דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון

המציאות המשפטית ביהודה ושומרון מורכבת למדי. דיני המקרקעין הישראליים לא חלים שם. באזורים אלו דיני המקרקעין מורכבים מארבעה רבדי דין: עות'מאני, מנדטורי, ירדני ותחיקת ביטחון ישראלית. מורכבות זו גורמת לכך שעל אף שקיימות עסקאות רבות ביחס למקרקעין באזורים אלו מועטה היא הספרות ומעטים הם המתמצאים בתחום זה. הכרת דינים אלו והמאפיינים המיוחדים של עסקאות במקרקעין ביהודה ושומרון תקנה פוטנציאל מקצועי רב לאלו שיתמחו בתחום, לרבות ליווי משפטי של פרויקטים רבים בתחום המקרקעין ביהודה ושומרון.
 
הספר כולל ניתוח מעמיק של השלבים השונים של עסקה במקרקעין לרבות:

• ההליך של רישום ראשון והיתר עסקה
• מרשמי המקרקעין
• דיני ההתיישנות במקרקעין
• דיני בנייה ונטיעה
• דיני נפקדים
• עמידה על הכשלים הקיימים בדין הקיים והצעת פתרונות לכשלים אלו
• ניתוח יסודי ומעמיק של מעמדה של ישראל ביהודה ושומרון לאור המשפט הבינלאומי

לספר נספח רחב הכולל את דו"ח ועדת לוי וכן אוסף קובץ חקיקה רלוונטית לנושאי הספר אשר איננה נגישה בנקל לציבור המשפטנים.

ד"ר הראל ארנון בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שלישי מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. בעל משרד פרטי בירושלים העוסק בין היתר בדיני יהודה ושומרון, בהליכים אזרחיים ומנהליים בבג"ץ. מרצה מן החוץ במכללות שונות.
 
ד"ר חגי ויניצקי הוא מרצה לדיני קניין, דיני חוזים, דיני סודות מסחריים, עוולות מסחריות ודיני רישום זכויות ביחס לנכסים במכללת שערי משפט ומרצה מן החוץ לדיני חוזים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן. משמש כיועץ חיצוני במשרד עוה"ד סולמי-לביא בתחומי הקניין הרוחני, דיני קניין ודיני חוזים.

מבוא | שער ראשון: המשפט הבינלאומי | מעמדם של שטחי יהודה ושומרון וההתיישבות בהם במשפט הבינלאומי | טליה איינהורן | 1. מבוא | 2. הקמתה של מדינת ישראל, מדינתו של העם היהודי | 3. ארץ ישראל המערבית במשפט הבינלאומי – סקירה הסטורית | 3.1 המנדט הבריטי | 3.2 החלטת החלוקה של האו"ם | 3.3 הקו הירוק והסכמי שביתת הנשק | 3.4 החלטות מועצת הביטחון 242 ו – 338 | 3.5 ניתוק הקשר בין ירדן ליהודה ושומרון | 3.6 הסכמי השלום עם מצרים וירדן | 3.7 ההסכמים עם אש"ף | 3.8 הנסיגה החד- צדדית של ישראל מרצועת עזה (תכנית ההתנתקות)| 3.9 מעמדה של הרשות הפלשתינאית באומות המאוחדות | 4. מעמדם של שטחי יש"ע במשפט הבינלאומי | 4.1 העמדה הישראלית | 4.2 עמדת מועצת הביטחון בעניין ירושלים | 4.3 עמדת בית הדין הבינלאומי בחוות הדעת המייעצת בעניין החומה | 4.4 סיכום ביניים | 5. ההתנחלויות במשפט הבינלאומי | 5.1 התנחלויות ביש"ע | 5.2 כללי המשפט הבינלאומי לגבי שטחים כבושים | 5.3 ההסכמים עם אש"ף | 5.4 היבט השוואתי | 6. שאלת ההגדרה העצמית של העם הפלשתינאי | 6.1 הגדרת העם הפלשתינאי | 6.2 הגדרה עצמית לערביי יהודה, שומרון ועזה בלבד | 6.3 הגדרה עצמית לערביי יהודה, שומרון ועזה ולכלל הפליטים הפלשתינאים מאז מלחמת העצמאות | 6.4 ערביי ישראל בתוך הקו הירוק | 6.5 השלכות האביב הערבי והמצב הקיים במדינות ערב | 7. הזכות של ישראל להגנה עצמית | 7.1 זכות להגנה על המדינה ואזרחיה – זכות המדינה וחובתה | 7.2 לקחים מהסכמי הביניים עם אש"ף | 7.3 ההשלכות האפשריות הנובעות מהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי | 8 ההגבלות שמציבה תקנת הציבור הבינלאומית להקמת מדינה פלשתינאית לצד ישראל | 9. מסקנות | ישראל ביהודה ושומרון: היבטים מן המשפט הבינלאומי | הראל ארנון | מבוא | מעמד ישראל ביהודה ושומרון בראי המשפט הבינלאומי | סמכות החקיקה של כנסת ישראל באיו"ש | סיכום והערות בעקבות דו"ח לוי | התיישבות ישראלית ביהודה ובשומרון בראי המשפט הבינלאומי | דניאל רייזנר | מבוא | רקע היסטורי | על תחולת דיני הכיבוש באיו"ש | בין רמת רחל לקבר רחל: על משמעותו של הקו הירוק | על הקניין הפרטי ועל הריבונות | סיכום ומסקנות | שער שני: דיני המקרקעין | מרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון | חגי ויניצקי ודניאל קרמר | מבוא | א. הפנקסים העות'מניים | ב. פנקס השטרות | ב.1. התקופה המנדטורית | ב.2. התקופה הירדנית | ב.3. התקופה הישראלית | ג. פנקס הזכויות | ג.1. התקופה המנדטורית | ג.2. התקופה הירדנית | ג.3. התקופה הישראלית | ד. מרשם ההרשאות | ה. מרשם הממונה על הרכוש הממשלתי והרכוש הנטוש באיו"ש | ו. מרשם ההסתדרות הציונית העולמית | ז. הצעה להקמת מרשם לבתים משותפים | ח. זכות העיון במרשמים השונים | סיכום | נספח הצעת חוק | דברי הסבר להצעת החוק | מפת הסדר הקרקעות ביהודה ושומרון | ההצדקות למוסד ההתיישנות ביהודה ושומרון | חיים זנדברג | 1. מבוא | 2. הצדקות פרטיות | 3. הצדקות ציבוריות | 3.1 רקע כללי | 3.2 יעילות המערכת המשפטית ותדמיתה | 3.3 ודאות בשוק המקרקעין | 3.4 הקצאה ראשונית של זכויות | 3.5 התיישנות כהפקעה לצורכי ציבור | 3.6 הצדקות ציבוריות: סיכום | 4. ההתיישנות ביהודה ושומרון על רקע ההצדקות הפרטיות והציבוריות | 5. הדרישה להוכחת מקור זכות חוקי ('טענת זכות') על רקע טעמי ההתיישנות | 6. סיכום | קשיים וחסמים משפטיים בהליכי רישום ראשון של מקרקעין ביהודה ושומרון | דורון ניר-צבי | מבוא | דו"ח ועדת זמיר | הוכחת מקור לזכות כתנאי לפתיחת הליכי רישום ראשון | הטלת מגבלות הקשורות בגודל המקרקעין אשר לגביהן מתבקש הרישום הראשון | חובת הפרסום בעיתונות ערבית | דרישה להיתר עסקה כתנאי לפתיחת הליך רישום ראשון | שלילת ביקורת שיפוטית על החלטות המנהל האזרחי | בעקבות דו"ח לוי | על סמכויות הממונה על הרכוש הנטוש ביהודה ושומרון | הראל ארנון | מבוא | קליטת הוראות המשפט הבינלאומי בדין הישראלי | סמכות הממונה מכוח הצו בדבר נכסים נטושים | סמכות הממונה על רקע המשפט הבינלאומי כפי שנקלט בדין הישראלי | הערת סיום בעקבות דו"ח לוי | פתרונות אפשריים לסוגיית הרכוש היהודי בחברון | שמואל לביא ודוד אמסל | א. מעמד ישראל והיישובים היהודיים ביהודה ושומרון בראייה בינלאומית | ב. המסד העובדתי והמשפטי הנוגע לאדמות היהודים בחברון | ב.1. המסד העובדתי | ב.2. המסד המשפטי | ג. השבת הרכוש היהודי לבעליו | ג.1. נימוק 'סכנת ההדדיות' | ג.2. התלות בהסדר שלום | ד. ניהול הנכסים בידי הממונה הישראלי | ד.1. הממונה פועל בניגוד לחובותיו | ד.2. מחסום הדיירות המוגנת | ד.3. הכשלים בחוות דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה | ד.4. דרכי התנהלות חילופיות לניהול הרכוש היהודי | ה. סיכום | 'בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת' בדין החל ביהודה ושומרון | הראל ארנון | התשתית העיונית | ההסדר בדין הישראלי | ההסדר בדין החל באזור יהודה ושומרון | השלכות על מצבה המשפטי של בניה ישראלית שהוקמה בתום לב על קרקע פרטית | בעקבות דו"ח לוי | יישוב שנבנה על אדמה גזולה | הרב יעקב אריאל | א. מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון | ב. תקנת השבים בקרקעות | 1. 'תקנת המריש' במבנה | 2. 'תקנת המריש' בגוזל בתום לב | 3. "היורד לשדה חברו ובנאה" | 4. בהפסד גדול | 5. חיוב 'השבת אבדה' לנכרי | ג. פיצוי ליורד לשדה חברו | ד. התיישבות היא 'שליחות ציבור' | ה. סיכום | דו"ח על "מעמד הבניה באזור יהודה ושומרון" - דו"ח ועדת לוי | דו"ח על "מעמד הבניה באזור יהודה ושומרון" - דו"ח ועדת לוי | נספח חקיקה | מקורות מהמשפט הבינלאומי | א. הצהרת בלפור | ב. מתוך החלטת המועצה העליונה של מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו (אפריל 1920) | ג. המנדט הבריטי על ארץ ישראל, 1922 | ד. ההחלטת החלוקה מיום כ"ט בנובמבר 1947 | ה. הסכמי שביתת הנשק 1949 | ו. החלטה 242 של מועצת הביטחון, 22 בנובמבר 1967 | ז. החלטה 338 של מועצת הביטחון, 22 באוקטובר 1973 | ח. תקנות האג הנספחות לאמנת האג הרביעית בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה, 1907 | ט. אמנת ז'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בעת מלחמה, 12 באוגוסט 1949 | חקיקה עות'מנית | סעיפים 20, 23, 43, 47, 68 ו – 78 לחוק הקרקעות העות'מני | סעיף 8 להוראות לחוק הטאבו | המג'לה, שער שני, ספר 14 סעיפים 1660-1663, 1673-1674 | חקיקה מנדטורית | סעיפים 2, 4, 8, 11, 12, 14א לפקודת העברת קרקעות, 1920 | חקיקה ירדנית | חוק הסדר הקרקעות והמים, מס' 40 לשנת 1952 | חוק ההחזקה (התצרוף) בנכסי דלא ניידי, מס' 49 לשנת 1953 | חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953 | חוק השימוש והחזקה (תצרוף) בנכסי דלא ניידי על ידי אישיות משפטית, מס' 61 לשנת 1953 | חוק חלוקת נכסי דלא ניידי משותפים, מס' 48 לשנת 1953 | תחיקת ביטחון ישראלית | מנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (אזור הגדה המערבית) (מס' 2), תשכ"ז-1967 | צו בדבר הסדר הקרקעות ומים (מס' 291), תשכ"ט-1968 | חוק רישום נכסי דלא ניידי שלא נרשמו מס' 6 לשנת – 1964 משולב עם הצו בדבר תיקון חוק רישום נכסי דלא ניידי, אשר טרם נרשמו (יהודה והשומרון) (מס' 1621), תשס"ט-2008 | תקנות רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (בקשות לרישום), תשס"ט-2008 | תקנות רישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו (סדרי דין בוועדת רישום), תשס"ט-2008 | חוק (תיקון) להוראות הקשורות בנכסי דלא ניידי, מס' 51 לשנת 1958 משולב עם הוראות הצווים | צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) תשכ"ז-1967 | צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) תשכ"ח- 1967 | צו בדבר רכוש ממשלתי (מס' 59) תשכ"ז-1967 | צו בדבר עסקאות במקרקעין (מס' 25) תשכ"ז-1967 | צו בדבר רישום עסקאות במקרקעין מסוימים (מס' 569) תשל"ה-1974 | צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (מס' 419) תשל"א-1971 | צו בדבר מקרקעין (סילוק פולשים) (מס' 1472) תש"ס-1999 | צו בדבר מקרקעין (שימוש מפריע במקרקעין פרטיים) (מס' 1586) תשס"ז-2007