הסדרה תורת הדיון הפלילי מאת פרופ' גבריאל הלוי היא הסדרה המקיפה היחידה בישראל בתחום סדר הדין הפלילי. הסדרה כוללת אלפי אסמכתאות מישראל ומן העולם.
פסיקת בתי המשפט בישראל אימצה בחום את כרכי הסדרה. בפסק הדין ע"פ 4747/11 פלוני נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה על סמך דעת המחבר.
נשיא בית המשפט העליון ד"ר אשר גרוניס קבע על סמך דעת המחבר שחומר חקירה חסוי או סודי אינו בהכרח חסום מפני הנאשם, אלא שיש לקיים הליך מקדמי של הסרת המעטה.
כרך ב' של הסדרה תורת הדיון הפלילי דן בהרחבה בנושאים הבאים:
- סמכויות אכיפה – עיכוב, מעצר
- חיפוש
- הסגרה
- האזנת סתר
- נתוני תקשורת
- הליכי המשפט בפני הערכאה הדיונית
פרופ' גבריאל הלוי מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בתחום דיני העונשין, עורך ראשי של כתב העת קרית המשפט וחבר האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
פרופ' הלוי פרסם מאמרים רבים בארץ ובחו״ל בתחום דיני העונשין ופרסם את הספרים עבירות בניירות ערך, השותפות לדבר-עבירה, תורת דיני הראיות ותורת דיני העונשין כרכים א-ד.
ספריו מצוטטים דרך קבע בכל ערכאות בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.
פרק ג – סמכויות אכיפה | 1. מהותן של סמכויות האכיפה | 2. מעצר | 2.1 . מהותן של סמכויות האכיפה בדבר מעצר | 2.2 . עיכוב | 2.2.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 2.2.2 . עילות העיכוב | 2.2.2.1 עיכוב חשוד בידי איש רשות | 2.2.2.2 עיכוב עד בידי איש רשות | 2.2.2.3 עיכוב חשוד בידי אדם פרטי | 2.2.2.4 עיכוב לצורך הפעלת סמכויות אכיפה אחרות | 2.2.3 . אופן ביצוע העיכוב | 2.2.3.1 אופן ביצוע העיכוב בידי איש רשות | 2.2.3.2 אופן ביצוע העיכוב בידי אדם פרטי | 2.2.4 . ביקורת שיפוטית | 2.3 . מעצר לצרכי חקירה | 2.3.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 2.3.2 . מעצר חשוד בלא צו שיפוטי | 2.3.2.1 עילות מעצר חשוד בלא צו שיפוטי | 2.3.2.2 אופן ביצוע מעצר חשוד בלא צו שיפוטי | 2.3.2.3 ייצוג עצורים בהליכי מעצר בלא צו שיפוטי | 2.3.2.4 . תנאי ההחזקה במעצר | 2.3.2.5 שחרור ממעצר של חשוד בלא צו שיפוטי | 2.3.2.6 פקיעת מעצר חשוד בלא צו שיפוטי | 2.3.3 . מעצר חשוד בצו שיפוטי | 2.3.3.1 עילות מעצר חשוד בצו שיפוטי | 2.3.3.2 אופן ביצוע מעצר חשוד בצו שיפוטי | 2.3.3.3 ייצוג עצורים בהליכי מעצר בצו שיפוטי | 2.3.3.4 . תנאי ההחזקה במעצר | 2.3.3.5 שחרור ממעצר של חשוד בצו שיפוטי | 2.3.3.6 פקיעת מעצר חשוד בצו שיפוטי | 2.3.4 הארכת מעצר חשוד בצו שיפוטי וביקורת שיפוטית | 2.3.4.1 עילות להארכת מעצר חשוד בצו שיפוטי | 2.3.4.2 אופן ביצוע הארכת מעצר חשוד בצו שיפוטי | 2.3.4.3 ייצוג עצורים בדיוני הארכת המעצר בבית המשפט | 2.3.4.4 שחרור ממעצר בידי בית המשפט | 2.3.4.5 . ערר ועיון חוזר | 2.3.4.6 . פקיעת הארכת המעצר | 2.4 . מעצר עד תום ההליכים | 2.4.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 2.4.2 . עילות מעצר עד תום ההליכים | 2.4.2.1 מעצר בגין חשד סביר לשיבוש הליכי משפט או למסוכנות | 2.4.2.2 מעצר בגין אי-קיום ערובה | 2.4.3 . אופן ביצוע מעצר עד תום ההליכים | 2.4.3.1 מהלך ההוצאה אל הפועל של מעצר עד תום ההליכים | 2.4.3.2 ייצוג עצורים בהליכי מעצר עד תום ההליכים | 2.4.3.3 שחרור ממעצר בידי בית המשפט | 2.4.3.4 . ערר ועיון חוזר | 2.4.3.5 . תנאי ההחזקה במעצר | 2.4.4 . פקיעת המעצר עד תום ההליכים | 2.4.5 . מעצר עד תום הליכי תקיפת פסק-הדין | 3. חיפוש | 3.1 . מהותן של סמכויות האכיפה בדבר חיפוש | 3.2 . חיפוש גופני | 3.2.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 3.2.2 . חיפוש גופני חיצוני בחשוד | 3.2.2.1 מהות החיפוש הגופני החיצוני בחשוד | 3.2.2.2 עילת החיפוש הגופני החיצוני בחשוד | 3.2.2.3 אופן עריכת חיפוש גופני חיצוני בחשוד | 3.2.3 . חיפוש גופני פנימי בחשוד | 3.2.3.1 מהות החיפוש הגופני הפנימי בחשוד | 3.2.3.2 עילת החיפוש הגופני הפנימי בחשוד | 3.2.3.3 אופן עריכת חיפוש גופני פנימי בחשוד | 3.2.4 חיפוש גופני חיצוני או פנימי באדם שאינו חשוד | 3.2.5 . נטילת אמצעי זיהוי | 3.2.5.1 מהות נטילת אמצעי הזיהוי | 3.2.5.2 עילות לנטילת אמצעי זיהוי | 3.2.5.3 אופן ביצוע נטילת אמצעי זיהוי | 3.2.5.4 . מאגר נתוני זיהוי | 3.2.6 . חיפוש על הגוף | 3.3 . חיפוש שאינו גופני | 3.3.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 3.3.2 . חיפוש שאינו גופני בלא צו שיפוטי | 3.3.2.1 עילות חיפוש שאינו גופני בלא צו שיפוטי | 3.3.2.2 אופן עריכת חיפוש שאינו גופני בלא צו שיפוטי | 3.3.3 . חיפוש שאינו גופני בצו שיפוטי | 3.3.3.1 עילות חיפוש שאינו גופני בצו שיפוטי | 3.3.3.2 אופן עריכת חיפוש שאינו גופני בצו שיפוטי | 3.3.4 . תפיסת חפצים | 3.3.4.1 . עילת תפיסת החפצים | 3.3.4.2 אופן ביצוע תפיסת חפצים | 4. הסגרה | 4.1 . מהותן של סמכויות האכיפה בדבר הסגרה | 4.2 . הסגרת מבוקשים | 4.2.1 הסמכות הבינלאומית וברירת הדין, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 4.2.2 . עילת הסגרת נאשמי-חוץ ונידוני-חוץ | 4.2.2.1 תנאים להסגרת נאשמי-חוץ ונידוני-חוץ | 4.2.2.2 . סייגים להסגרה | 4.2.3 . אופן ביצוע הסגרת מבוקשים | 4.2.3.1 . הליכי ההסגרה | 4.2.3.2 . מעצר לצרכי הסגרה | 4.2.4 . הסגרת מבוקשים לישראל | 4.2.5 . הסגרת מבוקשים דרך ישראל | 5. יירוט תקשורת | 5.1 . מהותן של סמכויות האכיפה בדבר יירוט תקשורת | 5.2 . נתוני תקשורת | 5.2.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 5.2.2 . יירוט נתוני תקשורת בשגרה | 5.2.2.1 עילת יירוט נתוני התקשורת בשגרה | 5.2.2.2 אופן ביצוע יירוט נתוני התקשורת בשגרה | 5.2.3 . יירוט נתוני תקשורת במקרים דחופים | 5.2.3.1 עילת יירוט נתוני התקשורת במקרים דחופים | 5.2.3.2 אופן ביצוע יירוט נתוני התקשורת במקרים דחופים | 5.3 . האזנת סתר | 5.3.1 הסמכות הבינלאומית, הסמכות העניינית והסמכות המקומית | 5.3.2 . יירוט שיחות בשגרה | 5.3.2.1 עילת יירוט השיחות בשגרה | 5.3.2.2 אופן ביצוע יירוט השיחות בשגרה | 5.3.3 . יירוט שיחות במקרים דחופים | 5.3.3.1 עילת יירוט השיחות במצבים דחופים | 5.3.3.2 אופן ביצוע יירוט השיחות במצבים דחופים | פרק ד – הליכי המשפט בפני הערכאה הדיונית | 1. תפקיד הליכי המשפט בפני הערכאה הדיונית | 2. ההכנה למשפט | 2.1 . האישום | 2.1.1 התפתחות האישום בדיון הפלילי במסגרת תביעה ציבורית ובמסגרת תביעה פרטית | 2.1.2 . כתב האישום | 2.1.2.1 דרישות התוכן של כתב האישום | 2.1.2.2 המבנה הצורני של כתב האישום | 2.1.3 . הקובלנה הפלילית הפרטית | 2.1.3.1 מהות הקובלנה הפלילית הפרטית | 2.1.3.2 ההסדרים הדיוניים בקובלנה הפלילית הפרטית | 2.1.4 . שינויים באישום | 2.1.4.1 . צירופים והפרדות | 2.1.4.2 . תיקונים | 2.1.4.3 . התליית הליכים | 2.2 . גילוי ראיות ועיון בהן | 2.2.1 . גילוי ראיות התביעה ועיון בהן | 2.2.1.1 . היקף הזכות | 2.2.1.2 הוצאתה אל הפועל של הזכות | 2.2.2 . גילוי ראיות ההגנה ועיון בהן | 2.2.2.1 . היקף הזכות | 2.2.2.2 הוצאתה אל הפועל של הזכות | 2.2.2.3 גילוי מסמכים שאינם ראיות הגנה ועיון בהם | 2.3 . יצירת הקשר עם הצדדים למשפט | 2.3.1 . זימון הצדדים למשפט | 2.3.2 . ייצוג הצדדים במשפט | 2.3.2.1 ייצוג התביעה הציבורית במשפט | 2.3.2.2 ייצוג קובל פרטי במשפט | 2.3.2.3 . ייצוג הנאשם במשפט | 3. פתיחת המשפט | 3.1 . תפקיד שלב פתיחת המשפט | 3.2 . ההסדרים המנהליים של המשפט | 3.2.1 . הסדרים מנהליים פנימיים | 3.2.1.1 פומביות הדיון ופרסומו | 3.2.1.2 . תיעוד הדיון | 3.2.1.3 . שפת הדיון | 3.2.2 . הסדרים מנהליים חיצוניים | 3.2.2.1 . המצאת מסמכים | 3.2.2.2 . נוכחות הצדדים | 3.3 . ההתייחסות העניינית לאישום | 3.3.1 . תחילת המשפט | 3.3.1.1 . הקראת כתב האישום | 3.3.1.2 הסכמה בדבר עובדות וראיות | 3.3.2 . הדיון המקדמי | 3.3.3 . תשובת הנאשם לאישום | 3.3.3.1 . המענה לאישום | 3.3.3.2 . הודאת נאשם | 3.4 . טענות מקדמיות | 3.4.1 . מהותן של הטענות מקדמיות ואופן הדיון בהן | 3.4.2 היעדר סמכות שיפוט בינלאומית לבית המשפט לדון באישום | 3.4.2.1 סמכות השיפוט הבינלאומית בפלילים ותחולת הדין | 3.4.2.2 . כלל סמכות השיפוט הבינלאומית | 3.4.2.3 סמכות השיפוט הבינלאומית של בית המשפט הישראלי ביחס לאירועי פנים (“עבירות פנים”) | 3.4.2.4 סמכות השיפוט הבינלאומית של בית המשפט הישראלי ביחס לאירועי חוץ (“עבירות חוץ”) | 3.4.3 היעדר סמכות שיפוט פנימית לבית המשפט לדון באישום | 3.4.3.1 . היעדר סמכות עניינית | 3.4.3.2 . היעדר סמכות מקומית | 3.4.4 . קשיים הנובעים ממסמך האישום | 3.4.4.1 . פגם או פסול בכתב האישום | 3.4.4.2 תיאור העובדות בכתב האישום אינו מכונן עבירה פלילית | 3.4.5 . הליכים פליליים מקבילים | 3.4.5.1 . מעשה בית דין (res judicata) | 3.4.5.2 . הליך תלוי ועומד (lis alibi pendens) | 3.4.6 . הגנה דיונית אישית לנאשם | 3.4.6.1 . חסינות דיונית | 3.4.6.2 . חנינה | 3.4.7 . התיישנות דיונית | 3.4.7.1 . התיישנות עבירות | 3.4.7.2 . התיישנות עונשים | 3.4.8 . הגנה מן הצדק | 4. שלב ההוכחות | 4.1 . תפקיד שלב ההוכחות ומבנהו | 4.2 . חקירת העדים והצגת הראיות | 4.2.1 . התייצבות העדים בבית המשפט | 4.2.1.1 . זימון עדים והגשת ראיות | 4.2.1.2 . ייצוג עדים | 4.2.2 תחולת מתכונת הדיון האדוורסרי בישראל על שלב ההוכחות | 4.2.2.1 . תחולת דיני הראיות על שלב ההוכחות | 4.2.2.2 . פראקטיקת ההתנגדויות | 4.2.2.3 . אופן חקירת העדים | 4.3 . מהלך שלב ההוכחות | 4.3.1 . גבייה מוקדמת של עדות | 4.3.1.1 . העילות לגבייה מוקדמת של עדות | 4.3.1.2 . אופן גבייה מוקדמת של עדות | 4.3.2 . פרשת התביעה | 4.3.2.1 . מהותה, תפקידה ומהלכה של פרשת התביעה | 4.3.2.2 . סדר חקירת עדי התביעה | 4.3.2.3 . “משפט זוטא” | 4.3.2.4 . טענת “אין להשיב לאשמה” (no case to answer) | 4.3.3 . פרשת ההגנה | 4.3.3.1 . מהותה, תפקידה ומהלכה של פרשת ההגנה | 4.3.3.2 . עדות הנאשם וזכות השתיקה | 4.3.3.3 . סדר חקירת עדי ההגנה | 4.3.4 . פרשות ההזמה | 4.3.4.1 . פרשת ההזמה מטעם התביעה | 4.3.4.2 . פרשת ההזמה מטעם ההגנה | 4.3.5 . פרשות הראיות מטעם בית המשפט | 4.3.5.1 . פרשת ראיות בית המשפט | 4.3.5.2 . פרשות ראיות הצדדים | 4.3.6 . רציפות שלב ההוכחות בזמן | 4.4 . הסיכומים | 1. ספרות | 1.1 . ספרים בעברית | 1.2 . ספרים בלע”ז | 1.3 . מאמרים בעברית | 1.4 . מאמרים בלע”ז | 2. חקיקה | 2.1 . חקיקה ישראלית | 2.2 . הצעות חוק ישראליות | 2.3 . חקיקה זרה | 3. מקורות המשפט העברי | 4. פסיקה | 4.1 פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2 . פסיקה ישראלית | 4.2.1 . פסיקת מערכת המשפט הכללית בישראל | 4.2.2 . פסיקה צבאית ישראלית | 4.3 . פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1 . פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2 . פסיקה אמריקאית | 4.3.3 . פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.3.3.1 . אוסטרליה | 4.3.3.2 . ניו זילנד | 4.3.3.3 . קנדה | 4.4 . פסיקה אירופית | 4.4.1 . פסיקה גרמנית | 4.4.2 . פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם | 4.5 . פסיקה בינלאומית | 5. אמנות בינלאומיות | 6. הנחיות הרשות המבצעת | 6.1 . הנחיות היועץ המשפטי לממשלה | 6.2 . הנחיות משטרת ישראל