הספר, ראשון מסוגו בארץ, מספק סקירה מקיפה של תחום הרגולציה והמשפט המנהלי, מנקודת המבט של הסכמות הנערכות בין רגולטורים למפוקחים – חוזים רגולטוריים. בתוך כך כלולים הסכמים המתקיימים בישראל בשוק הגז, בתקשורת, בשוק המזון, בבנקים ובבתי השקעות, בתחבורה, בהגנת הסביבה ועוד.
זהו ספר חובה לכל מי שעוסק ברגולציה או כפוף לה: קובעי מדיניות, רגולטורים, עורכי-דין, יועצים משפטיים ומנהלי חברות, מרצים וסטודנטים. הספר כולל הפניות מקיפות לספרות רב-תחומית ומשפטית ברגולציה, לפסיקה ולחקיקה, וסוקר פרשיות רגולטוריות רבות בישראל.
בין היתר הספר בוחן אם החוזים הרגולטוריים מהווים פרקטיקה רצויה ברגולציה הישראלית ובתוך כך מנתח היבטים משפטיים עיקריים שלה, השפעות של קבוצות עניין ושל אינטרסים פרטיים ביצירתה ומציע כלים מומלצים לניהולה המיטבי.
בין הנושאים הנדונים בספר:
- מהי רגולציה? מהו הקשר שבין רגולציה ומשפט? מהו חוזה רגולטורי?
- כיצד מתמודד המשפט המנהלי עם תופעת הרגולציה? אלו טענות משפטיות מתעוררות ברגולציה?
- ארגז הכלים הרגולטוריים העומד לרשות הרגולטור וניתוח משפטי שלהם
- חוזים רגולטוריים: הסכמים בין רגולטורים ובין מפוקחים בישראל ובעולם – בין הרצוי למצוי
- סקירת ספרות מקיפה ברגולציה, כולל דיון בתופעות ומושגים כגון שבי רגולטורי; דלת מסתובבת; התחייבות ליציבות רגולטורית (קיפאון רגולטורי); דה-רגולציה ואופק רגולטורי; מעגל חיים רגולטורי; ארביטראג' רגולטורי; בחירה רציונלית והטיות רגולטוריות; רגולציה תלוית-מסלול; כשלי שוק; פירמידת האכיפה; המדינה הרגולטורית; משולש הברזל; סחף בירוקרטי; ציווי ושליטה; עלות-תועלת רגולטורית ועוד
- רגולציה בהקשר של חוזים מנהליים והבטחות מנהליות; אצילה; הפרטה; כבילת שקה"ד המנהלי; פיצויים; שימוע ציבורי; רישיונות וזיכיונות; מו"מ וכריתת חוזים; רגולציה עצמית; צווים מוסכמים; אכיפה מנהלית
הספר אוזכר 12 פעמים בפסק הדין המפורסם בג"ץ מתווה הגז* (בג"ץ 4374/15; בג"ץ 7588/15; בג"ץ 8747/15; בג"ץ 262/16)
* ראה בג"ץ מתווה הגז –
בג"ץ 4374/15 התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'
ד"ר שרון ידין היא חוקרת ומרצה לרגולציה ולמשפט מנהלי, כלת פרס גורני למשפט ציבורי, עורכת דין בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב במלגת צבי מיתר ובוגרת פוסט דוקטורט מהאוניברסיטה העברית במלגת ליידי-דיוויס.
מחקריה של ד"ר ידין פורסמו בארץ ובחו"ל, זכו בפרסים יוקרתיים ואוזכרו בפסיקת בית המשפט העליון. ד"ר ידין מייעצת לרגולטורים ולמשרדי עו"ד ומרצה במגוון פורומים אקדמיים ומקצועיים לרבות השתלמויות שופטים.
הקדמה מאת פרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון | תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | שלמי תודות | מבוא | פרק 1: רגולציה: מבוא מושגי | 1.1 מהי רגולציה | 1.2 הרגולציה החדשה ותופעת ההפרטה | 1.2.1 שליטה ללא ציווי | 1.2.2 הפרטה ורגולציה | פרק 2: יסודות החוזה הרגולטורי | 2.1 החוזה הרגולטורי – סקירה ורקע | 2.2 הצדדים לחוזה הרגולטורי | 2.3 חוזה רגולטורי: בין כפיה להסכמה | 2.3.1 רכיב ההסכמה בראי דיני החוזים | 2.3.2 הסכמות לגבי שלבים שונים בהליך הרגולטורי | 2.4 תמורות מצדו של הגורם הפרטי | 2.4.1 הגברת סטנדרט פעילות | 2.4.2 התחייבות לשיתוף פעולה כללי | 2.4.3 רגולציה עצמית | 2.4.4 תשלום לאוצר המדינה | 2.4.5 שינוי דפוסי פעילות מפרים | 2.4.6 התחייבות לפעולה | 2.4.7 שיתוף במידע | 2.4.8 תשלום סכום כסף לנפגע | 2.5 תמורות מצדו של הרגולטור | 2.5.1 הקלה בפעולות אכיפה | 2.5.2 ויתור על חוב פיננסי | 2.5.3 הקלה בפיקוח | 2.5.4 "קיפאון" רגולטורי | 2.5.5 חקיקה מקלה | 2.5.6 פטור מציות לנורמה מסדירה | 2.5.7 הקלות והטבות כלכליות | 2.5.8 אי-פרסום ההפרה | 2.6 יתרונות וחסרונות החוזה הרגולטורי | פרק 3: צורתו של החוזה הרגולטורי | 3.1 חוזה רגולטורי בכתב | 3.1.1 הסכמי אכיפה לפי חוק אכיפה מנהלית ולפי חוק ההגבלים העסקיים | 3.1.2 היתרים, רישיונות וזיכיונות | 3.1.3 חליפת מכתבים | 3.1.4 זכרון דברים ותְּנָיַת אי-אכיפות בהסכמים רגולטורים | 3.2 חוזה רגולטורי שאינו בכתב | 3.3 חוזה רגולטורי מעוגן בחיקוק | פרק 4: החוזה הרגולטורי במשפט המנהלי | 4.1 הבטחה מנהלית וחוזה מנהלי בהקשר הרגולטורי | 4.1.1 הבטחה מנהלית ורגולציה | 4.1.2 חוזה מנהלי ורגולציה | 4.1.3 מדיניות כלכלית ורגולציה | 4.2 שיקול הדעת הרגולטורי | 4.2.1 אצילת סמכויות אסדרה | 4.2.2 סמכויות חובה ברגולציה | 4.2.3 כבילת שיקול הדעת הרגולטורי | 4.2.4 הפליה ברגולציה | 4.3 ההליך המנהלי ברגולציה הסכמית | 4.3.1 פומביות המעשה הרגולטורי | 4.3.1.1 שקיפות רגולטורית בעידן המידע | 4.3.1.2 חוזים רגולטוריים וחוק חופש המידע | 4.4 סמכות רגולטורים | 4.4.1 חוזה רגולטורי כסמכות עזר | 4.4.2 חוזה רגולטורי כהסדר ראשוני | 4.4.3 הסמכה מפורשת לעריכת חוזה רגולטורי | 4.5 דיון מסכם והמלצות | פרק 5: תיאוריות ברגולציה | 5.1 תורת האינטרס הציבורי | 5.2 תורת הבחירה הציבורית | 5.2.1 שבי רגולטורי | 5.2.2 דלת מסתובבת | 5.2.3 ביקורות על תורת הבחירה הציבורית | 5.3 הון-שלטון, נון-לגליזם ואתוס הקומבינה | 5.4 הגדלת כוח, דימוי והשפעה | 5.5 המוֹסְדיוּת החדשה | פרק 6: הטיות מוסדיות ברגולציה הסכמית: המקרה של פסגות ורשות ניירות ערך | 6.1 חוזים רגולטוריים בשוק ההון הישראלי | 6.1.1 פרשת אייפקס-פסגות | 6.1.2 פרשות נוספות | 6.2 האינטרס הציבורי בחוזה הרגולטורי | 6.2.1 האינטרס הציבורי בהסדרי אכיפה בשוק ההון | 6.2.2 האינטרס הציבורי בהסדר אייפקס-פסגות | 6.2.2.1 הרחקה מכהונה | 6.2.2.2 פטור לתאגיד מהליך פלילי | 6.2.2.3 תשלום סכום כספי | 6.2.2.4 תכנית אכיפה פנימית | 6.3 סוגים של הטיות מוסדיות בחוזים רגולטורים | 6.3.1 רווחי מוניטין | 6.3.2 חסינות משפטית | 6.4 סיכום | פרק 7: חוזים רגולטוריים בפריזמת הרגולטור השבוי: הסדר ערוץ 10 – הרשות השנייה | 7.1 הפיקוח על ערוץ עשר | 7.1.1 מוסדות הרגולציה והמסגרת המשפטית | 7.1.2 הארכות הזיכיון כמשא ומתן רגולטורי | 7.1.2.1 תקופת הזיכיון הראשונה 2002–2010 | 7.1.2.2 מתווה ההסכמה לתקופת הזיכיון השנייה 2010–2012 | 7.1.2.3 תקופת הזיכיון השלישית 2012–2013 | 7.2 אינטרסים ציבוריים ברגולציה של הרשות השנייה | 7.3 הרשות השנייה: אינטרסים פרטיים, הטיות קוגניטיביות והשפעות תרבותיות | 7.3.1 כלי האכיפה | 7.3.2 גילויי סימפטיה וזהות אינטרסים בהתבטאויות הרגולטורים | 7.3.3 שבי בלתי מכוון בחוזים רגולטורים | 7.3.4 שבי בלתי מכוון עקב הטיית מסלול | 7.3.5 חוזים רגולטוריים ואתוס הקומבינה | 7.4 סיכום | סיכום | מפתחות | ספרות ישראלית | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | פסיקה ישראלית | חקיקה ישראלית | חקיקה | הצעות חוק | תזכירי חוק | רגולציה | החלטות ממשלה | דו"חות | פרוטוקולים | הודעות לעיתונות | עיתונות כלכלית ופרסומים מקצועיים | שונות | ספרות זרה | ספרים | מאמרים | חקיקה זרה | פסיקה זרה | דו"חות ופרסומים נוספים | מפתח עניינים | מונחון רגולציה עברי-לועזי