ספרו של השופט ד"ר יעקב שקד הינו ספר יסוד מקיף, הראשון בישראל, הדן בתקיפה עקיפה, בעילות מנהליות וחוקתיות, של מעשי מינהל וחיקוקים, בהליכים פליליים ואזרחיים כאחד. הספר סוקר את המצב המשפטי בכל ההיבטים הקשורים לסוגיה זו וכולל גם דיון נורמטיבי מקיף. תקיפה עקיפה הינה סוגיה העולה תדיר במגוון רב של הליכים בבתי המשפט, כגון במשפט הפלילי על סוגיו, בתביעות כספיות נגד הרשות המנהלית, בהליכי הפקעה, בתביעות פינוי בדיור הציבורי, בתביעות ייצוגיות ועוד. ההתייחסות אליה שנויה במחלוקת בהיבטים רבים. הספר מקנה לעוסקים בתחום המנהלי, הפלילי והאזרחי מגוון כלים להתמודדות עם סוגיה זו.
בין הנושאים הנדונים בספר:
- האבחנה בין תקיפה עקיפה לתקיפה ישירה
- תקיפה עקיפה ובטלות יחסית
- חלוקת מושאי התקיפה העקיפה לנושאים שונים, כגון חיקוקים והחלטות הרשויות
- הדין המצוי בנוגע לתקיפה עקיפה בהליכים השונים
- תחולתו של המשפט המנהלי בדיון בתקיפה עקיפה
- האבחנה בין תקיפה עקיפה, הגנה מן הצדק ודוקטרינת הביקורת המנהלית בפלילים
- תקיפה עקיפה כ"חרב" בתביעות כספיות נגד הרשויות
- דיון נורמטיבי בסוגיות השונות והצעת דין רצוי
מתוך ההקדמה לספר מאת פרופ' אריאל בנדור, דיקן ביה"ס ללימודים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן
"ספרו המצוין של השופט ד"ר יעקב שקד…דן לעומקן במכלול השאלות הקשות והמורכבות שמעוררת תקיפה עקיפה של נורמות והחלטות שלטוניות…ד"ר שקד מפגין בספרו חשיבה משפטית מיומנת ויצירתית. ניסיונו של ד"ר שקד כשופט, ובעבר כעורך דין…תורמים לכך שהפתרונות שהוא מציע אינם רק אלגנטיים ומרשימים מבחינה מחקרית ואינטלקטואלית, אלא גם מעשיים וברי-יישום. הקלישאה כי כל דיון משפטי, אקדמי או ציבורי בתקיפה עקיפה יהיה חייב להתחיל, ולעיתים גם להסתיים, בספרו של ד"ר שקד היא מדויקת…אני משוכנע כי ספרו יהפוך לספר היסוד בנושא של תקיפה עקיפה בהליכים פליליים ואזרחיים בישראל"
השופט ד"ר יעקב שקד, שופט בית המשפט המחוזי תל אביב, והינו דוקטור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר – אילן. מחבר הספרים: "בית משפט לעניינים מקומיים – הלכה ומעשה", "פינוי מקרקעין הליכים והלכות", "תקיפה עקיפה בהליכים פליליים ואזרחיים" ו-"פירוק שיתוף במקרקעין".
פרק ראשון: מבוא – הצגת הנושא ומטרת המחקר | 1.1 הצגת הנושא בתמצית | 1.2 מטרת המחקר | פרק שני: התפתחות התקיפה העקיפה בזיקה לדוקטרינת הבטלות היחסית | 2.1 כללי | 2.2 המצב המשפטי בעבר – ההבחנה בין בטלות לנפסדות | 2.3 הקושי שנוצר נוכח ההבחנה בין בטלות לנפסדות ודרכי ההתמודדות עימו | 2.4 הטעמים לשינוי בהלכה הנוהגת – מעבר לבטלות יחסית | 2.5 התפתחות דוקטרינת הבטלות היחסית | 2.6 דרכים נוספות לטיפול בפגמים במעשה המנהל במסגרת בטלות יחסית | 2.6.1 השעיית הכרזת הבטלות | 2.6.2 התראת בטלות | 2.7 השלכות דוקטרינת הבטלות היחסית על תקיפה עקיפה | פרק שלישי: מתי מותרת תקיפה עקיפה – דין מצוי | 3.1 סוגי הנורמות מושאי התקיפה העקיפה | 3.2 תקיפה עקיפה של נורמה אינדיבידואלית | 3.2.1 הכלל הנוהג | 3.2.2 שיקולים רלוונטיים נוספים | 3.2.3 חוסר האחידות בפסיקה | 3.2.3.1 נורמות אינדיבידואליות הנוגעות לדיירים בדיור הציבורי | 3.2.3.2 רשיונות והיתרים | 3.2.3.3 הפקעת מקרקעין | 3.2.3.4 השגות בענייני ארנונה | 3.2.3.5 תביעות ייצוגיות | 3.2.3.6 מסקנות ביניים | 3.3 תקיפת החלטות שיפוטיות | 3.3.1 חוסר סמכות במתן ההחלטה או חריגה מסמכות | 3.3.2 פגמים אחרים בהחלטות שאינם עולים כדי חוסר סמכות | 3.4 תקיפת נורמות כלליות | 3.5 תקיפת התנהלות התביעה: תקיפה עקיפה או ישירה? | פרק רביעי: תקיפה עקיפה בשיטות משפט אחרות | 4.1 המצב המשפטי בארצות־הברית | 4.1.1 תקיפה עקיפה של נורמות כלליות | 4.1.2 תקיפה עקיפה של החלטות שיפוטיות | 4.1.2.1 סוגי פגמים בהחלטה | 4.1.2.2 תקיפה עקיפה של הליך לאישור תביעה ייצוגית בשל ייצוג לא ראוי | 4.1.2.3 תקיפה עקיפה של הליך הנוגע לתביעות בשל אפליית עובדים | 4.1.2.4 תקיפה עקיפה של החלטה המשפיעה על גזירת הדין בפלילים | 4.1.2.5 תקיפת החלטות בזיקה להליכי ביזיון בית משפט (Collateral Bar Rule) | 4.1.3 תקיפה עקיפה של נורמות אינדיבידואליות | 4.1.4 כלל מיצוי ההליכים | 4.1.5 סעד Coram Nobis כתקיפה עקיפה | 4.2 המצב המשפטי באנגליה ובמדינות נוספות | פרק חמישי: מתן היתר לתקיפה עקיפה – דיון נורמטיבי | 5.1 נימוקים בעד תקיפה עקיפה | 5.1.1 הזכות להעלות טענות במשפט | 5.1.2 עיקרון שלטון החוק | 5.1.3 הגינות בסיסית | 5.1.4 הרתעת הרשויות וחינוכן | 5.1.5 החלשת הזכות המינהלית־חוקתית | 5.1.6 שלילת זכות קיימת | 5.2 נימוקים נגד תקיפה עקיפה | 5.2.1 תקיפה עקיפה כמעודדת עשיית דין עצמי ופוגעת בחובת הציות לחוק | 5.2.2 חשש מפני קבלת החלטות וניהול הליך על ידי טריבונל שאינו מיועד לכך | 5.2.3 חשש מ"זליגת" שיקולים לא עניינים לדיון בטענה המינהלית | 5.2.4 ודאות לגבי תוקפן של נורמות כלליות והיעדר אחידות | 5.2.5 תוקפן של נורמות כלליות צריך שייקבע על ידי הערכאה העליונה | 5.2.6 פגיעה בשוויון | 5.2.7 חיסכון במשאבים | 5.2.8 חשש לקבלת החלטות ללא שמיעת צד רלוונטי | 5.2.9 עלויות יתר ואובדן מידע | 5.2.10 פגיעה בסופיות המעשה המינהלי או ההחלטה השיפוטית | 5.3 תקיפת נורמות כלליות: דיון נורמטיבי | 5.4 תקיפת החלטות שיפוטיות: דיון נורמטיבי | 5.5 תקיפת נורמות אינדיבידואליות: דיון נורמטיבי | פרק שישי: תקיפה עקיפה – האם יוחל המשפט המינהלי בלבד? | 6.1 ההבדלים בין הליך מינהלי להליכים אחרים – דין מהותי וטענות־סף | 6.2 ההבדלים בין הליך מינהלי להליכים אחרים – דין דיוני וראייתי | 6.3 החלת כללי המשפט המינהלי על טענות בתקיפה עקיפה – דין מצוי | 6.4 החלת כללי המשפט המינהלי על טענות בתקיפה עקיפה – דיון נורמטיבי | פרק שביעי: תקיפה עקיפה במשפט פלילי מול תקיפה עקיפה במשפט אזרחי | 7.1 ההבדלים בין הליך פלילי להליך אזרחי | 7.1.1 ההבדלים המושגיים | 7.1.1.1 מטרות המשפט הפלילי | 7.1.1.2 מטרות המשפט האזרחי | 7.1.2 הבדלים יישומיים | 7.1.2.1 נטל ההוכחה | 7.1.2.2 חזקת החפות | 7.1.2.3 סימטריה ושוויון | 7.1.2.4 מטרת ההליך והסעדים בו | 7.1.2.5 הגדרת ההתנהגות | 7.2 ההנמקות להבחנה בין המשפט הפלילי למשפט האזרחי במישור הראיות וסדרי הדין | 7.2.1 הצדקות להבדלים בין משפט פלילי לאזרחי בזיקה לסדרי הדין | 7.2.2 בחינת תוקפן של ההצדקות | 7.3 טשטוש הגבולות בין ההליך הפלילי להליך האזרחי | 7.3.1 טשטוש הגבולות בפסיקה בישראל | 7.3.2 טשטוש הגבולות באנגליה ובארצות־הברית | 7.4 ניסיונות בתי המשפט בישראל להתמודד עם טשטוש הגבולות | 7.5 דין מצוי: התייחסות בתי המשפט לתקיפה עקיפה בהליכים אזרחיים ופליליים | 7.5.1 התייחסות לתקיפה עקיפה בהליכים פליליים | 7.5.2 התייחסות לתקיפה עקיפה בהליכים אזרחיים | 7.6 דיון נורמטיבי | 7.6.1 הדין הרצוי בזיקה לנימוקים בעד ונגד תקיפה עקיפה | 7.6.1.1 הדין הרצוי בזיקה לשיקולים נגד תקיפה עקיפה | 7.6.1.2 הדין הרצוי בזיקה לנימוקים בעד תקיפה עקיפה | 7.6.2 הבחנה על יסוד חומרת הסנקציה ובחינת יחסי כוחות בין בעלי הדין | 7.7 מסקנות: הבחנה מוצעת בזיקה לתקיפה עקיפה | 7.7.1 חומרת הסנקציה והתיוג | 7.7.2 יחסי הכוחות בין הצדדים | 7.7.2.1 הבעייתיות של מבחן יחסי הכוחות | 7.7.2.2 היתרונות של מבחן יחסי הכוחות | 7.7.2.3 יחסי הכוחות – מסקנות | פרק שמיני: הקשר בין תקיפה עקיפה, הגנה מן הצדק ודוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים | 8.1 סוגי טענות מינהליות במשפט הפלילי | 8.2 דוקטרינת ההגנה מן הצדק | 8.2.1 טרום הדוקטרינה | 8.2.2 פיתוח הדוקטרינה באנגליה | 8.2.3 פיתוח הדוקטרינה בארצות־הברית | 8.2.4 כינון הדוקטרינה בישראל ויסודותיה | 8.2.5 יישומה של הדוקטרינה בישראל | 8.3 דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים | 8.3.1 כינון הדוקטרינה | 8.3.2 יישום הדוקטרינה הלכה למעשה | 8.4 תקיפה עקיפה | 8.5 נפקות ההבחנה בין הדוקטרינות | 8.5.1 החסם הדיוני | 8.5.2 השוני בין יסודות הדוקטרינות | 8.5.3 מגבלות על הפעלת הדוקטרינות | 8.6 דין מצוי: ההבחנה בין הדוקטרינות | 8.7 דיון נורמטיבי | 8.7.1 הצגת השאלה והקושי בסיווג | 8.7.2 הגנה מן הצדק וביקורת מינהלית בפלילים | 8.7.3 תקיפה עקיפה, הגנה מן הצדק וביקורת מינהלית בפלילים | 8.7.3.1 הנמקות התומכות בסיווג הטענה כתקיפה עקיפה | 8.7.3.2 הנמקות התומכות בדיון לפי כל הדוקטרינות | 8.7.3.3 מסקנות | פרק תשיעי: תקיפה עקיפה כחרב בהליך אזרחי | 9.1 הצגת השאלה | 9.2 הדין המצוי | 9.2.1 הגישה המקלה | 9.2.2 גישת הביניים | 9.2.3 הגישה הנוקשה | 9.2.4 גישה נוקשה המשלבת שיקולי מדיניות שיפוטית רחבה | 9.2.4.1 פסק הדין בעניין גליק | 9.2.4.2 פסק הדין בעניין גולן | 9.2.4.3 מקרים נוספים | 9.2.5 משפט משווה | 9.2.6 סיכום ביניים – דין מצוי | 9.3 הסמכות העניינית | 9.4 הזכות המינהלית – חוקתית | 9.4.1 כללי | 9.4.2 הזכות המינהלית בלב ליבו של ההליך האזרחי | 9.5 דיון נורמטיבי | 9.5.1 שיקולים בעד שימוש בזכות מינהלית לשם קבלת סעד כספי בתקיפה עקיפה | 9.5.1.1 העיקרון של "ילך הסעד אחרי הזכות" – חיזוק הזכות המינהלית | 9.5.1.2 מיתון פעולתה של דוקטרינת הבטלות היחסית | 9.5.1.3 היעדר זכות בת תביעה אחרת | 9.5.1.4 הרחבת אחריות הרשות כלפי הפרט – כמגמה רצויה | 9.5.2 שיקולים נגד שימוש בזכות מינהלית לצורך קבלת סעד כספי בתקיפה עקיפה | 9.5.2.1 הרחבת אחריות הרשות כלפי הפרט – כמגמה בלתי רצויה | 9.5.2.2 חשש ל"ייבוא" שיקולים מדיני הנזיקין | 9.5.2.3 דיון בערכאה נמוכה בסוגיות בעלות רגישות ציבורית־חברתית ־ביטחונית | 9.5.2.4 חשש מפגיעה בחובת (נטל) הקטנת הנזק והגנת האשם התורם | 9.5.2.5 חוסר ודאות ובלבול דיוני וראייתי | 9.6 מסקנות | 9.7 רעיון ביצועי לסיום | סיכום ומסקנות | מפתחות | מפתח חקיקה | חקיקה ישראלית | חוקי־יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | חקיקה זרה | ארצות־הברית | מפתח פסיקה | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי המשפט לעניינים מינהליים | פסקי דין של בתי משפט השלום | פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות | פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה | פסקי דין של בתי דין אזוריים לעבודה | פסקי דין של בתי משפט לתעבורה | פסקי דין של בתי משפט לעניינים מקומיים | פסקי דין של בית משפט צבאי של ערכאה ראשונה | פסיקה זרה | אוסטרליה | אנגליה | ארצות־הברית | בית הדין האירופי לזכויות אדם | קנדה | מפתח ספרות | ספרות ישראלית | ספרים | מאמרים | עבודות לתואר | המשפט העברי | ספרות זרה | ספרים | מאמרים | מפתח שונות | אמנות | נהלים | רב־שיח | שונות