דיני תיירות להלכה ולמעשה

השינויים שהתרחשו בענף התיירות העולמי מצאו ביטויים גם בענף התיירות בישראל. בשנים האחרונות מסתמנת מדיניות הפרטה ברורה של ממשלת ישראל ביחס למגזר הציבורי. מדיניות זו מוצאת ביטויה בעיקר במידת הפיקוח הציבורי על שירותי התיירות.
 
במסגרת מדיניות זו תוקן חוק שירותי תיירות מספר פעמים וסמכויות פיקוח שונות, דוגמת הכשרה מקצועית, פיקוח על בתי אוכל, השכרת כלי רכב, וכדומה, ניטלו ממשרד התיירות. כמו כן, הוספו לחוק חובות בעלות אופי צרכני דוגמת חובת הבטחת כספי הלקוחות וחובת הגילוי נאות.
 
ספר זה מבקש להציג ניתוח מקורי וחדשני לתחום דיני התיירות בישראל, חשיבות רבה נודעת לספר בגיבוש פרקטיקות הקשורות לזירה ולשחקנים היוצרים את ענף התיירות בישראל.

מתוך ההקדמה לספר מאת כבוד השופט רון שפירא, שופט בית המשפט המחוזי חיפה

חשיבותו של מחקר זה הוא בעצם פרסומו כמחקר ראשון מקיף של ההיבטים המשפטיים של ענף התיירות במשפט הישראלי. ראית התיירות כענף משפטי, ריכוז החקיקה והפסיקה ודיון בהתפתחות המשפטית על רקע תכליתה של חקיקת חוק שירותי תיירות התשל"ו-1976, על התיקונים שנערכו בו במהלך השנים. חשיבותו הנוספת של המחקר שבספר זה הוא בעצם יצירת הזיקה המחקרית שבין החקיקה ופסיקת בתי המשפט כביטוי של מימוש מדיניות.

ד"ר אסף מידני הינו חבר הסגל האקדמי של ביה"ס לממשל וחברה במכללה האקדמית ת"א-יפו. מחבר הספר מדיניות ציבורית בין חברה למשפט-בית המשפט העליון, השתתפות פוליטית ועיצוב מדיניות. מחקריו עוסקים במדיניות ציבורית, משפט ופוליטיקה, כלכלה פוליטית, צרכנות, תורת הבחירה החברתית, זכויות אדם, תיירות, רפורמות ושינויים מוסדיים.  מאמריו פורסמו בכתבי העת פוליטיקה, חברה ומדינה, עיונים בתקומת ישראל, קרקע, Israel Studies, Israel Law Review, World Political Science Review, International Journal of Intelligence and Counter Intelligence, Policy and Society, Democracy and Security ו – Contemporary Security Policy. ד"ר מידני שימש כחוקר אורח באוניברסיטת וושינגטון שבסיינט לואיס ארה"ב ובאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה ארה"ב. השתתף בכנסים מדעיים וזכה בפרסים ומלגות בגין עבודתו. כעו"ד התמחה בתחומי המשפט המסחרי, הציבורי, מקרקעין וליטיגציה ושילב פעילות ניהולית עסקית וציבורית. אסף הינו חבר הוועדה למינוי שופטים של בית הדין הציוני העליון, חבר בהנהלת האגודה הישראלית למדע המדינה, חבר דירקטוריון מוסד ביאליק, חבר הועדה האקדמית של המרכז הישראלי להעצמת האזרח שליד אוניברסיטת תל-אביב, חבר המערכת של עיתון 77 וחבר המערכת של כתב העת הבינלאומי World Political Science Review.



פרופ' נתן אוריאלי חוקר נושאים שונים בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה של התיירות, כגון טיפולוגיות תיירותיות, החוויה התיירותית, יחסי תיירים מקומיים, תיירות וסטייה חברתית ותיירות בעידן המודרני / פוסט מודרני. כיוון מחקרי נוסף מתפרש על נושאים שונים בניהול תיירות, כגון התנהגות צרכנים וסיכון, תכנון ופיתוח בר קיימא, משפט ומדיניות ציבורית. האג'נדה המחקרית שלו כוללת עבודות תיאורטיות ומחקרים אמפיריים הנשענים בעיקר על שיטות איכותניות אך גם על סקרים וניתוחים כמותיים. מחקריו פורסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בתחום חקר התיירות.

ת"ק (קריות) 47337-11-10 יהודית אהרוני נ' פאלקס תורס (חיפה) בע"מ
תא"מ (ת"א) 24462/08 חיחינאשוילי תמר נ' חב' צבר תיירות, נופש ואירועים בע"מ

שער ראשון: ההיבטים הפוליטיים של חוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976 | מבוא | 1. מדיניות תיירותית חקיקתית בישראל: תיאוריה ומעשה | 1. 1 הקדמה | 1.2 עיצוב המדיניות הציבורית בתחום התיירות: מודל אסטרטגי | 2. ההיבטים הפוליטיים של התיירות בישראל: חוק שירותי תיירות | 2.1 שנת 1972 עד שנת 1976 | 2.2 שנת 1987 עד שנת 1992 | 2.3 שנת 1997 עד שנת 2002 | 2.4 התאחדות בתי המלון כגורם מעצב מדיניות תיירותית | 2.5 השימוש בחוק ההסדרים: האם תיקון 2002 מהווה תפנית? | שער שני: דיני תיירות בישראל - להלכה ולמעשה | מבוא | א. מיקומם של דיני התיירות במערכת הנורמטיבית בישראל | 1. השפעת חוקי היסוד על דיני התיירות | 1. 1 מבוא | 2. 1 דיני התיירות בראי חופש החוזים | 3. 1 דיני התיירות בראי חופש הקניין | 4. 1 דיני התיירות בראי חופש העיסוק | 2. יחסי הגומלין בין דיני התיירות לבין דיני הגנת הצרכן | 2.1 היבטים פורמליים | 2.2 הדמיון הצורני בין דיני התיירות לדיני הגנת הצרכן | 2.3 דיני התיירות בראי דיני הגנת הצרכן - היבטים מהותיים | 2.4 חוק הגנת הצרכן | 2.5 השפעת דיני הגנת הצרכן הכלליים על דיני התיירות | 3. השפעת מערכות דינים נוספות על דיני התיירות | ב. החקיקה המסדירה את תחומי אחריות משרד התיירות וסמכויות שר התיירות | 1. תחומי הפעילות | 2. חקיקת התיירות | 2.1 חוק שירותי תיירות התשל"ו - 1976 | 2.2 התקנות מכוח חוק שירותי תיירות | 2.3 חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח - 1957 | 2.4 הצווים מכוח חוק הפיקוח | 2.5 חוק רשות נאות מרפא, תשל"ג-1973 | משפט התיירות והמלונאות | 1. מהי ההגדרה של בית מלון? | 2. הקלות והטבות מס לבעלי בתי מלון רשום? | 3.האם מלון זקוק לרישיון מטעם משרד התיירות? מהו מלון רשום מיהו הממונה על בתי המלון? | האם חל פיקוח גם על מלון שאינו רשום | הצגת מחירים | פרסום והטעיה | מלון רשום | תנאים לקבלת מלון רשום | תוקפה של תעודת מלון רשום | ביטול או התליית תעודה | אמצעי ביקורת | 4. איסור על סירוב לספק שירות ואיסור על הפלייה | 5. שירותי הכיבוי בבתי המלון | 6. שירותי השמירה בבתי מלון | 7. שונות | ד. משפט התיירות וסוכנויות נסיעות | 1. חוק שירותי תיירות (תיקון מספר 4), התשס"ב-2002 | ביטול חובת רישיון למול הרחבת הגדרת שירותי סיור וסוכנויות נסיעות | הבטחת כספי לקוחות המקבלים שירותי סוכנות נסיעות: קרן או ביטוח | קרן להבטחת כספי לקוחות | חובת גילוי נאות ותקנות שירותי תיירות (גילוי נאות), התשס"ג - 2003 | עיצום כספי | סמכויות הממונה על הטלת עיצום כספי | מאסר שישה חודשים | חוק הגנת הצרכן - חובת הצגת המחיר הכולל והמרת מטבע | במקרים של תשלום בשקלים חדשים | 2. מעמדו המשפטי של סוכן הנסיעות | הסוכנות כבעלת דברו של הנוסע: כ"שליח"; כ"תחנת הרשמה" או כ"קמעונאי" | סוכנות הנסיעות אינה אחראית היא מהווה כלי עזר בלבד, שכן אינה בבחינת "סוכן עמיל" | מארגן טיול וסוכן נסיעות יחד מהווים ספק ולא מתווך | 3. סיכום ביניים | 4. טווח התקלות בנסיעה וצפיות התקלה, מיהו מארגן הטיול ומהי חובתו | 5. סיכום ביניים | 6. סוגיות בהן דן בית המשפט במסגרת קביעת מעמדן ואחריותן של סוכנויות הנסיעות | 6.1 רמת בתי המלון, טיב המזון, איכותם של מדריכי הטיול ואמצעי הנסיעה | 6.2 עוגמת נפש וצער | 7. סוגיות בהן דן בית המשפט במסגרת הקשר שבין סוכנות הנסיעות, הספק וחברת התעופה | 7.1 על הקשר שבין סוכנות הנסיעות ממנה הוזמן הכרטיס/טיול, ספקית החבילה וחברת התעופה | 7.2 חובות מפרסם חוברת המידע בדבר הצעת חופשה | 7.3 החזר כספים | 7.4 דמי ביטול | 7.5 דרכונים/תעודות מעבר | 7.6 הערכת נזק | 8. אחריותה של סוכנות הנסיעות לאירוח מטיילים בבית מלון | 8.1 מעורבות הנוסעים | 8.2 מרכיב התשלום עבור שהייה במלון | 8.3 החלפת מלון במסגרת טיול מאורגן | 8.4 מלון בשיפוצים | 8.5 מיקום בתי מלון | 8.6 סוגי חדרים במלון | 8.7 שריון חדרים ומלון בתפוסה מלאה | 8.8 דירוג בתי מלון | 8.9 ביטול הזמנה | 9. המוסד לבוררות של התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל | 9.1 מידת הברור המוטלת על סוכן הנסיעות בשיווקה של "וילה" | 9.2 תניית "תפוסת יתר" והחובה להודיע ללקוח על העברתו למלון אחר | 9.3. חובת סוכן הנסיעות לוודא כי ללקוח דרכון בר תוקף וויזה מתאימה | 10. שונות | ה. משפט התיירות ומורי הדרך | 1. מהם שירותי מורי דרך? | 2. מיהו מורה דרך? | 3. מהו נוהל הבחינה לקבלת רישיון מורה דרך | מינוי ועדת בחינות | הגשת בקשה להיבחן לפני הועדה | הבחינות | תעודת בחינה | אגרות | 4. מהו רישיון מורה הדרך | סוגי רישיונות | פקיעת רישיון מקומי | תוקף רישיון | אבדן רישיון | נשיאת רישיון | חידוש רישיון | הפסקת רישיון זמנית או ביטולו | 5. מינוי מועצה ותפקידה | 6. עמידה בתנאי הרישיון ובסוג הרישיון | 7. סמכות הממונה לביקורת | 8. אחריותו של מורה דרך למטייל שהלך לאיבוד | 9. איכות המדריך | 10. האם מותר למורה דרך לקבל עמלות מבית עסק אליו הפנה את התיירים? | 11. שונות | משפט התיירות והתעופה | 1 . הקדמה | 2. מקורות נורמטיביים | 3. חקיקה ישראלית בתחום ענף התעופה | 4. אמנות בינלאומיות ופרוטוקולים בינלאומיים בתחום התעופה | 5. אמנת ורשה - אחריותו של המוביל | 5.1 מה הדין אם התובלה מבוצעת על ידי מספר מובילים אוויריים? | 5.2 מיהו "המוביל"? | 5.3 האם יש חשיבות למיהות מבצע ההובלה או לדרך ההובלה? | 5.4 מיהו ה"נוסע"? | 5.5 מהי תקופת התיישנות בגין תביעות על פי אמנת ורשה? | 5.6 ייחוד העילה | 5.7 פטור מאחריות המוביל: נקיטת כל האמצעים למניעת הנזק | 5.8 אחריות המוביל לנזק שארע במהלך עליה למטוס | 5.9 מהי "תאונה" ומהי "חבלה גופנית אחרת" לפי סעיף 17 לאמנת ורשה? | 0 1 5. מהי תקרת האחריות של המוביל? | 5.11 סייג לתקרת האחריות שבסעיף 22 לאמנת ורשה | 5.12 מהו המבחן לקביעת "אי אכפתיות" של המוביל? | 5.13 על מי חל נטל ההוכחה כי המעשה נעשה בכוונה או מתוך אי אכפתיות? | 5.14 מהי המשמעות של "מתוך אי אכפתיות ובידיעה שקרוב לוודאי שייגרם נזק"? | 5.15 מהי המשמעות של "קרוב לודאי שיגרם נזק"? | 5.16 אחריות המוביל בגין השמדה אובדן או היזק לכבודה או לטובין | 5.17 סוגיית זיהוי הגורם האחראי בגין האובדן | 5.18 האם ניתן לפסוק על אבדן מטען פיצוי בגין עגמת נפש? | 5.19 תביעת תחלוף בגין תגמולי ביטוח בגין נזק למטען | 5.20 הגבלת אחריות המוביל בגין נזק לכבודה ולטובין | 5.21 תקרת האחריות בגין איחור בהגעת כבודה למול נוהג של פיצוי בגין איחור | 5.22 טענה של "קשיי מזג אוויר" למול אחריות לנזק שנגרם למטען כתוצאה מאיחור | 5.23 תשלום בגין מטען חריג/עודף | 5.24 סמכות השיפוט | 5.25 מתי בית המשפט יתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט? | 5.26 אחריות המוביל לנזק שנגרם מחמת איחור בטיסה | 5.27 האם תניה לפיה המוביל אינו ערב לזמנים הקבועים בלוחות הזמנים פוטרת את המוביל? | 5.28 האם אי ביצוע חוזה התובלה הוא בגדר 'איחור' בתובלה? | 5.29 האם איחור בטיסות שכר הינו בגדר הציפייה הסבירה של הנוסע? | 5.30 מה גורלה של טעות ברישום שעת הטיסה בכרטיס הטיסה שגרמה לאיחור הנוסעים | 5.31 תנית שיפוט בהסכם בין חברת תעופה זרה לבין סוכנת שלה בישראל כעילה לעיכוב הליכים | 6. רישום יתר לטיסות | 6.1 מהו רישום יתר לטיסות? | 6.2 מתי נוסע יהיה זכאי לפיצוי מהמפעיל בגין רישום יתר? | 6.3 מתי רשאי מפעיל לסרב להעלות נוסעים לטיסה שנעשה לגביה רישום יתר? | 6.4 מהו סכום הפיצוי לו זכאי נוסע מהמפעיל בגין רישום יתר? | 6.5 האם הוראות אמנת ורשה חלות על מקרה של רישום יתר? | 6.6 מהי מידת החובה להקטין את הנזק המוטלת על הנוסע שנפגע מרישום יתר? | 6.7 האם ניתן לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לנוסע שנפגע מרישום יתר? | 7. סוגיות הקשורות בכרטיס הטיסה | 7.1 מהו שער החליפין לפיו מחושב כרטיס טיסה בטיסות סדירות? | 7.2 אפליה במחיר הכרטיס על בסיס לאום הנוסע | 7.3 האם הפרקטיקה של "קוד שרינג" מהווה הגנה כנגד טענת הטעיה הנטענת נגד דרך ביצוע פרקטיקה זו? | 8. טיסות שכר | 8.1 מהי טיסת שכר? | 8.2 מהם התנאים לגבי משתתף בטיסת שכר? | 8.3 מהם התנאים החייבים פירוט בכרטיס הטיסה? | 8.4 מהו הדין במקרה שבו משתתף לא ניצל את מלוא מחיר הכרטיס? | 8.5 מהי החשיבות של אישור טיסה שכר לפני מועד הטיסה המתוכנן? | 9. חוק הטיס ותקנות הטיס | 9.1 מהי התנהגות אסורה בזמן טיסה? | 9.2 האם מותר לעשן בזמן טיסה? | 9.3 מהו הדין בגין העלבת איש הצוות? | 9.4 מהו הדין בגין אירוע אלים בזמן טיסה? | 9.5 מהן המגבלות על שעות הטיסה? | 10. שונות | סיכום ומסקנות | 1 . ענף התיירות: מדיניות | 2. ענף התיירות: משפט | רשימת מקורות | ספרים ומאמרים בעברית | ספרים ומאמרים בלועזית | מקורות עיתונאים | מקורות חקיקה ישראלית | חקיקה והסכמים בינלאומיים | מקורות פסיקה (לפי שמות הצדדים) | מפתח פסיקה (על פי מספרי הליכים) | נספחים | אמנות נבחרות | חקיקה נבחרת | צווים נבחרים