Loading the content... Loading depends on your connection speed!

שירות לקוחות: 6835060 (03)
- ₪0.00
Sale!
FacebookLinkedInGoogle+PinterestTwitter

תורת הסבירות במשפט

₪990.00 ₪590.00
מק"ט: 10303

מחבר: יובל אזני, עו"ד

The Theory of Reasonableness in Law

כרכים: 2

משפט חוקתי; משפט מנהלי: יובל אזני עו




אודות הספר

ספרו של עו"ד יובל אזני תורת הסבירות במשפט הינו החיבור הראשון בישראל העוסק באופן מקיף בשאלת הסבירות במשפט ובתורת המעשה על כלל היבטיה.
 
הכרך הראשון עוסק במושג הסבירות בכלל ובסבירות הפרטית בפרט, ואילו הכרך השני דן בסבירות המנהלית במשפט הציבורי הישראלי.
 
בדונו במושג הסבירות, המחבר מקיף סוגיות רעיוניות ומשפטיות רבות, כגון:

  • מדוע על אף עמימותו של מושג זה הוא כה נפוץ במשפט?
  • מה הן הסיבות לשימושים הרבים והתכופים בו כמעט בכל תחום וענף משפטיים?
  • האם המשפט יכול לוותר עליו?
  • במה הוא שונה ממושגים משפטיים אחרים?
  • כיצד הוא מקבל את משמעותו המשפטית?

כמו כן דן המחבר רבות ביחס אובייקטיבי – סובייקטיבי אגבי המושג, וכן הוא מקדיש פרק שלם לדמותו האלגורית של "האדם הסביר".
 
הכרך השני דן בסבירות המנהלית. המחבר סוקר במבט ביקורתי את התפתחותה ויסודותיה הרעיוניים. אחת מטענותיו של המחבר היא כי מבחן הסבירות במשפט המינהלי מאפשר שיח "משפטי" חופשי חסר עכבות המאפשר לשופט להגיע בלא שהוא נתון למגבלות מבניות מוכרות במשפט, כמעט לכל תוצאה "משפטית" בה יחפוץ. לטענתו, כוחה של הסבירות המנהלית מאפשר לביהמ"ש חקיקה שיפוטית בכל עניין המובא לפניו.
 
המחבר שוטח על פני מספר פרקים, את הכשלים האנליטיים של הסבירות המנהלית וחולשתה כאמת מידה לבחינתו של האקט המינהלי.

אודות המחבר

עו"ד יובל אזני בעל מספר תארים אקדמיים, בין היתר, בתחום הפילוסופיה והמשפט. הוא עורך דין פעיל ועוסק במקצועו מזה 25 שנה. הוא מרבה להרצות בפורומים שונים בעיקר בתחום דיני הבנקאות.
 
ספריו הקודמים שיקים ללא כיסוי (2 כרכים) הפכו למורה נבוכים בתחום והם מצוטטים תדיר בפסיקותיהן של הערכאות השונות.

איזכורים של הספר בפסיקה
איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' לירן בן הרוש
.
כרך ראשון | הקדמה | מבוא לכרך הראשון | חלק א': מתאר הסבירות: דיון רעיוני ומושגי | פרק ראשון: סביר וסבירות בקווים כלליים | א. סביר וסבירות בכללות | ב. הסבירות במבט- על חברתי | ג. תבונת הפועל והגיון המעשה | ד. סבירות: הסבר והנמקה | ה. הגיון וסבירות במונחי אמצעי – מטרה | ו. סבירות רציונליות ושכל ישר | פרק שני: למהותו של מושג הסבירות | א. התחקות רעיונית אחר המושג | ב. הסבירות ותהליך הערכתה: שיפוט ושיקול דעת | ג. סבירות ואובייקטיביות | ד. תבונה וסבירות – עיון פילוסופי נוסף | ה. סבירות ונורמה | פרק שלישי: סבירות במרחבי האפשרות והחירות | א. חירות וסבירות | ב. אפשרות וסבירות | חלק ב': הסבירות הפרטית | פרק רביעי: המעשה הפרטי הסביר | א. הסבירות הפרטית והמעשה הסביר | ב. סטרוקטורת הסבירות | ג. הסבירות ההכרתית והמעשה הסביר | ד. תוצאת הפעולה כמדד לסבירותה | ה. הסובייקט הפועל וסטרוקטורת הסבירות | פרק חמישי: משתני הסבירות והיחס ביניהם | א. מבוא: סבירות בין נורמה לארוע – כללי | ב. ה'נורמה' ויחסה לסבירות: הסבירות ויחסה לנורמה | ג. ה'ארוע' ויחסו לסבירות: הסבירות ויחסה לארוע | ד. סכמטיזם של היחס בין נורמה לארוע | פרק שישי: מתחם הסבירות הפרטית | א. מתחם הסבירות – מהו? | ב. ההכרעה בין האופציות הסבירות במתחם ושאלת האובייקטיביות | ג. ברירת האופציה במתחם ושאלת שיקול הדעת | חלק ג': הסבירות הפרטית במשפט | פרק שביעי: ההידרשות לסבירות במשפט | א. מבוא: שימושי הסבירות במשפט – כללי | ב. אובייקטיביות – משפט – סבירות – תרבות | ג. שאלת הגבול והגישור על פערים | ד. הסבירות כאמצעי התגברות על אי הוודאות בעולם המעשה | ה. מיצוע ההתנהגות האנושית והשאלה הנורמטיבית | ו. סבירות כדרישה להימנעות משרירותיות | ז. סבירות: דרישת הפרופורציונליות (מידתיות) | ח. סבירות: השגת אובייקטיביות במשפט | ט. סבירות ופרשנות משפטית – מבט קצר וכללי | פרק שמיני: שיקול דעת שיפוטי ושאלת הסבירות | א. שיקול דעת שיפוטי וסבירות בהגותו של אהרן ברק – דברי מבוא | ב. סבירות ושיקול דעת – ביקורת – כללי | ג. אופציה פרשנית סבירה אחת | ד. התהוות מתחם הסבירות ושאלת שיקול הדעת | ה. ברירת האופציה החוקית בתוך המתחם ושאלת הסבירות | ו. שיקולים סבירים ותהליך סביר במתחם הסבירות | ז. מקומה ומעמדה של הסבירות במשנתו של אהרן ברק אודות 'שיקול דעת שיפוטי' | ח. שיקול דעת שיפוטי ומתחם הסבירות: אפיון תהליך ברירת האופציות הסבירות | ט. 'שיקול דעת שיפוטי' – הסתייגויות נוספות והרהורי כפירה | פרק תשיעי: האדם הסביר: איפיונים היבטים וביקורת | א. האדם הסביר בתחומי המשפט – קווים לדמותו ולתחולתו | ב. האדם הסביר אל מול האדם הרגיל- הפרטי | ג. האדם הסביר והפעולה הסבירה | ד. האדם הסביר כשאלה משפטית | ה. האדם הסביר פועל בספירה של סבירות | ו. ההגיעה שעתו של האדם הסביר? | חלק ד': סבירות – בין אובייקטיביות לסובייקטיביות | פרק עשירי: אובייקטיביות וסובייקטיביות – הבעיה וסוגיות נלוות | א. הסבירות כמושג אובייקטיבי – הצגת הסוגיה והקשיים הכרוכים בה | ב. שיקול דעת אובייקטיביות וסבירות | ג. הדיאלוג בין האובייקטיבי לסובייקטיבי | ד. המבחן האובייקטיבי והיסוד הסובייקטיבי: חלות הראשון על השני | ה. האובייקטיבי והסובייקטיבי לאור הנחת הרציונליות | ו. קטגוריזציה של בני אדם ומאפיינים אישיותיים | פרק אחד- עשר: הסבירות במצבים אמוטיבים | א. מאפייני הסוגייה | ב. סבירות אגב פעולה אינסטינקטיבית | ג. סוגיית הקנטור וה"אדם הסביר" | ד. יסוד הקנטור: קביעת העובדות והשאלה התרבותית | חלק ה': סביר- ראוי- חוקי במשפט ובמוסר | פרק שנים- עשר: 'סביר' ו'ראוי' | א. בין 'ראוי' ל'סביר' | ב. סביר וחוקי | ג. על הבדל נוסף בין 'ראוי' ל'סביר' | פרק שלושה- עשר: ה'סביר' בהשקפות המוסריות | א. מבוא | ב. על סבירות ומוסר בכללות | ג. היתכנות ה'סבירות' בפילוסופיית המוסר של קאנט | פרק ארבעה- עשר: ה'סביר' כאמצעי רטורי | א. ה'סביר' בתורת המעשה וברטוריקה בכללות | ב. הסבירות והטיעון הרטורי: ה'סביר' בטיעון הרטורי | ג. סבירות – הסבר מעשים – והצדקתם | כרך שני | מבוא לכרך השני | חלק ו': תורת הסבירות המינהלית במשפט הישראלי | פרק חמישה- עשר: הסבירות המינהלית התפתחותה ויסודותיה | א. שיקול הדעת של הרשות המינהלית – מרחבו מגבלותיו והגבלתו | ב. התפתחות נורמת הסבירות המינהלית במשפט הישראלי – אגב ההשקפה אודות משפט ושיפוט – מחייביה ושולליה – סקירה | ג. בין סבירות המעשה המינהלי לסבירותן של תקנות | ד. סבירות ומידתיות | ה. הסבירות ההליכית | פרק ששה- עשר: תורת הסבירות המינהלית: הרעיון | א. התפתחות רעיון הסבירות המינהלית במשפט הציבורי | ב. הסבירות המינהלית – קווי מתאר כלליים | ג. הסבירות כנורמת על וכחשיבה משפטית שונה | ד. השיקולים והאיזון ביניהם | ה. מתחם הסבירות המינהלית – מהו? | ו. סבירות – ביקורת שיפוטית – הפרדת רשויות ודמוקרטיה – עיקרי התורה | ז. הסבירות: יריבות ועילה | ח. בין סבירות מינהלית לרשלנות בנזיקין | פרק שבעה- עשר: הסבירות המינהלית – סקירת הביקורת: הרעיונית והמערכתית | א. מבוא | ב. ביקורת מערכתית ורעיונית – סבירות מינהלית: בין משפט לפוליטיקה: בין טוטאליות אידיאולוגית לטוטאליות סבירותית ואקטיביזם שיפוטי | ג. ביקורת מערכתית: הפרדת רשויות ושיתוק מוסדות השלטון | ד. ביקורת מערכתית: שיפוט יתר וירידת אמון הציבור בבית המשפט | ה. ביקורת הרעיון: עמימות המושג: שיקול דעת שיפוטי ואובייקטיביות השפיטה – כללי | ו. ביקורת הרעיון: סובייקטיביות המעשה המינהלי ושיפוט משפטי | חלק ז': הסבירות המינהלית – ביקורת מרכיבי הרעיון והיבטיו השונים | פרק שמונה- עשר: הסבירות המינהלית כמשפטית – ביקורת הרעיון – ההיבט החיצוני | א. סבירות פרטית וסבירות מינהלית | ב. אי סבירות ואי סבירות קיצוני | ג. סבירות מינהלית: יריבות ועילה | ד. סבירות וחזקת חוקיות המעשה המינהלי | ה. סבירות מינהלית: "משפטיות הפוליטיקה" | ו. סבירות מינהלית: חקיקה שיפוטית לגיטימית? | ז. רעיון הסבירות המינהלית – הרהורי כפירה נוספים | פרק תשעה- עשר: איזון בין שיקולים – ביקורת הרעיון – ההיבט הפנימי | א. איזון ואובייקטיביות השפיטה | ב. שני טיפוסים של שיקול דעת שיפוטי | פרק עשרים: מתחם הסבירות המינהלית – ביקורת הרעיון | א. מתחם הסבירות במקרים בינאריים | ב. מתחם הסבירות ואופציות מנוגדות | ג. מתחם סבירות ומחלוקת שופטים | ד. סבירות – מתחם הסבירות – ודיני הסמכות המינהלית | ה. סבירות ומתחם הסבירות – שיח משפטי אחר | ו. מתחם הסבירות – הרהורי סיום – אפילוג | פרק עשרים ואחת: סבירות – השקפת עולם ופוליטיקה של קבלת החלטות | א. הצגת הטיעון | ב. ה'נכון המשפטי' והרטוריקה החדשה | ג. סבירות: פוליטיקה של קבלת החלטות | ד. מעמדו של בית המשפט – במקום סיכום | נספח: האדם הסביר בדיני הרשלנות – שתי סוגיות | נספח 1: האדם הסביר: בין יכולת לצפות לצורך לצפות | נספח 2: "האדם מן היישוב" מול "האדם הסביר" | מפתחות | מפתח חקיקה | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | כללים | הצעות חוק | פסיקה ישראלית | פסיקה זרה | ספרות ישראלית | ספרים | מאמרים | מקורות המשפט העברי | פרסומים בעיתונות ובאינטרט | דו"חות | ספרות זרה | ספרים | מאמרים | מפתח שמות
Mobile version: Enabled