הערובות להבטחת פירעון חובות

.

על הספר | שער ראשון - "תורת" הערובות (הבטחונות) "על רגל אחת" | 1. מעמדו של הנושה כ"נושה מובטח" במובן העיסקי ובמובן המשפטי | נושים מובטחים; נושים מוערפים; נושים רנילים | 2. חלוקת הערובות (הבטחונות) לחפציות ולאישיות | 3. היסוד העיסקי והיסוד המשפטי של הערובות – כללי | (א) היסוד העיסקי-המסחרי של | (1) היסוד העיסקי-המסחרי של הערובוח החפציות (שיעבוד על נכסים) | (2) היסוד העיסקי-המסחרי של הערובות האישיות (ערבויות צד ג') | (3) השטרות כערובה מבחינה עיסקית-מסחרית | (ב) היסוד המשפטי של הערובות - הבהרת מספר מושגים משסטיים יסודיים | (1) שפת כתיבתם של החלקים | (2) הזכויות וההתחיבויות (הניצבות מאחורי הזכויות) בעלות אופי משפטי | (3) חלוקת הזכויות לזכויות חפצא (in rem) ולזכויות גברא (in personam) | 4. נושאי הזכויות וההתחיבויות בעלי אופי משפטי | (א) בני אדם הפיזיים (יחידים) | (ב) תאגידים (אישיות משפטית) | (1) תאגידים המוקמים כיוזמת הפרט | (2) תאגידים המוקמים כיוזמת המדינה | 5. הנכסים למיניהם המשמשים כערובה וחלוקתם לפי תורת המשפט | 6. הזכויות העיקריות שיש לבני-אדם (יחידים ותאגידים) בנכסים | (א) זכות הבעלות | (1) הבעלות המשותפת | (2) דרכי הרכישה של הבעלות (בנכסים) | מכר; מתנה; תסיבה; תפיסת חזקה בנכס שאיננו בבעלות אחר | (ב) זכות השכירות (חכירה) | (ג) זכות החזקה | (ד) זכויות בנכסי הזולת (מעמסות) | 7. זכות הבעלות לעומת יתר הזכויות (שיש לבני אדם בנכסים) | 8. מתן ערובה וקבלתה כעיסקה משפטית (המולידה זכויות והתחייבויות בעלות אופי משפטי) | שער שני - סוגי החיובים שקיומם ניתן להבטיח ע"י ערובות | 1. "חיוב" לעומת "חוב" (כספי) | 2. סוגי החיובים שקיומם ניתן להבטיח ע"י ערובות | (א) לחיוב, כולו או מקצתו | (ב) לחיוב קיים | (ג) לחיוב עתיד לבוא | (ד) לחיוב מתחדש | (ה) לחיוב מותנה | (ו) לחיוב קצוב או בלתי קצוב | 3. החיובים "הנגררים" שקיומם מובטח ע"י הערובות | 4. ערובות "מתמידות" – (קרדיט) וערובות לקיום חיוב ספציפי | 5. הקשר בין המועד המוסכם לקיום החיוב והמועד למימוש הערובה | שער שלישי - הערובות החפציות (ריאליות) | כללי | חלק א' - ההוראות הכלליות של חוק המשכון, תשכ"ז-1967 | 1. תחולת חוק המשכון, תשכ"ז-1967, על הערובות החפציות - סקירה כללית | (א) על חוק המשכון, תשכ"ז-1967 עצמו | (ב) ההבדלים העיקריים"נ בין הוראות המג'לה (בדבר מישכון מטלטלין) ובין הורות חוק המשכון | 2. הגדרת המשכון והאלמנטים שמרכיבים אותו | (א) הצדדים לעיסקת המשכון | (ב) סוגי חחיובים שאת קיו1מם ניתן להבטיח ע"י המשכון | 3. הנכסים (מקרקעין, מטלטלין וזכויות) שלא ניתן למשכן והנכסים שניתן למשכן | (א) הנכסים שלא ניתן למשכנם (לשעבדם) | (1) האיסור הוא על פי דין (חוק) | (2) האיסר הוא על פי הסכם | (3) מישכון נכסים שהאיסור על העברת הבעלות בהם הוא זמני או שביטולו מותנה בקיומו של תנאי מסוים | (ב) הנכסים שניתן למשכנם (לשעבדם) | (1) מישכון חלק מנכס | (2) חילופי הנכס הממושכן (המשועבד) | (1) החלפת הנכס הממושכן בנכס שהוא זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי | (2) החלפת הנכס הממושכן כשהוא זכות במה שניתן במימושה של הזכות | (3) רציפות תוקף המשכון, מותנה בביצוע פעולות מסוימות | (ג) דין "הפירות" שמניב הנכס הממושכן | 4. הזיקה בין הממשכן ובין הנכס הממושכן | 5. צורת יצירת המישכון והדרכים להבטחת תוקפו כלפי נושיו האחרים של הממשכן | (א) צורת יצירת המשכון | (ב) הדרכים להבטחת תוקפו של המשכון כלפי נושיו האחרים של הממשכן | (1) מישכון נכסים שיש לגביהם בדין אחר הוראות בדבר מישכונם | (2) מישכון נכסים שאין לגביהם בדין אחר הוראות בדבר מישכונם | (א) מישכון נכס ע"י הפקדתו | (ב) מישכון נכס ע"י רישום המישכון עליו בלשכות לרישום המשכונות | 6. מישכון נכס (ע"י הממשכן) כערובה לחיובו של אחר (החייב) | 7. ריבוי מישכונים על אותו נכס | 8. הגדלה או הרחבה של היקף החיובים המובטחים ע"י מישכון קיים | 9. פדיון הנכס הממושכן, פקיעת המישכון ומימוש המישכון | (א) פדיון המישכון (הנכס הממושכן) | (ב) פקיעת המישכון והסיבות לכך | (1) הסיבות לפקיעת המישכון, נעוצות בבחיוב שקיומו מובטח על-ידם | (2) הסיבות לפקיעת המישכון, נעוצות בנכס הממושכן | (ג) מימוש המישכון | (1) המועד הרגיל למימוש המישכון ודרכי מימושו | (2) מימוש מוקדם של המישכון | (א) כאשר הנכס הממושכן הוא זכות | (ב) כאשר הנכס הממושכן עלול להתקלקל או לאבד מערכו | 10. גביית החיוב שלא ע"י מימוש המישכון שניתן כערובה לקיומו | חלק ב' - נכסים שהם מקרקעין כערובה | 1. ההוראות הכלליות של חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, המסדיר משטר הקרקעות בארץ | (א) סיווג הקרקעות בארץ | (1) הסיווג לפי חוק הקרקעות העותומני | (א) מולק; (ב) מירי; (ג) מוקפה; (ד) מתרוכה; (ה) מואת; | (2) הסיווג לפי חוק המקרקעין | (א) מקרקעי ציבור | (ב) מקרקעי יעוד | (ב) הגדרת "מקרקעין" בחוק המקרקעין והזכויות העיקריות במקרקעין המשמשות כערובה | (1) זכות הבעלות במקרקעין | (2) זכות שכירות (חכירה) במקרקעין | (ג) המירשם | (ד) ההסדר | (ה) רישום יחידה בבית משותף בפנקס הבתים המשותפים | (ו) עיסקאות במקרקעין ורישומן | 2. שיעבוד זכויות במקרקעין | (א) שיעבוד זכויות (בעלות או שכירות) במקרקעין הרשומות בפנקסי המקרקעין (משכנתה) | (1) ההוראות הכלליות של החוק לגבי משכנתאות | (2) ההבדל בין משכנתה על זכות בעלות במקרקעין ועל זכות שכירות כמקרקעין | (ב) שיעבוד זכויות (בעלות או שכירות) במקרקעין הטעונות רישום כפנקסי המקרקעין אך טרם נירשמו | (1) חלקת האדמה שלגביה מתיחסות הזכויות (והזכויות עצמן) לא נרשמו בפנקסי המקרקעין מסיבות אוביקטיביות | (2) חלקת האדמה שלגביה מתיחסות הזכויות, רשומה בפנקסים, אלא שהזכויות לגביה טרם נרשמו | (ג) שיעבוד זכויות במקרקעין (למעשה, רק זכויות שכירות) שאינן חייבות לפי החוק ברישום בפנקסי המקרקעין | (1) שיעבוד "שכירות חופשית" | 3. ההבדל בין שיעבוד זכויות במקרקעין הרשומות בפנקסי המקרקעין (על פי משכנתא) ובין שיעבוד זכויות כנ"ל שאינן רשומות בפנקסי המקרקעין (על פי מישכון) | 4. קבלת זכויות במקרקעין כערובה | חלק ג' - נכסים שהם מטלטלין כערובה | סקירה כללית | (א) נכסי מטלטלין שאין לגבי שיעבודם הוראות מיוחדות בחוק | (ב) נכסי מטלטלין שיש לגבי שיעבודם הוראות מיוחדות בחוק | פרק ראשון - כלי שיט כערובה | 1. סקירה כללית | (א) ההתפתחות ההיסטורית של הספנות המסחרית | (ב) הקודקסים הימיים הראשונים | 2. החוקים המסדירים את עניני הספנות המסחרית בארץ | 3. ההוראות הכלליות של חוק הספנות (כלי שיט) תש"ך-1960, לגבי כלי שיט ורישומם | (א) הנדרת כלי שיט | (ב) הרגיסטר של כלי השיט (המירשם הישראלי) | (ג) כלי שיט הכשרים לרישום במירשם הישראלי | (ד) החובות שמוטלות על פי חוק הספנות על בעלי כלי שיט ישראלים | (ה) זכות הבעלות בכלי שיט ישראלי | 4. כלי שיט כערובה לפירעון חובות | (א) זכות העיכבון על כלי השיט | (ב) שיעבוד ימי על כלי השיט (הנוצר על פי הוראות חוק הספנות כערובה לפירעון חובות מסוימים הנוצרים עקב הפעלתו של כלי השיט) | 5. משכנתה על כלי השיט (שיעבודו) ע"י בעליו (כערובה לפירעון חובותיו) | (א) סוגי החובות (של בעל כלי השיט) שניתן להבטיח את פירעונם ע"י משכנתה על כלי השיט | (ב) הוראות החוק כדי להבטיח תוקפה של משכנתה על כלי שיט | (1) ההיתר משר התחבורה | (2) חתימת שטר המשכנתה והגשתו לרישום לרשם כלי השיט | (3) על מה חלה המשכנתה על כלי השיט? | (4) שינוים בתנאי המשכנתה | (5) ריבוי משכנתאות על אותו כלי שיט וסדר העדיפות ביניהן | (6) העברת המשכנתה או תסיבתה | (7) העברת הבעלות בכלי השיט בכפוף למשכנתה הרובצת עליו | (8) פדיון המשכנתה על כלי שיט | (9) מימוש משכנתה על כלי שיט | (10) בין "שיעבוד ימי" ושיעבוד על פי משכנתה על כלי שיט, מי ביניהם עדיף? | 6. קבלת כלי שיט כערובה | 7. ההכנסות מכלי השיט כנכס שיכול לשמש כערובה | פרק שני - כלי טיס כערובה | 1, סקירה כללית | (א) התפתחות התעופה | (ב) המדינה ופיתוח התעופה האזרחית | (ג) החוק המסדיר את התעופה האזרחית בארץ | 2. הגדרת כלי טיס והכללים לרישומם במירשם הישראלי של כלי הטיס | (א) תקנה 1 (סעיף ההגדרות) לתקנות | (ב) המירשם של כלי הטיס (פנקס הרישום של כלי טיס) | (ג) החובות המוטלות על פי החוק לגבי הפעלת כלי טיס ישראלים | (ד) הבעלות בכלי טיס | 3. דרכי שיעבודם של כלי טיס | 4. היתרונות של רישום שיעבוד על כלי טיס בפנקס כלי הטיס | 5. קבלת כלי טיס כערובה | פרק שלישי - יבול (תוצרת חקלאית) כערובה | 1. סקירה כללית | (א) יבול (תוצרת חקלאית) כנכס | (ב) הגדרת "'יבול" בחוק | 2. הוראות החוק החלות על שיעבוד יבול (תוצרת חקלאית) | (א) שיעבוד תוצרת חקלאית הקיימת בעין בעת שיעבודה | (ב) שיעבוד תוצרת חקלאית שאיננה קיימת בעין בעת שיעבודה | (1) על-פי הוראות פקודת החברות או פקודת האגודות השיתופיות | (2) על-פי סעיף 26 לפקודת האגודות השיתופיות | (3) על-פי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה) מס' 27 לשנת 1935 | 3. האם משכנתה על מקרקעין חלה גם על היבול או על התוצרת החקלאית שגודלה על המקרקעין | 4. קבלת יבול (תוצרת חקלאית) כערובה | חלק ד' - נכסים שהם זכויות כערובה | 1. סקירה כללית | 2. הזכויות למיניהן כנכס | פרק ראשון - פטנטים והכנסות מפטנטים כערובה | 1. החוק המסדיר את עניני פטנטים בארץ והוראותיו הכלליות | (א) פטנט מהו? | (ב) המצאה מהי? | (ג) המצאה כשירת פטנט מהי? | (ד) הצורך ברישום ההמצאה בלשכה לרישום פטנטים | (ה) תקופת תוקפו של הפטנט | 2. הפטנט כנכס והבעלות בפטנט | (א) הפטנט כנכס | (ב) הבעלות בפטנט | 3. פטנטים וההכנסות מפטנטים כערובה | 4. קבלת פטנט או הכנסות מפטנט כערובה | פרק שני - ההוראות הכלליות של חוק המחאת חיובים, תשכ"ט -1969 | 1. חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 – כללי | 2. הבהרת מספר מושגים של חוק המחאת חיובים | המחאה; ממחה; :נמחה | 3. ההוראות הכלליות של החוק בדבר המחאת זכויות | (א) ההגבלות על המחאת זכויות | (1) המחאת הזכות הוגבלה לפי דין | (2) המחאת הזכות הוגבלה לפי מהות הזכות | (3) המחאת הזכות הוגבלה לפי הסכם בין הצדדים | (ב) סוגי המחאות זכויות | (ג) הזכויות הנגררות אחרי המחאת זכויות | (ד) המחאת הזכויות ע"י הממחה לנמחה איה גורמת לשינוי בהן | (ה) הצורה הפורמלית של המחאת זכויות | 4. ההוראות הכלליות של החוק בדבר המחאת חיובים | (א) המחאת חיובים מותנות בהסכמת הנושה | (ב) אין גרירה אוטומטית של זכויות נילוות אחרי המחאת חיובים | (ג) המחאת החיובים עי" הממחה לנמחה אינה גורמת לשינויים בהם | (ד) הצורה הפורמלית של המחאת חיובים | פרק שלישי - הזכויות על-פי חוזה כלשהו כערובה | 1. הזכויות החוזיות מקרוב ("הצד המבצע" ו"הצד המשלם" על-פי החוזה) | 2. מי מבין הצדדים לחוזה ("הצד המשלO" ו"הצד המבצע") יכול לתת זכויותיו על החוזה, כערובה? | 3. ההבדלים העקרוניים בין קבלה כערובה שיעבוד על נכס שהיא "זכות חוזית", לבין קבלה כערובה שיעבוד על נכס שהוא מקרקעין, מטלטלין או "זכות מתמשכת" | 4. קבלת זכויות חוזיות כערובה | פרק רביעי - זכויות על-פי חוזה ביטוח כערובה | 1. סקירה כללית | (א) עקרון הביטוח ו"לידתו" | (ב) סוגי הביטוח | (1) ביטוח נזקים | (2) ביטוח אישי | 2. היסודות העיסקיים של הביטוח | 3. החוק שחל בארץ על עיסקי הביטוח והוראותיו הכלליות | 4. חוזה הביטוח, והצדדים לו | (א) חוזה הביטוח | "המבטח"; | "המבוטח"; | "תקופת הביטוח"; | "דמי הביטוח"; | "תגמולי הביטוח"; | "מקרה הביטוח; | "המוטב" | (ב) הדוקטרינה של "ענין בר-ביטוח" (Insurable Interest) | 5. חובות הצדדים על-פי הוראות חוק חוזה הביטוח | (א) החובות המוטלות על המבוטח | (1) החובה לגלות למבטח עניינים מהותיים | (2) החובה להודיע למבטח על שינויים מהותיים | (3) החובה לשלם למבטח את דמי הביטוח | (4) החובה להודיע למבטח על קרות מקרה הביטוח | (ב) החובות המוטלות על המבטח | (ג) "החובות" המוטלות על "המוטב" | 6. סוגי הביטוח שהזכויות על-פיהם, בדרך כלל, מקובל לקבלן כערובה | (א) זכויות על-פי ביטוח נזקים (נכסים) | (1) נשוא הביטוח | (2) המוטב על-פי ביטוח נזקים (נכסים) | (3) מקרה הביטוח | (4) הסיבות שיכולות לגרום לקרות מקרה הביטוח | (5) סכום הביטוח ותגמולי הביטוח בביטוח נזקים (נכסים) | (א) ערך כינון | (ב) ערך שיפוי | (ג) "ביטוח יתר | (די) "ביטוח חסר" | (ה) "ביטוח כפל" | (6) החובה של המבוטח כלפי המבטח במקרים מסוימים כביטוח נזקים (נכסים) | (ב) זכויות על-פי ביטוח נזקים (אחריות) | (1) נשוא הביטוח | (2) "המוטב" בביטוח נזקים (אחריות) | (3) מקרה הביטוח והסיבות שיכולות לגרום לקרות מקרה הביטוח | (4) סכום הביטוח ותגמולי הביטוח | (5) תקופת הביטוח | (ג) זכויות על-פי ביטוח חיים | (1) נשוא הביטוח | (2) מקרה הביטוח בביטוח חיים | (3) המוטב על-פי ביטוח חיים | (4) הסיבות שיכולות לגרום למקרה הביטוח (בביטוח חיים) | (5) סכום הביטוח ותגמולי הביטוח בביטוח חיים | (6) ההוראות המיוחדות שחלות על ביטוח חיים בלבד | 7. ההבדל העקרוני בין ביטוח נזקים לבין ביטוח חיים | 8. המגבלות של זכויות הביטוח כערובה | (א) קבלת זכויות על-פי ביטוח נזקים (נכסים) כערובה | (ב) קבלת זכויות על-פי ביטוח נזקים (אחריות) כערובה | (ג) קבלת זכויות על-פי ביטוח חיים כערובה | 9. שתי הדרכים האפשריות המבטיחות את תשלום תגמולי הביטוח לנושה (הבנק) | חלק ה' - נכסים שהם ניירות ערך כערובה | 1. סקירה כללית | 2. ניתוח הגדרת "ניירות ערך" שבסעיף 24 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967 | (א) תעודה, שטר או מסמך אחר | (ב) שבהם נידונה זכות | (ג) מוקנות לאוחז בהם | (ד) מוצאים "לפקודה" או "למוכ"ז" | (ה) לפי דין או נוהג | 3. מה בין מסמך שמוצא "לפקודת" לבין מסמך שמוצא "על שם" | 4. האם כל "ניירות הערך" כהגדרתם בסעיף 24 לחוק המשכון, הם "מסמכים סחירים"? | 5. "לידתם" של המסמכים הסחירים - כנוהג הסוחרים | 6. סיכום של "ניירות ערך" במובן סעיף 24 לחוק המשכון | 7. ניירות הערך העיקריים שמשמשים כערובה לפרעון חובות | 8. דרכי שיעבודם של ניירות ערך (הזכויות על-פי) | (א) דרכי שיעבודם של ניירות ערך כהגדתם בסעף 24 לחוק המשכון | (ב) דרכי שיעבודם של ניירות ערך שאינם נימנים עם "ניירות ערך" במובן סעף 24 לחוק המשכון | (ג) דרכי שיעבודם של "תעודות מילווה" (על פי מילוות חובה מסוימים) | (ד) דרכי שיעבודם של ניירות ערך הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב | פרק ראשון - השטרות (שטרי חליפין, שטרי חוב וצ'קים) כערובה | 1. מקום השטרות בחיי המסחר | 2. פקודת השטרות - החוק שמסדיר את סוגיית השטרות בארץ | 3. ההגדרות של שטר חליפין, צ'ק ושטר חוב לפי פקודת השטרות, מרכיביהם המשותפים והוראות פקודת השטרות לגביהם | (א) ההגדרות של שטר חליפין, צ'ק ושטר חוב | שטי חליפין; צ'ק; שטר חוב | (ב) המרכיכים המשותפים של הגדרות השטרות והוראות פקודת השטרות לגביהם | (1) צורת ההתחייבות (על-פי שטר) | (2) הסכום שיש לשלם על-פי השטר | (3) מועד הפירעון של השטר | (א) כשטר בר-פירעון עם דרישה נחשב | (ב) כשטר בר-פירעון בעתיד נחשב | (1) שטר בר-פירעון לאחר תאריכו | (2) שטר בר-פירעון בתום תקופה קבועה לאחר ראיה | (3) שטר בר-פירעון שיש לפורעו כשאירע מאורע פלוני ואירועו ודאי | (4) "מועד הפירעון" של צ'ק | (4) המקום שבו יש להציע השטר לפירעון | 4. "לידתו" של השטר - "עיסקת היסוד" המולידה את השטר | 5. הצדדים הראשוניים לשטר, כיצד ניתן לציין בשטר הזכאי לתבוע את פרעונו ו"הוצאתו" של השטר | (א) הצדדים הראשונים לשטר | (ב) כיצד ניתן לציין בשטר את הזכאי לתבוע את פרעונו | (ג) הוצאתו של השטר (מסירתו הראשונית של השטר) | 6. המחאת הזכויות על-פי השטר (סיחורו של השטר), צורתה ותוצאותיה | (א) המחאת הזכויות על-פי השטר ע"י אוחזו | (ב) צורת המחאת הזכויות על-פי שטר | (ג) התוצאות של המחאת הזכויות על-פי השטר | 7. החייבים לפרעונו של השטר וחלוקתם לחייבים עיקריים ולחייבים משניים | (א) הכשרות להתחייב על-פי שטר | (ב) החייבים העיקריים לפירעון השטר | 1. החייב העיקרי לפירעונו של שטר חוב | 2. החייב העיקרי על-פי צ"ק | 3. החייב העיקרי לפרעונו של שטר חליפין | (א) קיבול כללי | (ב) קיבול מסוייג | (ג) חילול שטר החליפין במיאון | (ד) מצבו של אוחז במיאון | (ג) החייבים המשניים לפירעון השטר | (1) חייבים משניים שהם מסבים והתנאים המוקדמים לחיובם | (א) הסבת השטר נעשתה ע"י הסב (חתימת הסבה) | (ב) המסב לא מנע מהאוחז לחזור עליו | (ג) השטר חולל באי פירעון (ולגבי שטר חליפין - גם אם השטר חולל במיאון) | (2) חייבים משניים שאינם מסבים | (א) הערב לפירעון השטר (על-ידי אחד הצדדים שחייב בפרענו, בין כחייב עיקרי ובין כמסב) | (ב) "המיטיב" ב"שטר טובה" | (ג) הקבל משום כבוד - בשטר חליפין שקובל "משום כבוד" | (ד) "הנדרש בשעת דוחק" | (ה) דינו של אדם החותם על שטר כ"שלוח" (מורשה) | (ו) דין חותם על שטר שלא כמושך, קבל, עושה השטר, מסב, מיטיב, ערב ועוד | (ז) דינה של חתימה על שטר שהיא מזויפת | 8. הנושים על-פי השטר, האוחז בשטר והאוחז כשורה בשטר | (א) הנושה הראשון על-פי השטר – הנפרע | (ב) האוחז בשטר וזכויותיו העיקריות | (ג) האוחז כשורה (בשטר) וזכויותיו המיוחדות | (1) נעשה אוחז בשטר לפני שעבר זמן פרעונו | (2) לא היה לאוחז כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן | (3) נטל את השטר | (א) בתום לב | (ב) בעד ערך | (4) בשעה שסחרו לו את השטר, לא היתה לו כל ידיעה שזכות הקניין של המסב (המסחר) פגומה | 9. מי נחשב (לכאורה) כ"אוחז כשורה" ומי לא יכול לעולם להיחשב כ"אוחז כשורה" | 10. פקיעתו של השטר (כשורה) | 11. הוראות פקודת השטרות שיש לבנקים ענין מיוחד בהם | א. ההוראות המיוחדות לגבי צ'קים | (1) לגבי צ'קים בכללותם | (2) צ'קים משורטטים | ב. הגנה על בנק הגובה צ'ק משורטט | 12. קבלת שטרות כערובה | פרק שני - מניות ואגרות חוב שמונפקות ע"י חברה בע"מ כערובה | א. סקירה כללית | (א) מהות החברה | (ב) החברה - אישיות משפטית | (ג) החוק המסדיר סוגית החברות בארץ | (ד) ניהול עסקים ע"י מספר אנשים במשותף במסגרת חברה | 1. תזכיר ההתאגדות של החברה | (א) שם החברה | (ב) מטרות החברה | (1) הדוקטרינה (התורה) Ultra Vires (חריגה מסמכות) – כללי | (2) הדוקטרינה של "אולטרה וירס" והבנקים | (ג) החברים בחברה | (1) פנקס החברים של החברה ומי נחשב כחבר בחברה | (2) החובה הבסיסית והזכויות הבסיסיות של חבר בחברה | (3) הזכויות הבסיסיות של חברי החברה | (ד) הון החברה | (1) חלוקת הון החברה להון רשום, הון מונפק והון נפרע | (2) שינויים בהון החברה (הגדלת הון או הפחתת הון) | (ה) מקום ניהול העסקים של החברה | 2. התקנון של החברה | 3. רישום החברה אצל רשם החברות | 4. הגופים המנהלים את החברה | (א) האסיפה הכללית | (1) האסיפה הכללית שלא מן המנין | (2) האסיפה השנתית הרגילה | (3) סדר היום באסיפות | (4) המניין החוקי (הקוורום) באסיפה הכללית | (5) סוגי ההצבעה באסיפה הכללית | (6) טוגי ההחלטות של האסיפה הכללית | החלטה רגילה; החלטה שלא מן המנין; החלטה מיוחדת | (ב) מועצת המנהלים (דירקטוריון) | (1) מינוי או בחירת מנהלים (דירקטורים) | (2) המספר המינימלי של המנהלים (דירקטורים) | (3) הסמכויות של מועצת המנהלים | (4) ניהול הפעולות של מועצת המנהלים | 5. סוגי חברות שניתן להקים על-פי פקודת החברות | (א) חלוקתן בהתאם לאחריות חבריהן לחובות החברה | (ב) חלוקתן של החברות לחברה פרטית ולחברה ציבורית | ב. המניות המונפקות על ידי החברה | (א) הפונקציות (התפקידים) שממלאות המניות בחברה בהלת הון מניות | (ב) המניה בחברה - נכס בלתי מוחשי | 1. דרכי הרכישה של מניות בחברה | (א) רכישת מניות ישירות מן החברה | (1) על-פי תזכיר החברה | (2) על-פי הסכם לרכישת מניות שנעשה עם החברה | (3) על-פי תשקיף (פרוספקט) לגבי מניות בחברה שאיננה חברה פרטית | (4) מכירת מניות בחברה (ע"י החברה עצמה) ב"תשלומים" | (ב) רכישת מניות בחברה מבעלי מניותיה | (1) במכר או במתנה | (2) תסיבת מניות | 2. תעודות מניה ושטרי מניה (מניות "על שם" ומניות "למוכ"ז") | (א) כאשר בעל המניות מחזיק ב"תעודת מניות" (על שם) | (ב) כאשר בעל המניות מחזיק ב"שטר מניה" (למוכ"זו) | (ג) מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב | (ד) סטוק | ג. אגרות חוב המונפקות ע"י חברה | 1. המקור לסמכויות החברה ללוות כספים ולהבטיח את פרעונם ע"י יצירת שיעבודים על נכסיה | (א) הפירוש הנכון של תקנה 73 (לפני-כן תקנה 72) האומללה לתקנון | (ב) הגדרת אגרת חוב בפקודת החברות ומרכיביה | (ג) תוכנה של אגרת החוב (מה צריך לכלול בניסוחה) | 2. סוגי החובות שניתן להבטיח את פרעונם על-פי אגרת חוב | 3. סוגי הנכסים שיכולה החברה לשעבד כערובה לקיום חבויותיה | 4. סוגי השיעבודים שיכולה חברה ליצור על נכסיה | 5. "לידתן" של אגרות החוב | (א) איגרות חוב בודדות (יחידות) | (ב) איגרות חוב בסידרה | (ג) שטר הנאמנות | 6. אגרות חוב "על שם" ואגרות חוב "למוכ"ז" | 7. החובה להגיש איגרות החוב לרישום לרשם החברות | (1) ההבדלים חעיקריים בין הוראות חוק המשכון, תשכ"ז-1967 והוראות הפקודה לגבי רישום שיעבודים | (2) שיעבוד נכסים ע"י חברה שאינו טעון רישום אצל רשם החברות | (3) הסכם בין נושים (בדרך כלל בנקים) להעמיד אגרות החוב הבודדות בדרגה שווה | 6. אכיפת זכויות הנושה על-פי אגרת חוב | 9. השוואה בין מניה לבין איגרת חוב | 10. קבלת איגרות חוב ומניות כערובה | (א) איגרות חוב | (1) כאשר איגרת החוב הוצאה על ידי החברה ישירות לנושה (הבנק) | (2) כאשר איגרת החוב הוצאה על ידי החברה לטובת הנושה שלה והנושה טציע אותה כערוכה לנושה שלו | (ב) מניות | פרק שלישי - שטרי מטען ימיים כערובה | 1. סקירה כללית | (א) שטר המטען - הסבר כללי | (ב) עיסקת רכישת סחורות בין סוחרים שיושבים בישראל | (ג) עיסקת רכישת סחורות בין סוחרים היושבים בארצות שונות | (ד) גיבוש כללי הסחר הבין-לאומי ותפקידיה של לשכת המסחר הבין-לאומית | 2. תפקידי מכתב האשראי הדוקומנטרי והבנק המסחרי בסחר הבין-לאומי | (א) מהותו של האשראי הדוקומנטרי (א/ד) Documentary Letter of Credit | (ב) המרכיבים העיקריים של האשראי הדוקומנטרי | (1) הדוקומנטים (התעודות) שעל הספק להמציא לבנק הפותח על-פי תנאי האשראי הדוקומנטרי שנפתח לטובתו | חשבון; תעודת מקור; תעודת ביקורת; תעודת בריאות; תעודת אריזה; שטר מטען; חעודת ביטוח | (2) תוקפו של האשראי הדוקומנטרי | (3) ציון "המוטב" באשראי הדוקומנטרי | (4) הסכום שיש לשלם לספק על-פי האשראי הדוקומנטיי ואופן תשלומו | 3. הסוגים העיקריים של האשראים הדוקומנטריים | (א) אשראי' דוקומנטרי חוזר ואשראי דוקומנטרי בלתי חוזר | (ב) אשראי דוקומנטרי בלתי חוזר ומקוים (מאושר) | (ג) אשראי דוקומנטרי שניתן להעברה | (ד) אשראי דוקומנטרי מתחדש | (ה) עצמאותו של האשראי הדוקומנטרי | 4. התנאים הכלליים להובלת מטענים ממחסני הספק למחסני הקונה | (א) התהליך של הובלת סחורות (מטענים) ממחסני הספק למחסני הקונה | (ב) Incoterm-1990 | EXW | F.A.S. | F.O.B. | F.C.A. | C.I.F. | Cost and Freight | D.D.P. | 5. שטר המטען הימי | (א) הפרטים העיקריים שמצויינים בשטר המטען הימי | (ב) הסוגים השונים של שטרי מטען | (1) שטרי מטען "נקיים" ושטרי מטען "פגומים" | (2) שטרי מטען "ישירים" ושטרי מטען "משולבים" | (3) שטרי מטען "לפקודה" ושטרי מטען "אישיים" | (ג) שלושת התפקידים העיקריים שממלא שטר המטען | (1) כעדות לקיומו של חוזה הובלה | (2) כקבלה על המטען שהוטען על הספינה | (3) כמסמך שמקנה את הזכויות הנדונת בו לאוחזו כחוק | 6. קבלת שטרי המטען הימיים כערובה | (א) החסרונות מבחינה משפטית | (ב) החסרונות מבחינה מסחרית | 7. סיכום | פרק רביעי - אגרות חוב ותעודות מילווה שמונפקות על-ידי המדינה על-פי מילוות המדינה כערובה | 1. סקירה כללית | 2. המדינה כלווה | 3. ההבדל בין מס לבין מילווה חובה | 4. מקור סמכות המדינה לקבל מילוות - מעוגן בחוק | 5. "האישורים" שניתנים למשתתפים במתן מילוות למדינה (חובה או מרצון) | 6. המקורות להחזר המילוות ו"הערובות" לפרעונם | 7. קבלת איגרות חוב (על-פי המילוות מרצון) ותעודות מילווה (על-פי מילוות חובה) כערובה | (א) תעודות מילווה (על-פי מילווה החובה) | (ב) אגרות חוב (על-פי מילוות מרצון) | פרק חמישי - השיעבוד השוטף (הצף) כערובה | 1. סקירה כללית | 2. הבהרות נוספות של ה"שיעבוד השוטף" לנוכח הוראות פקודת החברות והפסיקה | 3. סדר העדיפויות בין שיעבודים שוטפים על אותם הנכסים | (א) שיעבודים שוטפים (על אותם הנכסים) בדרגה שווה (פרי-פסו) | (ב) עדיפותו של שיעבוד שוטף על "מקצת מנכסי החברה", שנוצר לאחר שיעבוד שוטף על כלל נכסיה | (ג) העדיפות של שיעבוד המיוחד (על נכס מסויים) על השעבודים השוטפים השונים | 4. תחולת השיעבוד השוטף על המקרקעין של החברה | 5. גיבוש (קריסטליזציה) של השיעבוד השוטף והסיבות (העילות) לגיבושו | 6. מימוש השיעבוד השוטף (הצף) - אך ורק באישור בית המשפט | 7. החוקים המאפשרים יצירתם של שיעבודים שוטפים | (א) על-פי פקודת המילוות לזמנים קצרים (ערובה) .ועל-פי פקודת האגודות השיתופיות | (ב) על-פי פקודת החברות | (ג) על-פי פקודת האגודות השיתופיות | (ד) על-פי פקודת שיווק פרי הדר, מספר 41 לשנת 1947 | (ה) בהתאם לחוקים שעל-פיהם הוקמו המועצות לייצור תוצרת חקלאית ושיווקה | 8. היתרונות והחסרונות של השיעבוד השוטף כערובה | 9. קבלת שיעבוד שוטף כערובה | שער רביעי - הערובות האישיות (פרסונליות) ערבות צד ג' כערובה | 1. סקירה כללית | (א) מהות הערבות מרכיביה ו"משולש" הערבות | (1) החיוב שקיומו ניתן להבטיח ע"י ערבות | (2) הצדדים לעיסקת הערבות (הנושה, החייב והערב) )"משולש" הערבות) | (ב) החוק שמסדיר את הערבות האישית (ערבות צד ג') | 2. התחייבות הערב על-פי ערבותו, לעומת התחייבתו של הערב העיקרי, כלפי הנושה | 3. היקף התחייבויות הערב על-פי ערבותו, ערבות "אוטונומית", ניסוחם של "הסכמי ערבויות" וכללי פירושם | (א) היקף התחייבויותיו של הערב על פי ערבותו | (ב) "האוטונומיות" של הערבות | (ג) ניסוחם של הסכמי הערבות וכללי פירושם | 4. השוואה בין התחייבות שהיא "ערבות" לבין התחייבות שהיא "שיפוי" | 5. הצורות ליצירת הערובות | (א) בהסכם בין הערב לבין הנושה | (ב) בהתחייבות הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה | ג) בערבויות על-פי צו של רשות - משנמסר כתב הערבות לרשות | 6. ריבוי ערבים | 7. ערב בעד ערב | 8. התחייבויותיו וזכויותיו של הערב כלפי הנושה, כלפי החייב העיקרי וכלפי הערבים האחרים (יחד עמו) לאותו חייב | (א) כלפי הנושה | (1) ההתחייבויות הבסיסיות של הערב | (2) הזכויות העיקריות של הערב | (ב) כלפי החייב העיקרי | (1) הזכות הבסיסית של הערב כלפי החייב העיקרי | (2) החובה כלפי החייב | (ג) כלפי ערב/ים שערב/ו יחד עמו לקיומו של אותו חיוב | 9. שחרור הערב מהתחייבויותיו כלפי הנושה על-פי ערבותו | (א) החיוב הנערב קוים על-ידי החייב העיקרי או ע"י הערב | (ב) החיוב הנערב איננו בר-תוקף | (ג) שינויים בחיוב הנערב שלא בהסכמת הערב (בין מראש ובין בדיעבד) | (ד) אי מילוי תנאי הערבות המפורטים בה ע"י הנושה | (ה) ביטול הערבות ע"' הערב | (ו) שחרור הערב ע"י הנושה | (ז) התישנות | (ח) הנושה גורם לאי מילוי החיוב הנערב (ע"י החייב העיקרי) | 10. דין ערבותו של ערב שנפטר, פשט את הרגל או שהוכרז כפסול-דין | (א) ערבותו של ערב שנפטר | (ב) ערבותו של ערב שהוכרז כפסול דין או כפושט רגל | 11. התניות על הוראות חוק הערבות | 12. ערבויות מיוחדות | (א) ערבות "אוול" (סעיף 57 לפקודת השטרות (נוסח משלב)) | (ב) ערבותו של ממשכן נכס לקיום חיובו של אחר | (ג) ערבות החברים בחברה כערבות מוגבלת |(ד) ערבות השותפים לחובות השותפות | (ה) ערבות המדינה | 13. קבלת ערבויות צד ג' כערובה | שער חמישי - המעין (קווזי) ערובות | כללי | פרק ראשון - זכות הקיזוז כערובה | 1. מהותה של זכות הקיזוז והתנאים המוקדמים להפעלתה - סקירה כללית | (א) "זכות קיזוז" שמוקנית מכח חיקוק (חוק) | (ב) "זכות הקיזוז" שמוקנית מכד חוזה (הסכם), מפורש או מכללא (בין שני צדדים) | (ג) אופן הפעלת זכות הקיזוז (ע"י אחד הצדדים) | 1. זכות הקיזוז, שמוקנית על-פי פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 | 3. זכות הקיזוז כערובה בידי בנק (מסחרי) | 4. סיכום | פרק שני - זכות העיכבון כערובה | 1. מהותה של זכות העיכבון והתנאים המוקדמים להפעלתה - סקירה כללית | (א) זכות העיכבון מוקנית מכוח חיקוק (חוק) | (ב) זכות עיכבון שמוקנית מכוח הסכם בין הצדדים | (ג) אופן הפעלתה של זכות העיכבון | 1. זכות העיכבון כערובה - הוראותיה של פקודת פשיטת הרגל | 3. השוואה בין עיכבון לבין משכון (ע"י הפקדה) | (א) בין עיכבון על נכס ומשכון על נכס (ע"י הפקדה) מה עדיף מבחינת הנושה? | (ב) בין עיכבון על נכס ובין משכון על אותו נכס, מי ביניהם עדיף? | 4. העיכבון הבנקאי | 5. סיכום | פרק שלישי - ההרשאה (יפוי כוח) הבלתי חוזרת (הרשאה הניתנת להבטחת זכותו של אחר) כערובה | 1. מהות ההרשאה ועשיית פעולות משפטיות באמצעותה - סקירה כללית | 2. החוק שחל על יחסי השליחות בארץ והוראותיו הכלליות | (א) הגדרת השליחות לפי חוק השליחות | (ב) צורת מתן ההרשאה | (ג) חובות השלוח והנאמנות שהוא חב כלפי השולח | (ד) תוקפה של ההרשאה | (ה) ריבוי שולחים וריבוי שלוחים | 3. סווגי הרשאות | (א) הרשאות כלליות והרשאות מייחדות | (ב) הרשאה נוטריונית והרשאות רגילות | (ג) שליחות נסתרת | 4. הרשאה בלתי חוזרת | 5. השימוש בהרשאה הבטלתי חוזרת כ"ערובה" | 6. סיכום | פרק רביעי - "הערת אזהרה" (בדבר התחייבות לרשום משכנתה על נדל"ן) כערובה | 1. מהות "הערת אזהרה" - סקירה כללית | 2. ההוראות הכלליות של חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 | 3. המקרים שבגינן ניתן לרשום "הערת אזהרה" | 4. "הערת אזהרה" (בדבר התחייבות בכתב לרישום משכנתה על נדל"ן) כערובה | 5. קבלת "הערת אזהרה" (בדבר התחייבות לרישום משכנתה על מקרקעין) כערובה | 6. סיכום | שער שישי - גבית חובות שמגיעים שלא ע"י מימוש ערובות לפרעונם | 1. סקירה כללית | 2. החוק שמסדיר בארץ את ההוצאה לפועל של פסקי הדין - חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 והוראותיו הכלליות | (א) הגדרת מושגים בסיסיים לפי חוק הוצאה לפועל | (ב) הלשכות להוצאה לפועל | (ג) חלקו של הזוכה בתהליך הוצאתו לפועל של פסק הדין שניתן לטובתו | 3. ההליכים העיקריים שניתן לנקוט בהם במטרה לגבות מן החייב את החוב הפסוק, באמצעות לשכת ההוצאה לפועל | (א) חקירת יכולת | (ב) מאסר החייב בשל אי-תשלום החוב | (ג) עיקול נכסי החייב | (1) איתור נכסי החייב | (2) עיקול נכסי החייב ושמירתם (כאשר הנכסים הם מטלטלין) | (3) עיקול נכסי החייב (כאשר הנכסים הם מקרקעין) | 4. עיקול נכסי החייב בידי צד שלישי | 5. מכירת המעוקלים (מטלטלין או מקרקעין) | 6. מינוי כונס נכסים | 7. הליכים שמטרתם למנוע מהחייב מלהפריע להוצאתו לפועל של פסק הדין שניתן נגדו | (א) מעצר למניעת הפרעה בביצוע | (ב) עיכוב יציאה מן הארץ | 6. השוואה בין עיקול נכסי החייב לבין ערובה מהסוג שיעבוד נכס החייב | רשימת פקודות וחוקים שהוזכרו או שתוכן סעיפיהם הובא בספר