תחום הגרפולוגיה המשפטית הוא ענף בתחום הכללי של הגרפולוגיה ומתמקד בסוגיות הקשורות לבדיקת טענת זיוף חתימות, בדיקת אותנטיות של מסמכים, השוואת כתבי-יד וזיהוי הכותב.
בספר מידע בסיסי לעורכי הדין בכל הקשור לגרפולוגיה משפטית; כגון איך לבחור מומחה מקצועי? איך להיעזר בצורה היעילה ביותר במומחה? מהם הפרמטרים שיש להתייחס אליהם בבדיקת המומחה? איך למצוא נקודות תורפה בחוות הדעת הנגדית? איך לחקור את המומחה הנגדי? ועוד שאלות רבות אחרות.
בספר אוגדו פסקי דין רבים ביחס למרבית הסוגיות שעולות בתחום הגרפולוגיה המשפטית והוא יכול להיות בעל ערך רב לכל עורך דין המטפל בתיק שבו עולה אחת מהסוגיות הקשורות לאותנטיות של חתימה או מסמך.
מתוך דברי הקדמה לספר מאת שופט וסגן נשיא בדימוס בבית משפט השלום בחיפה, שלמה לבנוני
הספר שבפנינו, פרי עבודתן ומחקרן של גרפולוגיות משפטיות בקיאות ומנוסות, פותח צוהר אל צפונותיה של הגרפולוגיה המשפטית ואל הממשק שלה לעולם המשפט. ככזה הוא "ארגז כלים", עיוני ומעשי, למשפטנים, לגרפולוגים, לשוחרי דעת ולהרחבת אופקים.
מתוך דברי הערכה לספר מאת ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד אבי חימי
הספר מנגיש את הסוגיות הסבוכות באופן בהיר ומובן ומוביל את הקורא, עקב בצד אגודל, בתהליכים בהם יש לנקוט כאשר מתגלה חשש לזיוף מסמך ויש בו כדי לתת כלים טובים לבחירת מומחה מתאים, להקפדה על איכות חוות דעת המומחה ולעריכת חקירה נגדית של מומחה באולם בית המשפט. אני סמוך ובטוח שהספר יהווה כלי שימושי לכל עורך דן ושופט שיידרש להכוונה בסוגיות הנ"ל.
מתוך דברי הערכה לספר מאת ראש לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, עו"ד תמי אולמן
הספר מהווה מזיגה של אספקטים מדעיים עם נורמות משפטיות, כאשר צמד המחברות, המיומנות בתחום הגרפולוגיה המשפטית, העשירו את מדף הספרים ואת הקורא בפרי נסיונן, בספר חדשני, חשוב ואקטואלי, אשר רב בו העניין במגוון האוכלוסיות: השופטים, עורכי הדין (פרקליטים וסניגורים), החוקרים/הנחקרים בדין הפלילי, התובעים/הנתבעים בדין האזרחי והציבור הרחב.
מתוך דברי הערכה לספר מאת יו"ר לשכת עו"ד מחוז צפון וחבר בוועדה לבחירת שופטים (לשעבר), עו"ד חאלד חוסני זועבי
כמי שעוסק בתחומי משפט הנזקקים רבות למדע הגרפולוגיה, אין לי כל ספק בחיוניותו וחשיבותו של ספר זה, אשר נוסף לידע וההשכלה שהוא נותן, הוא מקנה כלים לכל עורך דין ומשפטן להתייחסות ובדיקת מסמכים בטענת זיוף, ומסייע לו בהתנהלות בתיק, בהבנת חוות הדעת הנגדית ובהכנה לחקירת המומחים.
פנינה אריאלי, גרפולוגית משפטית בעלת ותק וניסיון של עשרות שנים, מומחית בתחום בדיקת טענות וזיוף חתימות, זיוף מסמכים והשוואת כתבי-יד. קיבלה מאות מינויים כעדה מומחית מטעם בית המשפט, הגישה אלפי חוות דעת ובעלת ניסיון רב בעדויות. בעלת ידע בכתיבה וקריאה של השפה הערבית, הוכשרה בארצות הברית אצל יושבת הראש הקודמת של אגודת NADE (אגודה למומחים לבדיקת מסמכים), השתתפה בכנסים רבים בחו"ל והרצתה, הן בפני מומחים בארצות הברית והן בכל מחוזות לשכת עורכי הדין בארץ.
עידית אריאלי-עוז, מומחית לבדיקת מסמכים והשוואת כתבי יד, שהוסמכה על ידי יושבת הראש הקודמת של אגודת NADE בארה"ב לאחר שסיימה בהצלחה קורס של שלוש שנים. עברה הכשרה, לימוד והתמחות אצל פנינה אריאלי במשך מספר שנים ומביאה עימה ידע חשוב בתחום הטכנולוגי, שמסייע בבדיקות המקצועיות בטענות זיוף. עידית מנהלת את סניף תל אביב של המכון.
פרק 1: הקדמה | א. האם הגרפולוגיה המשפטית היא מדע מדויק? | 1. ההבדל בין גרפולוגיה משפטית לגרפולוגיה אישיותית | 2. הגישות המדעיות השונות | 3. מהי רמת הדיוק של תחום הגרפולוגיה המשפטית | 4. מה עלול לפגוע ברמת הדיוק והביסוס של המסקנה | 5. סיכום | ב. הלכת דאוברט ומשמעותה באשר לעדות מומחה ככלל ובתחום הגרפולוגיה המשפטית בפרט | ג. מהי ראיה מדעית? | ד. ההבחנה בין מומחה לכתב־יד לבין גרפולוג משפטי | ה. מהות עבודת הגרפולוג המשפטי והמומחה לכתב־יד | ו. מיהו מומחה לבדיקת מסמכים | שער ראשון: מדע הגרפולוגיה – עקרונות זיהוי כתב־היד | פרק 2: מאפייני כתב היד | א. כתב תקני וכתב ייחודי | ב. תהליך הבדיקה | ג. מהו ניגוד בכתב היד או בחתימה? | ד. מאפייני הכתב | 1. ההיבט הצורני | א) צורת האותיות | ב) קווי קישור | ג) קְרִיאוּת | 2. ההיבט הארגוני | א) תמונת המרחב | ב) גודל אבסולוטי | ג) גודל וגובה יחסי | ד) פרופורציות | ה) מרווחים | ו) יחס לבסיס השורה | 3. ההיבט התנועתי | א) תנועת הכתיבה | ב) כיוון הכתיבה והקו | ג) איכות הקו | ד) זווית הכתיבה | ה) מהירות הכתיבה | ו) ריתמיות וקצב הכתיבה | ז) תבניות לחץ | ה. הערכת רמת הכתיבה | ו. השימוש בניקוד, בסימני פיסוק ובתגים למיניהם | ז. מאפיינים אינדיבידואליים | פרק 3: עקרונות הכתב וזיהוי כתב־יד | א. עקרונות כתב היד | ב. עקרונות בזיהוי כתב־יד | ג. סיכום | פרק 4: הבדלים בין כתבי־יד וחתימות – גורמים וסיבות | א. הקדמה | ב. הבדלים בכתב־ידו של אדם – גורמים וסיבות | 1. התרחשויות מקריות | 2. לכותב יש יותר מדגם אחד של חתימה | 3. כתיבה בשתי הידיים | 4. יחס החותם למהות המסמך | 5. מצבו הבריאותי של הכותב | א. השפעת מחלת הפרקינסון על כתב היד | ב. השפעת מחלת דמנציה (קיהיון) ומחלת האלצהיימר על כתב היד | 6. שינויים זמניים במצבו הפיזי של הכותב | 7. חתימה תחת לחץ או אילוץ | 8. אלכוהוליזם והתמכרות לסמים | 9. גיל זקנה | 10. הסוואת הכתב הטבעי – 'זיוף־עצמי' | 11. פער שנים גדול בין מסמכי ההשוואה לבין המסמך שבמחלוקת | 12. מצב של לחץ נפשי או של מתח נפשי | 13. רעד בכתב | 14. תנאי הכתיבה | ג. סיכום | שער שני: זיופי מסמכים וחתימות | פרק 5: סימני זיוף בחתימות או במסמכים | א. דוגמאות לסוגי זיופים | 1. זיוף חתימה | 2. זיוף מסמכים בתביעת רשלנות רפואית | 3. יצירת מסמך 'מקורי' | 4. יצירת מסמכים במקרים פליליים | 5. כתובות גרפיטי | 6. מכתבי איום אנונימיים | ב. סימני זיוף בחתימות | 1. התחלות וסיומות | 2. הרמות עט, נקודות דיו, עצירות והיסוס | 3. רעד | 4. שינוי כיוון | 5. מהירות איטית, חסר בשטף הכתיבה ולחץ כתיבה מתמשך | 6. הטלאות וחזרות על קווים | 7. הבדלים בצורת האותיות | 8. פרופורציות ויחסי גדלים שונים מהחתימה האמיתית | 9. זווית כתיבה שונה של החתימה, או של אותיות מסוימות | 10. זהות מלאה בין שתי חתימות | 11. תבנית לחץ שונה ללא שטף כתיבה וללא חילופי לחץ טבעיים | 12. דמיון בולט מדי בין חתימות שונות | 13. שקעים בנייר באזור קווי החתימה | 14. רמת כתיבה גבוהה יותר בחתימה שבמחלוקת מאשר בחתימות להשוואה | 13. שיקול דעת המומחה ביחס לסימני הזיוף | ג. כתב־ידו של אנאלפבית | 1. הסבר כללי | 2. זיוף כתב־יד של אנאלפבית | ד. שיטות זיוף | 1. הקדמה | 2. זיוף ללא מודל חתימה | 3. זיוף חופשי (Simulation – Free Hand Forgery) | 4. העתקה ידנית (Tracing) | 5. זיוף עצמי (Auto-forgery, Disguise) | 6. פוטומונטאג' בשיטת "העתק־הדבק" (COPY-PASTE) | פרק 6: בדיקת מקוריות צוואות | א. הקדמה | ב. סוגי צוואות | 1. צוואה החתומה בחתימת המצווה ובחתימת עדים | 2. צוואה בכתב־יד | פרק 7: בדיקת מסמכים החשודים כמזויפים | א. בחינת המסמך | ב. בחינת כתב היד | פרק 8: מסמכים מצולמים ופקסים | א. הקדמה | ב. עובדות שמעוררות חשד ביחס למסמך מצולם | ג. סוגים של זיופי מסמכים מצולמים | ד. סימנים שהמסמך המצולם איננו אמיתי | ה. סיכום | פרק 9: בדיקות גרפולוגיות בתיקי רשלנות רפואית | פרק 10: חתימה אלקטרונית וחתימה דיגיטלית | א. כללי | ב. מה ההבדל בין חתימה דיגיטלית לחתימה אלקטרונית? | ג. חתימה דיגיטלית – איך זה עובד? | ד. התייחסות לתנאי הכתיבה | ה. התייחסות למהות המסמך | ו. חתימות דיגיטליות זהות | ז. סיכום | שער שלישי: הגרפולוג – המומחה לכתב־יד וחוות דעתו | פרק 11: בחירת מומחה לכתב־יד | א. כיצד לבחור מומחה ראוי ומקצועי | 1. הכשרתו של הגרפולוג המשפטי – המומחה לכתב־יד | 2. הרקע ההשכלתי של הגרפולוג המשפטי – המומחה לכתב־יד | 3. ידיעת השפה שבה כתובה החתימה | 4. ספרות מקצועית | 5. חברות בארגון מקצועי | ב. למה להעדיף מומחה עם רקע גרפולוגי? | 1. ניסיונו המקצועי של הגרפולוג המשפטי | ג. המלצות לבחירת המומחה המתאים | ד. שאלות לבחינת כישוריו של המומחה | ה. הקשר שבין עורך הדין לבין הגרפולוג המשפטי | פרק 12: ההכנות לבדיקה הגרפולוגית | א. הפנייה למומחה הגרפולוגי | ב. נתונים באשר לכותב המסמך או לחותם על המסמך | 1. נתונים על מצבו הפיזי, הנפשי והשכלי | 2. נתונים באשר להשכלה וליכולת הכתיבה | ג. מהו מסמך במחלוקת? | ד. מה אפשר לדעת מבדיקת המסמך שבמחלוקת? | ה. מסמכי השוואה | 1. מהו מסמך להשוואה? | 2. מסמכים אקראיים | א) מסמכים אקראיים מזוייפים | 3. כמה מסמכי השוואה נחוצים? | 4. דוגמאות למסמכי השוואה | 5. ביצוע הכתבה | ו. מסמכים המשמשים את המומחה לצורך הבדיקה | 1. מסמכים מקוריים | 2. צילומים במכונת צילום | 3. צילומי מצלמה | 4. מסמכים סרוקים | 5. מסמכים שהועברו בפקס | ח. העברת המסמכים המקוריים למומחה | פרק 13: הגשת חוות דעת של מומחה לכתב־יד | א. דרך כתיבת חוות הדעת | ב. ציוד מיוחד של הגרפולוג | ג. המסקנות בחוות דעת מומחה | ד. חוות דעת נגדית | פרק 14: הכנות לעדות המומחה ולחקירה הנגדית בבית המשפט | א. מדוע מומחים מגיעים לתוצאות שונות בחוות דעתם? | ב. התנהלות העד המומחה | 1. לבוש | 2. אמצעי המחשה ויזואליים | 3. דרך מתן העדות | ג. החקירה הנגדית | שער רביעי: בית המשפט ויחסו לגרפולוגיה המשפטית | פרק 15: הגרפולוגיה המשפטית בראי בית המשפט | א. מקצוע הגרפולוגיה – גישת בית המשפט העליון | ב. האם בית המשפט חייב להיעזר בחוות דעת של גרפולוג מומחה לשם בדיקת חתימות? | ג. מיהו מומחה | ד. מומחה בית המשפט | 1. מינוי מומחה מטעם בית המשפט | 2. מינוי מומחה בהסכמה או שלא בהסכמת הצדדים | 3. כללים להגשת חוות דעת של מומחה | 4. טוהר מידות המומחה והיעדר ניגוד עניינים | 5. סמכויותיו של מומחה בית המשפט | ה. מועדי הגשת חוות דעת מומחה | ו. העברת חוות דעת הצדדים למומחה בית המשפט | ז. שאלות הבהרה | ח. מועד הודעה על רצון לחקור מומחה | ט. שכרו של מומחה מטעם בית המשפט והוצאותיו | י. שכרו של העד המומחה והוצאותיו | יא. חוות דעת של מומחה בבית משפט לענייני משפחה | יב. הטרדת המומחה מטעם בית המשפט | פרק 16: יחס בית המשפט לסוגיות הקשורות בחוות דעת של מומחה | ¬א. התייחסות בית המשפט טרם ביצוע הבדיקה | 1. חשיבות חוות דעת מומחה | 2. מינוי מומחה מטעם בית משפט | 3. בית המשפט המליץ להעביר למומחה מטעמו את חוות דעת הצדדים | 4. העברת מסמכי מקור לצד הנגדי | 5. הימנעות בעל החתימה מלהעביר מסמכים מקוריים למומחית | 6. בקשה לנוכחות הצד הנגדי בעת בדיקת המומחה | ב. מסמכים מצולמים | 1. גישת בית המשפט למסמכים מצולמים | 2. בית המשפט מאשר קבילות של מסמך מצולם | 3. בית המשפט מעדיף להסתמך על מסמכי מקור על פני צילום | ג. מהימנות העד המומחה | 1. גישת בית המשפט למהימנות המומחה על פי הליכים קודמים | 2. חוות דעת המומחית נפסלה בשל הגשת שתי חוות דעת סותרות | 3. מהימנות אישית של המומחה | 4. התעלמות מכוונת ומודעת של המומחה ממסמכים מסוימים פוגמת באמינותו | 5. סתירה בעדות המומחה פוגמת באמינותו | ד. נושאים כללים אליהם התייחס בית המשפט בפסיקתו | 1. אחריות עורך הדין לגילוי מעשי זיוף והתחזות של לקוחותיו | 2. עדיפותו של מומחה בעל הכשרה מקצועית בתחום | 3. הגשת חוות דעת נוספת על זו שהוגשה על ידי מומחה בית המשפט | 4. אין זה מסמכותו של המומחה לקבוע קביעות עובדתיות, ובמיוחד אם עובדות אלה הן שעומדות להכרעה שיפוטית | 5. אין זה מתפקידו של המומחה לשער השערות ולהמציא תרחישים | 6. דחיית חוות הדעת והעדפת העדויות בתיק | 7. בית המשפט יכול לבחון אותנטיות של מסמך בצורה עצמאית, ללא מומחה | 8. בדיקת חתימה או כתב־יד בשפה שהמומחה אינו שולט בה | 9. חתימה בכתב־יד קריא ולא בשרבוט | 10. אבחון גרפולוגי־אישיותי של בעל החתימה | 11. תהליך הבדיקה הרצוי | 12. זיוף עצמי | 13. זיוף עצמי בהכתבה | ה. פסילת חוות דעת או אי־קבלתה | 1. פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט | 2. הטעמים לפסילת מומחה מטעם בית המשפט | 3. עיתוי הבקשה לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט | 4. דחיית חוות דעת תמציתית ולא ברורה | 5. "סינון" מסמכים | 6. דירוג נמוך במסקנה | ו. עדיפות לחוות דעת מקצועית, מפורטת ומנומקת | 1. העדפת חוות דעת מאורגנת, ברורה ומפורטת על חוות דעת לקונית | 2. חשיבות פירוט תהליך הסקת המסקנה | 3. חוות דעת קצרה ולקונית | 4. אמצעים ויזואליים להמחשה | 5. הצגת דפי עבודה | ז. שימוש במיקרוסקופ | ח. עדיפות למסמכי מקור על פני צילום | ט. עדיפות למסמכי השוואה ממועד קרוב | י. פגמים בדרך הבדיקה | 1. הפרש שנים בין חתימות | 2. דחיית חוות הדעת כי המסקנה הקדימה את הבדיקות | 3. התייחסות המומחה לחלק ממאפייני כתב היד | 4. התייחסות המומחה רק לחלק מהחתימות | 5. שימוש בכמות מועטה של מסמכים להשוואה | 6. חוסר התייחסות לכל מאפייני הכתב | 7. אי־ביצוע הכתבה | 8. אי־התייחסות המומחה לאילוצי מרחב הכתיבה באופן שמשפיע על החתימה | יא. היבט נפשי או מנטלי של החותם | 1. דחיית חוות דעת גרפולוג מומחה המתייחסת להיבט הנפשי והמנטלי של החותם | 2. קבלת חוות דעת גרפולוג משפטי המתייחסת להיבט הנפשי והמנטלי של החותם | יב. מסקנות המומחה | 1. הסכמת הצדדים מראש ביחס למסקנות המומחה | 2. סטיית בית המשפט ממסקנות המומחה מטעמו | 3. קבלת דרגה 2 במסקנות כדי למלא אחר "זהות מוחלטת" | 4. העדפת חוות דעת עם דירוג החלטי יותר במסקנות | 5. מסקנה על סמך צילום יג. התייחסות בית המשפט לאחר הגשת חוות דעת מומחה | 1. בקשה להגיש חוות דעת מומחה, לאחר הגשת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט | 2. פסיקה כאשר יש חוות דעת סותרות או חוות דעת יחידה | 3. ההחלטה הסופית בידי בית המשפט | 4. אימוץ חוות דעת מטעם אחד הצדדים על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט | 5. העדפת חוות דעת גרפולוג משפטי על פני חוות דעתו של יוצא מחלקת זיהוי פלילי | 6. אין חובה להוציא מאולם בית המשפט עד מומחה במהלך עדותו של המומחה הנגדי | יד. שאלות הבהרה למומחה בית המשפט | טו. אימוץ חוות דעת המומחה ללא שאלות הבהרה | סוף דבר | מפתחות | מפתח חקיקה | מפתח פסיקה | מפתח ספרות