בשנים האחרונות, ובייחוד עם הקמתו של בית המשפט לעניינים כלכליים, חלה התפתחות משמעותית בהלכות המסדירות את מערכת היחסים בין בעלי מניות בחברה.
ספר זה מציג לראשונה, בצורה מקיפה ומעודכנת, את עילת קיפוח בעלי המניות. הספר מנתח את מגוון המקרים הבאים בגדר קיפוח, הסעדים והתרופות להסרתו והקשר לעילות אחרות בתחום דיני החברות ודיני החוזים. כל זאת, לצד סקירה מקיפה של סוגיות ראייתיות ודיוניות. בכך מעניק הספר בידי ציבור המשפטנים כלי עזר חיוני במתן ייעוץ שוטף לחברות ולניהול מאבקים משפטיים המתעוררים בין בעלי מניות בחברה פרטית וציבורית. עילת הקיפוח נבחנת בספר זה, בין היתר, בנושאים הבאים:
- מינוי חוקר לבדיקת חשדות
- חובת אמון, הגינות ותום לב
- דילול, מיזוג והצעת רכש
- סמכויות בעלי מניות ונושאי משרה
- רכישה כפויה
- ריקון קופתה של החברה
- שווי מניות הוגן
- תקנון חברה והסכם בעלי מניות
- סיום העסקה ופיטורין
- היקף מסירת מידע
מתוך ההקדמה לספר מאת שופט בית המשפט העליון ד"ר יורם דנציגר
הספר שלפנינו מציג בצורה סדורה ויסודית את הנסיבות השונות להכרה בעילת הקיפוח במסגרת מאבקים המתנהלים בין בעלי מניות בחברות פרטיות וציבוריות, תוך סקירה מקיפה ומעמיקה של מגוון הסעדים להסרת הקיפוח […] צירופם של כלל שערי הספר, מוביל לכדי יצירת תמונה שלמה ומלאה של התחום המשפטי אותו בחרו המחברים לחקור.
עו"ד ערן שפינדל מייסד משרד עוה"ד שפינדל ושות' המתמחה במשפט האזרחי-מסחרי בדגש בטיפול בסכסוכים מסחריים ובניהול מאבקי שליטה. בנוסף, מייעץ עו"ד שפינדל לחברות מובילות במשק הישראלי.
עו"ד שפינדל מרצה באוניברסיטה וב"תפנית ניהול ופיננסים" וכן הינו מחבר (משותף) של הספר "חוקה בהסכמה" (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2005).
עו"ד יעל זכות בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים LL.B וחברת לשכת עורכי הדין משנת 2004. בעלת ידע ונסיון רב בליווי וייעוץ משפטי לגופים גדולים מהסקטור הפרטי והציבורי בדגש בתחומים האזרחיים ומסחריים. בוגרת השתלמות לפי חוק הנוטריונים של לשכת עורכי הדין. שימשה כעוזרת מחקר בתחומים משפטיים ועבדה בכנסת ישראל.
שער ראשון: שער מהותי | פרק ראשון: מקורותיה של עילת הקיפוח | 1.1 הקדמה | 1.2 כללי – עילת הקיפוח | 1.3 רקע היסטורי – עילת עושק המיעוט | 1.4 "הקלת מה" בדרישות עילת העושק | 1.5 המעבר מ"עושק" ל"קיפוח" | 1.6 הבסיס הרעיוני לעילת הקיפוח | 1.7 הקמת בתי המשפט לעניינים כלכליים | פרק שני: מהו קיפוח בעלי מניות בחברה | 2.1 כללי | 2.1.1 הקיפוח – מונח אשר לא הוגדר בחוק | 2.1.2 פסיקת בתי המשפט מהו קיפוח – כללי | 2.2 פגיעה ב"ציפייה לגיטימית" של בעל המניות כקיפוח – כללי | 2.2.1 ציפיותיו הלגיטימיות של בעל מניות בחברה שהיא "מעין שותפות" | 2.2.2 מאפייני חברה שהיא "מעין שותפות" | 2.2.3 הציפייה לקחת חלק בניהול החברה שהיא "מעין שותפות" והתוויית פעילותה | 2.2.4 האם יש נסיבות המצדיקות שלילת הזכאות ל"ניהול משותף" מבעל המניות? | 2.3 הזכות לקבל מידע ביחס לחברה | 2.3.1 הזכות למידע | 2.3.2 הזכות לקבלת מידע מכוח חוק החברות והיחס בין זכות זאת ובין הזכות למידע מכוח עילת הקיפוח | 2.3.3 זכות אשר לצדה חובה | 2.4 חלוקה אי-שוויונית של נכסי החברה | 2.4.1 כללי – הציפייה לקבל יחס שוויוני בחברה | 2.4.2 אי-חלוקת דיבידנד בחברה רווחית ותשלום משכורות גבוהות לנושאי המשרה | 2.4.3 הנפקת מניות וגיוס הון כקיפוח בעלי המניות בחברה – דילול | 2.4.3.1 החובה למסור מידע מלא בעת הקצאת מניות נוספות של החברה, וחובתו של בעל המניות לברר את אותו מידע | 2.4.3.2 הסכמה חוזית א-פריורית לדילול | 2.4.3.3 ערך המניות בהנפקה | 2.4.3.4 נטל ההוכחה בדבר שוויין הממשי של המניות | 2.5 הזכות למכור את המניות | 2.6 הסדרת פעילות בעלי המניות עם סיום הקשר המשותף ביניהם | 2.7 חילוט מניות | 2.8 התקשרות החברה עם בעלי מניות הרוב או מי מטעמם כקיפוח | 2.9 העברת נכסי החברה כקיפוח | 2.10 עסקאות עם בעלי עניין או מי מטעמם והקשר לחובות האמון, תום הלב וההגינות | 2.11 אבדן אמון ו"מבוי סתום" כעילה לתביעת קיפוח והחשש מפני קיפוח עתידי | 2.12 פיטורין | 2.12.1 בעל מניות העובד בחברה – פיטורין | 2.12.2 בעל מניות ודירקטור בחברה – פיטורין | 2.12.3 שלילת טענת הקיפוח עקב פיטורי דירקטור מתפקידו | 2.12.4 פיטוריו של בעל מניות מתפקידו כדירקטור באים בגדר קיפוח | 2.13 מיזוגים ורכישות | 2.13.1 סקירה כללית | 2.13.2 רכישת שליטה מרוכזת והצעת רכש מיוחדת | 2.13.3 הצעת רכש מלאה ומיזוג | 2.13.3.1 הצעת רכש מלאה | 2.13.3.2 מיזוג ו"מיזוג משולש הופכי" | 2.13.4 מנגנון הערכת שווי המניות | 2.13.5 נטל ההוכחה להוכחת קיפוח בעסקאות לרכישת חברות | 2.14 קיפוח זכויות מכוח "נוהג" בין הצדדים, האומנם בגדר עילת הקיפוח? | 2.15 גבולות עילת הקיפוח – לא שלטון המיעוט | פרק שלישי: הבעלות במניות וטענת קיפוח בעל המניות | 3.1 מיהו "בעל מניה" אשר רשאי לתבוע בגין עילת הקיפוח? | 3.1.1 הכרה בזכות למניות מכוח ירושה | 3.1.2 הכרה בבעלות במניות שבידי צד שלישי, מכוח התנהגות הצדדים | 3.2 הדיון בסוגיית הבעלות במניות אגב תביעת הקיפוח | פרק רביעי: שיעור החזקה במניות לצורך תביעת קיפוח בעל מניות | 4.1 בעל מניות המחזיק במעל 50% ממניות החברה | 4.2 בעל מניות המחזיק ב-50% ממניות החברה | 4.3 האם נדרש שיעור החזקות "מינימלי" לשם תביעת קיפוח? | 4.4 סוגיית השליטה בחברה | פרק חמישי: קיפוחם של בעלי המניות – האומנם אך ורק בכשירות זו? "כובעים אחרים" של בעלי המניות | פרק שישי: זהות הגורם המקפח | 6.1 ההבחנה בין ניהול החברה לבין ניהול עניינים אישיים | 6.2 תביעת קיפוח נגד מי שאינו עוד בעל מניות | פרק שביעי: הפרת חובת אמון, הגינות ותום לב | 7.1 רקע | 7.2 הפרת חובת האמון וההגינות בתביעות להסרת קיפוח | 7.3 הפרת חובת תום הלב בתביעות להסרת קיפוח המיעוט | 7.3.1 סירוב לאשר העברת מניות כחוסר תום לב וקיפוח | 7.3.2 הפרת חובת אמון כבסיס לתביעת קיפוח אל מול תביעה נגזרת | 7.3.3 הפרת חובת ההגינות ותום הלב כעילות עצמאיות וכחלק מעילת הקיפוח | 7.3.4 תביעה להסרת קיפוח מקום בו הופרו חובות האמון, ההגינות ותום הלב | 7.4 קיפוח בעילת הפרת חובת האמון והזהירות של נושאי משרה בחברה | 7.4.1 הטעם להטלת חובות אמון וזהירות על נושאי המשרה | 7.4.2 הפרת חובת זהירות | 7.4.3 הפרת חובת האמון | 7.4.4 הזהירות והריסון בהגשת תביעה להסרת קיפוח נגד נושאי משרה בחברה | 7.4.5 תביעה להסרת קיפוח בגין הפרת חובות אמון וזהירות של נושאי משרה | פרק שמיני: עילת הקיפוח והעילה החוזית | 8.1 כללי – חשיבותה של המערכת החוזית למניעת מצבי קיפוח | 8.2 מארג היחסים בין טענת הקיפוח לבין העילות החוזיות | 8.3 בחינת עילות חוזיות לאורה של טענת הקיפוח | פרק תשיעי: סיווג התביעה כתביעה להסרת קיפוח | פרק עשירי: מה בין חברה פרטית לחברה ציבורית | 10.1 תחולת עילת הקיפוח על חברות ציבוריות | 10.2 יישום עילת הקיפוח בחברות פרטיות אל מול חברות ציבוריות | 10.3 סיווגה של החברה כחברה פרטית או ציבורית | שער שני: שער דיוני | פרק אחד-עשר: סמכות עניינית | 11.1 סמכות בית המשפט המחוזי והמחלקה הכלכלית | 11.2 סמכות עניינית במקרים מיוחדים | 11.2.1 סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה בעילת קיפוח בעל מניות | 11.2.2 הסמכות לדון בתביעת בעל מניות העובד בחברה | פרק שנים-עשר: בעלי הדין בתביעת קיפוח | 12.1 החברה – צד נדרש בתובענה | 12.2 עלויות ההליך | 12.3 ייצוג החברה בהליך | 12.4 צירוף בעל מניות כנתבע בתביעת קיפוח | פרק שלושה-עשר: התיישנות, שיהוי ומניעות | 13.1 התיישנות | 13.1.1 כללי | 13.1.2 התיישנות עילת הקיפוח בקיפוח שהוא מתמשך | 13.1.3 רלוונטיות הטעם להעלאת טענת ההתיישנות | 13.1.4 בחינת טענת ההתיישנות בקיפוח כחלק מהעילה החוזית | 13.2 שיהוי | 13.3 מניעות | פרק ארבעה-עשר: עילת קיפוח בעל מניות והתביעה הנגזרת | 14.1 כללי | 14.2 תביעת בעל מניות בתביעה אישית בגין נזקי החברה | 14.3 בעל מניות המגיש תביעה נגזרת בגין נזקיו האישיים | פרק חמישה-עשר: הגשת תביעה ייצוגית בעילה של קיפוח בעל מניות | פרק שישה-עשר: דיון בגופים אלטרנטיביים לפתרון סכסוכים | 16.1 כללי | 16.2 דיון בעילת הקיפוח בהליך בוררות, וצירופו של מי שאינו צד להסכם הבוררות | 16.3 היקף סמכויות הבורר בתביעה בגין עילת קיפוח בעל מניות | 16.4 ועדת תביעות בלתי תלויה | פרק שבעה-עשר: תחולת תנית שיפוט זר בתביעה להסרת קיפוח | 17.1 הדין הכללי – הכרה בתנית שיפוט זר תוך הבחנה בין סמכות ייחודית לסמכות מקבילה | 17.2 היחס בין תנית שיפוט זר לבין הוראות הדין בדבר קיפוח | 17.3 עיכוב ההליכים בשל "הליך תלוי ועומד" | פרק שמונה-עשר: תשלום אגרה | 18.1 כללי | 18.2 דין האגרה, כאשר בין הסעדים המבוקשים בתביעה בגין קיפוח בעלי מניות נכלל גם סעד כספי | 18.3 מעמדה של המדינה | שער שלישי: שער ראייתי | פרק תשעה-עשר: נטל ההוכחה בתביעה בגין קיפוח בעל מניות | 19.1 תשלום החורג מהמקובל, או הסביר ביחסי חברת אם וחברת בת | 19.2 החלטה המביאה לדילול במניותיו של בעל מניות | 19.3 עסקאות מיזוג והצעות רכש | 19.4 מניעת תשלומים כקיפוח | 19.5 נטל ההוכחה בטענה לקיפוח עתידי של בעלי מניות | פרק עשרים: עילת קיפוח בעלי מניות – עילה תוצאתית | 20.1 כללי – הגישות השונות ביחס לעילת הקיפוח | 20.2 הגישה ה"כוונתית" | 20.3 "הגישה התוצאתית" | פרק עשרים-ואחד: הקיפוח כעילה מצרפית | 21.1 די במעשה בודד לביסוס עילת קיפוח | 21.2 קיפוח מכוח מספר מעשים מצטברים | שער רביעי: סעדים | פרק עשרים-ושניים: השיקולים המנחים את בית המשפט בבחירת הסעד להסרת הקיפוח | 22.1 עיקרון ראשון – בחירת סעד אשר פגיעתו בחברה ובבעלי מניותיה פחותה | 22.2 עיקרון שני – מקרה חד-פעמי או קיפוח מתמשך | 22.3 עיקרון שלישי – אופי החברה: חברה פרטית, חברה ציבורית או חברת מעטים | 22.4 עיקרון רביעי – עָצמת הפגיעה | 22.5 חשיבה מחדש – קביעת מנגנון "היפרדות עצמית" | פרק עשרים-ושלושה: הסעדים – עקרונות כלליים | 23.1 מועד הסעד | 23.2 כלפי מי מכוונים הסעדים | 23.3 סעד לטובת החברה | 23.4 הסמכות לפסוק אף סעדים אשר לא נתבקשו, והגדרת הסעד המבוקש בכתב התביעה | 23.5 סמכות בית המשפט וחוסר תום לב וניקיון כפיים כשולל את הסעד במקרה של קיפוח בעל מניות | 23.6 מתן סעד בגין קיפוח מקום שבו אין זכאות לכך מכוח עילה זו | 23.7 השאיפה לאפשר המשך פעילותה של החברה | פרק עשרים-וארבעה: הוראות הקבועות בסעיף 191: חיוב ברכישת מניות החברה והוראות בדבר ניהול ענייניה | 24.1 כללי | 24.2 הסמכות להורות על רכישת מניות, ושיקול דעתו של בית המשפט בהפעלתה | 24.3 בעל מניות רוכש את מניותיו של בעל מניות אחר | 24.3.1 מי "רוכש החוצה" את מי? | 24.3.2 התמחרות ואופציית רכישה לשני הצדדים | 24.3.3 רכישת החברה את מניותיה | 24.4 שיקולי בית המשפט בבחירה בין סעדי הרכישה השונים | 24.5 סעד רכישת המניות – סעד משיק לסעד הפירוק מבחינת הצד הנרכש | 24.6 הערכת שווי המניות | 24.6.1 כללי | 24.6.2 האם יש להתחשב בעובדה כי מדובר במניות מיעוט? | 24.6.3 האם יש להעריך שווי המניות אלמלא הקיפוח, או בהתחשב בו? | 24.6.4 הערכת שווי החברה על ידי מומחה הממונה לכך | 24.6.5 הבחירה בין שיטות ההערכה השונות | 24.6.6 הערכת שווי המניות בהתחשב בנסיבות ובמחיר הרכישה | 24.7 סעד ההוראות לניהול ענייני החברה | 24.8 חלוקת דיבידנד או רווחים על פי הוראת בית המשפט | 24.9 נקודת האיזון בין סעד במקרה קיפוח לבין כלל אי-ההתערבות בענייניה של החברה | 24.10 כלל שיקול הדעת העסקי | 24.11 היחס בין סעד הרכישה הכפויה לבין ניהול ענייני החברה | פרק עשרים-וחמישה: סעדים נוספים | 25.1 הסעד במקרה של דילול מניות | 25.2 התאמת עסקאות מקפחות לתנאי השוק | 25.3 ביטול והשבה | 25.4 סעד שמטרתו מניעת תחרות ושמירה על סודיות בתביעת קיפוח | 25.5 סעד הצהרתי בתביעה בעילת הקיפוח | 25.6 סעד מסירת מידע | 25.7 הסעד הכספי | 25.8 סעד שינוי מסמכי יסוד החברה | 25.8.1 כללי | 25.8.2 יישומו של הסעד | 25.9 מינוי בעל תפקיד בחברה מטעם בית משפט | 25.9.1 מינוי חוקר לבדיקת חשדות | 25.9.2 מי נדרש לשאת בהוצאות החוקר? | 25.9.3 מינוי מנהל חיצוני לחברה | 25.9.4 מינוי דירקטור מכריע | פרק עשרים-ושישה: סעדים זמניים בתביעת קיפוח בעל מניות | 26.1 סעדים זמניים – כללי | 26.2 הסעד הזמני בתביעה בעילת קיפוח בעל מניות | 26.3 סעד זמני לטובת החברה | 26.4 סעדים זמניים אשר יוענקו רק משהוכרע כי אכן התקיים קיפוח | 26.5 סעד זמני למניעת קיפוח עתידי ומינוי בעלי תפקידים בחברה | 26.6 הקשר בין התביעה העיקרית בגין קיפוח לבין הסעדים הזמניים המבוקשים | 26.7 דחיית בקשה לסעד זמני על הסף | פרק עשרים-ושבעה: סעד פירוק החברה | 27.1 מקורות הסמכות להורות על פירוק החברה | 27.2 הסמכות להורות על פירוק החברה בהיעדר בקשה לכך | שער חמישי: משפט משווה | פרק עשרים-ושמונה: עילת הקיפוח במשפט האמריקני | 28.1 כללי עילת הקיפוח – Minority Oppression | 28.2 הגישות השונות להכרה בעילת הקיפוח | 28.3 חקיקה, פסיקה ומה שביניהם | 28.4 סעדים במשפט האמריקני | 28.5 הגישות השונות לקביעת שווי הוגן של המניות (“Fair value”) | 28.6 הפסקת עבודתו של בעל מניות – מבט ממוקד | 28.7 החקיקה במדינת לואיזיאנה | פרק עשרים-ותשעה: הדין באנגליה | 29.1 עילת הקיפוח במשפט האנגלי | 29.2 "חבר" בחוק האנגלי אל מול "בעל מניה" בחוק הישראלי | 29.3 מיהם הנתבעים בגין קיפוח חבר בחברה | 29.4 פגיעה בבעל המניות בכשירותו ככזה | 29.5 ציפיותיו הלגיטימיות של חבר בחברה | 29.6 יישום עילת הקיפוח בחברות ציבוריות | 29.7 סמכויותיו של בית המשפט על פי סעיף 996 לחוק האנגלי | 29.8 הסעדים | 29.9 עילת קיפוח המיעוט, העמדתה לדיון בפני בורר ושאלת קוגנטיות הוראות העילה | פרק שלושים: עילת הקיפוח במשפט הסיני | מפתחות | מפתח חקיקה | חקיקה ישראלית | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | הצעות חוק |חקיקה זרה | אנגליה | ארצות הברית | מפתח פסיקה | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי | פסקי דין של בתי הדין להגבלים עסקיים | פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה | פסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה | פסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה | פסיקה זרה | אנגליה | ארצות הברית | ספרות | ספרים ישראלים | מפתח ספרות | מאמרים ישראלים | דוחות | ספרות זרה | ספרים זרים | מאמרים זרים | שונות | מפתח מונחים עיקריים