זכויות נכי צה"ל

הספר עוסק בזכויות נכי צה"ל, אלה שלפי חוק ואלה שנוסף לקבוע בחוק, מנקודת מבט ביקורתית וחדשנית, ומתוך איתגור האתוס של זכויות נכי צה"ל הנחשבות לזכויות המיטיבות ביותר מבין כל מערכי הזכויות.

הספר כולל הסבר אודות רציונל זכויות נכי צה"ל ותיאור מפורט של זכויות אלה, לרבות הליכי ההכרה, בתוך השוואה למערכי זכויות אחרים.

ספר זה מספק, לראשונה, נתונים ותובנות אשר יקדמו שיח ודיון ציבורי ומשפטי רחב ומדויק בהיבטים מערכתיים ופרטניים של זכויות נכי צה"ל , יתרמו להבנת זכויות נכי צה"ל ויקנו כלים לבחינתם המחודשת ולשיפורם.
הספר מיועד לעורכי דין, נכי צה"ל וכל מי שרואה עצמו שותף לחוב הערכי והמוסרי כלפי נכי צה"ל.

הספר דן בין היתר בנושאים הבאים:

• "מורה נבוכים" לתגמולי מחיה
• תיקון 29 לחוק הנכים – עיגון המלצות וועדת גורן בחוק הנכים
• תובנות על "תוך ועקב" – הרחבת ההכרה בנפגעי כוחות הביטחון בעקבות תיקון 29
• השוואה בין תגמולים לנכי צה"ל ונפגעי עבודה
• הטבות לנכי צה"ל – תיקון מספר 30 לחוק הנכים, עיגון הטבות בחקיקה
• שאלון עמדות – תפיסת הציבור את זכויות נכי צה"ל
• שאלון עמדות – מידת שביעות הרצון של נכי צה"ל
• התייחסות המשפט לפוסט טראומה, להלומי קרב ונפגעות תקיפה מינית
• הליכים חלופיים לבירור תובענות להכרה וקבלת זכויות נכי צה"ל
• שמירה על "מורל הכוח הלוחם" ומודל תועלתני לזכויות נכי צה"ל
• זכויות נכי צה"ל ומודל נזיקי של אחריות חמורה
• היבטים חוקתיים בזכויות נכי צה"ל
• נכי צה"ל, אמנה חברתית וביטחון סוציאלי

עו"ד רינת גולד גזית, בעלת תואר שני במשפטים ותואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי המדינה, עוסקת מעל 20 שנה בזכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בעברה, היתה יועצת משפטית באגף השיקום – משרד הביטחון, יועצת משפטית לארגון נכי צה"ל וליוותה הליכי חקיקה הנוגעים, בין השאר, לחוק הנכים וחוק משפחות חיילים שניספו במערכה. בהמשך, ייצגה נכי צה"ל ומשפחות שכולות מול משרד הביטחון. כיום, עוסקת במחקר ובייעוץ משפטי בנוגע לזכויות נכי צה"ל ומשפחות שכולות.

עת"מ (ת"א) 28857-06-17 עמותת חברות הסיעוד ואח' נ' משרד הביטחון

תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | הקדמה ותודות | מבוא | שער ראשון: מודלים לזכויות נכי צה"ל – בין "פרה קדושה" ל"פרה חולבת" | פרק ראשון: מודלים לזכויות נכי צה"ל | 1.1 מבוא | 1.2 מודלים חברתיים לזכויות נכי צה"ל | 1.2.1 מודל האמנה החברתית | 1.2.2 מודל הביטחון סוציאלי | 1.2.2.1 כללי | 1.2.2.2 ביטחון סוציאלי – מובן פונקציונלי ומובן מהותי | 1.2.2.3 סיוע סוציאלי – מימון גידול בהוצאות עקב הנכות והבטחת קיום בכבוד | 1.2.2.4 השפעת נסיבות היווצרות הנכות על הזכויות | 1.3 מודלים משפטיים | 1.3.1 המודל הנזיקי | 1.3.1.1 מודל נזיקי של אחריות ללא אשם | 1.3.2 המודל החוקתי | 1.3.2.1 כללי | 1.3.2.2 לימודי מוגבלויות | 1.3.2.3 זכויות יסוד חוקתיות של נכי צה"ל | 1.4 המודל התועלתני – דגש על נראות הזכויות ולא על מהותן | 1.5 סיכום ביניים | 1.6 יחסי הגומלין בין המודלים | פרק שני: ההסדר המשפטי לזכויות נכי צה"ל – בחינת ה"הלכה" | 2.1 מאפייני המודלים בהסדר המשפטי שאומץ בדין הישראלי | 2.2 ביטויי המודלים בהליכי החקיקה | 2.2.1 הליכי החקיקה מקום המדינה עד למלחמת יום הכיפורים | 2.2.2 הליכי החקיקה ממלחמת יום הכיפורים ואילך | 2.3 ביטוי המודלים בפסיקה | סיכום השער הראשון | שער שני: תדע כל אם עבריה ... | מבוא לשער השני | פרק שלישי: זכויות נכי צה"ל וצורך בשמירה על "מורל הכוח הלוחם" – המודל התועלתני – האתוס | 3.1 כללי | 3.2 על הרלוונטיות של המודל התועלתני לדיון בזכויות נכי צה"ל | 3.3 שאלון עמדות | 3.4 יישומים תיאורטיים ומעשיים | פרק רביעי: היבטים חוקתיים בזכויות נכי צה"ל | 4.1 זכויות נכי צה"ל וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו | 4.2 זכויות נכי צה"ל והגישה הקונסטרוקטיבית – שיקום | פרק חמישי: משטר של אחריות חמורה – ההסדר לנכי צה"ל מיטיב פחות | 5.1 פוטנציאל השתכרות | 5.2 ייחוד עילה | 5.3 גולגולת דקה | פרק שישי: התייחסות המשפט לפוסט-טראומה, להלומי-קרב ולנפגעות תקיפה מינית | 6.1 כללי | 6.2 הפרעת דחק פוסט-טראומטית | 6.3 התייחסות המשפט לקורבנות תקיפה מינית | 6.4 התייחסות המשפט לנכי צה"ל | 6.5 מעמד המדינה בהליכים השונים | 6.6 אפשרויות לתיקון | 6.7 סיכום | פרק שביעי: אופן תשלום תגמולים רטרואקטיביים כדוגמה לפער שבין הרטוריקה לבין המציאות | 7.1 כללי | 7.2 ממלחמת יום כיפור למאבק מול משרד הביטחון | 7.3 פסק דינו של בית-המשפט המחוזי | 7.4 קצין התגמולים – נאמן נכי צה"ל | 7.5 פסק דין פלוני – איזון בין שמה הטוב של הרשות לבין זכויות נכי צה"ל | פרק שמיני: הליכים חלופיים לבירור תובענות להכרה ולקבלת זכויות נכי צה"ל | 8.1 כללי | 8.2 הדרך הלעומתית הנוהגת כיום בהליכים להכרה בזכויות נכי צה"ל והבעיות הטמונות בה | 8.3 המדינה כצד להליכים חלופיים | 8.4 העקרונות המנחים לבחינת הליכים אלטרנטיביים | 8.5 הצעה להליכים אלטרנטיביים | 8.5.1 הליכים העוסקים בנכים שטרם הוכרו – הערכה מקדמית ניטרלית | 8.5.2 הליכים העוסקים בזכויות נכים מוכרים – תורת המשפט הטיפולי ובית משפט פותר בעיות | 8.5.3 הליך גישור | 8.6 יישום החלופות המוצעות – חששות ויתרונות נוספים | סיכום השער השני | שער שלישי: שער הכניסה לחוק הנכים | מבוא לשער השלישי | פרק תשיעי: "תוך ועקב" | 9.1 כללי | 9.2 נטל ההוכחה | 9.3 קשר סיבתי-רפואי-עובדתי | 9.4 קשר סיבתי-משפטי ועצם הגיוס | פרק עשירי: ועדת גורן וזכויות נכי צה"ל – על כוונות ועל תוצאות | 10.1 כללי | 10.2 ועדת גורן והמלצותיה | 10.2.1 הרקע להקמת ועדת גורן – ועדת ברודט | 10.2.2 ועדת גורן – המלצות עיקריות | 10.3 ועדת גורן – ביקורת כללית | 10.4 המלצות ועדת גורן ועיגונן בחקיקה – משמעויות מעשיות | 10.4.1 ההיבט התפעולי – לא צפוי שיפור בטיפול בנכי צה"ל בטווח הנראה לעין | 10.4.2 מבט משולב – תקציבי וערכי | 10.4.2.1 זכויות עדיפות דווקא למי שנפגע שלא עקב פעילות בעלת מאפיינים צבאיים | 10.4.2.2 אפשרות להגשת תביעת נזיקין נגד המדינה ושלוחיה | 10.4.3 הרחבה תקציבית נוספת | 10.4.3.1 הרחבת המעטפת לאנשי כוחות הביטחון שאינם בשירות חובה או בשירות מילואים | 10.4.3.2 הרחבת ההכרה בחיילי חובה וחיילי מילואים לפי חוק הנכים | 10.4.4 פגיעה ערכית נוספת | 10.4.4.1 פגיעה ערכית במרקם השירות הצבאי ופגיעה בזכויות חוקתיות של משרתי הקבע וכוחות הביטחון | 10.4.4.2 פגיעה בעיקרון יסוד בחוק הנכים – פגיעה בשוויון | 10.5 סיכום | פרק אחד-עשר: התנהגות החייל בעת שנפגע וזכאותו לפי חוק הנכים | 11.1 כללי | 11.2 התנהגות רעה חמורה | 11.3 חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת | פרק שנים-עשר: בחירה בזכויות | 12.1 כללי | 12.2 בחירה בזכויות נזיקין | 12.3 ובכל זאת – תביעת נזיקין | 12.4 בחירה בזכויות בביטוח לאומי | סיכום שער שלישי | שער רביעי: תגמולים | מבוא לשער הרביעי | פרק שלושה-עשר: תגמולים לנכי צה"ל – הרציונל ומבחן התוצאה | 13.1 תגמולים לנכי צה"ל – אין שוויון ואין ביטחון | 13.1.1 נגיסה בעיקרון השוויון | 13.1.2 נכה צה"ל לא יכול לבטח את עצמו בגין אובדן כושר עבודה | 13.1.3 אין פיצוי בגין אובדן הכנסה עתידי | 13.1.4 שוויון פורמלי או מהותי | 13.2 תגמולים לנכי צה"ל – אתגור האתוס | 13.2.1 על תגמולים וזכות לקיום בכבוד | 13.2.2 השוואה בין מערכי זכויות ותגמולים | 13.3 השוואה בין זכויות נכי צה"ל ונפגעי עבודה | 13.3.1 עקרונות להשוואה | 13.3.2 נקודות מנחות לאופן ביצוע ההשוואה | 13.3.3 השוואה בין תגמולי נכי צה"ל לתגמולי נפגעי עבודה | 13.4 ניתוח ומסקנות | 13.4.1 שכר מינימום ו"שכר קובע" | 13.4.2 תקרת הזכוכית של התגמולים לנכי צה"ל | פרק ארבעה-עשר: תגמולים לנכי צה"ל – "מורה נבוכים" | 14.1 תגמול בסיסי | 14.2 תגמול טיפול רפואי (תט"ר) | 14.2.1 ביטול מלא מעבודה | 14.2.2 על טיפול רפואי ומצב רפואי | 14.2.3 אובדן כושר עבודה חלקי | 14.2.4 תגמול טיפול רפואי לעצמאי | 14.3 תגמול למחוסר פרנסה | 14.4 נצרך ותג"מ (תגמול מיוחד) | 14.4.1 כללי | 14.4.2 הכנסה כדי מחיה | 14.4.3 נצרך – אדם שלא מסוגל להשתכר למחייתו | 14.4.4 מבחן הכנסות | 14.4.5 ביטול מבחן הכנסות והפרדת תגמול נצרך מתגמול בסיסי | 14.5 תג"מ (תגמול מיוחד) | 14.6 פרישה מוקדמת | 14.6.1 בן חמישים שנים או יותר | 14.6.2 התקיימו בו הוראות סעיף 7ג לחוק | 14.6.3 פרש כליל מעבודתו וממשלח ידו | 14.6.4 אינו מסוגל לעבודה כלשהי | 14.6.5 תג"מ 2 | 14.7 תגמולים לאלמנת נכה | 14.7.1 כללי | 14.7.2 למי ישולמו תגמולי 36 חודש | 14.7.3 מהו התשלום שישולם במסגרת תגמולי 36 חודש? | 14.7.4 תגמולים לאלמנת נכה נצרך | 14.7.5 אלמנת נכה שנפגע בחבלה בפעילות מבצעית ודרגת נכותו לפחות 50% | 14.8 תשלום תגמולים רטרואקטיבית | 14.8.1 כללי | 14.8.2 סעיף 18(ו) ואפשרות הביניים להכרה רטרואקטיבית חלקית פרי פסיקה | 14.8.3 תשלום תגמולי מחיה רטרואקטיבית | 14.9 תשלומי יתר | 14.9.1 כללי | 14.9.2 האם מדובר בחוב בר-גבייה | 14.9.3 האם החוב ראוי לגבייה בנסיבות העניין? | 14.9.4 אופן גביית תשלומי היתר | סיכום שער רביעי | שער חמישי: בין חובה לטובה | מבוא לשער החמישי | פרק חמישה-עשר: הטבות – האומנם "נוסף על הקבוע בחוק"? | 15.1 ההסמכה בחוק | 15.2 האם הזכויות הניתנות בהטבות חרגו מההסמכה בחוק? | 15.2.1 כללי | 15.2.2 הטבות לשיקום ולטיפול פסיכולוגי | 15.2.3 צרכים שנוצרו עקב הנכות המוכרת | 15.2.4 סיוע בדיור | 15.2.5 זכויות רפואיות | 15.2.6 סיוע כלכלי | 15.2.7 קרנות ועיזבונות | 15.2.8 תגמול מיוחד (תג"מ) | 15.3 סיכום | פרק שישה-עשר: עיגון ההטבות דווקא בהוראות פנימיות | 16.1 רקע | 16.2 מדוע בחר משרד הביטחון לתת סיוע בהטבות ולא בחקיקה | 16.2.1 היבט תקציבי | 16.2.1.1 תשלום הטבות רטרואקטיבית | 16.2.1.2 הטבות לנכים המתגוררים בחו"ל | 16.2.2 היבט תועלתני | פרק שבעה-עשר: הצעת חוק לתיקון מספר 30 לחוק הנכים | 17.1 כללי | 17.2 מבנה תיקון החוק והשפעתו על חוק הנכים | 17.3 הוראת מעבר | 17.4 שיקוף מצב קיים, האומנם? | 17.5 עיגון זכאות לשיקום | 17.6 שינוי מעמד של זכאות לפי חוק להטבה | 17.7 מנגנון עדכון תגמולים | 17.8 אופן תשלום תגמולים והטבות רטרואקטיבית | 17.9 שיפורים קלים לנכים מחד גיסא, והעצמת כוחו של משרד הביטחון מאידך גיסא | 17.10 ערכאת ערעור | 17.11 סיכום | פרק שמונה-עשר: ההטבות ותמונת זכויות נכי צה"ל – האם הגולם קם על יוצרו? | 18.1 כללי | 18.2 עלויות ותועלות בהטבות – דוגמאות | 18.3 בחינה מחודשת של מערך הזכויות | 18.4 הנגשת הזכויות ומיצוי זכויות | 18.5 נפגעי פוסט טראומה – התייחסות הוליסטית לנכות ולהשפעותיה | סיכום שער חמישי | אחרית דבר | נספח: שיטת המחקר | שער שישי: מפתחות | מפתח חקיקה | מפתח פסיקה | מפתח ספרות | מפתח שונות