ספר המציג באופן מקיף ונהיר את כל הסוגיות המרכזיות הרלבנטיות בכל הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, הן ביחס לאלו החוסים תחת הלכת השיתוף, והן ביחס לאלו החוסים תחת משטר חוק יחסי ממון.
הספר מהווה מענה מעשי לסוגיות פרקטיות העולות בבתי המשפט למשפחה מדי יום ביומו וכולל פסיקה מקיפה ועדכנית בכל סוגיה וסוגיה, לרבות סיכומי ההלכות העדכניות, ומהווה אבן דרך ביישום הפן הפרקטי בהלכות הרכוש בין בני זוג.
ספר זה יורד לסוגיות רכושיות, מנקודת המבט פרקטית, תוך הבנת הצורך בהסבר מהיר, מקצועי ויעיל של סוגיות אלו, בהן רב הנסתר על הגלוי, ומתווה ברור אין.
הספר מסדיר באופן מפורט וברור סוגיות חדשניות, שטרם גיבשו צורה סופית בפסיקה. כך למשל, לאור תיקון 4, ושינוים מהותים בחוק יחסי ממון, טרם התגבשו מבנים ומתווים משפטים בסוגיות רבות כגון: נכסי קרירה/ההון האנושי, חישובי מוניטין אישי ועסקי, קביעת והקדמת מועד איזון המשאבים = היום הקובע, ביצוע חלוקה לא שווה של רכוש סעיף 8(2) לחוק וכיוצב'.
בין הנושאים הנדונים בספר:
- חובות משותפים- ע"פ הלכת השיתוף וע"פ חוק יחסי ממון
- מועד גיבוש השיתוף
- עיקרון השיתוף
- נטל ההוכחה
- חובות יוצאי דופן
- נכסי קריירה
- אימתי יוכרו
- אופן חישובם
- אופן תשלומם
- פרוצדורה בתביעה רכושית
- צירוף צד ג'
- צירוף בני משפחה
- צירוף חברות וגופים ממשלתיים
- הפיכת נכס חיצוני לנכס משותף
- מתנה שנתקבלה במהלך הנישואין
- פיצוי או גמלה
- נכס שהוסכם ששויו לא יאוזן
- עליית ערך נכס עסקי
- דין השבחת נכסים
- מהי מסת הרכוש המשותף
- חלוקה לא שווה של הרכוש המשותף- אימתי וכיצד
- סטיה מעיקרון חלוקה שווה
- הוצאת נכסים מגדר מסת הנכסים המשותפת
- הקדמת מועד הערכת שווים של הנכסים
- קביעת היום הקובע ע"פ הלכת השיתוף
- קביעת היום הקובע ע"פ חוק יחסי ממון
- תחלוף ועירוב נכסים
- סעדים זמניים בתביעה רכושית
- עיקול
- גילוי מסמכים
- סעדים לפי סעיף 11
- צו מניעה
- צו להגבלת שימוש בנכס
- מוניטין אישי ועסקי, לרבות אופן חישובו וחלוקתו
עו"ד אריאל דרור הינו בעליו של משרד בוטיק לדיני משפחה, אשר הוקם בשנת 2001. בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, כמו כן הינו בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות.
עו"ד אריאל דרור שימש כממלא מקום יו"ר ועדת בתי משפט למשפחה שליד הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין, חבר בועדת נשיאויות בתי משפט שליד הועד המרכזי, חבר בועדת בתי דין רבנים שליד ועד המרכזי, וכסגן יו"ר ועדת בתי משפט לענייני משפחה שליד הועד המרכזי.
תמ"ש (נצרת) 3105-10-10 ר.ג'. נ' ר.ג'. ואח'
מבוא | פרק א': מהי מאסת הרכוש המשותף? | 1. מבוא | 1.1 ההסדר התחיקתי | 2. תחולה סימולטאנית של חוק יחסי ממון והלכת השיתוף | 3. שותפות בנכס ספציפי – מכוח הדין הכללי | 4. מהי מאסת הרכוש המשותף? | 5. שותפות בנכסים על-פי חוק יחסי ממון | 5.1 כללי | 5.2 שותפות בנכסים חיצוניים | 5.2.1 כללי | 5.2.2 שיקולים לקביעת שותפות בנכסים חיצוניים | 5.3 דינה של דירת מגורים שהיא נכס חיצוני | 5.3.1 כללי | 5.3.2 מגמת הפסיקה בנוגע לשיתוף בדירה חיצונית | 5.4 דינם של נכסים עסקיים שאינם נכללים באיזון המשאבים | 5.4.1 עליית ערך נכסים עסקיים | 5.4.1.1 כללי | 5.4.1.2 דוגמאות למקרים בהם יכולה לעלות טענת שיתוף בעליית ערך נכס עסקי חיצוני | 5.5 תחלוף ועירוב נכסים חיצוניים לפי חוק יחסי ממון | 5.5.1 כללי | 5.5.2 תחלוף מלא | 5.5.2.1 הגדרה | 5.5.2.2 דוגמאות מהפסיקה | 5.5.3 תחלוף חלקי | 5.5.4 סיכום סוגיית התחלוף המלא והתחלוף החלקי | 5.5.5 דין הפירות של נכסי התחלוף | 6. שותפות בנכסים על-פי הלכת השיתוף | 6.1 נכסים משותפים על-פי הלכת השיתוף | 6.1.1 כללי | 6.1.2 התנאים להחלתה של הלכת השיתוף | 6.1.3 נטל ההוכחה על הטוען לאי-שיתוף | 6.1.4 פרמטרים לקביעת קיומה או העדרה של הלכת השיתוף | 6.2 שותפות בנכסים חיצוניים | 6.2.1 כללי | 6.2.2 שיקולים לקביעת שותפות בנכסים חיצוניים | 6.2.3 דירת מגורים כנכס חיצוני | 6.3 תחלוף ועירוב נכסים במשטר הלכת השיתוף | 6.3.1 כללי | 6.3.2 שיקולים להחלטה על שיתוף נכסים שהם פרי תחלוף | 6.3.3 סוגי תחלוף נכסים (תחלוף מלא, תחלוף חלקי, תחלוף תוך שינוי צביון) | 6.4 שותפות בנכסים שאינם רשומים על-שם שני בני הזוג במשטר הלכת השיתוף | 6.4.1 כללי | 6.4.2 דינם של נכסים בעלי רישום חיצוני לתא המשפחתי | פרק ב': נכסים המוצאים מגדר מאסת הנכסים המשותפת | 1. כללי | 2. הנכסים המוצאים מגדר הרכוש המשותף על-פי סעיף 5(א)(1) | 2.1 מתנה שניתנה במהלך הנישואין | 2.1.1 מתנה מהורים לילדם | 2.1.2 מתנות מבן זוג אחד למשנהו | 2.2 ירושה שהתקבלה בתקופת הנישואין | 2.3 נכסים שרכש אחד מבני הזוג לפני הנישואין | 2.3.1 דירה | 2.3.2 כספים | 3. סעיף 5(א)(2) לחוק יחסי ממון | 3.1 מטרת החוק | 3.2 החריגים הקבועים בתת סעיף 5(א)(2) | 3.2.1 פיצוי המשולם לאחד מבני הזוג על-פי חיקוק | 3.2.2 גִּמְלָה המשולמת למי מבני הזוג | 3.3 דין נכסים שנרכשו כתוצאה משימוש בכספי מענק, גמלה או פיצוי | 3.3.1 התיחסות הפסיקה לנכסים שונים אשר נרכשו מכספי גמלה או פיצוי | 3.3.2 רכב רפואי | 4. סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון | 4.1 כיצד ניתן להיכנס לגדרי סעיף זה? | 4.2 התנאים להוצאת נכסים ממאסת הנכסים המשותפת לפי סעיף 5(א)(3) | 4.3 מה כוללת הדרישה להסכם כתוב בסעיף זה? | 4.4 כיצד ניתן להבחין בין הסכם ממון להסכם חוזי אחר בין בני זוג? | פרק ג': "היום הקובע" | 1.1 כללי – מהו "היום הקובע"? | 1.2 המועדים לביצוע איזון משאבים | 1.2.1 מועד ראשון – איזון בעת פקיעת הנישואין עקב התרת הנישואין או פטירת אחד מבני הזוג | 1.2.2 איזון משאבים קודם לפקיעת הנישואין – על-פי המועדים הקבועים בסעיף 5א לחוק | 1.2.1.1 מועד שני – בחלוף שנה מיום הגשת תביעה להתרת נישואין או לחלוקת רכוש, ובתנאי שהוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים | 1.2.2.2 מועד שלישי – קיום קרע או פרידה בחיי בני הזוג במשך תשעה חודשים מצטברים, ובתנאי שהוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים | 1.2.2.3 מועד רביעי – קיצור התקופות הקבועות בסעיף 5א(א) בשל אלימות במשפחה | 1.2.2.3.1 כללי | 1.2.3 מועד חמישי – המועד שבני הזוג הסכימו עליו | 1.3 סעיף 8(3) לחוק יחסי ממון – אמצעי נוסף להקדמת מועד האיזון | 1.4 מתי חל תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון, ועל אילו תביעות? | 2. "היום הקובע" ב"הלכת השיתוף" | 2.1 כללי | 2.2 כיצד מחליטים מהו "היום הקובע"? | 2.2.1 כללי | 2.2.2 דוגמאות מהפסיקה | 2.2.2.1 מועד הקרע – מועד ההגשה של תביעת הרכוש | 2.2.2.2 מועד הקרע – העזיבה של דירת המגורים | פרק ד': סעיף 8 לחוק יחסי ממון – חלוקת הרכוש המשותף באופן בלתי-שווה | 1. כללי | 2. תיקון החוק ומטרתו | 3. אופן השימוש בסעיף 8 לחוק | 3.1 כללי | 3.2 נטל ההוכחה | 4. תחולה סימולטנית של הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון | 5. סעיף 8 – האפשרויות לביצוע חלוקה בלתי-שווה | 5.1 סעיף 8(1) – הוצאת נכסים מגדר מאסת הנכסים המשותפת | 5.2 סעיף 8(2) – סטייה מעקרון החלוקה השווה | 5.2.1 כללי | 5.2.2 אמות המידה לאופן השימוש בסעיף 8(2) | 5.2.2.1 אמות מידה שנקבעו עוד לפני תיקון מס' 4 | 5.2.2.2 אמות מידה שנקבעו לאחר תיקון מס' 4 | 5.2.3 נסיבות הנתפסות כמצדיקות סטייה מכלל החלוקה השווה | 5.2.3.1 כושר השתכרות שונה | 5.2.3.2 התנערות מוחלטת מתרומה למשק הבית | 5.2.3.3 הברחת נכסים | 5.2.3.4 אלימות נמשכת וחמורה | 5.2.3.5 קיום מערכות יחסים עם נשים אחרות | 5.2.4 נסיבות שאינן מצדיקות, בדרך-כלל, סטייה מעקרון החלוקה השווה | 5.2.4.1 פרישה מוקדמת לפנסיה | 5.2.4.2 עול גידול הקטינים המוטל על צד אחד בלבד | 5.2.4.3 פערים משמעותיים בין הצדדים בשיעורי השקעה בנכס | 5.2.4.4 הימורים | 5.2.5 חלוקה לא שווה של דירה משותפת | 6. סעיף 8(3) – הקדמת המועד של הערכת שוויים של הנכסים | 7. שילובו של סעיף 8 עם סעיף 7 | פרק ה': מהם נכסי קריירה? | 1. הגדרה | 1.1 נכסי קריירה הינם בגדר "נכסים" | 1.2 נכסי הקריירה באים בדרך כלל לידי ביטוי בכושר ההשתכרות | 1.3 תרומת בן הזוג לצבירת נכסי הקריירה | 2. מוניטין | 2.1 הגדרה | 2.2 מוניטין אישי | 2.2.1 חישוב המוניטין האישי | 2.2.1.1 חישוב המוניטין האישי במצבים שונים | 2.2.2 סוגית חלוקת המוניטין האישי | 2.2.3 התייחסות הפסיקה להכרה בסוגי מוניטין אישיים שונים | 2.3 מוניטין עסקי | 2.3.1 חישוב המוניטין העסקי | 2.3.1.1 שיטות שונות לחישוב המוניטין העסקי | 2.3.1.1.1 השיטה השיורית | 2.3.1.1.2 היוון רווחים עתידיים | 2.3.1.1.3 השיטה היחסית | 2.3.1.2 סוגית חלוקת המוניטין העסקי | 2.3.1.3 דוגמאות מהפסיקה לסוגי מוניטין עסקיים שונים | 3. אימתי וכיצד יחולקו נכסי הקריירה | 3.1 הרציונאל העומד בבסיס חלוקת נכסי הקריירה | 3.1.1 עקרון השוויון וההגנה על החלש | 3.1.2 חלוקה שביושר | 3.2 מדדים שונים לבחינת חלוקת נכסי הקריירה | 3.2.1 המדדים אותם ייקח בית המשפט בחשבון בהחלטתו האם יש לחלק את נכסי הקריירה | 3.2.2 תרומה ממשית בצבירת נכסי הקריירה | 3.2.3 האם נצברה מאסה הקריטית | 3.2.3.1 עקרון המאסה הקריטית | 3.2.3.2 דוגמאות מהפסיקה לצבירת ולאי צבירת מאסה קריטית | 3.2.4 הוכחת זיקה ממשית בין חיי הנישואין לבין היווצרות נכסי הקריירה | 3.3 המדדים אותם ייקח בית המשפט בחשבון לשם חישוב נכסי הקריירה | 3.3.1 להלן בחינת המדדים השונים | 3.3.1.1 פער בצבירת נכסי הקריירה | 3.3.12 גריעת התרומה שנובעת מהכישרון האישי | 3.4 חישוב נכסי הקריירה באמצעות נוסחה | 4. חלוקת נכסי הקריירה לפי המשטרים השונים – חוק יחסי ממון והלכת השיתוף | 4.1 "הלכת השיתוף" | 4.2 איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג | 4.3 היחס בין הלכת השיתוף להסדר איזון המשאבים | 4.4 חלוקת נכסי קריירה לפי חוק יחסי ממון | 4.4.1 המצב עד התיקון לחוק | 4.4.2 המצב לאחר תיקון חוק יחסי ממון | 4.4.2.1 חלוקת נכסי הקריירה לפי סעיף 5 לחוק | 4.4.2.2 חלוקת כושר ההשתכרות לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון | 4.4.3 חלוקת כושר ההשתכרות לפי סעיף 8 יחסי ממון – פרשנויות נוספות לחוק | 4.4.3.1 אפשרות א' לפרשנות – חלוקת נכסי קריירה לפי סעיף 8 בלבד | 4.4.3.2 אפשרות ב' לפרשנות – נכסי קריירה לפי סעיף 5 וסעיף 8 | 4.5 חלוקת נכסי קריירה לפי הלכת השיתוף | 5. שיטות שונות לחלוקת נכסי הקריירה | 5.1 כללי | 5.2 תשלום חד פעמי | 5.2.1 כללי | 5.2.2 דוגמאות מהפסיקה | 5.3 תשלומים עיתיים | 5.3.1 כללי | 5.3.2 דוגמאות מהפסיקה | 5.3.3 יתרונות שיטת התשלום העיתי | 5.3.4 חסרונות שיטת התשלום העיתי | 5.4 פיצויים | 5.5 השבה | פרק ו': סעדים זמניים בתביעה רכושית | 1. סעדים זמניים – כללי | 1.1 מהותו של הסעד הזמני | 1.2 מטרות הסעד הזמני | 1.3 התנאים להענקת סעד זמני | 1.3.1 האם מתן הסעד הכרחי בשלב מוקדם של הדיון בתובענה? | 1.3.2 קיומה לכאורה של עילת תביעה | 1.3.3 מאזן נוחות בין הצדדים | 1.3.4 שיקולי יושר | 1.4 ערובות | 2. המסגרת הדיונית | 2.1 הגשת בקשה לסעד זמני | 2.2 הדיון בבקשה לסעד זמני | 2.2.1 החריגים | 2.2.2 סייג לחריג | 2.3 ההחלטה בבקשה לסעד זמני | 2.4 המועד למתן הסעד הזמני | 2.5 תוקפו של הסעד הזמני | 3. צו עיקול | 3.1 מהותו של סעד העיקול הזמני | 3.2 מטרות העיקול הזמני | 3.3 התנאים להטלת עיקול זמני על פי תקנות סדר הדין האזרחי | 3.3.1 סוג תובענה | 3.3.2 חשש שאי-מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין | 3.3.3 נכסים הפטורים מעיקול | 3.4 דוגמה מהפסיקה | 3.5 התמודדות עם צו עיקול זמני | 3.5.1 המשיב | 3.5.2 המחזיק | 3.5.3 צד ד' | 4. צו מניעה | 4.1 מהותו של צו המניעה הזמני | 4.2 מטרות צו המניעה בתביעה רכושית | 4.3 תנאים לקבלת צו המניעה הזמני | 4.4 דוגמאות מהפסיקה | 5. צו להגבלת שימוש בנכס | 5.1 מהותו של צו להגבלת שימוש | 5.2 מטרות הצו להגבלת שימוש | 5.3 התנאים להטלת הצו להגבלת שימוש | 5.4 דוגמאות מהפסיקה | 6. סעדים זמניים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון | 6.1 חוק יחסי ממון וסעיף 11 לחוק | 6.2 מטרת סעיף 11 לחוק | 6.3 אילו סעדים ניתן לקבל על פי סעיף 11 לחוק? | 6.4 תנאים לקבלת סעדים במסגרת סעיף 11 לחוק יחסי ממון | 6.5 עיקול זמני מכוח חוק יחסי ממון | 6.6 היקף העיקול | 6.7 דוגמאות מהפסיקה | 7. צו לגילוי מסמכים | 7.1 גילוי המסמכים עם הגשת כתבי בית דין (גילוי המסמכים המוקדם) | 7.1.1 הכלל בבית משפט לענייני משפחה – גילוי מסמכים מוקדם | 7.1.2 מטרות ההליך לגילוי מסמכים מוקדם בבית משפט לענייני משפחה | 7.1.3 הסנקציה בגין אי-גילוי מוקדם של מסמך – אי קבלת המסמך על ידי בית המשפט | 7.1.4 חריגה מהכלל של אי-קבלת מסמך שבעל דין לא צירף לכתב הטענות (כנדרש בגילוי המוקדם) | 7.1.5 השיקולים לחריגה מהכלל | 7.2 גילוי מסמכים לאחר הגשת כתבי בית דין (צו לגילוי מסמכים) | 7.3 ההלכה – אין צו לגילוי מסמכים בבית משפט לענייני משפחה | 7.4 פסיקה הנוגדת את הלכת בוטח – אשר מאשרת צווים לגילוי מסמכים בבתי משפט לענייני משפחה | 7.4.1 שימוש בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה | 7.4.2 שימוש משולב בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ובתקנה 258ב(ג) לתקנות | 7.4.3 שימוש בתקנה 170 לתקנות | 7.4.4 שימוש בסעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 | 7.4.5 שימוש בסמכויות בית משפט המוקנות לשופט בקדם המשפט | 7.5 דוגמאות מהפסיקה | 7.6 פרשנות ודרך קריאה של תקנה 258 לתקנות | 7.7 ביקורת בפסיקה על פסקי דין הסותרים את הלכת בוטח | פרק ז': סדרי דין בתביעת רכוש | 1. "סמכות מקומית" | 1.1 כללי | 1.2 מקורות חקיקתיים | 1.3 פריסה ארצית של בתי המשפט לענייני משפחה לפי חלוקה למחוזות | 1.4 פריסה ארצית של בתי הדין הרבניים לפי סדר אלפביתי | 2. "סמכות עניינית" – מרוץ סמכויות בענייני רכוש בין בתי המשפט לבתי הדין | 2.1 כללי | 2.2 סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בענייני הרכוש | 2.3 סמכות בית הדין הרבני לדון בענייני הרכוש | 2.3.1 כללי | 2.3.2 מנגנון הכריכה ומגבלותיו | 2.3.2.1 מהו מנגנון הכריכה | 2.3.2.2 המבחן המשולש של מנגנון הכריכה | 2.3.2.3 מגבלות מנגנון הכריכה | 2.4 כריכה במהלך ערעור | 2.5 מרוץ הסמכויות ומרוץ ההחלטות | 2.5.1 מרוץ הסמכויות | 2.5.2 מרוץ ההחלטות | 2.6 כוחה של הסכמת הצדדים לדון בפני בית הדין בענייני רכוש – ללא מנגנון הכריכה | 2.6.1 כללי | 2.6.2 דוגמאות מהפסיקה | 2.7 סמכות בית הדין הרבני מכוח הסדר בוררות | 3. ענייני פרוצדורה – צירוף בעלי דין | 3.1 כללי | 3.2 צירוף צד שלישי שהוא בן משפחה | 3.2.1 מקורות חקיקתיים | 3.2.2 תנאים ושיקולים לצירוף בן משפחה בתור צד שלישי | 3.3 צירוף מי שאינו בן משפחה בתור צד שלישי | 3.3.1 מקורות חקיקתיים | 3.3.2 תכלית צירוף צד שלישי שאינו בן משפחה | 3.3.2.1 יעילות הדיון והגשמת הצדק | 3.3.2.2 התחשבות בצד השלישי | 3.3.2.3 מסקנה – איזון בין שיקולי הצדק והתועלת לבין אפשרות הפגיעה בצד השלישי | 3.3.3 תנאים ושיקולים לצירוף צד שלישי שאינו בן משפחה | 3.4 דוגמאות מהפסיקה לאישור ולדחיית בקשה לצירוף נתבעים שאינם בני משפחה | 3.4.1 בקשות לצירוף חברה בתור צד שלישי בדיון | 3.4.1.1 דוגמאות לדחיית בקשה לצירוף חברה בתור צד שלישי לדיון | 3.4.1.2 דוגמאות לקבלת הבקשה לצירוף חברה כצד שלישי לדיון | 3.4.1.3 דוגמאות לאישור חלקי לצירוף חברה בתור צד שלישי לדיון | 3.4.2 בקשות לצירוף מוסדות וגופים ממשלתיים בתור צד שלישי | 3.4.3 צירוף כונסי נכסים | 3.5 צירוף צדדים שלישיים – כיצד? | פרק ח': חובות משותפים על פי חוק יחסי ממון ועל פי הלכת השיתוף | 1. חובות משותפים על פי חוק יחסי ממון | 1.1 כלל השיתוף בחובות – סעיף 6 לחוק יחסי ממון | 1.2 עקרון השיתוף בחובות | 1.3 עמדת הפסיקה בנוגע לסוגי חובות | 1.3.1 כללי | 1.3.2 הלוואות | 1.3.2.1 דוגמאות מהפסיקה | 1.3.3 חובות בחשבון בנק משותף | 1.3.3.1 דוגמה מהפסיקה | 1.3.4 חוב שנוצר כי אחד מבני הזוג קנה בית | 1.3.4.1 דוגמה מהפסיקה | 1.3.5 חובות שהם תוצאה של ביצוע מעשה עברה | 1.3.5.1 דוגמה מהפסיקה | 1.3.6 חובות כתוצאה מהימורים | 1.3.6.1 דוגמאות מהפסיקה | 1.3.7 חובות שמקורם בבעלות על נכס מקרקעין | 1.3.7.1 דוגמאות מהפסיקה | 1.3.8 חובות שנוצרו עקב קיום רומן | 1.3.8.1 דוגמה מהפסיקה | 1.3.9. חובות העסק המשפחתי | 1.3.9.1 דוגמאות מהפסיקה | 1.3.10 חובות שנוצרו מבזבוז כספים | 1.3.10.1 דוגמאות מהפסיקה | 1.4 נטל ההוכחה | 2. חובות משותפים על פי הלכת השיתוף | 2.1 כללי | 2.2 עקרון השיתוף בחובות | 2.3 עמדת הפסיקה בנוגע לסוגי החובות השונים | 2.3.1 כללי | 2.3.2 חובות בשל ערבויות לחברה משפחתית | 2.3.2.1 דוגמה מהפסיקה | 2.3.3 חובות שנוצרו בשל עסק של אחד מהצדדים | 2.3.3.1 דוגמאות מהפסיקה | 2.3.4 חובות הקשורים לדירת המגורים | 2.3.5 חבות בני הזוג כלפי צד שלישי | 2.3.5.1 דוגמה מהפסיקה | 2.4 נטל ההוכחה | פרק ט': חלוקת פנסיה בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו התשע"ד-2014 | 1. הבעיות שהובילו לחקיקת החוק | 2. מטרת החוק | 3. סוגי חסכונות | 4. דרישות החוק לצורך קבלת פסק דין תקין | 5. פניה לגוף המשלם, לאחר קבלת פסק הדין | 5.1 כללי | 5.2 התנהלות הגוף המשלם לאחר רישום פסק הדין, במקרה של צבירת כספים | 5.3 התנהלות הגוף המשלם לאחר רישום פסק הדין, במקרה של צבירת זכויות | 6. קצבת שארים | 6.1 במקרה של צבירת כספים | 6.2 במקרה של צבירת זכויות | 7. מועד כניסתו לתוקף של החוק, ותחולתו על תיקי עבר | 8. דוגמאות מהפסיקה | מפתחות | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | חקיקה מנדטורית | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי משפט השלום | פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה | פסקי דין של בתי דין רבניים | ספרות ישראלית | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | מפתח עניינים