני הראיות | 4.2.1 . כללי פרשנות ליישום דיני הראיות | 4.2.1.1 . תחולת עקרונות הדין המהותי הכללי על המשפט המהותי ועל המשפט הדיוני | 4.2.1.2 . דין מיוחד ודין כללי | 4.2.1.3 . היקש | 4.2.1.4 . פרשנות דווקנית ופרשנות תכליתית | 4.2.1.5 . פרשנות מקלה עם הפרט | 4.2.2 . אמצעי עזר פרשניים | 4.2.2.1 . תולדות הנורמה | 4.2.2.2 . שם הנורמה, כותרות ראשי הפרקים וכותרות השוליים | 4.2.2.3 . פערי נוסח | 4.2.2.4 . הגדרה מרבה לפרטים מאותו סוג (Ejusdem Generis) | 4.2.2.5 . ייחודיות משתמעת (Expressio Unius Est Exclusio Alterius) | 4.2.2.6 . טעויות בניסוח | 4.2.2.7 . חסר משפטי (Lacuna Juris) | פרק ב – הכשרות להעיד | 1. שלב הכשרות והשתלבותו בדיני הראיות המודרניים | 2. כלל הכשרות המודרני | 2.1 . הכלל – הכשרות הכללית להעיד | 2.2 . הכשרות להעיד של עדים שסווגו בעבר כבעלי כשרות מוגבלת להעיד | 2.2.1 . נסיבות אישיות | 2.2.1.1 . הכשרות להעיד של ילד | 2.2.1.2 . הכשרות להעיד של אדם לקוי בנפשו או בשכלו | 2.2.1.3 . הכשרות להעיד נגד חסרי יכולת התגוננות | 2.2.1.4 . הכשרות להעיד של עבריין | 2.2.1.5 . הכשרות להעיד של אתאיסט וחסר-דת | 2.2.1.6 . הכשרות להעיד של פושט רגל | 2.2.1.7 . הכשרות להעיד של אשה במשפט העברי | 2.2.2 . תפקיד רשמי | 2.2.2.1 . הכשרות להעיד של נושאי משרה ציבורית בישראל ושל ראשי קהילה דתית | 2.2.2.2 . הכשרות להעיד של גורמי חוץ רשמיים (סגל דיפלומטי וסגל קונסולרי) | 2.2.2.3 . הכשרות להעיד של עורך-דין | 2.2.3 . עניין ומעורבות בהליך המשפטי | 2.2.3.1 . הכשרות להעיד של בעל עניין | 2.2.3.2 . הכשרות להעיד של בעל דין | 2.2.3.3 . הכשרות להעיד של שותף לדבר-עבירה | 2.2.3.4 . הכשרות להעיד של נאשם משותף באותו כתב אישום | 2.2.3.5 . הכשרות להעיד של עד המדינה | 3. הצרת הכשרות הכללית להעיד | 3.1 . מעמד רשמי | 3.1.1 . הכשרות להעיד של הריבון המקומי ושל ריבון זר | 3.1.2 . הכשרות להעיד של נושאי משרה שיפוטית | 3.1.2.1 . אפיון הקושי הראייתי | 3.1.2.2 . התפתחות השוואתית של הצרת הכשרות הכללית להעיד של נושאי משרה שיפוטית | 3.2 . יחסי משפחה | 3.2.1 . הכשרות להעיד של בני זוג | 3.2.1.1 . אפיון הקושי הראייתי | 3.2.1.2 . התפתחות השוואתית של הצרת הכשרות הכללית להעיד של בני זוג | 3.2.1.3 . התנאים להצרת הכשרות הכללית להעיד של בני זוג בישראל | 3.2.2 . הכשרות להעיד של הורים וילדיהם | 3.2.2.1 . אפיון הקושי הראייתי | 3.2.2.2 . התפתחות השוואתית של הצרת הכשרות הכללית להעיד של הורים וילדיהם | 3.2.2.3 . התנאים להצרת הכשרות הכללית להעיד של הורים וילדיהם בישראל | 1. ספרות | 1.1 . ספרים בעברית | 1.2 . ספרים בלע”ז | 1.3 . מאמרים בעברית | 1.4 . מאמרים בלע”ז | 2. חקיקה | 2.1 . חקיקה ישראלית | 2.2 . הצעות חוק ישראליות | 2.3 . חקיקת שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל שפקעה | 2.4 . חקיקה זרה | 3. מקורות המשפט העברי | 4. פסיקה | 1 . 4. פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2 . פסיקה ישראלית | 4.2.1 . פסיקת מערכת המשפט הכללית בישראל | 4.2.2 . פסיקה צבאית ישראלית | 4.2.3 . פסיקת בתי הדין הרבניים בישראל | 4.3 . פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1 . פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2 . פסיקה אמריקאית | 4.3.3 . פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.3.3.1 . אוסטרליה | 4.3.3.2 . קנדה | 4.3.3.3 . דרום אפריקה | 4.3.3.4 . ניו זילנד | 4.3.3.5 . סקוטלנד | 4.3.3.6 . אירלנד | 4.4 . פסיקה אירופית | 4.4.1 . פסיקה גרמנית | 4.4.2 . פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם | 4.5 . פסיקה בינלאומית | 5. אמנות בינלאומיות | 6. הנחיות ופעולות מטעם הרשות המבצעת | 6.1 . דין וחשבון וועדות מייעצות | 6.2 . הנחיות היועץ המשפטי לממשלה