האמנה האירופית לזכויות אדם – מדריך בלווית השוואות למשפט בישראל

תנועת זכויות האדם בת זמננו קמה מתוך עפרם של מיליוני בני האדם שגורשו, הורעבו למוות, עונו ונרצחו במלחמת העולם השנייה ובהם ששה מליון נרצחים יהודים.

עמי העולם, שבקשו להבטיח כי זוועות כאלה לא יישנו, גבשו את הכרזת האומות המאוחדות מ – 1948 בדבר זכויות אדם. הכרזה זו שמשה דגם לאמנה האירופית לזכויות האדם משנת 1950, שבמסגרתה פורטו זכויות האדם והוקם בית הדין האירופי לזכויות האדם כמנגנון אכיפה מהפכני ויעיל. לכל אדם, כולל אזרחים לא אירופים, הוקנתה הזכות לתבוע מדינה החברה במועצת אירופה על הפרת האמנה, כש47 המדינות החתומות עליה חייבות לציית לפסיקתו של בית הדין.

כך באירופה. ואילו בישראל, באין חוקה ומגילת זכויות אדם היה זה בית המשפט העליון שהכיר, ביסס ופיתח את זכויות היסוד של האדם בישראל. רק בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת זיכתה הכנסת את ישראל בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק. חוקי היסוד קובעים את ערכי היסוד של המדינה, ובית המשפט מגן בפסיקתו על זכויות יסוד המעוגנות בחוקי-היסוד שכוננה הכנסת.

על רקע זה מנתחת פרופ' חוה שחור-לנדאו בלשון בהירה, אחת לאחת, את הוראות האמנה האירופית לזכויות האדם כפי שפורשו בפסיקתו הענפה של בית-הדין האירופי, תוך השוואת הדין האירופי לדין ולפסיקה הישראלים.

מטרת הספר היא להנחות את הקוראים בנפתולי הוראות האמנה והפסיקה באירופה ובישראל, ולהרים תרומה להבנה של תורת זכויות האדם, המיושמת באירופה מזה 65 שנים, כמודל להצבת גבולות כוחו של השלטון כלפי אזרחיו.

הספר נרכש ע"י ספריית בית המשפט האירופאי לזכויות אדם ומהווה הספר הראשון באמתחתם בשפה העברית. כמו כן הספר מופיע בקטלוג הספרים של ספריית בית המשפט האירופאי לזכויות אדם.

איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
ע"פ 6237/12 אברהים ג'ולאני ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

הקדמה מאת השופטת דליה דורנר | דברי פתיחה | תוכן עניינים מקוצר | תוכן עניינים מפורט | רשימת קיצורים | מבוא | פרק ראשון: תולדות האמנה והזכויות הקבועות בה | א. היסטוריה | ב. הצדדים לאמנה | ג. תחולתה הטריטוריאלית של האמנה | ד. מגילת הזכויות | ה. הפרוטוקולים | ו. זכויות יסוד מקודשות | ז. חריגים בשעת חירום | ח. הזכות לסעד במישור הלאומי במקרה של פגיעה בזכויות | ט. הזכות לסעד במישור האירופי | פרק שני: החלק הדיוני והמנגנון ליישום | א. הוועדה האירופית לזכויות האדם | ב. בית הדין האירופי לזכויות האדם | 1. סמכות שיפוטית | 1.1 תביעה בינלאומית | 1.2 עתירה פרטית | 2. סמכות ייעוצית | 3. מבנה בית הדין | 4. הלישכה הגדולה | 5. הסדרים בדרכי שלום | 6. קבילות התביעה והעתירה | ג. ועדת השרים של מועצת אירופה ופרוטוקול 14 | פרק שלישי: כללי הפרשנות שהינחו את בית הדין | א. מהי דוקטרינת מרווח שיקול הדעת – The Margin of Appreciation? | ב. מהו עיקרון הסובסידאריות – Subsidiarity? | ג. מהו עיקרון המידתיות – Proportionality? | פרק רביעי: הזכות לחיים – סעיף 2 לאמנה | א. הזכות לחיים וחובת המדינה להגן עליה | ב. הזכות לחיים ועונש המוות | ג. מתי מתחילים החיים? | ד. חריגים לזכות לחיים | ה. החובה לערוך חקירה במקרי מוות חשודים | ו. האם מוטלת על המדינה החובה לאפשר המתת חסד? | ז. סיכום | פרק חמישי: החופש מעינויים – סעיף 3 לאמנה | א. מהם עינויים? | 1. הפסיקה האירופית | 2. הדין בישראל | ב. השפלה ויחס בלתי אנושי | 1. אסירים ויחס בלתי אנושי ומשפיל | 2. מניעת הסגרה וגירוש פליטים | 3. ענישה גופנית | ג. סיכום | פרק שישי: חופש מעבדות ומעבודת כפייה – סעיף 4 לאמנה | א. מהו שעבוד וחופש מעבדות? | 1. הדין באירופה | 2. הדין בישראל | ב. חריגים | 1. החריג הראשון לעבודת כפייה – עבודת חובה המבוצעת בתנאי מאסר | 2. החריג השני לעבודת כפייה –עבודה המבוצעת בשירות צבאי או בשירות לאומי לסרבני מצפון | 3. החריג השלישי לעבודת כפייה –שירות ציבורי בשעת | 4. החריג הרביעי לעבודת כפייה –עבודה בשירות אזרחי ציבורי רגיל | ג. סיכום | פרק שביעי; הזכות לחופש ולביטחון אישי – סעיף 5 לאמנה | א. מעצר ומצב וחירום | 1. הדין באירופה | 2. הדין בישראל | 2.1 מעצרים במצב חירום בישראל | ב. מה היא שלילת חופש? | ג. החריגים | 1. מעצר חוקי לאחר הרשעה על ידי בית משפט מוסמך – סעיף 5(1)(א) לאמנה | 2. מאסר או מעצר חוקי של אדם בשל הפרה של צו חוקי של בית משפט או לצורך מילוי חובה על פי חוק – סעיף 5(1)(ב) לאמנה | 2.1 הדין באירופה | 2.2 הדין בישראל | 3. מאסר או מעצר חוקי של אדם לשם העמדתו לדין בפני רשות משפטית על פי חשד סביר שביצע עבירה או כאשר סביר שיש למנוע ביצוע עבירה או למנוע בריחה לאחר ביצוע עבירה – סעיף 5(1)(ג) לאמנה | 3.1 הדין באירופה | 3.2 הדין בישראל – מעצר עד תום ההליכים בישראל | 4. מעצר של קטין על פי צו חוקי במטרת פיקוח חינוכי או מעצרו החוקי לשם עמדתו לדין בפני רשות משפטית – סעיף 5(1)(ד) לאמנה | 5. מעצרם החוקי של אנשים לצורך מניעת התפשטות מחלות מדבקות, של אנשים בלתי שפויים, אלכוהוליסטים, מסוממים או משוטטים – סעיף 5(1)(ה) לאמנה | 5.1 הפסיקה האירופית | 5.2 המצב בישראל | 6. מעצרו או מאסרו החוקי של אדם על מנת למנוע ביצוע כניסה בלתי חוקית למדינה של אדם שנגדו יש הליכים להסגרה או לגירוש. סעיף 5(1)(ו) לאמנה | 6.1 הפסיקה האירופית | 6.2 הפסיקה הישראלית | ד. מתן סיבות למעצר סעיף 5(2) לאמנה | ה. סעיף 5(4) לאמנה – זכות ערעור על חוקיות המעצר | ו. סיכום | פרק שמיני: הזכות למשפט הוגן – סעיף 6 לאמנה | א. מהו טריבונל בלתי תלוי ואובייקטיבי? | ב. מהו היקף סעיף 6(1)? | ג. מהו אישום פלילי? | ד. זכות הגישה לבית המשפט | 1. הפסיקה האירופית | 2. הפסיקה הישראלית | ה. כללי הצדק הטבעי | ו. שמיעת הצדדים ושוויון הצדדים The principle of equality of arms | 1. הפסיקה באירופה | 2. הפסיקה בישראל | ז. חזקת החפות מפשע | ח. פסילת ראיות שנגבו באמצעים פסולים | 1. הפסיקה האירופית | 2. הפסיקה הישראלית | ט. זכות השתיקה | 1. הפסיקה האירופית | י. מהן הזכויות המינימאליות של הנאשם לפי סעיף קטן 3? | 1. הפסיקה האירופית | 2. הדין בישראל | יא. סיכום | פרק תשיעי: חופש מדין פלילי רטרואקטיבי – סעיף 7 לאמנה | א. מהות הכלל של אי רטרואקטיביות של חוקים | 1. הפסיקה האירופית | 2. הדין בישראל | ב. סיכום | פרק עשירי: הזכות לכיבוד חיי הפרט, המשפחה, הבית וההתכתבות – סעיף 8 לאמנה | א. מהו היקף הסעיף? | 1. הפסקת | 1.1 הפסיקה האירופית | 1.2 הפסיקה הישראלית | 2. הזכות להורות | 3. זכויות הילד וטובתו | 4. מהגרים ואיחוד משפחות | 5. הומוסקסואליות | 5.1 הפסיקה האירופית | 5.2 הפסיקה הישראלית | 6. אסירים והתכתבות | 6.1 הפסיקה האירופית | 6.2 הדין בישראל | 7. הגנה על איכות הסביבה | 7.1 הפסיקה האירופית | 7.2 הפסיקה הישראלית | 8. האזנת סתר | ב. סיכום | פרק אחד-עשר: הזכות לנישואים ולהקים משפחה – סעיף 12 לאמנה | פרק שנים-עשר: הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת – סעיף 9 | א. האיזון בין חופש הדת ומגבלותיו | 1. הפסיקה האירופית | 2. הפסיקה הישראלית | ב. סוגית הצעיף המוסלמי | 1. הפסיקה באירופה | 2. הפסיקה בישראל | ג. סוגית הצלבים | ד. חופש המצפון של סרבני שירות צבאי | ה. סיכום | פרק שלושה-עשר: חופש הביטוי – סעיף 10 | א. מקורו של החופש ומהותו | ב. החריגים | 1. הגנה על אינטרסים של ביטחון לאומי ומניעת אי סדר או פשע | 2. הגנת זכויות של אחרים | 3. הגנה על בריאות ומוסר | 3.1 הפסיקה הישראלית | 4. הגנה על השם הטוב | 4.1 הפסיקה האירופית | 4.2 הפסיקה הישראלית | 5. מניעת גילוי אינפורמציה סודית | 6. הגנה על סמכות בתי המשפט ואי תלות השופטים | 7. הסתה לשנאה, גזענות, והכחשת השואה | 7.1 הפסיקה האירופית | 7.2 הפסיקה הישראלית | ג. סיכום | פרק ארבעה-עשר: חופש ההתקהלות וההתאגדות – סעיף 11 לאמנה | א. החופש להתכנסות שקטה | 1. הפסיקה האירופית | 2. הפסיקה הישראלית | ב. החופש להתאגדות | 1. הפסיקה האירופית | 2. הפסיקה הישראלית | ג. סיכום | פרק חמישה-עשר: הזכות לרכוש – סעיף 1 לפרוטוקול 1 | א. זכות כלכלית | 1. הדין באירופה | 2. הדין בישראל | ב. סיכום | פרק שישה-עשר: הזכות לחינוך – סעיף 2 לפרוטוקול 1 | א. הזכות לחינוך | 1. הפסיקה האירופית | 2. הדין בישראל | ב. חינוך ושפה | ג. חינוך מיני חובה | ד. בתי ספר פרטיים | 1. ענישה גופנית | ה. השקפות דתיות ופילוסופיות של ההורים | 1. הפסיקה באירופה | 2. הפסיקה בישראל | ו. לימודים אוניברסיטאים | ז. סיכום | פרק שבעה-עשר: הזכות לבחירות חופשיות – סעיף 3 לפרוטוקול 1 | א. הזכות לבחור | 1. הפסיקה באירופה | ב. הזכות להיבחר | 1. הפסיקה בישראל | ג. סיכום | פרק שמונה-עשר: איסור כללי של אפליה – פרוטוקול 12 | פרק תשעה-עשר: הישגי האמנה והאתגרים החדשים | נספח: טקסט האמנה | מפתחות | אמנות | חקיקה ישראלית | חוקי יסוד | חקיקה ראשית | חקיקת משנה | חקיקה זרה | ארצות הברית | אירלנד | בריטניה | טורקיה | צפון אירלנד | צרפת | שוויצריה | פסיקה ישראלית | פסקי דין של בית המשפט העליון | פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים | פסקי דין של בתי משפט לעניינים מינהליים | פסקי דין של בתי הדין לעבודה | פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה | פסיקה זרה | אנגליה | ארצות הברית | בית הדין האירופי לזכויות אדם | קנדה | ספרות ישראלית | ספרים ישראלים | מאמרים ישראלים | ספרות זרה | ספרים | מאמרים | שונות | מגילות | מקורות המשפט העברי | דו"חות