המגבלות החוקיות להתערבות צבאית של מדינה, במדינה הנמצאת במלחמת אזרחים עפ"י הזמנת ממשלת המדינה

"אנו אנשי האומות המאוחדות נחושים להציל את הדורות הבאים מפגעי המלחמה, אשר פעמיים בתקופת חיינו הביאו צער בל יתואר לאנודות". זוהי השורה הראשונה למבוא למגילת האו"ם, שנחתמה ביום 26 ביוני 1945 לאחר שש שנות מלחמה בין-ארצית מתמשכת. אולם ממאז כניסת המגילה לתוקפה, המשיך סוג של מלחמה מסוימת לפגוע בעולם, לכאורה ללא ריסון: מלחמת האזרחים.

מלחמת אח באחיו: למונח "מלחמת אזרחים" קונוטציות תרבותיות ספציפיות מאוד, עבור עורכי דין ושאינם עורכי דין כאחד. מונח זה מעלה דימוי של עימות בתוך גבולותיה של מדינה יחידה, המוגבל למשתתפים מקומיים, קרב פנימי בעל אופן לא-בינלאומי מובהק. עם זאת מאז שנת 1945 התערבות חיצונית במלחמות אזרחים הינה הנורמה ולא החריג. בשנת 2017 כלו חלק ממלחמות האזרחים התערבות צבאית חיצונית מחוץ למסגרת הרשאת מועצת הביטחון של האו"ם בהתאם למגילת האו"ם. החוקיות של התערבויות לא-מורשות מודרניות אלה טרם הובררה. השוואה קצרה מעידה על החלת סטנדרטים חוקיים שונים של סיטואציות דומות במהותן. האמירה לפיה הנוהגים המדיניים "כאוטיים בתחום זה" אינה מוגזמת. כמובן ישנן צורות שונות של התערבות אפשרית במלחמת אזרחים, ולעיתים קרובות ההתערבות עשויה לתמוך בקבוצות שונות רבות.

ספר זה מתמקד בהתערבות ספציפית אחת במלחמות אזרחים: התערבות צבאית לטובת ממשלה.
השאלה הנידונה בספר שואפת לענות על השאלות הבאות:

• האם המשפט הבינלאומי אוסר על סיוע צבאי מטעם צד שלישי, בהתאם לבקשת ממשלה מכהנת השרויה במלחמת אזרחים?
• מהן המגבלות החלות על סיוע זה?
• ומהו היקפן?