תורת הדיון הפלילי כרך א

הסדרה תורת הדיון הפלילי מאת פרופ' גבריאל הלוי היא הסדרה המקיפה היחידה בישראל בתחום סדר הדין הפלילי. הסדרה כוללת אלפי אסמכתאות מישראל ומן העולם.
 
פסיקת בתי המשפט בישראל אימצה בחום את כרכי הסדרה. בפסק הדין ע"פ 4747/11 פלוני נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה על סמך דעת המחבר.
 
נשיא בית המשפט העליון ד"ר אשר גרוניס קבע על סמך דעת המחבר שחומר חקירה חסוי או סודי אינו בהכרח חסום מפני הנאשם, אלא שיש לקיים הליך מקדמי של הסרת המעטה.
 
כרך א' של הסדרה תורת הדיון הפלילי דן בהרחבה בנושאים הבאים:

• מבוא לדיון הפלילי
• הליכי טרום-המשפט בפני הרשות המנהלית
• הליכי חקירה
• הליכי תביעה
• שימוע
• סגירת תיקים
• עיכוב הליכים
• כופר
• חקירת סיבות מוות
• מסדרי זיהוי
• שחזורים
• חקירות מיוחדות

פרופ' גבריאל הלוי מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בתחום דיני העונשין, עורך ראשי של כתב העת קרית המשפט וחבר האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
 
פרופ' הלוי פרסם מאמרים רבים בארץ ובחו״ל בתחום דיני העונשין ופרסם את הספרים עבירות בניירות ערך, השותפות לדבר-עבירה, תורת דיני הראיות ותורת דיני העונשין כרכים א-ד.
 
ספריו מצוטטים דרך קבע בכל ערכאות בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

פרק א – מבוא לדיון הפלילי | 1. המהות הכללית של הדיון הפלילי | 1.1 . הנדבך הדיוני של המשפט הפלילי ותכליתו | 1.2 . ההצדקות לדיון הפלילי | 1.2.1 . ההצדקות הלבר-משפטיות לדיון הפלילי | 1.2.1.1 . המוסר הדאונטולוגי | 1.2.1.2 . המוסר הטלאולוגי | 1.2.1.3 . הצדק החברתי המתקן | 1.2.2 . ההצדקות המשפטיות לדיון הפלילי | 2. ההתפתחות ההיסטורית-השוואתית של הדיון הפלילי | 2.1 . הדיון הפלילי האינקוויזיטורי | 2.1.1 . הדיון הפלילי במזרח הקדום | 2.1.2 . הדיון הפלילי במשפט הרומי | 2.1.3 . הדיון הפלילי המודרני במשפט הצרפתי | 2.1.3.1 שלב החקירה במשטרה והתביעה | 2.1.3.2 שלב החקירה בבית המשפט | 2.1.3.3 . שלב המשפט | 2.1.4 . הדיון הפלילי המודרני במשפט הגרמני | 2.1.4.1 עקרונות מנחים של הדיון הפלילי במשפט הגרמני | 2.1.4.2 שלב החקירה במשטרה והתביעה | 2.1.4.3 שלב בחינת התיק בבית המשפט | 2.1.4.4 . שלב המשפט | 2.2 . הדיון הפלילי האדוורסרי | 2.2.1 . הדיון הפלילי המודרני במשפט האנגלי | 2.2.1.1 שלב הליכי טרום-המשפט | 2.2.1.2 . שלב המשפט | 2.2.2 . הדיון הפלילי המודרני במשפט האמריקאי | 2.2.2.1 שלב הליכי טרום-המשפט | 2.2.2.2 . שלב המשפט | 2.3 . מתכונת הדיון הפלילי בישראל | 2.3.1 התפתחות היסטורית של הדיון הפלילי בישראל | 2.3.2 . הדיון הפלילי המודרני במשפט הישראלי | 2.3.2.1 שלב הליכי טרום-המשפט | 2.3.2.2 . שלב המשפט | 3. תחולת הנורמה הפלילית הדיונית | 3.1 . סיווג הנורמה הפלילית כמהותית או כדיונית | 3.2 . מקורותיה הנורמטיביים של הנורמה הפלילית | 3.2.1 . עקרונות כלליים | 3.2.1.1 ייצוגיות חברתית, שיקוף חברתי וקונצנזוס חברתי | 3.2.1.2 הפומביות הפורמלית של הנורמה הפלילית | 3.2.2 . המקורות הנורמטיביים | 3.2.2.1 . החוקה | 3.2.2.2 . החקיקה הראשית | 3.2.2.3 . חקיקת המשנה | 3.2.2.4 . פסיקת בתי המשפט והחלטות שיפוטיות | 3.2.2.5 . מנהגים, אמנות ופסיקה בינלאומיים | 3.2.2.6 . מקורות על-לאומיים ופדראליים | 3.2.2.7 . הסכמים, תקנונים ארגוניים ודין משמעתי | 3.3 . התחולה בזמן של הנורמה הפלילית | 3.3.1 . נקודות הציון הרלוונטיות בזמן והיחס ביניהן | 3.3.2 . סוגי תחולה בזמן של נורמה משפטית | 3.3.2.1 . כיוון התחולה בזמן | 3.3.2.2 . רציפות התחולה בזמן | 3.3.2.3 . שילוב סוגי כיוון התחולה בזמן וסוגי רציפותה | 3.3.3 . סיווג הנורמה הפלילית כמקלה או כמחמירה | 3.3.4 . התחולה בזמן של הנורמה הפלילית הדיונית | 3.3.4.1 . הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.3.4.2 . יישום הכלל | 3.3.5 . התחולה בזמן של הנורמה הפלילית המהותית | 3.3.5.1 . הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.3.5.2 . יישום הכלל | 3.4 . התחולה במקום של הנורמה הפלילית | 3.4.1 . תחולת הדין וסמכות השיפוט הבינלאומית בפלילים | 3.4.2 . סיווג הנורמה הפלילית כמהותית או כדיונית בין שיטות . משפט שונות | 3.4.3 . תחולה במקום של נורמה פנימית ונורמה זרה על אירוע פנים (“עבירת פנים”) ועל אירוע חוץ (“עבירת חוץ”) | 3.4.4 . נורמה מוגבלת במקום | 3.4.5 . חוליות הקישור הרלוונטיות בין האירוע העובדתי ובין . הנורמה הפלילית | 3.4.6 . התחולה במקום של הנורמה הפלילית הדיונית | 3.4.6.1 . הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.4.6.2 . יישום הכלל | 3.4.7 . התחולה במקום של הנורמה הפלילית המהותית | 3.4.7.1 . הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.4.7.2 יישום הכלל: התחולה הטריטוריאלית במקום של הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי פנים הנדונים בפני ערכאה מקומית | 3.4.7.3 יישום הכלל: התחולה במקום של הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי חוץ הנדונים בפני ערכאה מקומית | 3.5 . פרשנות הנורמה הפלילית | 3.5.1 . כללי ניסוח תוכן הנורמה הפלילית ונפקותם | 3.5.1.1 . כלליות | 3.5.1.2 . היתכנות | 3.5.1.3 . בהירות ודיוק | 3.5.1.4 רלוונטיות נורמה חיצונית שאינה פלילית | 3.5.2 . כללי פרשנות ליישום הנורמה הפלילית | 3.5.2.1 תחולת דיני העונשין הכלליים על המשפט הפלילי המהותי והדיוני | 3.5.2.2 דין מיוחד (ספציפי) ודין כללי | 3.5.2.3 . היקש (אנלוגיה) | 3.5.2.4 פרשנות דווקנית ופרשנות תכליתית | 3.5.2.5 . פרשנות מקלה ומצרה | 3.5.3 . אמצעי עזר פרשניים | 3.5.3.1 . תולדות הנורמה | 3.5.3.2 שם הנורמה, כותרות ראשי הפרקים וכותרות השוליים | 3.5.3.3 . פערי נוסח | 3.5.3.4 הגדרה מרבה לפרטים מאותו סוג (Ejusdem Generis) | 3.5.3.5 . ייחודיות משתמעת (Expressio Unius Est Exclusio Alterius) | 3.5.3.6 . טעויות בניסוח | 3.5.3.7 . חסר משפטי (Lacuna Juris) | פרק ב – הליכי טרום-המשפט בפני הרשות המנהלית | 1. תפקיד הליכי טרום-המשפט בדיון הפלילי | 2. הליכים בפני רשויות החקירה | 2.1 . גופי החקירה השונים וברירת סמכויות החקירה ביניהם | 2.2 . הפתיחה בחקירה | 2.2.1 . פתיחת חקירה בעקבות תלונה או מידע | 2.2.2 . החלטה שלא לחקור | 2.2.2.1 היעדר סמכות לחקור את העבירה הרלוונטית | 2.2.2.2 היעדר עניין לציבור לערוך את החקירה | 2.2.2.3 החלטה שלא לחקור בעבירות אלימות במשפחה | 2.2.3 ערר על ההחלטה שלא לחקור וביקורת שיפוטית | 2.3 . ניהול החקירה | 2.3.1 . החקירה המילולית | 2.3.1.1 . כללי היסוד המנחים | 2.3.1.2 התנהלות החקירה המילולית ותיעודה | 2.3.1.3 חובת האזהרה וזכות השתיקה של החשוד בחקירה | 2.3.1.4 . ייצוג נחקרים | 2.3.2 . אמצעי עזר לחקירה | 2.3.2.1 . מסדרי זיהוי | 2.3.2.2 . שחזור העבירה | 2.3.2.3 . עימות | 2.3.2.4 אמצעי הטעיה, תחבולה ודיבוב | 2.3.2.5 פוליגרף, היפנוזה וחומרים בעלי השפעה הכרתית | 2.3.3 . חקירות מיוחדות | 2.3.3.1 . חקירת ילדים וקטינים | 2.3.3.2 חקירת בעלי מוגבלות שכלית או נפשית | 2.3.3.3 . חקירת נפגעי עבירה | 2.3.3.4 חקירת נושאי תפקידים ציבוריים בישראל | 2.3.3.5 . חקירת גורמי חוץ | 2.4 . חקירת סיבות מוות | 2.4.1 . מהות ההליך | 2.4.2 . הפתיחה בחקירת סיבות מוות | 2.4.3 . התנהלות החקירה | 3. הליכים בפני רשויות התביעה | 3.1 מבנה התביעה הציבורית, תפקידיה וברירת סמכויות התביעה בין גופיה השונים | 3.2 . העמדה לדין וסגירת התיק | 3.2.1 ההכנה לקבלת ההחלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק | 3.2.1.1 העברת תיק החקירה לתביעה | 3.2.1.2 שימוע ובקשה לסגירת תיק | 3.2.1.3 . השלמת חקירה | 3.2.2 . החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק | 3.2.2.1 . חובת ההעמדה לדין | 3.2.2.2 . היעדר ראיות לאישום | 3.2.2.3 היעדר עניין לציבור באישום | 3.2.2.4 . היעדר אשמה | 3.2.2.5 החלטה שלא להעמיד לדין בעבירות אלימות במשפחה | 3.2.2.6 הסכם שלא להעמיד לדין | 3.2.2.7 המועד לקבלת ההחלטה בדבר העמדה לדין או . סגירת התיק | 3.2.2.8 העמדה לדין ביוזמת בית המשפט | 3.2.3 . תקיפת ההחלטה | 3.2.3.1 ערר על ההחלטה שלא להעמיד לדין וביקורת שיפוטית | 3.2.3.2 פניית החשוד וערר המתלונן לשינוי עילת לסגירת התיק וביקורת שיפוטית | 3.2.3.3 תקיפת ההחלטה להעמיד לדין | 3.2.4 . חסינות דיונית מפני העמדה לדין | 3.2.4.1 חסינות דיונית לעומת חסינות מהותית | 3.2.4.2 חסינות דיונית של נושאי תפקידים ציבוריים בישראל | 3.2.4.3 חסינות דיונית של גורמי חוץ | 3.3 . פיקוח היועץ המשפטי לממשלה על ההעמדה לדין | 3.3.1 אישור מלכתחילה של היועץ המשפטי לממשלה | 3.3.2 . עיכוב הליכים | 3.3.2.1 הסמכות הכללית לעכב הליכים ולחדשם וביקורת שיפוטית | 3.3.2.2 כופר ועיכוב הליכים בעבירות כלכליות | 3.3.2.3 עיכוב הליכים בעבירות תכנון ובנייה | 1. ספרות | 1.1 . ספרים בעברית | 1.2 . ספרים בלע”ז | 1.3 . מאמרים בעברית | 1.4 . מאמרים בלע”ז | 2. חקיקה | 2.1 . חקיקה ישראלית | 2.2 . הצעות חוק ישראליות | 2.3 . חקיקה זרה | 3. מקורות המשפט העברי | 4. פסיקה | 1 . 4 פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2 . פסיקה ישראלית | 4.2.1 . פסיקת מערכת המשפט הכללית בישראל | 4.2.2 . פסיקה צבאית ישראלית | 4.3 . פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1 . פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2 . פסיקה אמריקאית | 4.4 . פסיקה גרמנית | 4.5 . פסיקה אירופית | 4.5.1 . פסיקת בית הדין האירופי לצדק | 4.5.2 . פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם | 4.6 . פסיקה בינלאומית | 5. אמנות בינלאומיות | 6. הנחיות הרשות המבצעת | 6.1 . הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | 6.2 . הנחיות משטרת ישראל