תורת דיני העונשין כרך א

מאז הרפורמה של תיקון מס׳ 39 לחוק העונשין, לא נכתב בישראל כל ספר אקדמי בדיני העונשין.
 
זהו הספר היחיד הדן בכל הסוגיות בדיני העונשין ללא חריגים, לרבות סוגיות שטרם התעוררו בבתי המשפט בישראל.
 
הסדרה תורת דיני העונשין עמוסה באלפי אסמכתאות מדויקות לשימוש ברור, קל ופשוט של הקורא, והיא מותאמת לשימוש בפראקטיקה הישראלית לשופטים ולעורכי הדין.
 
הספר מצוטט תדיר בכל ערכאות בתי המשפט. ימים ספורים לאחר צאתו לאור של כרך א' ביסס עליו בית המשפט העליון הלכה חדשה בדיון נוסף בהרכב של 9 שופטים (דנ"פ 10987/07), בה אומצה דרך פרשנותו של המחבר לדין הפלילי.
 
גם ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת התבססה על הספר וציטטה אותו בדברי ההסבר לחלק מהצעות החוק שהועברו במסגרתה לדוגמא פ/868/18.
 
כרך א' עוסק בהרחבה בנושאים הבאים:

• מבוא לדיני עונשין
• עקרון החוקיות
• היסוד העובדתי

פרופ' גבריאל הלוי מרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו בתחום דיני העונשין, עורך ראשי של כתב העת קרית המשפט וחבר האגודה הישראלית למשפט וכלכלה.
 
פרופ' הלוי פרסם מאמרים רבים בארץ ובחו״ל בתחום דיני העונשין ופרסם את הספרים עבירות בניירות ערך, השותפות לדבר-עבירה, תורת דיני הראיות ותורת הדיון הפלילי כרכים א-ד.
 
ספריו מצוטטים דרך קבע בכל ערכאות בתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט.

איזכורים של הספר בבית המשפט העליון:
רע"פ 3400/13 יצחק סבג נ' מדינת ישראל
מ"ח 3139/13 פנחס רחמיאן נ' מדינת ישראל
ע"פ 3729/12 מוחמד דאוויאת נ' מדינת ישראל ואח'
עע"מ 7201/11 רחמני ד.א. עבודות עפר בע"מ נ' רשות שדות התעופה
רע"פ 6382/11 נאיף קאדריה ואח' נ' מדינת ישראל
רע"פ 4562/11 אבראהים מוחתסב נ' מדינת ישראל
ע"פ 9647/10 פלוני נ' מדינת ישראל
ע"פ 816/10 עודד גולד נ' מדינת ישראל
בג"ץ 88/10 אווה שוורץ ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'
ע"פ 6420/10 קלאודיו סלסנר נ' מדינת ישראל
רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל
בג"ץ 2651/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים
ע"פ 9093/08 מרואן נאצר נ' מדינת ישראל
ע"פ 8831/08 מדינת ישראל נ' אחמד אלשחרה ואח'
דנ"פ 10987/07 מדינת ישראל נ' ברק כהן
רע"פ 11623/05 מדינת ישראל נ' איגוד הערים אזור איילון (ביעור יתושים וסילוק אשפה)

איזכורים של הספר בערכאות אחרות:
מ"ת (ב"ש) 19131-03-14 מדינת ישראל נ' יבגני חרסונסקי (עציר)
עת"א (ב"ש) 36669-12-13 משה בן איבגי (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר
עק"פ (חי') 1569-06-13 אהוד הלפרין נ' ערן סטאר ואח'
ע"פ (נצ') 5782-04-13 אליהו אידן נ' מדינת ישראל
ת"פ (ת"א) 54297-02-13 מדינת ישראל נ' איליאן סאיג
ת"פ (י-ם) 44333-09-12 מדינת ישראל נ' יעקב גראד ואח'
ע"פ (מרכז) 9584-01-12 אסף לינג נ' מדינת ישראל
ת"פ (י-ם) 21031-09-11 מדינת ישראל נ' ראמי עודה
ת"פ (אש') 42155-03-10 מדינת ישראל נ' פנחס אוחיון
תפ"ח (ת"א) 22918-02-10 מדינת ישראל נ' אבנר הררי
חע"מ (ראשל"צ) 1147-09 מדינת ישראל נ' הילה כהן
תפ"ח (ב"ש) 1179/08 מדינת ישראל נ' נוראיר פידיניאן (עציר)
ת"פ (אי') 1452/08 ת"פ (אי') 1124-08 מ.י. משטרת אילת נ' אלי טורגמן
ק"פ (חי') 1003-06 חסן עלי אסדי נ' ח'ליל מוחמד קאסם ואח'
ת"פ (אי') 1608/06 מדינת ישראל - רשות שמורות הטבע נ' חרמוני ליאור

פרק א – מבוא לדיני עונשין | 1 המהות הכללית של דיני העונשין | 1.1 שליטה חברתית משפטית מוגבלת | 1.2 הנדבך המהותי )סובסטנטיבי( של המשפט הפלילי | 1.3 דיני העונשין כמדע: תורת דיני העונשין | 2 ההתפתחות ההיסטורית-השוואתית של דיני העונשין | 2.1 העידן הפרה-היסטורי | 2.2 התפתחות דיני העונשין במזרח הקדום | 2.3 התפתחות דיני העונשין במשפט העברי | 2.4 התפתחות דיני העונשין בשיטות המשפט הקונטיננטליות | 2.4.1 העת העתיקה וימי הביניים המוקדמים באירופה | 2.4.1.1 דיני העונשין ביוון העתיקה ובאתונה | 2.4.1.2 דיני העונשין במשפט הרומי | 2.4.2 המשפט הקאנוני | 2.4.3 המשפט המודרני באירופה | 2.4.3.1 מן המשפט המשותף של ימי הביניים אל מדינת הלאום | 2.4.3.2 המשפט הגרמני | 2.4.3.3 המשפט הצרפתי | 2.5 התפתחות דיני העונשין בשיטות המשפט האנגלו-אמריקאיות | 2.5.1 המשפט האנגלי | 2.5.2 המשפט האמריקאי | 2.6 התפתחות דיני העונשין בישראל | 2.6.1 המשפט העותומני | 2.6.2 המשפט בתקופת המנדט הבריטי על ארץ-ישראל | 2.6.3 מדינת ישראל | 3 ההצדקות הלבר-משפטיות לתורת דיני העונשין | 3.1 הצדקות המוסר הדאונטולוגי וכשליהן | 3.1.1 התשתית המושגית: רצון, חובה וחוק | 3.1.2 הצדקות הנורמה הפלילית: הציווי המוחלט והאדם כתכלית | 3.1.3 הצדקות מבנה הטלת האחריות הפלילית: חופש הרצון והאוטונומיה | 3.2 הצדקות המוסר הטלאולוגי וכשליהן | 3.2.1 הצדקות הנורמה הפלילית: תועלתיות-הכלל | 3.2.2 הצדקות מבנה הטלת האחריות הפלילית: תועלתיות-הכלל | 3.3 צדק חברתי מתקן כבסיס תיאורטי לתורת דיני העונשין וכשליו | 3.3.1 התשתית המושגית: צדק חברתי מתקן וכללים מוצדקים חברתית | 3.3.2 הנורמה הפלילית כצדק חברתי מתקן | 3.3.3 מבנה הטלת האחריות הפלילית במסגרת צדק חברתי מתקן | 3.4 הצדקות חברתיות | פרק ב – עקרון החוקיות | 1 מהות עקרון החוקיות ומבנהו | 1.1 חלקו של עקרון החוקיות בתורת דיני העונשין | 1.2 התפתחות עקרון החוקיות וביסוסיו המודרניים | 2 מקור הנורמה הפלילית | 2.1 מבנה הנורמה הפלילית וזיהויה הצורני | 2.1.1 משפט תנאי קיים | 2.1.2 התוצאה: סנקציה פלילית | 2.1.3 סיווג עבירות פליליות לפי תוכן חלקי המבנה | 2.1.3.1 סיווג לפי התוכן החברתי של התנאי (סיווג לפי עניין) | 2.1.3.2 סיווג לפי תוצאת התקיימות התנאי – הסנקציה הפלילית (סיווג לפי חומרה) | 2.2 מקורותיה הנורמטיביים של הנורמה הפלילית | 2.2.1 עקרונות כלליים | 2.2.1.1 ייצוגיות חברתית, שיקוף חברתי וקונצנזוס חברתי | 2.2.1.2 איסורים טבועים ((mala in se ואיסורים מותני דין (mala prohibita) | 2.2.1.3 הפומביות הפורמלית של הנורמה הפלילית | 2.2.2 המקורות הנורמטיביים | 2.2.2.1 החוקה | 2.2.2.2 החקיקה הראשית | 2.2.2.3 חקיקת המשנה | 2.2.2.4 פסיקת בתי המשפט והחלטות שיפוטיות | 2.2.2.5 מנהגים, אמנות ופסיקה בינלאומיים | 2.2.2.6 מקורות על-לאומיים ופדראליים | 2.2.2.7 הסכמים, תקנונים ארגוניים ודין משמעתי | 2.3 ברירת הדין (מקור הנורמה הפלילית) | 3 התחולה בזמן של הנורמה הפלילית | 3.1 מבנה התחולה בזמן של נורמה משפטית | 3.1.1 סיווג הנורמה הפלילית כ”מהותית” או כ”דיונית” | 3.1.2 נקודות הציון הרלוונטיות בזמן והיחס ביניהן | 3.1.3 סוגי תחולה בזמן של נורמה משפטית | 3.1.3.1 כיוון התחולה בזמן | 3.1.3.2 רציפות התחולה בזמן | 3.1.3.3 שילוב סוגי כיוון התחולה בזמן וסוגי רציפותה | 3.1.4 סיווג הנורמה הפלילית כ”מקלה” או כ”מחמירה” | 3.2 התחולה בזמן של הנורמה הפלילית הדיונית | 3.2.1 הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.2.2 יישום הכלל | 3.3 התחולה בזמן של הנורמה הפלילית המהותית | 3.3.1 הכלל, הגיונו וביסוסיו | 3.3.2 יישום הכלל | 3.4 ברירת הדין (התחולה בזמן) | 4 התחולה במקום של הנורמה הפלילית | 4.1 מבנה התחולה במקום של הנורמה הפלילית | 4.1.1 “תחולת הדין” ו”סמכות השיפוט” בפלילים | 4.1.2 סיווג הנורמה הפלילית כ”מהותית” או כ”דיונית” בין שיטות משפט שונות | 4.1.3 תחולה במקום של נורמה “פנימית” ונורמה “זרה” על “אירוע פנים” (“עבירת פנים”) ועל “אירוע חוץ” (“עבירת חוץ”) | 4.1.4 נורמה מוגבלת במקום | 4.1.5 חוליות הקישור הרלוונטיות בין האירוע העובדתי ובין הנורמה הפלילית | 4.2 התחולה במקום של הנורמה הפלילית הדיונית | 4.2.1 הכלל, הגיונו וביסוסיו | 4.2.2 יישום הכלל | 4.3 התחולה במקום של הנורמה הפלילית המהותית | 4.3.1 הכלל, הגיונו וביסוסיו | 4.3.2 יישום הכלל: התחולה הטריטוריאלית במקום של הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי פנים הנדונים בפני ערכאה מקומית | 4.3.2.1 מעמד הבכורה של התחולה הטריטוריאלית | 4.3.2.2 טריטוריאליות סובייקטיבית וטריטוריאליות אובייקטיבית | 4.3.2.3 טריטוריאליות בפועל וטריטוריאליות בכוח | 4.3.2.4 קביעת התחום הטריטוריאלי המקומי ביבשה, בים, באוויר, בחלל החיצון ובכלי תעבורה | 4.3.3 יישום הכלל: התחולה במקום של הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי חוץ הנדונים בפני ערכאה מקומית | 4.3.3.1 האינטרסים הפנימיים של הריבונות המקומית בהחלת הנורמה הפלילית המהותית הפנימית על אירועי חוץ | 4.3.3.2 התחולה המגוננת | 4.3.3.3 התחולה האישית הסבילה | 4.3.3.4 התחולה האישית הפעילה | 4.3.3.5 התחולה הכלל-עולמית | 4.3.3.6 השוואת היקף סוגי התחולה במקום של דיני העונשין של ישראל על אירועי חוץ הנדונים בבית המשפט בישראל | 4.4 ברירת הדין (התחולה במקום) | 4.4.1 ברירת הדין הכללית | 4.4.2 שיתוף פעולה בינלאומי והתחולה השילוחית | 5 פרשנות הנורמה הפלילית | 5.1 מבנה פרשנות הנורמה הפלילית | 5.2 כללי ניסוח תוכן הנורמה הפלילית ונפקותם | 5.2.1 כלליות | 5.2.2 היתכנות | 5.2.3 בהירות ודיוק | 5.2.4 רלוונטיות נורמה חיצונית שאינה פלילית | 5.3 כללי פרשנות ליישום הנורמה הפלילית | 5.3.1 תחולת דיני העונשין הכלליים | 5.3.2 דין מיוחד (ספציפי) ודין כללי | 5.3.3 היקש (אנלוגיה) | 5.3.4 פרשנות דווקנית ופרשנות תכליתית | 5.3.5 פרשנות מקלה ומצרה | 5.3.6 אמצעי עזר פרשניים | 5.3.6.1 תולדות הנורמה | 5.3.6.2 שם הנורמה, כותרות ראשי הפרקים וכותרות השוליים | 5.3.6.3 פערי נוסח | 5.3.6.4 הגדרה מרבה לפרטים מאותו סוג (Ejusdem Generis) | 5.3.6.5 ייחודיות משתמעת (Expressio Unius Est Exclusio Alterius) | 5.3.6.6 טעויות בניסוח | 5.3.6.7 חסר משפטי (Lacuna Juris) | 5.4 ברירת הדין (פרשנות הנורמה הפלילית) | 6 ברירת הדין של ברירות הדין בעקרון החוקיות | פרק ג – היסוד העובדתי | 1 מהות עקרון ההתנהגות ומבנהו | 1.1 חלקו של עקרון ההתנהגות בתורת דיני העונשין | 1.2 עקרון ההתנהגות ומבנה היסוד העובדתי | 1.2.1 מעקרון ההתנהגות לעקרונות המשנה | 1.2.2 מעקרונות המשנה למבנה היסוד העובדתי | 2 התנהגות | 2.1 מעשה | 2.1.1 הגדרת המעשה ותיאוריות של מעשה | 2.1.1.1 הגדרת המעשה | 2.1.1.2 תיאוריית הפעלת השריר הרצונית | 2.1.1.3 תיאוריית ההתנהגות מוכוונת-היעד | 2.1.1.4 התיאוריה החברתית של המעשה | 2.1.1.5 תיאוריית התפישה השלילית של המעשה | 2.1.1.6 תיאוריית התפישה האישית של המעשה | 2.1.1.7 תיאוריית השליטה | 2.1.2 החזקה | 2.1.2.1 עבירות ההחזקה בדיני העונשין | 2.1.2.2 מהות ההחזקה וסיווגה כמעשה | 2.1.2.3 היעדר הצורך ברכיב נפשי ייחודי בהחזקה | 2.1.2.4 היעדר הצורך בהחזקה בכוח (“החזקה קונסטרוקטיבית”) | 2.1.3 קביעת מועד המעשה ומקומו | 2.1.3.1 קביעת מועד תחילת המעשה | 2.1.3.2 קביעת מועד סיום המעשה | 2.1.3.3 קביעת מקום המעשה | 2.1.4 ריבוי מעשים | 2.1.4.1 מספר מעשים הנחשבים כמעשה אחד – דוקטרינת שרשרת מעשי העבירה | 2.1.4.2 מעשה אחד הנחשב כמספר מעשים – “מעשה מתחדש” | 2.2 מחדל | 2.2.1 המחדל כרכיב התנהגותי | 2.2.1.1 הגדרת המחדל | 2.2.1.2 התפישה הליברלית המודרנית של המחדל בדיני העונשין | 2.2.1.3 ההבחנה בין מעשה ובין מחדל | 2.2.2 החובה הלגיטימית לפעול | 2.2.2.1 חובות מכוח חוזה | 2.2.2.2 חובות מכוח הדין | 2.2.2.3 חובות מכוח מערכת יחסים אישית | 2.2.2.4 חובות מכוח אחריות שבהתנדבות | 2.2.2.5 חובות מכוח יצירת סכנה | 2.2.2.6 חובות שליטה בהתנהגות אחרים | 2.2.2.7 חובות מחזיקי קניין | 2.2.3 קביעת מועד המחדל ומקומו | 2.2.3.1 קביעת מועד תחילת המחדל | 2.2.3.2 קביעת מועד סיום המחדל | 2.2.3.3 קביעת מקום המחדל | 2.2.4 ריבוי מחדלים | 2.2.4.1 מספר מחדלים הנחשבים כמחדל אחד – דוקטרינת שרשרת מעשי העבירה | 2.2.4.2 מחדל אחד הנחשב כמספר מחדלים – “מחדל מתחדש” | 2.3 אפס-מעשה | 2.3.1 עבירות המיצב | 2.3.1.1 מהותן של עבירות המיצב | 2.3.1.2 תחולת עקרון ההתנהגות על עבירות המיצב | 2.3.2 אפס-המעשה באחריות הפלילית הנגזרת כאפשרות בת-קיימא | 3 נסיבות | 3.1 מהותן של הנסיבות | 3.1.1 הגדרת הנסיבות והשתלבותן בתורת דיני העונשין ובמבנה היסוד העובדתי | 3.1.2 ההבחנה בין התנהגות לנסיבות | 3.2 פרשנות הנסיבות | 3.2.1 תחולת כללי פרשנות הנורמה הפלילית על הנסיבות | 3.2.2 יישום כללי פרשנות הנורמה הפלילית על הנסיבות | 3.2.2.1 נסיבות זהות המתנהג – “עבירות בעושה מיוחד” (delicta propria) | 3.2.2.2 נסיבות מצב משפטי – “שלא כדין” | 3.2.2.3 נסיבות היפותטיות – “תוצאה בכוח” | 3.2.2.4 נסיבות מושא העבירה | 4 תוצאות | 4.1 מהותן של התוצאות | 4.1.1 הגדרת התוצאות והשתלבותן בתורת דיני העונשין ובמבנה היסוד העובדתי | 4.1.2 ההבחנה בין התוצאות ליתר רכיבי היסוד העובדתי | 4.1.2.1 ההבחנה בין התנהגות לתוצאות | 4.1.2.2 ההבחנה בין נסיבות לתוצאות | 4.1.3 קביעת מועד התוצאות ומקומן | 4.1.3.1 קביעת מועד התוצאות | 4.1.3.2 קביעת מקום התוצאות | 4.1.4 ריבוי תוצאות | 4.1.4.1 ריבוי מקביל של תוצאות | 4.1.4.2 ריבוי טורי של תוצאות | 4.2 הקשר הסיבתי העובדתי | 4.2.1 הגדרת הקשר הסיבתי העובדתי | 4.2.1.1 מהות הסיבה בלעדיה אין | 4.2.1.2 המעשה והמחדל כסיבה בלעדיה אין | 4.2.1.3 העלאת ההסתברות להתרחשות התוצאה כסיבה בלעדיה אין | 4.2.1.4 סיווג הקשר הסיבתי המשפטי כחלק מדרישת היסוד הנפשי | 4.2.2 ריבוי סיבות | 4.2.2.1 ריבוי בלתי-מתואם של סיבות חלופיות | 4.2.2.2 ריבוי בלתי-מתואם של סיבות משלימות | 4.2.2.3 ריבוי בלתי-מתואם של סיבות מצטברות | 4.2.2.4 ריבוי בלתי-מתואם של סיבות מקבילות | 4.2.2.5 ריבוי מתואם של סיבות | 4.2.3 רציפות הקשר הסיבתי העובדתי | 4.2.3.1 גורם זר מתערב | 4.2.3.2 מצב בלתי-צפוי של נפגע העבירה (“גולגולת דקה”) | 4.2.3.3 רציפות בזמן | 5 היסוד העובדתי כמכלול | 5.1 ניתוח עבירות לפי יסודן העובדתי | 5.1.1 כללי היסוד לניתוח עבירות לפי יסודן העובדתי | 5.1.1.1 איתור רכיבים שאינם חלק מן היסוד העובדתי והותרתם בלא ניתוח | 5.1.1.2 סיווג הרכיבים הנותרים לפי מבנה היסוד העובדתי | 5.1.2 יישום הכללים בניתוח עבירות ספציפיות לפי יסודן העובדתי | 5.1.2.1 עבירות התנהגות (“עבירות התנהגותיות”) | 5.1.2.2 עבירות תוצאה (“עבירות תוצאתיות”) | 5.1.2.3 עבירות בעלות חלופות התנהגותיות ותוצאתיות | 5.1.2.4 עבירות בעלות נסיבות היפותטיות (“תוצאה בכוח”) | 5.2 ריבוי עבירות | 5.2.1 מהות הסוגיה ונפקותה המשפטית | 5.2.2 כלל ריבוי העבירות ויישומו | 5.3 קביעת מועד העבירה ומקומה | 5.3.1 קביעת מועד העבירה | 5.3.1.1 קביעת מועד תחילת העבירה בעבירות התנהגות | 5.3.1.2 קביעת מועד תחילת העבירה בעבירות תוצאה | 5.3.1.3 קביעת מועד סיום העבירה בעבירות התנהגות | 5.3.1.4 קביעת מועד סיום העבירה בעבירות תוצאה | 5.3.2 קביעת מקום העבירה | 5.4 היחס בין היסוד העובדתי ובין “גוף העבירה" (corpus delicti) | 5.4.1 המונח “מעשה פלילי (actus reus) והיסוד העובדתי | 5.4.2 המונח “גוף העבירה" (corpus delicti) והיסוד העובדתי | 1 ספרות | 1.1 ספרים בעברית | 1.2 ספרים בלע”ז | 1.3 מאמרים בעברית | 1.4 מאמרים בלע”ז | 2 חקיקה | 2.1 חקיקה ישראלית | 2.2 הצעות חוק ישראליות | 2.3 חקיקת שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל שפקעה | 2.4 חקיקה זרה | 3 מקורות המשפט העברי | 4 פסיקה | 4.1 פסיקת בתי המשפט הארץ ישראליים בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל | 4.2 פסיקה ישראלית | 4.2.1 פסיקת מערכת המשפט הכללית בישראל | 4.2.2 פסיקה צבאית ישראלית | 4.3 פסיקה אנגלו-אמריקאית | 4.3.1 פסיקת המשפט המקובל האנגלי | 4.3.2 פסיקה אמריקאית | 4.3.3 פסיקת מדינות חבר העמים הבריטי | 4.4 פסיקה גרמנית | 4.4.1 פסיקת בית המשפט העליון של האימפריה הגרמנית | 4.4.2 פסיקת בית המשפט העליון של האימפריה הגרמנית בעניינים פליליים | 4.4.3 פסיקת בית המשפט העליון הפדראלי | 4.4.4 פסיקת בית המשפט העליון הפדראלי בעניינים פליליים | 4.4.5 פסיקת בית המשפט הפדראלי לחוקה | 4.5 פסיקה אירופית | 4.5.1 פסיקת בית הדין האירופי לצדק | 4.5.2 פסיקת בית הדין האירופי לזכויות האדם | 4.6 פסיקה בינלאומית | 5 אמנות בינלאומיות