זכות העיכבון הינה זכות עתיקת יומין, שורשיה של זכות העיכבון נטועים איתן במשפט הפרטי המקובל, אך פירותיה שנויים במחלוקת בעיקר בשלב בו החייב או התאגיד נקלעים למצוקה כלכלית ולחדלות פירעון. למרות שזכות זו היא באופייה סעד עצמי שמפעיל הנושה לתפיסת חזקה בנכס של החייב במטרה להפעיל עליו לחץ כלכלי לפדות את החוב כלפיו, זכות זו מעניקה לנושה המחזיק מעמד חפצי ובטוחתי של נושה מובטח בעת חדלות פירעון.
ספרו של עו"ד אייל כהן, מבוסס על עבודת דוקטורט ומחקר משפטי רב שנים המנסה למלא חלל בתחום העיכבון בשלב חדלות פירעון של החייב, שעד היום לא זכה למחקר כלשהו חרף חשיבותה של זכות העיכבון בכלל, ובשלב חדלות פירעון, בפרט.
בין הנושאים בספר :
- זכות העיכבון בפקודת פשיטת הרגל
- זכות העיכבון כסעד עצמי בעת חדלות פירעון
- הגדרת נושה מובטח בעיכבון בעת חדלות פירעון
- העיכבון: מכלי "הגנתי-פסיבי" לכלי "התקפי-אקטיבי"
- מימוש זכות העיכבון בעת חדלות פירעון
- הפרוצדורה בהגשת תביעת עיכבון בשלב חדלות פירעון
- החלופות שבידי נושה מובטח למימוש בטוחתו ולפריעת חיובו המובטח
- ההסדר החקיקתי לפיקוח בית משפט לחדלות פירעון על הליך "מימוש" העיכבון
- חובת הנושה המובטח בעיכבון לנהוג בשקידה ראויה במימוש זכותו ולהימנע "מקיפאון"
- תחרות בין נושה מובטח בעיכבון לנושה רגיל לבין לנושה מובטח אחר
- העיכבון בעת שיקום והבראה
- עיכבון בנקאי – מסלול עוקף שעבוד?
- הרפורמה בדיני חדלות פירעון – תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה–2015
אייל כהן הינו עורך דין ונוטריון, דוקטורנט למשפטים, בעל משרד עורכי דין עצמאי, העוסק קרוב לעשרים שנה במשפט מסחרי, בחדלות פירעון ובבנקאות.
תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | פרק ראשון: הקדמה | פרק שני: נתונים כלליים | 2.1 מבוא | 2.2 נתונים סטטיסטיים ראשוניים בדבר העלייה הדרמטית בכמות בקשות פשיטת הרגל | 2.3 חדלות הפירעון בהליך פשיטת הרגל, בפירוק חברות ושיקומם | 2.4 עקרונות יסוד בעיכבון | 2.4.1 הולדתו של העיכבון במשפט הפרטי – סעיף 11 לחוק המיטלטלין | 2.4.2 ייחודו של סעיף 11 לחוק המיטלטלין לחיוב שאינו כספי | 2.4.3 העיכבון לאור חוק השומרים – פתח ל-"עיכבון סל" לחיוב שאינו כספי | 2.4.4 זכות העיכבון – הפן הדיוני (פרוצידורלי) והפן הבטוחתי | 2.5 תחולתה של זכות העיכבון (סטטוטורית והסכמית) | 2.6 הערות באשר לאופייה "הפוססורי" של זכות העיכבון ועיקרון הפומביות | 2.7 דרישת תום-הלב בזכות העיכבון | פרק שלישי: התהוותה ההיסטורית של זכות העיכבון במשפט העברי, האנגלו-אמריקני ובמשפט הישראלי | 3.1 מבוא | 3.2 זכות העיכבון במשפט העברי | 3.2.1 הקדמה | 3.2.2 הגישה הסוציאלית הרווחת במשפט העברי ובמסורת ישראל | 3.2.2.1 שמיטת חובות | 3.2.2.2 התקופה הבתר-מקראית |3.2.2.3 תקנת הפרוזבול בשמיטת חובות | 3.2.3 דוגמאות לגישת המשפט העברי לעניין השימוש בזכות העיכבון | 3.2.4 זכות העיכבון במקורות | 3.2.5 עיכבון בגין חוב השנוי במחלוקת בין הצדדים | 3.3 צמצום זכות העיכבון במשפט העברי עקב החשש לפגיעה בחיי המסחר והכלכלה | 3.4 עיכבון במשפט הישראלי המודרני לעומת המשפט העברי | 3.4.1 חשיבות ההשוואה בין המשפט העברי למשפט הישראלי | 3.5 זכות העיכבון במשפט האנגלי והמקובל | פרק רביעי: זכות העיכבון בפקודת פשיטת הרגל – דין ישראלי או אחר? | 4.1 המודל המשפטי לפי הלכת המשביר הישן בע"מ | 4.1.1 הפן פרוצדורלי והפן קנייני | 4.1.2 הפרדת הפן הפרוצדורלי מהפן הקנייני בעיכבון | 4.1.3 החדשנות החשובה בהלכת המשביר הישן בע"מ לגבי תחולת העיכבון בשלב חדלות פירעון | 4.1.4 השאלות שמעוררת הלכת המשביר הישן בע"מ ביחס לזכות העיכבון | 4.2 שאלת המודל המשפטי בסוגיית זכות העיכבון בפקודת פשיטת הרגל | 4.2.1 מודל העיכבון בחוק המיטלטלין | 4.2.2 האם סעיף 11 לחוק המיטלטלין יכול לשמש מקור נורמטיבי בשלב פשיטת הרגל? | 4.3 העיכבון הקבוע בפקודת פשיטת הרגל – מהו סוגו? | 4.4 האם פקודת פשיטת הרגל עשויה לשמש כצינור לקליטת דיני היושר? | פרק חמישי: זכות העיכבון כסעד עצמי בעת חדלות פירעון | 5.1 הקדמה | 5.2 חשיבות העיצוב הפרוצדורלי של מנגנון הסעד העצמי ביצירת זכות העיכבון | 5.3 מהותו של הסעד העצמי | 5.4 התפתחות הסעד העצמי – סקירה היסטורית | 5.4.1 המשפט היווני | 5.4.2 המשפט הרומי | 5.4.3 המשפט המקובל האנגלי | 5.4.4 עמדת המשפט העברי בסוגיית עשיית הדין העצמי | 5.4.5 משפט משווה – גישת המשפט המודרני לסעד העצמי של זכות העיכבון | 5.5 עיקרון תום-הלב בסעד העצמי של זכות העיכבון בשלב חדלות הפירעון | 5.6 ביקורת שיפוטית של סעד העיכבון מכוח הלכת גרבש | פרק שישי: הגדרת נושה מובטח בעיכבון בעת חדלות פירעון | 6.1 הקדמה | 6.2 הרכיב הפרוצדוראלי ביצירת העיכבון | 6.2.1 עיכבון בר תוקף | 6.2.2 כללי הפרוצדורה בהתגבשות סעד העיכבון טרם כניסת החייב לפשיטת רגל | 6.3 רכיב הזמן ותום-הלב | 6.3.1 מבחן תום-הלב בפסק דין שחיבר | 6.3.2 מבחן תום-הלב והזמן בהשוואה לזכות הקיזוז בעת חדלות פירעון | 6.4 על הנכס המעוכב להיות בבעלות החייב | 6.5 העיכבון משמש ערובה לחוב הבא לנושה מהחייב | פרק שביעי: העיכבון: מכלי "הגנתי-פסיבי" לכלי "התקפי-אקטיבי" מימוש זכות העיכבון בעת חדלות פירעון | 7.1 מבוא | 7.2 המצב המשפטי הרווח של זכות העיכבון בעת חדלות פירעון | 7.3 הפן הקנייני של העיכבון בעת חדלות פירעון אינו מוסדר בפקודה | 7.4 העיכבון מבעד לעיקרון השוויון, תחרות הוגנת ודיני תחרות | 7.5 יישום דיני התחרות בחדלות פירעון | 7.6 שאלת מעמדו החפצי של העיכבון בעת חדלות פירעון | 7.7 הכרסום במעמדה של זכות העיכבון – חלק ממגמה רחבה יותר לשיקום החייב | 7.8 שתיקת המחוקק בעניין מכשיר העיכבון בפקודת פשיטת הרגל – "לא קונה" | 7.9 תחרות בין נושה מובטח בעיכבון לנושה רגיל לבין לנושה מובטח אחר | 7.10 סיכום | פרק שמיני: חוק העיכבון בפרובינציית אלברטה, קנדה | 8.1 מבוא | 8.2 חוק העיכבון ביחס לרכוש פרטי בפרובינציית אלברטה | פרק תשיעי: העיכבון בעת שיקום והבראה | 9.1 הקדמה | 9.2 הדין אמריקני והדין ישראלי | 9.3 העיכבון בעת שיקום והבראה – הגישה המצמצמת | 9.4 העיכבון בעת שיקום והבראה – הגישה המרחיבה | 9.5 סיכומו של דבר | פרק עשירי: עיכבון בנקאי – מסלול עוקף שעבוד? | 10.1 הקדמה | 10.2 עיכבון בנקאי לאורו של חוק המיטלטלין | פרק אחד-עשר: הרפורמה בדיני חדלות פירעון – תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה–2015 | 11.1 מבוא | 11.2 מועד כניסתה של הרפורמה לתוקף | 11.3 מטרות העל ברפורמה בדיני חדלות פירעון | 11.4 מבנה ההצעה וחידושיה העיקריים | 11.4.1 חלק א' – כללי | 11.4.2 חלק ב' – צו חדלות פירעון לגבי תאגיד | 11.4.3 חלק ג' –צו חדלות פירעון לגבי יחיד | 11.4.4 חלק ד' – הנשייה | 11.4.5 חלק ה' – מעמד הנושים וזכויותיהם | 11.4.6 חלק ו' – הכונס הרשמי | 11.4.7 חלק ז' – סמכויות בית המשפט | 11.4.8 חלק ח' – אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון | 11.4.9 חלק ט' – הליכי חדלות פירעון בין-לאומיים | 11.4.10 חלק י' – הסדר חוב בלא צו חדלות פירעון | 11.4.11 חלק י"א – עונשין | 11.4.12 חלק י"ב – שונות | 11.5 השוני בין המוצע בתזכיר "חוק חדלות פירעון" לבין החקיקה הקיימת | 11.6 זכות העיכבון על פי תזכיר חוק חדלות פירעון | 11.7 מדוע יש להכיר בנושה בעל זכות עיכבון כנושה מובטח? | 11.8 התנאים לקבלת מעמד של נושה מובטח בעיכבון מכוח הצעת החוק | 11.9 בית המשפט רשאי לסייג את מימוש הנכס המעוכב | 11.10 זכות העיכבון לפי הצעת החוק חדלות פירעון – סיכום ביניים | 11.11 מימוש זכות העיכבון לפי תזכיר חוק חדלות פירעון | 11.12 האם הצעת חוק חדלות פירעון פותרת את שתיקת המחוקק בעניין זכות העיכבון בפקודת פשיטת הרגל? | 11.13 עיקר הקשיים שמעורר תזכיר החוק בנוגע לזכות העיכבון | פרק שנים-עשר: הפרוצדורה בהגשת תביעת עיכבון בשלב חדלות פירעון | 12.1 מבוא | 12.2 סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל בסוגיית בטוחת העיכבון | 12.3 החלופות שבידי נושה מובטח למימוש בטוחתו ולפריעת חיובו המובטח | 12.4 לערכו הכלכלי של הנכס אין חשיבות בפרוצדורה "במימוש" העיכבון בשלב חדלות הפירעון | 12.5 ההסדר החקיקתי לפיקוח בית משפט לחדלות פירעון על הליך "מימוש" העיכבון | 12.6 שאלת השוני במימוש משכון לעומת "עיכבון" בשלב חדלות פירעון | 12.7 תחולתה של "הלכת גרבש" על נושה מובטח בעיכבון | 12.8 הלכת לוי נ' שיכון ובינוי | 12.9 חובת הנושה המובטח בעיכבון לנהוג בשקידה ראויה במימוש זכותו ולהימנע "מקיפאון" | 12.10 סמכות בית משפט של חדלות פירעון להתיר מימוש הנכס המעוכב במקרה של ויתור או חוסר עניין מובהק מצד הנאמן או המפרק | 12.11 סיכום עקרונות הפיקוח של בית משפט של חדלות פירעון ביחס לעיכבון | פרק שלושה- עשר: סיכום ומסקנות | מפתחות | מפתח חקיקה | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק | תזכירי חוק | חקיקה מנדטורית | חקיקה זרה | אנגליה | ארצות- הברית | קנדה | מפתח פסיקה | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי משפט השלום | פסיקה זרה | ארצות- הברית | אנגליה | מפתח ספרות | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | מקורות המשפט העברי | תנ"ך | מקורות תורניים | ספרות חז"ל | שונות