ספר מקיף וחדשני העוסק בתפקיד עורך הדין ותפקיד השופטים כמיישבי סכסוכים. מציג, לראשונה בעברית, סוגים שונים של הליכים ודן ברפורמות במשפט הישראלי. מובהרים בו הליכים חדשים הנוהגים בשיטת המשפט הישראלית, לרבות הליכים של "גישור שיפוטי" ו"בתי משפט פותרי בעיות", דוגמת בית המשפט הפלילי הקהילתי שנפתח בבאר-שבע ועתיד להיפתח בספטמבר ברמלה.
בספר מוצעים כלים המסייעים לבחור בסוג ההליך ההולם לסכסוך בו מצוי הלקוח. מוצעת בו תכנית להכנה הנדרשת לייצוג לקוחות בהליכים שיתופיים דוגמת הליך הגישור.
הספר מבהיר בצורה מקיפה מהו משפט שיתופי ומשפט טיפולי וכיצד הם באים לידי ביטוי בשיטת המשפט הישראלית.
בין הנושאים בספר:
- סקירת הליכים לניהול ויישוב סכסוכים, לרבות בוררות (רגילה/בלתי כובלת/הצעה אחרונה), גישור (פרגמטי/טרנספורמטיבי/נרטיבי), הערכה מקדמית ניטרלית (ENE), גירושין בשיתוף פעולה (Collaborative Divorce), בניית הסכמות (Consensus Building), הליכים מקוונים (ODR), הליכי צדק מאחה
- קריטריונים להתאמה בין סוג ההליך לטיב הסכסוך
- הליך הגישור בפסיקה הישראלית
- בתי משפט פותרי בעיות – מהם, תמיכה וביקורת
- שפיטה חותרת הסדרים ו"גישור שיפוטי"
- תפקיד השופט כמיישב סכסוכים ושפיטה טיפולית
- הבניית צדק תהליכי בעיני המתדיינים
- תפקיד עורך הדין "פותר הבעיות"
- ייצוג בהליכים פליליים במודל פתרון הבעיות
- ניהול סכסוכי משפחה במודל שיתופי-טיפולי
- תכנית לייצוג לקוחות בהליך גישור
ד"ר קרני פרלמן היא מרצה וחוקרת מובילה בארץ בתחום המשפט וניהול סכסוכים ויישובם. מומחית להדרכת בעלי תפקידים הנוטלים חלק בהליכים שיתופיים. עורכת דין ומגשרת הידועה ביכולתה לשלב בצורה מרתקת ומועילה בין נקודת הראות האקדמית ליישום הפרקטי.
הקדמה – פרופ' דפנה ברק-ארז – שופטת בית המשפט העליון | תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | מבוא | תודות | שער ראשון: תנועות רעיוניות-מעשיות | מבוא | פרק ראשון: מגישה אדברסרית לגישה שיתופית לניהול סכסוכים ויישובם | א. הגישה האדברסרית | ב. הגישה השיתופית | ג. המעבר מגישה אדברסרית לגישה שיתופית | פרק שני: מגישה פורמליסטית לערעור ריאליסטי על הליך השפיטה ודרך ניהולו | א. תפיסת הליך השפיטה ותפקיד השופט לפי האסכולה הפורמליסטית | ב. ריאליזם משפטי וערעור התפיסה הפורמליסטית | פרק שלישי: תנועת יישוב סכסוכים הולם – ה-ADR, Alternative/Adequate Dispute Resolution | א. התפתחותה של התנועה | ב. רעיונותיה המרכזיים של התנועה | ג. שינויים חקיקתיים ומערכתיים במשפט האמריקני | פרק רביעי: תנועת תורת המשפט הטיפולי – ה-TJ, Therapeutic Jurisprudence | א. התפתחותה של התנועה | ב. רעיונותיה המרכזיים של התנועה | ב.1. תפיסות ועקרונות כלליים | ב.2. קידומה של שפיטה טיפולית או שפיטה בגישת פתרון בעיות במערכת בתי המשפט | ב.3. התנהלות מקצועית טיפולית | ב.4. עקרונות מערכתיים הנלמדים מניסיונם של בתי המשפט פותרי הבעיות | ג. הטמעתה של התנועה במשפט האמריקני | פרק חמישי: מגמת "המשפט המקיף" ותנועותיה | א. תנועת הצדק המאחה – Restorative Justice | ב. תנועת המשפט המניעתי – The Preventive Law | ג. מגמת "המשפט המקיף" | פרק שישי: מבט על המשפט הישראלי | א. תנועת יישוב סכסוכים הולם והטמעתה בשיטת המשפט הישראלית | א.1. הרקע לקליטת תנועת יישוב סכסוכים הולם | א.2. שינויי חקיקה ושינויים מערכתיים | א.2.I. השוואה בין פגישות מהו"ת על פי תקנות סדר הדין האזרחי לבין פגישות מהו"ת העתידות להיערך על פי החוק להסדר התדיינויות במשפחה | א.3. שינויים רעיוניים בשיטת המשפט הישראלית | ב. תנועת תורת המשפט הטיפולי והטמעתה בשיטת המשפט הישראלית | שער שני: הליכים לניהול סכסוכים ויישובם | מבוא | פרק ראשון: התאמת סוג ההליך לטיב הסכסוך: אמות מידה להבחנה בין הליכים ולאפיון סכסוכים | א. אמות מידה לבחינת טיבו של סכסוך | ב. אמות מידה להבחנה בין הליכים | פרק שני: הליכים לניהול ויישוב סכסוכים | א. הליך שפיטה אדברסרי קלאסי – The Adversarial Trial | א.1. טיבו ומאפייניו | א.2. התאמת הפורום לסכסוך | ב. הליך בוררות (רגילה, בלתי כובלת, בייסבול/הצעה אחרונה) – Arbitration | ב.1. טיבו ומאפייניו | ב.1.I. הליך הבוררות הרגילה – Arbitration | ב.1.II. הליך בוררות בלתי כובלת –Non-Binding Arbitration | ב.1.III. הליך בוררות ההצעה האחרונה/בוררות בייסבול – Last Offer Arbitration/Baseball Arbitration | ב.2. התאמת הפורום לסכסוך | ג. הליך הגישור (פרגמטי, טרנספורמטיבי, נרטיבי) – Mediation | ג.1. טיבו ומאפייניו | ג.1.I. מודל הגישור הפרגמטי – The Pragmatic Model | ג.1.II. השוואה בין הליך השפיטה האדברסרי הקלאסי להליך הגישור הפרגמטי | ג.1.III. מודל הגישור הטרנספורמטיבי – Transformative Mediation | ג.1.IV. מודל הגישור הנרטיבי-פרשני – Narrative Mediation | ג.2. התאמת הפורום לסכסוך | ד. הליכים משולבים "גיש-בור" או "בור-גיש" – Med-Arb | ד.1. טיבם ומאפייניהם | ד.2. התאמת הפורום לסכסוך | ה. הליך הערכה מקדמית ניטרלית – ENE – Early Neutral Evaluation | ה.1. טיבו ומאפייניו | ה.2. התאמת הפורום לסכסוך | ו. הליך גירושין/משפט בשיתוף פעולה – Collaborative Divorce/Law | ו.1. טיבו ומאפייניו | ו.2. התאמת הפורום לסכסוך | ז. הליך בניית הסכמות – Consensus Building | ז.1. טיבו ומאפייניו | ז.2. התאמת הפורום לסכסוך | ח. משא ומתן – Negotiation | ח.1. טיבו ומאפייניו | ח.1.I. משא ומתן תחרותי (חלוקתי, אדברסרי) | ח.1.II. משא ומתן משלב (משתף, שיתופי) | ח.2. התאמת הפורום לסכסוך | ט. הליך ועידת ההסדר – The Settlement Conference | ט.1. טיבו ומאפייניו | ט.2. התאמת הפורום לסכסוך | י. הליכים מקוונים – ODR: Online Dispute Resolution | י.1. טיבם ומאפייניהם | י.2. התאמת הפורום לסכסוך | יא. משפט מושבעים זוטא ושיפוט פרטי – Summary Jury Trial, Private Judging | יא.1. טיבם ומאפייניהם | יא.1.I. משפט מושבעים זוטא – Summary Jury Trial | יא.1.II. שיפוט פרטי – Private Judging | יא.2. התאמת הפורום לסכסוך | יב. הליכי צדק מאחה – Restorative Justice | יב.1. טיבם ומאפייניהם | יב.1.I. גישור פוגע נפגע – Victim-Offender Mediation | יב.1.II. היוועדות – Conferencing | יב.3.III. מעגלי הידברות – Circling | יב.2. התאמת הפורום לסכסוך | יג. בתי משפט פותרי בעיות – Problem Solving Courts | יג.1. טיבם ומאפייניהם | יג.1.I. קווי פעולה משותפים לבתי המשפט פותרי הבעיות | יג.1.II. בתי משפט לאלימות במשפחה | יג.1.III. בתי משפט קהילתיים | יג.1.IV. בתי משפט לעבֵרות סמים | יג.1.V. השוואה בין בתי המשפט פותרי הבעיות לבתי המשפט הקלאסיים | יג.2. התאמת הפורום לסכסוך | פרק שלישי: מבט על המשפט הישראלי | א. הליכים לניהול סכסוכים ויישובם במשפט הישראלי | ב. הליך הגישור בפסיקה הישראלית | ב.1. כללי | ב.2. הכרה בהליך גישור ובהסדר גישור | ב.3. שלבים במעמדו של הסדר גישור, הגשתו לבית המשפט, ויכולת חזרה מהסכמה | ב.4. הליכים משולבים | ב.5. חובת התייצבות בישיבות מהו"ת ותשלום שכר טרחת מגשר | ב.6. חסיון הליך הגישור | ג. תכנון מערכת לניהול ויישוב של סכסוכים בישראל | שער שלישי: תפקיד השופט כמיישב סכסוכים | מבוא | פרק ראשון: תפקיד השופט ההסדרי ושפיטה הסדרית | א. התפתחותו של תפקיד השופט ההסדרי ודפוסיו | א.1. השופט המנהל | א.2. שופט ועידת ההסדר | א.3. תרבות הסדרית ויישוב סכסוכים שיפוטי | א.4. גישור שיפוטי | א.5. שפיטה הסדרית בגישה טיפולית או גישת פתרון בעיות | ב. שאלת השפעתו של תפקיד השופט במשפט הקונטיננטלי על התפתחות התפקיד ההסדרי | ג. מאפייניה של שפיטה הסדרית | פרק שני: תפקיד השופט הטיפולי ושפיטה טיפולית (או שפיטה בגישת פתרון בעיות) | א. תפקיד השופט הטיפולי ושפיטה טיפולית בבתי המשפט פותרי הבעיות | א.1. טבלת השוואה בין השפיטה הקלאסית לשפיטה הטיפולית | ב. תפקיד השופט הטיפולי ושפיטה בגישת פתרון בעיות בבתי המשפט הרגילים | ב.1. מאפייניה של שפיטה לפי מודל פתרון בעיות | ב.2. יסודותיה של הגינות הליכית בעיני המתדיין | פרק שלישי: מנעד תוכני התפקיד השיפוטי בראשית המאה העשרים ואחת | א. קשת האפשרויות והמרחב למילויו הנאות של תפקיד השופט (תרשים) | ב. הידע והמיומנויות הנחוצים לביצוע התפקידים החדשים | ג. הקשרים בין התפקידים השיפוטיים החדשים – ההסדרי והטיפולי | ג.1. הבדלים בין התפקיד השיפוטי ההסדרי לבין התפקיד השיפוטי הטיפולי | ג.2. קווי יסוד משותפים בין התפקיד השיפוטי ההסדרי לבין התפקיד השיפוטי הטיפולי | ג.3. השפעות הדדיות | פרק רביעי: מבט על המשפט הישראלי | א. שפיטה הסדרית בישראל | א.1. הדין החל | א.2. תרבות הסדרית בשיטת המשפט בארץ וביטוייה במערכת בתי המשפט | ב. שפיטה טיפולית בישראל | ב.1. שפיטה טיפולית בבתי המשפט לנוער בישראל | ב.2. שפיטה טיפולית בבתי המשפט לענייני משפחה | שער רביעי: שפיטה הסדרית ושפיטה טיפולית – בחינה וביקורת | מבוא | פרק ראשון: שפיטה הסדרית ושפיטה טיפולית במערכת בתי המשפט: חששות וביקורת לעומת יתרונות ותמיכה | א. חששות וביקורת בנוגע לשפיטה ההסדרית | ב. מענה לחששות וציון היתרונות שבשפיטה הסדרית | ג. חששות וביקורת בנוגע לשפיטה הטיפולית | ד. מענה לחששות וציון היתרונות שבשפיטה טיפולית | פרק שני: התבוננות בשפיטה הסדרית ובשפיטה טיפולית לאור רעיונות ותפיסות במשפט | א. צדק מהותי ופרוצדוראלי | א.1. צדק | א.2. צדק פרוצדורלי והשפעותיו לפי נייר העמדה של ארגון השופטים האמריקני | ב. פמיניזם תרבותי | ג. תכליות המשפט | ג.1. תכליות המשפט לפי סמית | ג.2. בחינת השפיטה ההסדרית לאור תכליות המשפט לפי סמית | ג.3. בחינת השפיטה הטיפולית לאור תכליות המשפט לפי סמית | ג.4. תכליות המשפט לפי רז וסיווג השפיטה לאורן | ד. ניטרליות שיפוטית ואתיקה מקצועית | ד.1. ניטרליות שיפוטית | ד.2. כללי אתיקה שיפוטית | פרק שלישי: התפקיד השיפוטי הטיפולי והתייחסותו לרעיונות מאסכולת הריאליזם המשפטי | א. התייחסות לטענות מרכזיות באסכולה הריאליסטית | א.1. טענת ספקנות הכללים | א.2. טענת האינסטרומנטליות ועיקרי המדיניות | א.3. טענת ספקנות העובדות | א.4. טענת האנטי-קונספטואליזם | א.5. אמפיריציזם | א.5.I. היחס למדעי החברה | א.5.II. הנדבך הפסיכולוגי | א.5.III. הנדבך הסוציולוגי | א.5.IV. ההכשרה השיפוטית | ב. הקשרים רעיוניים משותפים במבט כללי | פרק רביעי: מבט על המשפט הישראלי | הצורך בהסדרה בדין של שפיטה הסדרית ושפיטה טיפולית בארץ | שער חמישי: משפט שיתופי ותפקיד עורך הדין | מבוא | פרק ראשון: עורך הדין פותר הבעיות | א. עורך הדין הגלדיאטור, האדברסרי | ב. עורך הדין פותר הבעיות, השיתופי | ב.1. עריכת דין בגישה אדברסרית לעומת עריכת דין בגישה שיתופית | ג. יתרונות הנובעים משינוי הפרדיגמה המקצועית | ג.1. הגברת שביעות רצון ואושר מקצועי | ג.2. שיפור איכות עבודת עורך הדין, תרומה ללקוח והצלחה מקצועית | ג.3. הרחבת אפשרויות התעסוקה לעורכי דין | ג.4. מימוש חובתו האתית של עורך הדין כלפי החברה | ג.5. שיפור תדמית המקצוע | פרק שני: עורך הדין הטיפולי | א. עורך הדין הטיפולי וייצוג לקוחות במשפט הפלילי | ב. עורך הדין הטיפולי וייצוג לקוחות במשפט האזרחי | פרק שלישי: ייצוג לקוחות בגישה שיתופית | א. שלב מקדמי וההכנה להשתתפות בהליך השיתופי | א.1. השלב המקדמי | א.2. שאלות רלוונטיות לבדיקה עם הלקוח בשלב המקדמי | א.3. פעולות נדרשות בשלב ההכנה להליך | ב. ייצוג לקוחות בהליך גישור | ב.1. מבנה הליך הגישור לפי המודל הפרגמטי | ב.2. עריכת תכנית ייצוג | ב.3. שלב ייצוג הלקוח בהליך עובר לפתרון הסכסוך | ב.4. שלב גיבוש הפתרון עובר לקבלתו או דחייתו | ב.5. שלב הטיפול בהסדר הגישור, מעקב ומשוב | ג. ייצוג לקוחות בהליכים שיתופיים – כללי | פרק רביעי: ידע ומיומנויות הנדרשים לייצוג לקוחות בגישה שיתופית | פרק חמישי: מבט על המשפט הישראלי | א. עריכת דין לפי מודל פתרון בעיות ולפי מודל טיפולי במשפט הישראלי | ב. יתרונות הטמונים באימוץ נרחב של מודל עורך הדין פותר הבעיות בישראל | אחרית דבר והמלצות | מפתחות | מפתח חקיקה | חקיקה ישראלית | חקיקה זרה | מפתח פסיקה | פסיקה ישראלית | פסיקה זרה | מפתח ספרות | ספרות ישראלית | ספרות זרה | מפתח שונות | מפתח עניינים | מפתח שמות